גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

אפליקציות הבנקים מגיעות לעסקים תחת מגבלות; חברות כרטיסי האשראי מרוויחות זמן

בנק ישראל התיר לביט, לפפר פיי ולפייבוקס לפעול גם בבתי עסק, אך מאשר להם להחזיק רק אחוזים בודדים מהשוק עד 2021 • חלק מבתי העסק ייהנו מחבירה לאפליקציות כבר עכשיו, אך רובם ייאלצו לחכות • הבנקים חוששים מכך שבינתיים ייכנסו לישראל שחקנים בינלאומיים גדולים

התשלום בבתי עסק באמצעות אפליקציות התשלומים של הבנקים, ביט, פפר ופייבוקס, יוגבל בשנתיים וחצי הקרובות - כך קבע היום בנק ישראל בראשות הנגיד, הפרופ’ אמיר ירון. עם זאת, השימוש באפליקציות לא ייחסם לחלוטין ויתאפשר בתנאים מסוימים.

מטרת המהלך היא ליצור "הגנת ינוקא" לחברות כרטיסי האשראי - ובעיקר לשתיים שבעקבות רפורמת שטרום הפכו מוקדם יותר השנה לחברות עצמאיות שאינן בבעלות הפועלים ולאומי - ישראכרט ומקס (לאומי קארד לשעבר).

על פי הכרעת בנק ישראל, בשנים 2019 עד 2021 תוגבל הפעילות של כל אחד מהבנקים בתחום אפליקציות התשלום בקרב עסקים - כלומר רק לגבי הפעילות בבתי עסק ולא בקרב הציבור הרחב ובין אנשים פרטיים. הגבלה זו תהיה עד לסך של שני מיליארד שקל עבור כל בנק במחזורי עסקאות מצרפיים בעסקאות תשלומים של בתי עסק בשנת 2019, כאשר ב-2020 הרף המקסימלי יועלה לרמה של 2.5 מיליארד שקל עבור כל בנק, כשב-2021 המגבלה תעמוד על 3 מיליארד שקל לכל אחת מהאפליקציות של הבנקים.

לפיכך, הבנקים, שכיום מגלגלים באמצעות האפליקציות שלהם מחזור כולל של עסקאות שנאמד בכ-1.6 מיליארד שקל, יורשו להגדיל את הנתח שוק שלהם במידה ניכרת ביחס למצבם כיום, אף שהם עדיין לא יורשו לתרגם את כוחם המלא מול בתי העסק.

"מדובר בהיקף מצומצם מאוד ביחס לאמצעי התשלום הקיימים בשוק. לשם השוואה, מחזור הפעילות של חברות כרטיסי האשראי מסתכם בלמעלה מ-300 מיליארד שקל בשנה, מזה כ-20% בגין עסקים קטנים", ציינו בבנק ישראל. עם זאת בבנק המרכזי הוסיפו כי ההגבלה מוגבלת בזמן מאחר ששהם מעוניינים "לתמוך בהגברת התחרות בתחום התשלומים".

ניצחון זמני לחברות כרטיסי האשראי

על פניו, ההחלטה של בנק ישראל מיטיבה עם חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, שהפכה לציבורית באפריל השנה, מקס, שנמכרה מוקדם יותר השנה לקרן ורבורג פינקוס, וכאל שבבעלות דיסקונט והבינלאומי. מבחינת חברות כרטיסי האשראי מדובר על חסימת זמנית, אך לא זניחה, של הבנקים.
מנגד, עצם הכניסה החלקית שמותרת עתה לבנקים תיצור שינוי במאזן הכוחות בכל מה שנוגע לקשר בין חברות כרטיסי האשראי לבין חלק ניכר מבתי העסק שלהן, שמשלמים עמלות סליקה שמגיעות עד ל-2.5% מהעסקה.

רגעים מעטים לאחר פרסום ההחלטה של בנק ישראל, שחרר בנק לאומי הודעה שכותרתה "מהפיכת התשלומים בישראל עולה מדרגה". בהודעה נמסר על חיבור באמצעות אפליקציית הפפר פיי לחברת אידיאה, לצורך חתימה על הסכמים ל"ביצוע תשלומים דיגיטליים במאות בתי עסק ברחבי הארץ, ישירות מהנייד וללא צורך בכרטיס אשראי או במזומן". עוד נכתב כי "ההסכם כולל רשתות מובילות כגון ארומה, קסטרו, דיוטי פרי וקבוצת גולף".

על פניו, חבירה של אפליקציית התשלומים של לאומי לגופים אלה צפויה להיעשות בעמלות נמוכות יותר מבחינת בתי העסק, אפילו ברמה של 1.1%, דבר שיכול לשנות את נקודת שיווי המשקל של סגמנטים של לקוחות של חברות כרטיסי האשראי.

אבל, זו לא בהכרח המציאות עבור כל בתי העסק שנדרשים לחברות כרטיסי האשראי. מה לגבי בתי עסק קטנים יותר? כיום עסקים רבים מתקשים לקבל שירות משלוש חברות כרטיסי האשראי, בטח בתשלום לא גבוה, והם נעזרים לעתים במאגדים ובנותני פתרונות סליקה אחרים. על פניו גופים שכאלה היו יכולים ליהנות מכניסה חופשית של אפליקציות, אבל לפי שעה עסקים אלה כנראה יוותרו באותה נקודה בה הם נמצאים כיום.

הבשורה הגדולה מבחינת הבנקים היא שתקופה ארוכה שבה המתינו להחלטה הגיעה לסיומה. הם רואים את קצה המנהרה, אף שיש גורמים בכירים בקרב הבנקים שחוששים שבינתיים אפליקציות וארנקים אלקטרוניים בינלאומיים, כגון גוגל פיי או אפל פיי, ייקחו להם חלק מנתח השוק. עוד טוענים במערכת הבנקאות כי המגבלה שהושתה על האפליקציות לפי שעה תמנע שינוי שוק מבחינת בתי העסק ותמנע הוזלת מחירים להם, ואולי בעקבות כך גם ללקוחות.

אמירות אלה נעשות אגב ייקור שירותים שביצעו לאחרונה שתי חברות כרטיסי האשראי שעזבו את המערכת הבנקאית ושהפכו השנה לעצמאיות: ישראכרט ומקס (לשעבר לאומי קארד).

מציאות חדשה ונוסקת, שהחלה רק ב-2016

ההחלטה של בנק ישראל הגיעה לאחר פנייה שנעשתה על ידי שלושת הבנקים שמפעילים אפליקציות שכאלו, שפנו בבקשה להרחיב את הפעילות גם לתשלום בבתי עסק, "בקנה אחד עם המגמות בעולם", כדברי הבנק המרכזי.

ואולם בבנק המרכזי קבעו כי עלה חשש שהאפליקציות הבנקאיות ישתלטו על שוק התשלומים בטווח הקצר", ועל כן, "לאחר בחינת הנושא תוך דיונים שנערכו בין בנק ישראל לבין אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות התחרות, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והשחקנים הרלוונטיים בשוק התשלומים", כמו גם "בראיה רחבה של כל עולם התשלומים העתידי והתשתיות הנדרשות לקידום עולם התשלומים", הוסכם שהבנקים יפעלו בתחום התשלומים בבתי עסק בצורה מוגבלת בשלוש השנים הקרובות.

בהקשר זה ציינו היום בבנק ישראל כי "חסימת האפשרות לבנקים לפעול בתחום התשלומים לבתי העסק, עלולה לפגוע בצרכנים ובבתי העסק, שכן עיכוב בקידום אמצעי תשלום חדשניים יגדיל את הפיגור של המשק הישראלי בהשוואה לעולם בהכנסת אמצעי תשלום חדשניים, המשפרים את רווחת הצרכן, ועלול לפגוע בהוזלת העלויות לבתי העסק בטווח הקצר".

בכל מקרה, בבנק ישראל מדגישים כי "חברות כרטיסי האשראי יוכלו לפעול באפליקציות תשלום לבתי העסק, ככל שיפתחו אפליקציות כאמור או תוך שיתוף פעולה עם גופים חוץ בנקאיים, על בסיס כרטיסי האשראי ללא מגבלות על היקף הפעילות".

עולם שירותי התשלום בין אנשים פרטיים (P2P, כלומר person to person) של הבנקים החל בשלהי 2016, אז בנק הפועלים הוציא לדרך את הביט. בתחילת השנה העוקבת, חודשים ספורים לאחר הפועלים, בנק לאומי הוציא את אפליקציית התשלומים שלו, הפפר פיי. האחרון שנכנס לתחום היה בנק דיסקונט, עדיין במהלך 2017, לאחר שרכש רישיון בלעדי להפעלת האפליקציה בישראל של הסטארט-אפ PayBox שהוקם כשלוש שנים קודם.

שירותי התשלומים הללו מאפשרים לציבור הלקוחות הפרטיים (של כל הבנקים) לבצע תשלומים ביניהם. כמו כן, מותר לאפליקציות אלה לשמש כפלטפורמה להעברת כספים מצד גופים עסקיים ללקוחות פרטיים, כמו מתן תשלומים מחברת ביטוח או מקופות החולים ללקוח. לעומת זאת, הדבר שהיה אסור לבנקים עד עכשיו הוא התשלום של הלקוח לבית העסק באמצעות האפליקציות של הבנקים.
כך, שלוש האפליקציות עובדות באמצעות כרטיסי אשראי, וכיום הן משמשות בעיקר את הציבור הרחב בעסקאות בין אנשים פרטיים.

השאיפה להיפרד מכרטיס האשראי

למעשה, המודל העסקי שהביא את הבנקים לפתח את האפליקציות התבסס על כך שבהמשך תתאפשר הרחבת אמצעי התשלום גם לתשלום לעסקים. לאחרונה התקשרו הבנקים עם יותר ויותר חברות, למטרות ביצוע תשלומים ללקוחות הפרטיים, תוך שהכניסו הסכמים עם בתי עסק, לקראת היום שבו בנק ישראל יתיר להם לבצע עסקאות שכאלה. אגב, לא מן הנמנע שבעתיד הרחוק הבנקים יפעלו כך שהאפליקציות לא יצטרכו כרטיסי אשראי כשהעברת הכספים בהן תיעשה דרך סליקה בין בנקאית.

מדובר עדיין בפעילות צעירה שמהווה שבריר של פחות מאחוז מסך הכספים שעוברים בעסקאות שנעשות באמצעות כרטיסי האשראי בישראל הגם שהן כבר הורדו למכשירי הסלולר של מיליוני ישראלים. בבנק ישראל מציינים בהקשר זה כי "השימוש באפליקציות הללו גדל במהירות".

בדרך לקידום מערכת התשלומים בישראל

עם זאת, בבנק ישראל מציינים היום כי אם וככל ש"יחולו שינויים מהותיים בשוק, כגון, הטמעת תקן EMV (כרטיסי האשראי בעלי הצ’יפ) במסופים בבתי העסק, הסדרת פעילותם של גופים חוץ בנקאיים בתחום שירותי יזום פעולות תשלום, מתן גישה לגופים חוץ בנקאיים למס"ב, לרבות לשירות תשלום מיידי, תבחן מחדש נחיצות המגבלות על פעילות האפליקציות הבנקאיות". נציין כי בעולם כבר נהוג השימוש בטכנולוגיות מתקדמות מכפי שנהוג בישראל, שעדיין מפגרת ביחס לעולם במערכות התשלומים של הציבור הרחב.

אולם "כיום חברות כרטיסי האשראי מוגבלות מבחינת אפשרות הגישה שלהן למערכת התשלומים במס"ב או ישירות לחשבונות הלקוחות, בשונה מהבנקים", כפי שמציינים גם בבנק ישראל. על כן, הבנק המרכזי אומר כי יפעל "על מנת שתתאפשר גישה למס"ב לגופים חוץ בנקאיים כך שיוכלו להתחרות בגופים הבנקאיים במתן שירותי התשלום", ושעד שדבר זה יקרה "האפליקציות הבנקאיות לתשלום בבתי עסק לא יפעלו על בסיס שירות תשלום מיידי".

מעבר של תחום התשלומים בישראל לתקן ה-EMV יקדים את לוחות הזמנים. להכנסת התקן הזה לשוק התשלומים בישראל יש כמה משמעויות, ובהן הקלה על כניסה של סולקים חדשים לשוק הסליקה לבתי העסק, שנשלט כיום על ידי שלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, כאל ומקס. במקביל, התקן ישפר את רמת האבטחה בביצוע עסקאות בכרטיסי אשראי ובעיקר ייאפשר שימוש באמצעי תשלום מתקדמים כגון תשלום באמצעות הסלולר ואמצעי תשלום ללא מגע אחרים, ויוכל לאפשר כניסה של שחקנים חדשים בתחום התשלומים.

הקושי הוא שעל מנת להטמיע את התקן יש לשנות גם את המסופים בבתי העסק, נוסף על החלפת כרטיסי האשראי לכאלה שכוללים שבב בתקן ה-EMV. על פי הערכות, כיום כ-70% מהמסופים בארץ הם תומכי תקן ה-EMV. ואולם ככל הידוע רק כ-20% מתוך כלל המסופים פה כוללים גם תוכנה תואמת EMV.

נגיד בנק ישראל ירון מסר היום כי "אנו רואים חשיבות רבה בהתפתחות שוק התשלומים בישראל, ופועלים בראיה רחבה כדי לוודא שהתשתיות של השוק (כגון תשתית ה-EMV)".

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

אחרי הסערה שחוללה OpenAI: חוקר אנתרופיק טוען לפריצות דרך היסטוריות במתמטיקה

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

שלטי חוצות בטיימס סקוור מקדמים את השקת GTA 6 השבוע. פאניקה מוסרית / צילום: Reuters, לוקמן ווראל אליבול / Anadolu

13 שנה של ציפייה למשחק מחשב: האם הדאגה ממנו מוצדקת?

GTA 6 מגיע אחרי יותר מעשור ועמו גם גל חדש של אזהרות מפני השפעת האלימות במשחק על ילדים ובני נוער ● אלא שמחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משחקי וידיאו אלימים לפשיעה, והמומחים חלוקים בשאלה עד כמה החששות מוצדקים ● הסכנה המיידית יותר, מתברר, היא דווקא שעות המשחק הארוכות והפגיעה בשינה ובלימודים

אילוסטרציה: Shutterstock

הבורסה שנפלה ב־17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?

וואקו סרף בטקסס. פרויקט המגורים דספרדו יכלול 88 יחידות דיור / צילום: Reuters, Erich Schlegel

לגלוש בלי ים: שכונות המגורים שמציעות לדיירים גלים מלאכותיים

יזמי נדל"ן במדינות כמו טקסס, יוטה ואריזונה מהמרים שבריכות גלישה מלאכותיות ימשכו רוכשים אמידים, למרות עלויות ההקמה הגבוהות ודמי התחזוקה החודשיים היקרים

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום