גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דנקנר, סרוסי וקינן יחזירו מיליונים לבנק הפועלים - האם הם פתחו תיבת פנדורה לכל מערכת הבנקאות?

ההחלטה לאשר פשרה תקדימית - לפיה דני דנקנר, יאיר סרוסי, ציון קינן ובכירים נוספים בבנק הפועלים ייאלצו לשלם 15.6 מיליון שקל לבנק - מסעירה את עולם הבנקאות ● האם לתקדים הזה צפויות השלכות מרחיקות לכת, מה העננה שריחפה מעל ודחקה בצדדים להגיע לפשרה, וכמה כסף יגיע מכיסם?

נוחי ודני דנקנר / צילום: ליאור אדרי
נוחי ודני דנקנר / צילום: ליאור אדרי

"אכן, מדובר במקרה תקדימי, בו מפצים נושאי משרה בבנק את הבנק, ביחס להחלטה להעמיד אשראי שלא עלתה יפה" - כך ציינה שופטת בית המשפט הכלכלי, רות רונן, כמעט באגביות, בשולי פסק הדין שרבים מיהרו לכנותו "דרמטי" ו"מהפכני", שאישר הסדר פשרה שמכוחו ייאלצו דני דנקנר, יאיר סרוסי, ציון קינן ובכירים נוספים בבנק הפועלים לשלם 15.6 מיליון שקל לבנק. האם אכן מדובר בפסיקה מהפכנית שתוביל לשינוי בהתנהלותם של נושאי המשרה ואף לגרור התערבות גבוהה יותר של בתי המשפט בהליכים בהם מועלות טענות נגד החלטות שקיבלו נושאי משרה? "גלובס" מבקש להגיע גם לפינות הפחות מוארות של פסק הדין ומנתח את הפסיקה של רונן.

הדרישה: להחזיר 150 מיליון שקל

פסק הדין המתומצת של רונן מאמש (ג') הביא לסיומו את הדיון בשתי בקשות לאישור תביעות נגזרות שהוגשו נגד ראשי בנק הפועלים, נושאי משרה ודירקטורים בבנק. במסגרת הבקשות, שהוגשו על-ידי המפיק שי נשר ולא באמצעות שחקנים מתוחכמים בשוק ההון כנהוג במקרים דומים, טען נשר, באמצעות עו"ד אופיר נאור, כי נושאי המשרה בבנק הפרו את חובותיהם כלפי הבנק, כאשר אישרו מתן אשראי על סך 150 מיליון שקל לנוחי דנקנר ולטומהוק, החברה שבאמצעותה שלט נוחי דנקנר בקבוצת אי.די.בי שלימים נקלעה לקשיים.

שי נשר/ צילום: רפי דלויה

לפי הטענה, נושאי המשרה בבנק הפועלים התרשלו ואף פעלו בפזיזות כאשר העניקו אשראי לדנקנר ולטומהוק, נוכח ההידרדרות במצבה הכלכלי של קבוצת אי.די.בי בשנים בהן התקבלו החלטות האשראי, אשר היה בה כדי להעיד על קריסתה הצפויה של הקבוצה. לטענת נשר, ההלוואות לדנקנר ניתנו בתנאים המיטיבים עמו, נוכח קשריו עם נושאי משרה בכירים בבנק, ומתוך עניין אישי של בכירים בבנק בטובתו של דנקנר.

בנק הפועלים, שיוצג באמצעות עו"ד פיני רובין, ונושאי המשרה, אותם ייצגו עורכי הדין צבי אגמון והלה פלג, כפרו בטענות, והתמקדו בעיקר בכך שהחלטות בנושא הענקת אשראי הן לב-לבו של העיסוק הבנקאי, ולכן אין בסיס להגשת תביעה בקשר להחלטות בעניינים אלה נגד נושאי משרה בבנק. לטענתם, פעולותיהם ראויות להגנה מלאה מכוח "כלל שיקול-הדעת העסקי", ומאחר שהם קיבלו בתום-לב החלטות מיודעות שהיו לטובת הבנק.

ביחס לטענה כי מפלתו העסקית של דנקנר ברבות הימים ומחיקת חובו לבנק בעקבות זאת (תמורת תשלום של 52 מיליון שקל, שליש מסכום ההלוואה) מעידות כי הענקת האשראי אינה ראויה, טענו נושאי המשרה כי בהחלטות למתן אשראי כרוך מעצם טיבן סיכון, והזכירו שבית המשפט נמנע בדרך-כלל מהפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות כאלה.

הכסף יגיע מחברות הביטוח

לאחרונה, הגיעו הצדדים להסכמות אותן אישרה כאמור רונן אמש. על-פי מה שהסכימו ביניהם הצדדים, נושאי המשרה ישלמו לבנק סכום של 15.6 מיליון שקל, והבקשות תמחקנה. נציין כי נושאי המשרה נגדם הוגשו הבקשות לא ייאלצו להכניס את היד לכיס, שכן הסכום שישולם לבנק, כמו גם הגמול שישולם לנשר על סך 600 אלף שקל ושכר-טרחה לעורכי דינו על סך 2.4 מיליון שקל, לא ישולם על-ידי נושאי המשרה עצמם, אלא באמצעות פוליסות הביטוח שלהם. גם לכך, אגב, יש חשיבות רבה לשאלת התקדים, כפי שנפרט בהמשך.

על-מנת לשכנע את רונן לאשר את הסדר הפשרה, הדגישו שני הצדדים את תחולת הרחבה של כלל שיקול-הדעת העסקי על החלטות למתן אשראי. ואכן, בתי המשפט בישראל, ובפרט שופטי בית המשפט הכלכלי, דואגים להעלות על נס את עיקרון כלל שיקול-הדעת העסקי האמריקאי, שמשמעותו היא, בגדול, הקניית חסינות לנושאי משרה מפני הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטותיהם המקצועיות, ובלבד כי ההחלטה התקבלה שלא מתוך ניגוד עניינים, בתום-לב ולאחר שקילת כל הנתונים הרלוונטיים.

גם השופטת רונן הדגישה בהחלטתה כי "התערבות של בית המשפט בהחלטות אשראי של בנקים היא התערבות שיש לה מחיר", והדגישה את טענות הצדדים לפיהן הפשרה בהליך "היא הפעם הראשונה בה דירקטורים בבנק מפצים את הבנק על רשלנות במתן אשראי". ואם לא די בכך, רונן גם הדגישה כי אם הייתה מתקבלת הטענה לגבי תחולתו של כלל שיקול-הדעת העסקי, "הסיכון לדחיית הבקשה היה גבוה", ואף ציינה בהקשר זה כי "מדובר במקרה תקדימי".

שינוי כיוון? המומחים חלוקים

עו"ד מאור ברדיצ'בסקי, מומחה בתחום אחריות דירקטורים ועבירות ניירות ערך, ומי ששימש בעבר כתובע במשפט הרצת המניות של נוחי דנקנר, תמצת בבהירות את הייחודיות שבפסק הדין: "יש פה דיסוננס אינהרנטי להליך. מצד אחד, תבעו את הבנק. מצד שני, הבנק - לצד הדירקטורים - התנגד לתביעה, למרות שהבנק הוא הנהנה מהסכומים שנפסקו לטובתו. ומצד שלישי, חברת הביטוח היא הכיס העמוק אשר שילמה את הסכומים והדירקטורים עצמם לא הכניסו יד לכיס".

לשיטתו של ברדיצ'בסקי, ברור שפסק הדין של רונן צפוי להטיל אחריות רבה יותר על נושאי המשרה. לדבריו, "אין ספק שמדובר בפסק דין תקדימי ובעל השלכות רבות בתחום, המרחיב את האחריות של נושאי משרה ודירקטורים בתאגיד. אומנם מדובר בפסק דין שניתן במסגרת פשרה, אך נקבע למעשה שגם במהלך העסקים הרגיל ולכאורה במסגרת שיקול-הדעת העסקי דירקטורים יצטרכו לתת את הדין. במקרה זה החלטה לתת אשראי שלא עלתה יפה הביאה לפיצוי בסכום לא מבוטל בכלל".

עו"ד שירין הרצוג, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות ניירות ערך ועסקאות בינלאומיות במשרד רון גזית, רוטנברג ושות', הצביעה על פן תקדימי נוסף בהחלטה: "להבנתי, מדובר ב-21 נתבעים שהיו נושאי משרה בבנק. הסדר הפשרה נעשה כמקשה אחת, מבלי להתייחס למידת המעורבות של כל אחד מהם בפרשה. המשמעות עלולה להיות שנושא משרה ללא מעורבות בעייתית של ממש בפרשה ייאלץ לשאת בעתיד בנגזרות הביטוחיות של העניין, אלא אם במסגרת ההסדר מול חברות הבטוח הנושא זכה לטפול".

מדוע, למרות המקום הנכבד שנתנה רונן לכלל שיקול-הדעת העסקי, היא אישרה, כצפוי, את הסדר הפשרה? קודם כל, ולפני הכל - כי זו הפשרה אליה הגיעו הצדדים. חשוב לזכור כי השופטת רונן לא הכריע באופן פוזיטיבי בבקשות האישור, ולכן גם לא קבעה במסגרת פסק הדין קביעה עקרונית כלשהי שבה יכולים להיאחז כמוצאי שלל רב מבקשים בבקשות לאישור נגזרת.

בניגוד למנגנון המסורבל והכבד לאישור הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות, בעולם התובענות הנגזרות נהוג להסתכל בפחות חשדנות על הסכמות אליהן הגיעו הצדדים ונוטים לכבדן. מה גם, שבסופו של דבר הודו הצדדים כי עיקר המחלוקת ביניהם סבה סביב 50 מיליון שקל מתוך החוב שנמחק, ולכן סכום המהווה קצת פחות משליש ממנו נשמע סביר בנסיבות העניין, וגם הבקשה לפסיקת שכר-טרחה בשיעור של כ-15% מסכום הפיצוי (2.4 מיליון שקל) עומדת בקנה אחד עם עקרונות הפסיקה. ומעבר לכל אלה, גם היועמ"ש שעמדתו נדרשת בהליכים מסוג זה, אינו התנגד להסדר.

פרופ' אסף חמדני, פרופסור לדיני תאגידים מאוניברסיטת תל-אביב (שייעץ בעבר לאיגוד הבנקים בנושא חוק חדלות פירעון), סבור שההחלטה של רונן אולי תגרום לשינוי במובן הפרקטי, אך משפטית היא אינה מהווה תקדים. לדבריו, "השופטת רונן היא זו שקבעה בעבר - בעניין מעריב - שכלל שיקול-הדעת העסקי חל על החלטות מתן אשראי. בהחלטת השופטת אין שום רמז לנסיגה מהעמדה העקרונית הזו".

ועם זאת, חשוב לשים לב שלמרות שמדובר בפשרה, גם השופטת רונן בחרה להדגיש כי מדובר בהחלטה תקדימית. לדעתו של פרופ' חמדני - יש לקרוא בזהירות רבה את התייחסותה של רונן לכלל שיקול-הדעת העסקי בהחלטה. לדבריו, "השופטת מדגישה שהמקרה מעלה שאלה של תחולת כלל שיקול-הדעת העסקי ביחס להחלטה שהתקבלה על-ידי ההנהלה ולא על-ידי הדירקטוריון. זו שאלה שיש לה חשיבות רבה ליחסים שבין דירקטוריונים להנהלות של חברות ציבוריות בישראל, ואשר לגביה טרם התקבלה הכרעה".

תיבת הפנדורה שנשארה סגורה

האמת היא, שהמעיין בפסק דינה הקצר של רונן שאישר את הסדר הפשרה, מגלה כי לא רק כלל שיקול-הדעת העסקי הוא זה שעמד לנגד עיניהם של הצדדים והשופטת ודחק בהם להגיע ולאשר, בהתאמה, את הפשרה. גם סוגיית ניגוד העניינים של חלק מנושאי המשרה בבנק ריחפה מעל הרצון להגיע לפשרה ולאשרה.

בנוסף לטענות לכך שבכירי הבנק היו קרובים לדנקנר, ולכן אישרו לו את מתן האשראי תוך ניגוד עניינים, העלה נשר גם טענות לניגודי עניינים לכאורה של שלושה דירקטורים בבנק הפועלים - אירית איזקסון, שהייתה דירקטורית בבנק, ושכיהנה בה בעת כדירקטורית בחברות מקבוצת אי.די.בי - אי.די.בי פיתוח וכור; אמרי טוב - דח"צ בבנק, שכיהן במקביל כדח"צ בשופרסל, חברה נוספת מקבוצת אי.די.בי; ופנינה דבורין - שהייתה דירקטורית בבנק וחברה בוועדת האשראי ובמקביל כיהנה כדח"צ בחברת נטוויז'ן שהיא חברה מקבצת אי.די.בי. הבנק, מנגד, טען כי הגורמים הללו לא היו רלוונטיים או לא לקחו חלק בהחלטות האשראי האמורות.

אם הדיון בבקשות אכן היה יוצא ממגרש "שיקול-הדעת העסקי" המצר מאוד את יכולתו של בית המשפט לפסול החלטות מקצועיות שהתקבלו, ומתמקד במגרש "ניגוד העניינים", היה כנראה קל יותר "לעכל" את החלטתה של רונן ופחות היו רואים בה כהחלטה תקדימית. על פניו, נדמה כי טיעון ניגוד העניינים אכן קיבל מקום נכבד בהחלטתה. כפי שציינה, "יש לקחת בחשבון את האפשרות שטענה בדבר ניגוד עניינים של חלק מחברי הדירקטוריון הייתה מתקבלת, ואת ההשלכה של טענה אפשרית כזו (שהמשיבים כפרו בה) מול יתר טענות ההגנה של המשיבים".

בהעדר כל הכרעה שיפוטית פוזיטיבית בעניין, לא ניתן לקבוע האם הטענות לניגוד עניינים שנטענו במסגרת הבקשות אכן היו מתקבלות, אך הן ודאי מפחיתות מעט מההיבט התקדימי של ההחלטה. ולדבריו של פרופ' חמדני: "במקרה זה היו לתובעים טענות קונקרטיות לניגודי עניינים, אשר שוללים את תחולת ההגנה של כלל שיקול-הדעת העסקי. לכן, קשה ללמוד מהפשרה על מצבים שבהם לא עולה כל טענה לניגוד עניינים של נושאי המשרה".

הטענות לניגוד עניינים, סביר להניח, גם היו במודעותם של נושאי המשרה שנגדם הוגשו הבקשות, שבסופו של יום לא נדרשים להוציא שקל מכיסם ומסתמכים על פוליסות הביטוח שלהם מכוחן יועבר התשלום לבנק. בהערת אגב, התייחס לכך רונן, כשציינה: "הצדדים אף ציינו את חששם של נושאי המשרה שחברת הביטוח לא הייתה נכונה לשפות אותם אילו הייתה הבקשה נדונה לגופה". בכך, ככל הנראה, כיוונה רונן בעיקר לעובדה שבהתאם לחוק החברות והפסיקה הענפה בעניין, ככל שהבקשה הייתה נדונה לגופה, והיה נמצא כי הדירקטורים הפרו את חובת האמונים שלהם לחברה או הפרו את חובת הזהירות שלהם בכוונה או בפזיזות - הם היו נאלצים לשלם לבנק מכיסם.

ואם כבר צעדנו בנתיב ניגוד העניינים, התקדימי פחות, חשוב גם לציין נקודה חשובה נוספת: כל נושאי המשרה בבנק שנגדם נטענו טענות לניגוד עניינים ושימשו במקביל בתפקידים בכירים גם בחברות שהיו בשליטת דנקנר מונו לתפקידם עוד בטרם עבר חוק הריכוזיות. כיום, נוכח החוק להגבלת הריכוזיות, מצב של דירקטור הנושא באופן מובהק בשני כובעים המעלים חשש לניגוד עניינים לכאורה, אינו אפשרי.

רשימת המשלמים המלאה: 1. דני דנקנר 2. יאיר סרוסי 3. אירית איזקסון 4. מלי מרגלית ברון 5. אמנון דיק 6. נירה דרור 7. מאיר ויצ'נר 8. ניר זיכלינסקי 9. יאיר טאומן 10. אמרי טוב 11. יוסף ירום 12. משה לחמני 13. יעקב פאר 14. אפרת פלד 15. משה קורן 16. נחמה רונן 17. פנינה דבורין 18. רונן ישראל 19. לסלי עמנואל יוס ליטנר 20. ציון קינן. 

עוד כתבות

אורי לוין, מייסד ויו"ר. זיו תירוש, מייסד ומנכ"ל, Refundit / צילום: יח"צ

הסטארט-אפ ריפנדיט שייסדו אורי לוין וזיו תירוש גייס 10 מיליון דולר

מדובר בסטארט-אפ המציע אפליקציה שמייעלת ומקצרת את הליך קבלת החזר המע"מ לתיירים בהתאם למדיניות של הארצות בהן הם מבקרים ● את סבב הגיוס הובילה Amadeus Ventures

דונלד טראמפ / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

הקרב על האימפיצ'מנט: לא רק טראמפ על הכוונת אלא גם הטראמפיזם

הרפובליקאים הודפים ההאשמות נגד טראמפ ● השגריר בפועל של ארה"ב באוקראינה: טראמפ ייחס חשיבות רבה יותר לחקירה נגד ג'ו ביידן ובנו מאשר לאוקראינה כולה ● טראמפ מצייץ: "הדמוקרטים מנסים לבלום אותי; אני לא אתן להם" ● פרשנות

חיילי צה"ל על גבול רצועת עזה,/ צילום: רויטרס

למרות הפסקת האש: התרעות צבע אדום בעוטף עזה

(עדכונים שוטפים) - פיקוד העורף הודיע על חזרה לשגרה, אך מטח נורה לעבר היישובים הסמוכים לגדר הגבול ויורט על ידי כיפת ברזל

אורי גייגר / צילום: יחצ

אקסלמד שואפת לשבור שיא לקרן מכשור רפואי: גיוס 400 מיליון דולר

הקבוצה, המשקיעה בחברות מכשור רפואי, מקימה קרן רביעית שתפעל לפי המודל הייחודי שפיתחה: צירוף טכנולוגיות חדשניות למערכי שיווק של חברות מדשדשות • המייסד והשותף המנהל, ד”ר אורי גייגר, מסביר אילו חברות הוא מחפש, מה היתרון של ניו יורק על עמק הסיליקון ומדוע המוסדיים צודקים בכך שלא השקיעו עד כה בקרנות רפואיות שיצאו מישראל

חברת סיסקו / צילום: רויטרס

סיסקו צונחת לאחר הדוחות - האם מדובר בהזדמנות?

סיסקו אכזבה את המשקיעים כאשר סיפקה תחזית חלשה זה הרבעון השני ברציפות ● פסגות: "בעידן הנוכחי של ריביות נמוכות במיוחד, חברות בעלות תזרים מזומנים יציב וחזק מסוגה, המחזירות למשקיעים היקף גדול מהתזרים (תשואת דיבידנד של כ-3%) מהוות לדעתנו נכס מעניין"

פגיעה ישירה במפעל בשדרות / צילום: Ammar Awad, רויטרס

שלושה ימי שיגורי רקטות: נזק ישיר המוערך בעשרות מיליוני שקלים עד כה

ברשות המסים טיפלו עד כה ב-67 תביעות בגין נזק ישיר שנגרם לאזרחים ● מדובר בנזק לרכוש בעקבות שיגורי הרקטות ולא בנזקים עקיפים בגין אובדן ימי עבודה, תשלומי שכר לעובדים או הפסדי רווחים

אייזיק דבח / צילום: תמר מצפי

יצרנית החזיות בוגארט הגדילה את הכנסות דלתא אך פגעה בשיעור הרווח הגולמי

הכנסות חברת ההלבשה התחתונה גדלו ב-20% ברבעון השלישי של 2019 ביחס לרבעון המקביל והגיעו ל-446 מיליון דולר ● בנטרול סעיפים חד-פעמיים הרווח הנקי נשחק ב-13% ל-14.5 מיליון דולר ● בפעילות בארה"ב הציגה דלתא שיפור רבעוני של 5% במכירות, שהגיעו ל-114 מיליון דולר

השקעות אלטרנטיביות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

השקעות אלטרנטיביות - סיכונים מגלקסיה אחרת

בשעה טובה רשות ני"ע החליטה לבחון את מה שמכונה השקעות אלטרנטיביות ● מהמסמך שחיברה אפשר ללמוד מה הם סימני האזהרה החשובים בתחום זה, אבל מעבר לכך חשוב שהמשקיע ישאל אם הוא יכול לעשות בהשקעות אלה את כל הבדיקות הדרושות

מוצרים של דין פודס / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / Shutterstock

צניחה של 40% בארבעה עשורים בצריכה: מה גרם לענקית החלב מארה"ב לפשוט רגל

דין פודס, המתמודדת עם השינוי בטעמי הצרכנים, פנתה להליך של פשיטת רגל ● מאמצי החברה לסגור מחלבות ולצמצם את כוח-האדם לא עמדו בקצב של הירידה במכירות ● על אף הירידה בצריכת משקה החלב, הצריכה של מוצרי חלב הכוללת עלתה כמעט ב-20% בתקופה זו, כי הצרכנים קונים יותר יוגורט וגבינות

יניב אלפי/ צילום: אלירן אביטל

"הצלחנו לשנות דפוסי התנהגות אצל נהגי מוניות. שכל נהג יעשה לעצמו את החשבון איפה משתלם לו לעבוד"

מנכ"ל יאנגו יניב אלפי מכיר היטב את הסיטואציה שבה בשעות השיא נהגי מוניות מכבים את האפליקציות, וגם את החאפרים שמנסים לנגוס לו ברווחים ●  זה לא מונע ממנו להתגאות במודל העסקי שבזכותו החברה מרחיבה את פעילותה בישראל ● "כשהשירות טוב, אנשים מוכנים לשלם עליו"

ראשת מועצת גני תקווה, ליזי דלרי'צה / צילום: אביגיל עוזי

"התחבורה בישראל היא 100 שנה אחורה, צריך פתרונות בתוך היישוב"

כך אמרה ל"גלובס" ראשת מועצת גני תקווה ליזי דלרי'צה לאור החלטת המועצה השבוע לקדם בניית 1,200 דירות בצפון היישוב כחלק מרובע חדש שיכלול גם רבע מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר

נדל"ן בחו"ל / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כיצד לתכנן את השקעתך בנדל"ן בחו"ל

הריבית האפסית והירידה בתשואה על השקעות בנדל"ן בישראל הביאו ישראלים רבים להשקיע בנדל"ן בחו"ל ● בהשוואה לעבר קל היום בהרבה להשקיע, בין אם באופן ישיר או באמצעות חברה ● לכל מבנה עסקה יש השלכות מס שונות ותכנון מס לקוי עלול לאיין את הרווח שנוצר מההשקעה

תותח של צהל בגבול הרצועה / צילום:  רויטרס

מלחמה או פעולת איבה: כמה פיצויים יקבלו הנפגעים מהאירועים הביטחוניים

שנים של עימותים ברצועת עזה יצרו מנגנון מורכב לפיצוי בעלי עסקים בישראל ● לא משנה אם נקרא לזה "מלחמה" או "מבצע", מילת המפתח היא "פעולת איבה" ● ככל שהעסק קרוב יותר לגבול, כך גדלים הסיכויים שיקבל פיצוי על נזק עקיף, כמו אובדן מחזור, וגם זה לאחר תלאות רבות

קניון גינדי TLV ת"א / צילום: כדיה לוי

רבוע כחול נדל"ן מאשרת חשיפת "גלובס": מגעים מתקדמים לרכישת מניות משפחת גינדי בקניון TLV

החברה עשויה לרכוש את זכויותיה של קבוצת גינדי בקניון TLV ובחברת המגורים, במסגרת עסקה כוללת להסדרת כלל העניינים העומדים על הפרק בין הצדדים

רון פאינרו, מנכ``ל לאומי קארד/ צילום: יחצ בני גמזו לטובה

הפרידה מלאומי מכבידה על תוצאות מקס: ההכנסות עומדות במקום והרווח נשחק ברבעון השלישי ל-27 מיליון שקל

שינויים רגולטוריים, והשלכות הפיכתה של לאומי קארד לחברה עצמאית שנקראת "מקס," ממשיכים להכביד על תוצאות חברת כרטיסי האשראי, שנמכרה מוקדם יותר השנה על-ידי בנק לאומי וקבוצת עזריאלי לידי קרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס

יהלי סלע, רם יוניש וגילי ינקוביץ - מייסדי סימפליפיי / צילום: יח"צ

צ'ק פוינט רוכשת את סטארט-אפ הגנת הסייבר סימפליפיי

סימפליפיי מפתחת טכנולוגיית הגנת סייבר להגנה על מוצרי האינטרנט של הדברים ● סכום העסקה לא נחשף, אך ההערכה היא כי מדובר בכמה מיליוני דולרים

הפגנת BDS / צילום: SHUTTERSTOCK

הארגון שהפסיד בעתירה על סימון מוצרים מיו"ש: "החלטה מבישה שנבעה מסיבות פוליטיות"

ביה"ד של האיחוד האירופי הנחית השבוע מכה על היצוא הישראלי, כשקבע כי חובה לסמן מוצרים מיהודה ושומרון, ממזרח ירושלים ומרמת הגולן, בשל היותם "שטחים כבושים" ● באירופה הנזק לישראל יהיה יותר תדמיתי מאשר כלכלי

רויטל סויד, העבודה–גשר / צילום: כדיה לוי

אם אוחנה חשף את סודו של חפץ במתכוון, האם יש לו חסינות?

האיום של ניר חפץ לתבוע את שר המשפטים אמיר אוחנה בגלל המידע שחשף עליו עורר תהייה: האם אוחנה, שדיבר מעל במת הכנסת, לא זכאי לחסינות פרלמנטרית? מתברר שלא תמיד ● המשרוקית של גלובס

אביגדור ליברמן ובני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

גנץ וליברמן בסיום הפגישה: אין תשובה מדויקת על מתווה הנשיא

עדיין לא חלה התקדמות כלשהי לכיוון הקמת ממשלה ● ביום רביעי הקרוב יפקע המנדט של גנץ להרכבת הממשלה

מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן ומנכ"ל בזק, דודו מזרחי / צילום: כדיה לוי, רונן טופלברג

האם התוכנית החדשה לפרסית סיבים אופטיים תוכל לעמוד באתגרי המציאות הישראלית

משרדי האוצר והתקשורת הראו חשיבה מחוץ לקופסה בתוכניתם להקים קרן שתממן פריסת סיבים אופטיים באזורים לא כלכליים • האם זו הדרך הנכונה להנחת התשתית לקפיצה הדיגיטלית שדרושה לישראל, והאם חברות תקשורת יכולות לוותר על הכנסות למען הקרן?