גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

אפליקציות הבנקים מגיעות לעסקים תחת מגבלות; חברות כרטיסי האשראי מרוויחות זמן

בנק ישראל התיר לביט, לפפר פיי ולפייבוקס לפעול גם בבתי עסק, אך מאשר להם להחזיק רק אחוזים בודדים מהשוק עד 2021 • חלק מבתי העסק ייהנו מחבירה לאפליקציות כבר עכשיו, אך רובם ייאלצו לחכות • הבנקים חוששים מכך שבינתיים ייכנסו לישראל שחקנים בינלאומיים גדולים

התשלום בבתי עסק באמצעות אפליקציות התשלומים של הבנקים, ביט, פפר ופייבוקס, יוגבל בשנתיים וחצי הקרובות - כך קבע היום בנק ישראל בראשות הנגיד, הפרופ’ אמיר ירון. עם זאת, השימוש באפליקציות לא ייחסם לחלוטין ויתאפשר בתנאים מסוימים.

מטרת המהלך היא ליצור "הגנת ינוקא" לחברות כרטיסי האשראי - ובעיקר לשתיים שבעקבות רפורמת שטרום הפכו מוקדם יותר השנה לחברות עצמאיות שאינן בבעלות הפועלים ולאומי - ישראכרט ומקס (לאומי קארד לשעבר).

על פי הכרעת בנק ישראל, בשנים 2019 עד 2021 תוגבל הפעילות של כל אחד מהבנקים בתחום אפליקציות התשלום בקרב עסקים - כלומר רק לגבי הפעילות בבתי עסק ולא בקרב הציבור הרחב ובין אנשים פרטיים. הגבלה זו תהיה עד לסך של שני מיליארד שקל עבור כל בנק במחזורי עסקאות מצרפיים בעסקאות תשלומים של בתי עסק בשנת 2019, כאשר ב-2020 הרף המקסימלי יועלה לרמה של 2.5 מיליארד שקל עבור כל בנק, כשב-2021 המגבלה תעמוד על 3 מיליארד שקל לכל אחת מהאפליקציות של הבנקים.

לפיכך, הבנקים, שכיום מגלגלים באמצעות האפליקציות שלהם מחזור כולל של עסקאות שנאמד בכ-1.6 מיליארד שקל, יורשו להגדיל את הנתח שוק שלהם במידה ניכרת ביחס למצבם כיום, אף שהם עדיין לא יורשו לתרגם את כוחם המלא מול בתי העסק.

"מדובר בהיקף מצומצם מאוד ביחס לאמצעי התשלום הקיימים בשוק. לשם השוואה, מחזור הפעילות של חברות כרטיסי האשראי מסתכם בלמעלה מ-300 מיליארד שקל בשנה, מזה כ-20% בגין עסקים קטנים", ציינו בבנק ישראל. עם זאת בבנק המרכזי הוסיפו כי ההגבלה מוגבלת בזמן מאחר ששהם מעוניינים "לתמוך בהגברת התחרות בתחום התשלומים".

ניצחון זמני לחברות כרטיסי האשראי

על פניו, ההחלטה של בנק ישראל מיטיבה עם חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, שהפכה לציבורית באפריל השנה, מקס, שנמכרה מוקדם יותר השנה לקרן ורבורג פינקוס, וכאל שבבעלות דיסקונט והבינלאומי. מבחינת חברות כרטיסי האשראי מדובר על חסימת זמנית, אך לא זניחה, של הבנקים.
מנגד, עצם הכניסה החלקית שמותרת עתה לבנקים תיצור שינוי במאזן הכוחות בכל מה שנוגע לקשר בין חברות כרטיסי האשראי לבין חלק ניכר מבתי העסק שלהן, שמשלמים עמלות סליקה שמגיעות עד ל-2.5% מהעסקה.

רגעים מעטים לאחר פרסום ההחלטה של בנק ישראל, שחרר בנק לאומי הודעה שכותרתה "מהפיכת התשלומים בישראל עולה מדרגה". בהודעה נמסר על חיבור באמצעות אפליקציית הפפר פיי לחברת אידיאה, לצורך חתימה על הסכמים ל"ביצוע תשלומים דיגיטליים במאות בתי עסק ברחבי הארץ, ישירות מהנייד וללא צורך בכרטיס אשראי או במזומן". עוד נכתב כי "ההסכם כולל רשתות מובילות כגון ארומה, קסטרו, דיוטי פרי וקבוצת גולף".

על פניו, חבירה של אפליקציית התשלומים של לאומי לגופים אלה צפויה להיעשות בעמלות נמוכות יותר מבחינת בתי העסק, אפילו ברמה של 1.1%, דבר שיכול לשנות את נקודת שיווי המשקל של סגמנטים של לקוחות של חברות כרטיסי האשראי.

אבל, זו לא בהכרח המציאות עבור כל בתי העסק שנדרשים לחברות כרטיסי האשראי. מה לגבי בתי עסק קטנים יותר? כיום עסקים רבים מתקשים לקבל שירות משלוש חברות כרטיסי האשראי, בטח בתשלום לא גבוה, והם נעזרים לעתים במאגדים ובנותני פתרונות סליקה אחרים. על פניו גופים שכאלה היו יכולים ליהנות מכניסה חופשית של אפליקציות, אבל לפי שעה עסקים אלה כנראה יוותרו באותה נקודה בה הם נמצאים כיום.

הבשורה הגדולה מבחינת הבנקים היא שתקופה ארוכה שבה המתינו להחלטה הגיעה לסיומה. הם רואים את קצה המנהרה, אף שיש גורמים בכירים בקרב הבנקים שחוששים שבינתיים אפליקציות וארנקים אלקטרוניים בינלאומיים, כגון גוגל פיי או אפל פיי, ייקחו להם חלק מנתח השוק. עוד טוענים במערכת הבנקאות כי המגבלה שהושתה על האפליקציות לפי שעה תמנע שינוי שוק מבחינת בתי העסק ותמנע הוזלת מחירים להם, ואולי בעקבות כך גם ללקוחות.

אמירות אלה נעשות אגב ייקור שירותים שביצעו לאחרונה שתי חברות כרטיסי האשראי שעזבו את המערכת הבנקאית ושהפכו השנה לעצמאיות: ישראכרט ומקס (לשעבר לאומי קארד).

מציאות חדשה ונוסקת, שהחלה רק ב-2016

ההחלטה של בנק ישראל הגיעה לאחר פנייה שנעשתה על ידי שלושת הבנקים שמפעילים אפליקציות שכאלו, שפנו בבקשה להרחיב את הפעילות גם לתשלום בבתי עסק, "בקנה אחד עם המגמות בעולם", כדברי הבנק המרכזי.

ואולם בבנק המרכזי קבעו כי עלה חשש שהאפליקציות הבנקאיות ישתלטו על שוק התשלומים בטווח הקצר", ועל כן, "לאחר בחינת הנושא תוך דיונים שנערכו בין בנק ישראל לבין אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות התחרות, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והשחקנים הרלוונטיים בשוק התשלומים", כמו גם "בראיה רחבה של כל עולם התשלומים העתידי והתשתיות הנדרשות לקידום עולם התשלומים", הוסכם שהבנקים יפעלו בתחום התשלומים בבתי עסק בצורה מוגבלת בשלוש השנים הקרובות.

בהקשר זה ציינו היום בבנק ישראל כי "חסימת האפשרות לבנקים לפעול בתחום התשלומים לבתי העסק, עלולה לפגוע בצרכנים ובבתי העסק, שכן עיכוב בקידום אמצעי תשלום חדשניים יגדיל את הפיגור של המשק הישראלי בהשוואה לעולם בהכנסת אמצעי תשלום חדשניים, המשפרים את רווחת הצרכן, ועלול לפגוע בהוזלת העלויות לבתי העסק בטווח הקצר".

בכל מקרה, בבנק ישראל מדגישים כי "חברות כרטיסי האשראי יוכלו לפעול באפליקציות תשלום לבתי העסק, ככל שיפתחו אפליקציות כאמור או תוך שיתוף פעולה עם גופים חוץ בנקאיים, על בסיס כרטיסי האשראי ללא מגבלות על היקף הפעילות".

עולם שירותי התשלום בין אנשים פרטיים (P2P, כלומר person to person) של הבנקים החל בשלהי 2016, אז בנק הפועלים הוציא לדרך את הביט. בתחילת השנה העוקבת, חודשים ספורים לאחר הפועלים, בנק לאומי הוציא את אפליקציית התשלומים שלו, הפפר פיי. האחרון שנכנס לתחום היה בנק דיסקונט, עדיין במהלך 2017, לאחר שרכש רישיון בלעדי להפעלת האפליקציה בישראל של הסטארט-אפ PayBox שהוקם כשלוש שנים קודם.

שירותי התשלומים הללו מאפשרים לציבור הלקוחות הפרטיים (של כל הבנקים) לבצע תשלומים ביניהם. כמו כן, מותר לאפליקציות אלה לשמש כפלטפורמה להעברת כספים מצד גופים עסקיים ללקוחות פרטיים, כמו מתן תשלומים מחברת ביטוח או מקופות החולים ללקוח. לעומת זאת, הדבר שהיה אסור לבנקים עד עכשיו הוא התשלום של הלקוח לבית העסק באמצעות האפליקציות של הבנקים.
כך, שלוש האפליקציות עובדות באמצעות כרטיסי אשראי, וכיום הן משמשות בעיקר את הציבור הרחב בעסקאות בין אנשים פרטיים.

השאיפה להיפרד מכרטיס האשראי

למעשה, המודל העסקי שהביא את הבנקים לפתח את האפליקציות התבסס על כך שבהמשך תתאפשר הרחבת אמצעי התשלום גם לתשלום לעסקים. לאחרונה התקשרו הבנקים עם יותר ויותר חברות, למטרות ביצוע תשלומים ללקוחות הפרטיים, תוך שהכניסו הסכמים עם בתי עסק, לקראת היום שבו בנק ישראל יתיר להם לבצע עסקאות שכאלה. אגב, לא מן הנמנע שבעתיד הרחוק הבנקים יפעלו כך שהאפליקציות לא יצטרכו כרטיסי אשראי כשהעברת הכספים בהן תיעשה דרך סליקה בין בנקאית.

מדובר עדיין בפעילות צעירה שמהווה שבריר של פחות מאחוז מסך הכספים שעוברים בעסקאות שנעשות באמצעות כרטיסי האשראי בישראל הגם שהן כבר הורדו למכשירי הסלולר של מיליוני ישראלים. בבנק ישראל מציינים בהקשר זה כי "השימוש באפליקציות הללו גדל במהירות".

בדרך לקידום מערכת התשלומים בישראל

עם זאת, בבנק ישראל מציינים היום כי אם וככל ש"יחולו שינויים מהותיים בשוק, כגון, הטמעת תקן EMV (כרטיסי האשראי בעלי הצ’יפ) במסופים בבתי העסק, הסדרת פעילותם של גופים חוץ בנקאיים בתחום שירותי יזום פעולות תשלום, מתן גישה לגופים חוץ בנקאיים למס"ב, לרבות לשירות תשלום מיידי, תבחן מחדש נחיצות המגבלות על פעילות האפליקציות הבנקאיות". נציין כי בעולם כבר נהוג השימוש בטכנולוגיות מתקדמות מכפי שנהוג בישראל, שעדיין מפגרת ביחס לעולם במערכות התשלומים של הציבור הרחב.

אולם "כיום חברות כרטיסי האשראי מוגבלות מבחינת אפשרות הגישה שלהן למערכת התשלומים במס"ב או ישירות לחשבונות הלקוחות, בשונה מהבנקים", כפי שמציינים גם בבנק ישראל. על כן, הבנק המרכזי אומר כי יפעל "על מנת שתתאפשר גישה למס"ב לגופים חוץ בנקאיים כך שיוכלו להתחרות בגופים הבנקאיים במתן שירותי התשלום", ושעד שדבר זה יקרה "האפליקציות הבנקאיות לתשלום בבתי עסק לא יפעלו על בסיס שירות תשלום מיידי".

מעבר של תחום התשלומים בישראל לתקן ה-EMV יקדים את לוחות הזמנים. להכנסת התקן הזה לשוק התשלומים בישראל יש כמה משמעויות, ובהן הקלה על כניסה של סולקים חדשים לשוק הסליקה לבתי העסק, שנשלט כיום על ידי שלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, כאל ומקס. במקביל, התקן ישפר את רמת האבטחה בביצוע עסקאות בכרטיסי אשראי ובעיקר ייאפשר שימוש באמצעי תשלום מתקדמים כגון תשלום באמצעות הסלולר ואמצעי תשלום ללא מגע אחרים, ויוכל לאפשר כניסה של שחקנים חדשים בתחום התשלומים.

הקושי הוא שעל מנת להטמיע את התקן יש לשנות גם את המסופים בבתי העסק, נוסף על החלפת כרטיסי האשראי לכאלה שכוללים שבב בתקן ה-EMV. על פי הערכות, כיום כ-70% מהמסופים בארץ הם תומכי תקן ה-EMV. ואולם ככל הידוע רק כ-20% מתוך כלל המסופים פה כוללים גם תוכנה תואמת EMV.

נגיד בנק ישראל ירון מסר היום כי "אנו רואים חשיבות רבה בהתפתחות שוק התשלומים בישראל, ופועלים בראיה רחבה כדי לוודא שהתשתיות של השוק (כגון תשתית ה-EMV)".

עוד כתבות

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ אחרי בחירות האמצע. ערערו את היסודות / צילום: Reuters, Eric Lee

למרות ההצהרות: טראמפ שוקל שוב לתקוף באיראן

נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן - בבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ●  הפגישה של הצמרת הביטחונית עם מפקד סנטקום, והדריכות בישראל ● עדכונים שוטפים

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש המחזוי בת"א הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו, לברר זאת בעצמו במסגרת המו"מ

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל, במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה ● בין היתר נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

החברה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

ד''ר אריק יוז, ראש הפיתוח והמחקר הגלובלי בטבע והמנהל הרפואי הראשי / צילום: באדיבות טבע

פרישה מפתיעה: המנהל הרפואי של טבע קיבל הצעה אחרת ועוזב באופן מיידי

ד"ר אריק יוז כיהן בתפקיד ב-4 השנים האחרונות ורק בשבוע שעבר הציג את ההתקדמות של טבע בתחום המו"פ במסגרת כנס בניו יורק ● המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס: "יוז משאיר את טבע בעמדה חזקה לקראת הפרק הבא"

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

מאגר תמר בתוצאות שיא, והשותפים מרוויחים

תמר פטרוליום הציגה זינוק בהכנסות ל-112 מיליון דולר והכפלת הרווח לכ-18 מיליון דולר ברבעון השלישי - נתונים המשקפים הכנסות שיא של כ-668 מיליון דולר למאגר תמר כולו ● מאחורי הזינוק: הרחבת קיבולת ההפקה ומחירי הברנט הגבוהים בצל המלחמה מול איראן

חנה קפלן / צילום: פרטי

כנערה חשבה ש"שוק ההון זה שם קוד לעשירים", היום צוברת הון לרכישת דירה

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

נאפע בשארה / צילום: ערוץ היוטיוב הרשמי AWS Events

המהנדס מחיפה שמוביל את רכישת הענק של אמזון בישראל

אמזון מנהלת משא ומתן לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט AI, בעסקה שעשויה להסתכם ביותר מ-7 מיליארד דולר ● את המהלך מוביל נאפע בשארה, בכיר ישראלי באמזון, האחראי על פיתוח שבבי הבינה המלאכותית שלה

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל" - וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק העושה שימוש בשיר "מישל" ● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגיה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל