גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להכריז על מצב חירום אקלימי בישראל

אנחנו לא יכולים להתחבא מאחורי התירוץ שאנחנו מדינה קטנה - חייבים לשנות את דרך החיים שלנו

כדור הארץ / צילום: Shutterstock
כדור הארץ / צילום: Shutterstock

מדענים של נאס"א שצילמו את כדור הארץ מן החלל בעשרות השנים האחרונות גילו תופעה מעניינית. בכל שנה האביב מקדים בחצי יום. כדור הארץ נעשה ירוק יותר ופורח יותר חצי יום מוקדם יותר לעומת השנה הקודמת. הפריחה באביב חשובה מאד לדבורי הדבש המאביקות את הפרחים. הבעיה היא שאף אחד לא סיפר לדבורים הצעירות שהאביב הוקדם ובהרבה מקרים הן מגיעות מאוחר מידי. הפרחים כבר קמלו והדבורים נשארות ללא פרחים. האם יצאנו מאיזון?

בשנת 1712, קצת לפני יותר מ-300 שנה העניק כומר בפטיסטי לעולם ברכה וקללה ארוזות היטב יחדיו. תומאס ניוקומן, חרש ברזל וכומר אנגלי המציא וייצר את מנוע הקיטור הראשון ששימש לשאיבת מים ממכרות פחם. מים היו מטרד קשה במכרות. שאיבת המים אפשרה כרית פחם יעילה יותר. המנוע החדש היה לא יעיל במיוחד אבל עדין הוא היה יעיל יותר מכורים אנושיים עם דליים. קרוב ל100 מנועי ניוקומן הותקנו במכרות בדרום מערב אנגליה לפני שהוחלפו על ידי הדור החדש והיעיל יותר של מנועי וואט הסקוטי.

הברכה שהעניק ניוקומן לעולם אפשרה את העולם המודרני. היא מעניקה לנו רווחה, משאבים, קידמה. הברכה של ניוקומן משפרת את איכות החיים שלנו. היא מאפשרת את קיומם של בתי חולים, אוניברסיטאות, תיירות, אינטרנט ומסעות למאדים. ניוקומן זכה למקום של כבוד ורבים רואים בו את אבי המהפכה התעשייתית.

אבל, כמו עם הרבה דברים טובים, הברכה הגיעה ארוזה יחד עם קללה נוראית. המנוע עבד על פחם! כן, חלק מהפחם שנכרה, נשרף על ידי המנוע. לכאורה מחיר הוגן אם מתעלמים מהפליטה המזהמת של פחמן דו-חמצני לאוויר. היום, 300 שנה לאחר המצאת מנוע הקיטור אנחנו מבינים את המחיר.

מדענים חקרו את ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה במשך מאות אלפי השנים האחרונות. לאורך כל התקופה נעו הערכים בין 200 ל-300 חלקיקים למיליון. הפחמן הדו-חמצני הוא גז חממה וגזי חממה חשובים מאוד לקיום האנושי על כדור הארץ. גזי החממה שומרים על טמפרטורה נוחה לקיום החיים על הכדור שלנו. ניתן לומר שגזי חממה בכמויות הנכונות הם הכרחיים לקיום החיים כמו שאנחנו מכירים אותם. ההערכה היא, שללא גזי חממה, הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ תרד מ-18 מעלות למינוס 15 מעלות. קר. קר מאוד.

אגב, גז החממה הנפוץ ביותר הוא אדי מים.

במשך 300 השנה האחרונות בנינו מיליארדים רבים של מנועים. יותר מנועים מאנשים. המנועים שורפים פחם ומשחררים לאוויר גז חממה מעשה ידי אדם. כתוצאה מכך ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר עלה מכ-250 חלקיקים למיליון למעל 400 - כמות גבוהה כל-כך של גזי חממה באטמוספירה, מעצימה את אפקט החממה וכדור הארץ מתחמם.

האקלים משתנה. קרחונים נמסים, גובה פני הים עולה. ומדענים חוששים שעברנו את נקודת האל-חזור. הקללה שקיבלנו עם הברכה עלולה להיות קטלנית הרבה יותר ממה שציפינו עד כדי שינוים דרסטיים באיזונים האקלימיים והרס החיים על כדור הארץ. אחת הסיבות לחשש המתגבר היא המשוב החיובי של התהליך.

עלייה בכמות גזי החממה גורמת להתחממות כדור הארץ. ההתחממות מעלה את טמפרטורת האוויר. אוויר חם מסוגל להכיל יותר אדי מים. אדי מים הם גז החממה הנפוץ ביותר והם מגבירים את תהליך ההתחממות.

האם כבר נגזרה כליה על החיים כפי שאנו מכירים אותם כיום? האם אנו צפויים לראות יותר הצפות, שריפות, היכחדות של בעלי חיים? האם הקללה גדולה מהברכה?

במאי 2018 קמה בבריטניה תנועת "מרד ההכחדה" ששמה לה למטרה להשתמש בהתנגדות לא אלימה על מנת לעצור את משבר האקלים, אובדן חיים והסכנה לקיום האנושות. התנועה דורשת שממשלות העולם יתקשרו בצורה שקופה יותר ופתוחה יותר לגבי המשבר האקלימי ויכריזו על מצב חירום אקלימי. בנוסף, דורשת התנועה חקיקה מיידית להפחתת גזי החממה והקמת אסיפת אזרחים שתפקח על השינויים.

מאות רבות של ערים ומועצות מקומיות ברחבי העולם, רובן באוסטרליה, קנדה ובריטניה, כבר הכריזו על מצב חירום אקלימי. במאי השנה הכריזו בריטניה ואירלנד על מצב חירום אקלימי. לאחורנה הצטרפה קנדה והכריזה על מצב חירום אקלימי.

בישראל היו כבר מספר קריאות להכרזה על מצב חירום אקלימי ולפני כחודש וחצי התקיימה מחאה של מאות תלמידים סמוך לכנסת.

אני אופטימי. סוף העולם עדיין לא הגיע. החדשות הטובות הן שרוב מדינות העולם מצליחות להוריד את כמות פליטת הפחמן דו-חמצני ביחס לכול דולר של כלכלה. בשנת 1990 כלכלת העולם ייצרה 0.77 ק"ג של פחמן דו-חמצני לכל דולר כלכלה וכיום המספר עומד על 0.33. נראה שיפור משמעותי, אך הוא רחוק מלהיות מספק בהינתן הצמיחה הכלכלית העולמית.

כן, אנחנו על סף אסון וכול הסימנים מונחים לפנינו אך גם הפתרונות מונחים לפנינו. בפני מדינת ישראל עומדות שתי אפשרויות אסטרטגיות להתמודדות עם האתגר. הדרך הקשה והדרך הקלה.

הדרך הקלה: לא לעשות כלום. אנחנו מדינה קטנה. בערך אלפית מאוכלוסיית העולם. רוב גזי החממה בעולם מיוצרים בסין ובארה"ב. אפשר לתת לעולם להתמודד עם הבעיה. לנו יש בעיות משלנו. פה זה לא אירופה. נשרוף עוד קצת פחם? מה זה משנה? אפשר לספר לעולם שאנחנו מדינה חדשנית בתחומי האנרגיה, המזון והתחבורה. אפשר גם להכחיש. קצת יחסי ציבור טובים ונעבור.

הדרך הקשה: לעשות. הפתרונות יחייבו את כולנו לשינוי משמעותי. לא ניתן לצפות לפתרון קסם. הממשלה, היצרנים והצרכנים יהיו חייבים לשנות דפוסי התנהגות על מנת להבטיח את עתידנו.

ראשית יש להכריז באופן מיידי על מצב חירום אקלימי בישראל ולהקים קרן לעידוד חדשנות בתחום האקלים. המשבר יכול להיות הזדמנות עסקית לסטארטאפ-ניישן. שנית, יש לעדכן ולהוריד את יעדי הפליטה של גזי חממה. (7.7 טון פחמן דו-חמצני לנפש ב-2030 זה גבוה מדי) ולעבור לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות מהר יותר. אנחנו די מפגרים בתחום.

שלישית, נדרש ליישם מעבר מהיר יותר לתחבורה שיתופית, לרכבים חשמליים או לפחות היברידיים.

על כולנו יהיה לשנות את דפוסי הצריכה שלנו וזה יכלול שינוי הרכב המזון שלנו, הורדה בצריכת בשר וצמצום הבלאי והבזבוז של מזון, יישום בנייה שדורשת פחות חימום בחורף ופחות קירור בקיץ, החלפת נורות הלהט הישנות בנורות LED חדשות, חיסכון במים, שתילת עצים, וצמצום השימוש במוצרי פלסטיק.

אני מאוד מקווה שנבחר בדרך הקשה. אולי אני אופטימיסט חסר תקנה. אני גם מתכנן להירשם למכון כושר השבוע. אולי שבוע הבא. אולי באביב. הוא בטח יגיע מוקדם השנה. 

הכותב הוא יזם חברתי ומשקיע בהייטק 

עוד כתבות

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש