ח"כ יצחק פינדרוס, ש"ס / צילום: דוברות הכנסת
יצחק פינדרוס, חבר כנסת חדש מטעם יהדות התורה, נזקק לאחרונה לטראומה מימי המלחמה כדי להסביר מדוע מפלגתו לא תסכים לשבת עם יאיר לפיד בממשלה אחת. בראיון לגלי צה"ל הוא אמר לרזי ברקאי: "אני מזכיר לך ולמאזינים שכשישב איש יש עתיד במשרד החינוך, אז תוך כדי המלחמה בעזה, ילדים חרדים לא היו זכאים לקייטנות בשדרות".
פינדרוס רומז ששי פירון, שר החינוך בימי צוק איתן בקיץ 2014, מנע מחרדים להשתתף בקייטנות שהעסיקו את הילדים בזמן המלחמה. אפליה ממוסדת או עלילת דם? הנה הפרטים המדויקים.
בנובמבר 2013, כשנה לפני צוק איתן, הכריזו פירון ושאר שרי יש עתיד על תוכנית "ביה"ס של החופש הגדול": קייטנות ציבוריות שיפעלו בשלושת השבועות הראשונים של יולי, ויוצעו ברשויות חלשות בסבסוד מלא, וברשויות באשכולות 7-5 במחיר מופחת. הקייטנות נועדו תחילה רק לכיתות א' וב', ורק בבתי"ס ממלכתיים: רגילים, דתיים, ערביים, וגם ממלכתיים-חרדיים, קטגוריה שנוצרה באותה שנה.
עוד לפני שנפתחה הקייטנה המסובסדת הראשונה עלו טענות כי הקייטנות מדירות כרבע מתלמידי ישראל שלומדים בזרמים הלא-ממלכתיים, ובהם חמישית מהערבים, וכמעט כל החרדים. בזרם הממלכתי-חרדי למדו אז רק 444 תלמידים בכיתות א' וב'. בפרט, שני בתיה"ס החרדיים בשדרות היו לא-ממלכתיים, ולכן 82 מתלמידי א' וב' שלמדו בהם לא יכלו להירשם לקייטנות המסובסדות. לעומתם, 504 תלמידי א' וב' בשישה בתי"ס ממלכתיים בעיר היו זכאים.
קייטנות הקיץ בשדרות נפתחו ב-1 ביולי, כבכל הארץ. אלא שכעבור שישה ימים נפתח מבצע צוק איתן, ולמחרת אסר פיקוד העורף לקיים קייטנות באזור עזה. התוצאה הייתה שגם ילדים חילונים וחובשי-כיפות לא נהנו מרוב ימי הקייטנה שתוכננו, ומשרד החינוך הבטיח להחזיר להורים את כספם.
כמה חודשים אחר כך התקיימו בחירות והוקמה ממשלה ללא יש עתיד. בהסכם שחתמה יהדות התורה עם הליכוד נקבע שאם פרויקט הקייטנות יימשך, הוא יכלול גם זרמים חרדיים לא-ממלכתיים - וכך היה. ב-2017, כשנחקק חוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות, הוא קבע מפורשות שהפיקוח יחול גם על החינוך הלא-רשמי.
■ בשורה התחתונה: דבריו של פינדרוס מטעים. הקייטנות המסובסדות שהשיק פירון בקיץ 2014 פעלו רק בבתי"ס ממלכתיים, ובשדרות לא היו אז בתי"ס ממלכתיים-חרדיים. אולם לקייטנות לא היה קשר לצוק איתן, ותנאי ההרשמה לא התייחסו במפורש לחרדים.
*ציון מטעה: ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות.