פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יח"צ
התשלום בבתי עסק באמצעות אפליקציות התשלומים של הבנקים, ביט, פפר ופייבוקס, יוגבל בשנתיים וחצי הקרובות - כך קבע היום בנק ישראל בראשות הנגיד, הפרופ’ אמיר ירון. עם זאת, השימוש באפליקציות לא ייחסם לחלוטין ויתאפשר בתנאים מסוימים.
מטרת המהלך היא ליצור "הגנת ינוקא" לחברות כרטיסי האשראי - ובעיקר לשתיים שבעקבות רפורמת שטרום הפכו מוקדם יותר השנה לחברות עצמאיות שאינן בבעלות הפועלים ולאומי - ישראכרט ומקס (לאומי קארד לשעבר).
על פי הכרעת בנק ישראל, בשנים 2019 עד 2021 תוגבל הפעילות של כל אחד מהבנקים בתחום אפליקציות התשלום בקרב עסקים - כלומר רק לגבי הפעילות בבתי עסק ולא בקרב הציבור הרחב ובין אנשים פרטיים. הגבלה זו תהיה עד לסך של שני מיליארד שקל עבור כל בנק במחזורי עסקאות מצרפיים בעסקאות תשלומים של בתי עסק בשנת 2019, כאשר ב-2020 הרף המקסימלי יועלה לרמה של 2.5 מיליארד שקל עבור כל בנק, כשב-2021 המגבלה תעמוד על 3 מיליארד שקל לכל אחת מהאפליקציות של הבנקים.
לפיכך, הבנקים, שכיום מגלגלים באמצעות האפליקציות שלהם מחזור כולל של עסקאות שנאמד בכ-1.6 מיליארד שקל, יורשו להגדיל את הנתח שוק שלהם במידה ניכרת ביחס למצבם כיום, אף שהם עדיין לא יורשו לתרגם את כוחם המלא מול בתי העסק.
"מדובר בהיקף מצומצם מאוד ביחס לאמצעי התשלום הקיימים בשוק. לשם השוואה, מחזור הפעילות של חברות כרטיסי האשראי מסתכם בלמעלה מ-300 מיליארד שקל בשנה, מזה כ-20% בגין עסקים קטנים", ציינו בבנק ישראל. עם זאת בבנק המרכזי הוסיפו כי ההגבלה מוגבלת בזמן מאחר ששהם מעוניינים "לתמוך בהגברת התחרות בתחום התשלומים".
ניצחון זמני לחברות כרטיסי האשראי
על פניו, ההחלטה של בנק ישראל מיטיבה עם חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, שהפכה לציבורית באפריל השנה, מקס, שנמכרה מוקדם יותר השנה לקרן ורבורג פינקוס, וכאל שבבעלות דיסקונט והבינלאומי. מבחינת חברות כרטיסי האשראי מדובר על חסימת זמנית, אך לא זניחה, של הבנקים.
מנגד, עצם הכניסה החלקית שמותרת עתה לבנקים תיצור שינוי במאזן הכוחות בכל מה שנוגע לקשר בין חברות כרטיסי האשראי לבין חלק ניכר מבתי העסק שלהן, שמשלמים עמלות סליקה שמגיעות עד ל-2.5% מהעסקה.
רגעים מעטים לאחר פרסום ההחלטה של בנק ישראל, שחרר בנק לאומי הודעה שכותרתה "מהפיכת התשלומים בישראל עולה מדרגה". בהודעה נמסר על חיבור באמצעות אפליקציית הפפר פיי לחברת אידיאה, לצורך חתימה על הסכמים ל"ביצוע תשלומים דיגיטליים במאות בתי עסק ברחבי הארץ, ישירות מהנייד וללא צורך בכרטיס אשראי או במזומן". עוד נכתב כי "ההסכם כולל רשתות מובילות כגון ארומה, קסטרו, דיוטי פרי וקבוצת גולף".
על פניו, חבירה של אפליקציית התשלומים של לאומי לגופים אלה צפויה להיעשות בעמלות נמוכות יותר מבחינת בתי העסק, אפילו ברמה של 1.1%, דבר שיכול לשנות את נקודת שיווי המשקל של סגמנטים של לקוחות של חברות כרטיסי האשראי.
אבל, זו לא בהכרח המציאות עבור כל בתי העסק שנדרשים לחברות כרטיסי האשראי. מה לגבי בתי עסק קטנים יותר? כיום עסקים רבים מתקשים לקבל שירות משלוש חברות כרטיסי האשראי, בטח בתשלום לא גבוה, והם נעזרים לעתים במאגדים ובנותני פתרונות סליקה אחרים. על פניו גופים שכאלה היו יכולים ליהנות מכניסה חופשית של אפליקציות, אבל לפי שעה עסקים אלה כנראה יוותרו באותה נקודה בה הם נמצאים כיום.
הבשורה הגדולה מבחינת הבנקים היא שתקופה ארוכה שבה המתינו להחלטה הגיעה לסיומה. הם רואים את קצה המנהרה, אף שיש גורמים בכירים בקרב הבנקים שחוששים שבינתיים אפליקציות וארנקים אלקטרוניים בינלאומיים, כגון גוגל פיי או אפל פיי, ייקחו להם חלק מנתח השוק. עוד טוענים במערכת הבנקאות כי המגבלה שהושתה על האפליקציות לפי שעה תמנע שינוי שוק מבחינת בתי העסק ותמנע הוזלת מחירים להם, ואולי בעקבות כך גם ללקוחות.
אמירות אלה נעשות אגב ייקור שירותים שביצעו לאחרונה שתי חברות כרטיסי האשראי שעזבו את המערכת הבנקאית ושהפכו השנה לעצמאיות: ישראכרט ומקס (לשעבר לאומי קארד).
מציאות חדשה ונוסקת, שהחלה רק ב-2016
ההחלטה של בנק ישראל הגיעה לאחר פנייה שנעשתה על ידי שלושת הבנקים שמפעילים אפליקציות שכאלו, שפנו בבקשה להרחיב את הפעילות גם לתשלום בבתי עסק, "בקנה אחד עם המגמות בעולם", כדברי הבנק המרכזי.
ואולם בבנק המרכזי קבעו כי עלה חשש שהאפליקציות הבנקאיות ישתלטו על שוק התשלומים בטווח הקצר", ועל כן, "לאחר בחינת הנושא תוך דיונים שנערכו בין בנק ישראל לבין אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות התחרות, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והשחקנים הרלוונטיים בשוק התשלומים", כמו גם "בראיה רחבה של כל עולם התשלומים העתידי והתשתיות הנדרשות לקידום עולם התשלומים", הוסכם שהבנקים יפעלו בתחום התשלומים בבתי עסק בצורה מוגבלת בשלוש השנים הקרובות.
בהקשר זה ציינו היום בבנק ישראל כי "חסימת האפשרות לבנקים לפעול בתחום התשלומים לבתי העסק, עלולה לפגוע בצרכנים ובבתי העסק, שכן עיכוב בקידום אמצעי תשלום חדשניים יגדיל את הפיגור של המשק הישראלי בהשוואה לעולם בהכנסת אמצעי תשלום חדשניים, המשפרים את רווחת הצרכן, ועלול לפגוע בהוזלת העלויות לבתי העסק בטווח הקצר".
בכל מקרה, בבנק ישראל מדגישים כי "חברות כרטיסי האשראי יוכלו לפעול באפליקציות תשלום לבתי העסק, ככל שיפתחו אפליקציות כאמור או תוך שיתוף פעולה עם גופים חוץ בנקאיים, על בסיס כרטיסי האשראי ללא מגבלות על היקף הפעילות".
עולם שירותי התשלום בין אנשים פרטיים (P2P, כלומר person to person) של הבנקים החל בשלהי 2016, אז בנק הפועלים הוציא לדרך את הביט. בתחילת השנה העוקבת, חודשים ספורים לאחר הפועלים, בנק לאומי הוציא את אפליקציית התשלומים שלו, הפפר פיי. האחרון שנכנס לתחום היה בנק דיסקונט, עדיין במהלך 2017, לאחר שרכש רישיון בלעדי להפעלת האפליקציה בישראל של הסטארט-אפ PayBox שהוקם כשלוש שנים קודם.
שירותי התשלומים הללו מאפשרים לציבור הלקוחות הפרטיים (של כל הבנקים) לבצע תשלומים ביניהם. כמו כן, מותר לאפליקציות אלה לשמש כפלטפורמה להעברת כספים מצד גופים עסקיים ללקוחות פרטיים, כמו מתן תשלומים מחברת ביטוח או מקופות החולים ללקוח. לעומת זאת, הדבר שהיה אסור לבנקים עד עכשיו הוא התשלום של הלקוח לבית העסק באמצעות האפליקציות של הבנקים.
כך, שלוש האפליקציות עובדות באמצעות כרטיסי אשראי, וכיום הן משמשות בעיקר את הציבור הרחב בעסקאות בין אנשים פרטיים.
השאיפה להיפרד מכרטיס האשראי
למעשה, המודל העסקי שהביא את הבנקים לפתח את האפליקציות התבסס על כך שבהמשך תתאפשר הרחבת אמצעי התשלום גם לתשלום לעסקים. לאחרונה התקשרו הבנקים עם יותר ויותר חברות, למטרות ביצוע תשלומים ללקוחות הפרטיים, תוך שהכניסו הסכמים עם בתי עסק, לקראת היום שבו בנק ישראל יתיר להם לבצע עסקאות שכאלה. אגב, לא מן הנמנע שבעתיד הרחוק הבנקים יפעלו כך שהאפליקציות לא יצטרכו כרטיסי אשראי כשהעברת הכספים בהן תיעשה דרך סליקה בין בנקאית.
מדובר עדיין בפעילות צעירה שמהווה שבריר של פחות מאחוז מסך הכספים שעוברים בעסקאות שנעשות באמצעות כרטיסי האשראי בישראל הגם שהן כבר הורדו למכשירי הסלולר של מיליוני ישראלים. בבנק ישראל מציינים בהקשר זה כי "השימוש באפליקציות הללו גדל במהירות".
בדרך לקידום מערכת התשלומים בישראל
עם זאת, בבנק ישראל מציינים היום כי אם וככל ש"יחולו שינויים מהותיים בשוק, כגון, הטמעת תקן EMV (כרטיסי האשראי בעלי הצ’יפ) במסופים בבתי העסק, הסדרת פעילותם של גופים חוץ בנקאיים בתחום שירותי יזום פעולות תשלום, מתן גישה לגופים חוץ בנקאיים למס"ב, לרבות לשירות תשלום מיידי, תבחן מחדש נחיצות המגבלות על פעילות האפליקציות הבנקאיות". נציין כי בעולם כבר נהוג השימוש בטכנולוגיות מתקדמות מכפי שנהוג בישראל, שעדיין מפגרת ביחס לעולם במערכות התשלומים של הציבור הרחב.
אולם "כיום חברות כרטיסי האשראי מוגבלות מבחינת אפשרות הגישה שלהן למערכת התשלומים במס"ב או ישירות לחשבונות הלקוחות, בשונה מהבנקים", כפי שמציינים גם בבנק ישראל. על כן, הבנק המרכזי אומר כי יפעל "על מנת שתתאפשר גישה למס"ב לגופים חוץ בנקאיים כך שיוכלו להתחרות בגופים הבנקאיים במתן שירותי התשלום", ושעד שדבר זה יקרה "האפליקציות הבנקאיות לתשלום בבתי עסק לא יפעלו על בסיס שירות תשלום מיידי".
מעבר של תחום התשלומים בישראל לתקן ה-EMV יקדים את לוחות הזמנים. להכנסת התקן הזה לשוק התשלומים בישראל יש כמה משמעויות, ובהן הקלה על כניסה של סולקים חדשים לשוק הסליקה לבתי העסק, שנשלט כיום על ידי שלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, כאל ומקס. במקביל, התקן ישפר את רמת האבטחה בביצוע עסקאות בכרטיסי אשראי ובעיקר ייאפשר שימוש באמצעי תשלום מתקדמים כגון תשלום באמצעות הסלולר ואמצעי תשלום ללא מגע אחרים, ויוכל לאפשר כניסה של שחקנים חדשים בתחום התשלומים.
הקושי הוא שעל מנת להטמיע את התקן יש לשנות גם את המסופים בבתי העסק, נוסף על החלפת כרטיסי האשראי לכאלה שכוללים שבב בתקן ה-EMV. על פי הערכות, כיום כ-70% מהמסופים בארץ הם תומכי תקן ה-EMV. ואולם ככל הידוע רק כ-20% מתוך כלל המסופים פה כוללים גם תוכנה תואמת EMV.
נגיד בנק ישראל ירון מסר היום כי "אנו רואים חשיבות רבה בהתפתחות שוק התשלומים בישראל, ופועלים בראיה רחבה כדי לוודא שהתשתיות של השוק (כגון תשתית ה-EMV)".