מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי
המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (ב') דוח, עוד דוח, על המצב במפרץ חיפה. הפעם נקבע כי המפעלים במקום לא מהווים סכנה חריגה לציבור, אפילו בקנה-מידה בינלאומי. זאת, לאחר שרק בחודש שעבר הוא פרסם דוח מקיף אחר, שקבע כי מצב זיהום האוויר באותו אזור לא חריג ביחס למטרופולינים אחרים בישראל. בשורה התחתונה, המשרד לא רואה בעיה מיוחדת בזיהום שנפלט מהמפעלים במקום.
בין שני הדוחות שפרסם המשרד להגנת הסביבה, יצא לאור דוח נוסף שמצייר תמונה חמורה הרבה יותר - זה של מבקר המדינה לשעבר, השופט (בדימוס) יוסף שפירא. המבקר פרסם דוח חריף עם ממצאים מפורטים ומדאיגים אודות המצב במפרץ, שמתאפיין לדבריו בפעילות נרחבת של תעשייה מזהמת ובריכוזים גבוהים של חומרים מסוכנים. הפערים שעולים מהדוחות, שלעתים גם סותרים אחד את השני, גדולים והבלבול שנגרם כתוצאה מהם גדול. אז כיצד ייתכן ששתי רשויות מגיעות למסקנה שונה לחלוטין?
מבקר המדינה מצא כי מדדים רבים שקשורים לזיהום האוויר במפרץ חיפה כלל לא נמדדים באופן שוטף על ידי המשרד להגנת הסביבה, וזאת בשל קושי מובנה באמצעים הטכנולוגיים שקיימים גם במקומות אחרים בעולם למדוד אותם. בנוסף, המבקר הצביע על ליקויים במערך הניטור בארובות שפועלות במפרץ חיפה - ומצא כי הוא לא אפשר קבלת תמונת מצב מהימנה ומדויקת.
בהמשך הדוח שלו, המבקר מצא כי המפעלים בעצמם הם אלה שמתקשרים עם חברות הניטור - שינטרו את כמות הפליטות שלהם לסביבה. המשרד להגנת הסביבה הבהיר כי ההתקשרות שבין המפעלים לבין חברות הניטור מבטאת את העיקרון "המזהם משלם" ושם אמרו כי אנשיו עושים פעולות בקרה במטרה להבטיח את שימור האינטרס הציבורי הרחב.
בין החברות למבקר: הקרב על התודעה
הקרב על התודעה של תושבי אזור חיפה אודות מצבו הסביבתי של המפרץ מתנהל כשברקע הקמפיינים היקרים והמושקעים של חברות תעשייתיות שפועלות במפרץ, שלהן אינטרס מובהק להצטייר כבלתי מזהמות. הדוגמה הבולטת ביותר היא הקמפיין שהשיקה לאחרונה קבוצת בזן אודות מהלכיה מהשנים האחרונות לשיפור איכות הסביבה. מנגד, עולות עמדות הפוכות שמשמיעים הארגונים הירוקים, שקוראים כל העת להנהיג גישה תקיפה יותר נגד תעשייה מזהמת.
בתווך, נמצא הרגולטור, המשרד להגנת הסביבה, שמשקיע בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים על שורה של מהלכים שאמורים לשפר דרמטית את איכות הסביבה באזור חיפה.
למשרד אינטרס להציג את המהלכים שהוא מוביל בנושא כמוצלחים, וכך לפני חודש הוא פרסם דוח שבחן את איכות האוויר במפרץ חיפה בין השנים 2015 ל-2018 אל מול היעדים של התכנית הלאומית שהוא מקיים בה. לפי אותו דוח, מהלכיו של המשרד הובילה להפחתת של 56% בפליטות המזהמים לסביבה וכי רמת הזיהום במפרץ חיפה אינה חריגה ביחס לאזורים אחרים ברחבי הארץ.
אלא ששבועיים לאחר מכן מבקר המדינה לשעבר פרסם דוח ביקורת קשה על התוכנית הלאומית שמקיים המשרד להגנת הסביבה באזור זה. הדוח בדק בדיוק את התכנית שעליה פרסם זמן קצר לפני כן המשרד להגנת הסביבה, אלא שממצאיו היו שונים לחלוטין: הוא קבע כי מפרץ חיפה הוא אחד ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בארץ, שמתאפיין בתחלואה עודפת בסרטן בקרב מבוגרים ובמחלות אסתמה בקרב ילדים.
המבקר קבע כי חלק מהבדיקות לפליטת מזהמים שנעשות באזור לא אמינות; חלק ניכר ממכשירי הניטור של המשרד להגנת הסביבה לא עומדים בדרישות שעולות מנוהל שגובש בנושא; המדידות של פליטות המזהמים לא רציפות וריבוי של מתקנים מסוכנים בתא שטח קטן - עלול לגרום לאירוע רב נפגעים במפרץ חיפה.
הקריטריונים שעדיין לא נבחנו
הדוח האחרון פורסם היום (ב') באיחור של כשנתיים וחצי מהמועד המקורי שבו היה אמור להיות מוגש. המשרד להגנת הסביבה פרסם אותו להערות ולתגובות הציבור, והוא מבוסס על תוצאות השלב הראשון של סקר סיכונים מצרפי למפרץ חיפה. לפי הסקר, ככל שמדובר בתקריות תפעוליות שמקורן במפעלים ובמתקנים שפועלים כיום באותו אזור - לא נשקף לאוכלוסייה שנמצאת בסמוך "סיכון שאינו קביל בהשוואה לרמת הסיכון המקובלת במדינות מפותחות ובהן הולנד ואנגליה". במשרד להגנת הסביבה אמרו כי לרשות הציבור, כמו גם לעיריות ולמועצות אזוריות שפועלות באזור יעמוד חודש כדי למסור את עמדותיהם על הנושא.
חלקו הראשון של הסקר התמקד ב-67 מפעלי תעשייה שמקיימים פעילויות ותהליכים רבים שנעשה בהם שימוש בחומרים מסוכנים מסוגים שונים. בנוסף, במסגרתו נבחנו עוד כ-1,500 מקורות שמהווים סיכון פוטנציאלי לציבור הרחב.
הסקר העלה כי ככל שמדובר בתקריות תפעוליות במפעלים - אין באזור מפרץ חיפה "רצפטור ציבורי" שנמצא בסיכון לא קביל בהשוואה לקריטריונים בינלאומיים מחמירים שנהוגים במדינות במערב אירופה. לפי הגדרת עורכי הסקר, "רצפטור ציבורי" הוא אזור מגורים, מסחר קמעונאי, משרדים משרתי קהל, מקומות בילוי ועוד - שקיימת בהם שהייה ממושכת של אוכלוסייה.
הסקר נערך במסגרת התכנית הלאומית למפרץ חיפה, שהחלה בשנת 2015 ומוביל אותה המשרד להגנת הסביבה. הוא נוהל בידי הד"ר אלי שטרן, שנחשב מומחה בעל שם בינלאומי בתחום הערכת הסיכונים מחומרים מסוכנים ועל פי מתודולוגיה שמקובלת במדינות המערב. בנוסף, בהכנת הסקר היו מעורבות ארבע חברות ייעוץ שמתמחות בהערכת סיכונים.
לפי המשרד להגנת הסביבה, סקר הסיכונים המצרפי שנערך במפרץ חיפה הוא בין סקרי הסיכונים המצרפיים הבודדים שנערכו עד כה ברחבי העולם. שם ציינו כי משך זמן העבודה על השלב הראשון של הסקר היה כשלוש שנים והושקעו בו כחמישה מיליון שקל.
במשרד להגנת הסביבה טוענים כי תוצאות הסקר משקפות את יישום דרישותיו הרגולטוריות מהמפעלים ומגורמי הסיכון השונים באזור זה לאורך השנים. דרישות אלה כוללות יישום מדיניות של מרחקי ההפרדה בין מתקן למתקן ועמידה בתנאים שהוא מציב לפניהם במעמד קבלת היתרי הרעלים שעל פיהם הם פועלים. במשרד להגנת הסביבה אמרו עוד כי הסקר מהווה "שכבת הגנה" נוספת לאוכלוסייה באזור המפרץ, וציינו שהוא נעשה בהתייחס לערכי קצה מחמירים יותר מהמקובל במדינות העולם.
המפעלים שנמצאים בסיכון גבוה
עם זאת, חלקו הראשון של הסקר שהתפרסם היום לא בדק את הסיכונים שנשקפים לציבור במפרץ חיפה כתוצאה מהזרמה של חומרים מסוכנים בצנרת תת-קרקעית ובצנרת עילית; משינוע של מכליות המכילות חומרים מסוכנים; רעידות אדמה ופגיעה עוינת במתקנים ובמפעלים שונים במפרץ בעקבות חבלה או מלחמה. מידת הסיכון המצרפי שנשקפת לציבור במצבי קיצון אלה צפויה להיבדק בשלב השני של הסקר. במשרד להגנת הסביבה התקשו להעריך מתי שלב זה יחל וכמה זמן יימשך.
אף שחלקו הראשון של הסקר לא חשף סיכונים "בלתי קבילים לציבור", הניתוח ראשוני שלו הוביל לסימון של ארבעה מפעלים שהוגדרו במשרד להגנת הסביבה כ"מסתמנים כגורמים לעומסי סיכון גבוהים יחסית". מדובר במפעלים דשנים, דור, גדיב (המשתייך לקבוצת בזן שבשליטת עידן עופר) וגדות מזרח.
במשרד להגנת הסביבה ציינו כי על רקע סימונם של מפעלים אלה כ"גורמים לעומסי סיכון גבוהים יחסית" - תיעשה כלפיהם פעילות ממוקדת למען קיצור לוחות הזמנים לגבי פעולות שיעשו לעמידתם ביעדי ההפחתה של מזהמים לסביבה.
מנכ"ל הארגון הסביבתי אדם טבע ודין, עמית ברכה, מסר בהתייחס לסקר כי "הדוח רק מוכיח שוב כי שבזן מהווה איום על תושבי חיפה והסביבה וזולת רמות הזיהום החריגות שנפלטות מהמתחם שלו - יש פוטנציאל סכנה ממשי בשעת משבר ביטחוני או תקלה במפעלים".
לעומת זאת, מבזן נמסר בתגובה: "לאחר שלוש שנים של בדיקה - מסתבר שלא קיים סיכון לאוכלוסייה באזור מפרץ חיפה וזאת בהשוואה לקריטריונים בינלאומיים מחמירים ביותר שנהוגים בעולם".
איגוד הכימיה של התאחדות התעשיינים הגיב כי "הדוח קובע באופן ברור וחד משמעי כי אין סיכון מחוץ לשטחי המפעלים במפרץ ולמרות התוצאות הטובות - מדובר בדוח שמחמיר ביחס למקובל במדינות המערב".
המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה מסר בהתייחס לדוח כי "התעשייה במפרץ חיפה לא מסכנת את הציבור והמשרד להגנת הסביבה מחמיר איתה, באופן בלתי מידתי, ויש לתהות מה הסיבה ומי ומרוויח מכך".