גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת מתנגדי החיסונים: ביהמ"ש לענייני משפחה חייב הורים לחסן את בנם נגד טטנוס

ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה דחופה שהגיש משרד הרווחה והשירותים החברתיים, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה ● למרות התנגדות ההורים, השופט החליט כי טובת הקטין היא להתחסן

חיסון / צילום: shutterstock
חיסון / צילום: shutterstock

שופטי בית המשפט לענייני משפחה ממשיכים לשרטט את גבולות התערבות המשפט בטיפול של הורים בילדיהם בתחום החיסונים: בית המשפט לענייני משפחה בחדרה חייב זוג הורים מתנגדי חיסונים לחסן את בנם בחיסון סביל נגד חיידק הטטנוס, בעקבות פציעה שספג.

ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה דחופה שהגיש משרד הרווחה והשירותים החברתיים בחיפה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, להורות על ביצוע פעולה רפואית לקטין - מתן חיסון סביל נגד חיידק הטטנוס - חרף התנגדות ההורים לכך.

האירוע שהוביל לבקשה החריגה היה מקרה פציעה של הקטין לאחר חגיגות יום הנישואים של הוריו. בבוקר שלאחר המסיבה, בסביבות השעה 12:00, נגרמה לבן הקטין כווייה בדרגה 2 בכף רגלו השמאלית. מיד לאחר המקרה טופל הקטין על-ידי חובש שהיה במקום, באמצעות שטיפת כף הרגל במים זורמים, קירור ומריחת משחת אלוורה.

לאחר מכן, בסביבות השעה 13:30, הביאו ההורים את הקטין למרפאתו של ד"ר א', אשר לו היכרות מוקדמת עמם. במרפאה טופל הקטין באמצעות משחת פולידין וסילברול, וכן בוצעה חבישה. מספר ימים לאחר מכן חזרו ההורים למרפאתו של ד"ר א' ובהמלצתו פנו להמשך טיפול בקופת-חולים, שם נבדק הקטין על-ידי אחות המרפאה שהמליצה על בדיקתו של הקטין גם על-ידי רופא הילדים במקום.

רופא הילדים, ד"ר ש', בדק את הקטין והמליץ להורים לפנות לאחות משרד הבריאות לצורך בחינת האפשרות למתן חיסון נגד מחלת הטטנוס עקב הפגיעה. מאחר שלא ניתנה הסכמת ההורים למתן חיסון, ד"ר ש' דיווח על המקרה ללשכת הבריאות המחוזית, לרופאה הנפה ד"ר ו'. ד"ר ו' יצרה קשר עם ההורים ושוחחה עמם, ולאחר ששמעו את עמדתה והתייעצו עם ד"ר א', החליטו ההורים לסרב למתן חיסון לקטין.

בשלב הזה נכנס לתמונה משרד הרווחה, אשר בפנייתו הדחופה לבית המשפט טען כי קיים הכרח במתן חיסון, נוכח חשש כי פצע הכווייה ממנו סובל הקטין עלול להזדהם בחיידק הטטנוס. נבגי החיידק המצויים בסביבה, בכל מקום, עלולים להיכנס לגוף דרך פצעים מזוהמים או נזק לרקמות כולל כווייה.

החשש הוא כי חיידק הטטנוס יפעיל רעלן אשר גורם למחלה קשה, המתבטאת בכיווץ קשה וכואב של השרירים עד כדי סכנת מוות עקב שיתוק שרירי הנשימה. קיים סיכוי לתמותה של 18% במקרה של מחלה כאשר החולה מקבל טיפול בבית חולים, ובהיעדר טיפול מתאים, קיים סיכון לתמותה המגיע עד כדי 100%.

לבקשה צורף מכתב מד"ר ו', ממנו עולה כי הקטין אינו מחוסן כלל. לפי המכתב, הרופא המטפל המליץ על מתן חיסון סביל נגד טטנוס בהקדם האפשרי. פצע הכווייה ממנו סובל הקטין עלול להזדהם בחיידק הטטנוס. לא קיימות חלופות טיפוליות אחרות, ויש לתת את החיסון הסביל בהקדם האפשרי, שכן יעילותו פוחתת ככל שחולף הזמן מאז הפציעה.

מהמכתב של ד"ר ו' עולה כי מתן החיסון הסביל הוא רלוונטי עד סוף תקופת הדגירה המרבית של המחלה, כלומר עד 21 יום מהחשיפה. עוד עולה כי לא ניתן לכמת את רמת הסיכון שהקטין מצוי בה, אך הוא קיים, וכן כי לא קיים סיכון משמעותי מקבלת חיסון נגד חיידק הטטנוס.

במהלך הדיון בעניין בבית המשפט ציין ד"ר א' בפני השופט כי היות שהאירוע היה בשטח קיבוץ ועל אדמה חקלאית, "אין צל של ספק שהאדמה בשטח חקלאי מזוהמת בנבגים של טטנוס". למרות זאת, ד"ר א' סבר כי אין כל צורך במתן חיסון נגד חיידק הטטנוס, לאור העובדה שהכווייה נגרמה במדורה, שעה שהנבגים שהיו מצויים במקום היו שרופים, ולפיכך הסיכוי להיפגע מאותם נבגים היה אפסי, כך לדבריו.

הוריו של הקטין תיארו את המקרה החל מתחילתו, ולדברי האב, ההחלטה שלא להיעתר לדרישה למתן חיסון קשורה לאופי הפצע והקרקע שהייתה במקום וכן להנחיות שקיבלו מד"ר א'.

למרות התנגדות ההורים, השופט החליט כי טובת הקטין היא להתחסן. "תחילה יש להזכיר את כלל היסוד, לפיו בכל סוגיה בה מעורבים קטינים, על בית המשפט להביא בראש ובראשונה את טובתו של הקטין הספציפי הניצב בפניו", כתב השופט. 

השופט הפנה לתיאור מחלת הטטנוס (פלצת) באתר משרד הבריאות, שם נכתב בין היתר כי "המחלה מתבטאת בהתכווצויות קשות ומכאיבות עד כדי שיתוק של שרירים שונים בגוף, בהם גם שרירי הנשימה. שיעור התמותה בקרב החולים במחלה גבוה במיוחד. גורם המחלה - מחלת הטטנוס נגרמת מרעלן המופרש על-ידי החיידק Clostridium Tetani. נבגים (תאי רבייה) של החיידק נפוצים ביותר בטבע ונמצאים בקרקע, באבק הבית, במעי בעלי חיים והפרשותיהם וכן בצואה של בני אדם. נבגי החיידק חודרים לגוף דרך פצע בעור. כל פציעה, בה קיים מגע עם נבגי החיידק, עלולה לגרום להתפתחות טטנוס באנשים שאינם מחוסנים".

בשנים 1950-1952 היו בישראל כ-100 חולים בשנה. בשנת 1955 הוחל במתן החיסון כשגרה לכלל התינוקות בישראל, ומאז נרשמה ירידה חדה ביותר במספר החולים. משנת 2001 דווח רק על שני מקרים בלבד של תחלואה. טטנוס של ילודים, שהייתה מחלה קשה ביותר שפגעה בשנת 1954 ב-50 תינוקות, נעלמה לחלוטין בשנת 1990.

הרווח ממתן החיסון גדול מהסיכונים הטמונים בו

השופט ציין עוד כי במהלך הדיון הוצגה בפניו תמונת כף-רגלו של הקטין במכשיר הטלפון הנייד של אביו, ועל כך כתב: "אינני בעל השכלה רפואית, ואולם להתרשמותי, מדובר בפציעה ממשית, ולמרות חלוף הזמן, ניתן לראות אודם וקילוף עור על כף-רגלו של הקטין. לא ניתן לכנות את מצב כף-רגלו של הקטין כפציעה קלה. מדובר בכווייה קשה אשר ללא ספק גרמה לקטין סבל רב. להתרשמותי, יחלוף זמן רב בטרם ניתן יהא לומר שהקטין החלים לגמרי מהפציעה".

השופט דחה את חוות-דעתו של ד"ר א' בנוגע לאי-הצורך בחיסון והעדיף את חוות-דעתה של ד"ר ו' ממשרד הבריאות, תוך שהוא מחייב את ההורים לקחת את בנם לקבלת החיסון הנדרש.

השופט ציין בפסק הדין: "אינני מתעלם מעמדתם של ההורים ומזכותם של ההורים לקבל החלטות הנוגעות לבנם הקטין, לרבות החלטות מהותיות, וצודקת באת-כוח המשיבים כי אכן מדובר בזכות חוקתית הנוגעת גם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. התרשמתי כי מדובר בזוג הורים טובים ומיטיבים אשר דואגים לבנם הקטין, ופעולותיהם, כך על-פי ראות עיניהם, נועדו לטובת בנם הקטין ולרווחתו. עם זאת, יש לזכור כי טובתו של קטין היא השיקול הראשון במעלה, ושעה ששוכנעתי כי במקרה שספציפי זה לנוכח פציעתו של הקטין, הרווח ממתן החיסון גדול משמעותית מהסיכונים הטמונים במתן החיסון, דומני כי לא ניתן להשלים עם עמדת ההורים, ועל בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ובשיקול-הדעת המוקנה לו".

מגמה בבתי המשפט?

פסק הדין של השופט טל פפרני מבית המשפט לענייני משפחה בחדרה מצטרף לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב מפברואר השנה, שהורה לחסן קטינה בת ה-12 נגד חצבת, חרף התנגדותו של אביה. השופט יהורם שקד קיבל אז את בקשתה של אם הקטינה וקבע כי "מניעת חיסון מפני מחלה קשה כחצבת, יש בה להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של האדם".

השופט שקד הוסיף אז עוד כי "באותה נשימה שתישמע טענה כי לפיה לא כל מי שלא יחוסן יחלה בחצבת, תוכל להישמע גם הטענה שלא כל מי שיחצה כביש כשעיניו מכוסות ייפגע מרכב חולף. יחד עם זאת, כפי שחציית כביש בעיניים מכוסות תיחשב כפעולה בלתי מניעת חיסון מפני מחלה קשה כחצבת, אף בה יש להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של הקטין", כתב השופט יהורם שקד בהכרעתו, והוסיף: "כפי שברור מהי דעתנו ביחס לחציית הכביש - כך ברורה גם דעתנו ביחס לחיסון נגד מחלת החצבת".

האם מדובר במגמה של בתי המשפט נגד מתנגדי החיסונים? ימים יגידו.

עוד כתבות

לוי רחמני - מנכ"ל חברת ביטוח איילון / צילום: איל יצהר

בצל המאבק בין בעל השליטה ליו"ר היוצא: זינוק של 180% ברווחי איילון במחצית

הרווח הכולל של קבוצת הביטוח הסתכם ברבעון השני של 2019 בכ-41.6 מיליון שקל, זינוק של 223% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● מתחילת השנה הרוויחה החברה כ-80.7 מיליון שקל ● רווחי השיא נהנו מביטול השפעות וינוגרד בנוגע לריבית ההיוון לחישוב זכויות המבוטחים בביטוחי החבויות – שהוסיף לאיילון רווח לאחר מס של 30.8 מיליון שקל

יאיר לפיד  / צילום: איל יצהר, גלובס

לפיד יתקשה להאמין, אבל בן גוריון ובגין הסתדרו גם בלי שריוּן לראש הרשימה

במפלגות של היום, שבהן כמעט לא מערערים על סמכות המנהיג, מי זוכר איך נראו התנועות של פעם ● מנהיגי מפא"י וחרות, בניגוד לגנץ, לליברמן וללפיד, היו חשופים לתחרות מהרגע הראשון ● את עמדתם הם השליטו במאבק, לא דרך סעיפים בתקנון ● המשרוקית של גלובס

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, באירוע השקת קמפיין בחירות בעברית / צילום: תמר מצפי, גלובס

יו"ר הרשימה המשותפת עודה: התנגדות בני גנץ אליי היא גזענות

שאלת ההיתכנות של קיום קואליציית מפלגות המרכז-שמאל שוב עולה לכותרות, וזאת בעקבות התבטאויות של יו"ר הרשימה המשותפת ויו"ר סיעת כחול לבן בנושא

עשן מיתמר מעל שמי סוריה, אתמול בלילה / צילום: רויטרס

חיל האוויר תקף מטרות בדמשק כדי לסכל פיגוע רחפנים של ישראל

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו כמה יעדים מדרום מזרח לדמשק, שתכננו להוציא פיגועים משטח סוריה לעבר מטרות ישראליות ● כיפת ברזל נפרסה בצפון ● נתניהו: "לאיראן אין חסינות בשום מקום" ● בסוריה טוענים: "סיכלנו מתקפה ישראלית" ● בטהראן טרם הגיבו

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

לא נשאר חייב: טראמפ יעלה מכסים על מוצרים מסין

הנשיא טראמפ תקף את בייג'ינג במסגרת מלחמת הסחר המאיימת להאט את הכלכלה העולמית, והכריז בציוץ על תוספת של 5% על המוצרים המגיעים ממנה ● זאת בתגובה להכרזתה של סין שעות קודם לכן כי תשית תעריפים חדשים של 5% ו-10% על 75 מיליארד דולר של מוצרים אמריקאים ● ההודעה על הטלת מכסים מצד סין גררה אמש את וול סטריט לירידות חדות

ילדים עם סמארטפונים/ צילום:צילום: Gijsbert van der Wal

הכירו את "הקפיטליזם הלימבי": המנגנון שגורם להתמכרות והחברות שמרוויחות מזה הון

חברות הטבק והאלכוהול לא לבד: פרופ' דיוויד קורטרייט, חוקר היסטוריה של התמכרות, טוען כי תעשיות נרחבות פיתחו "קפיטליזם לימבי", המכוון למערכת הלימבית במוח ומעודד את הצרכנים להתמכר למוצרים שלהן ● דווקא טראמפ בארה"ב, פוטין ברוסיה ודטורטה בפיליפינים עשויים למשוך את המטוטלת לכיוון הנגדי

שוק ברמאללה. / צילום: Shutterstock ס.א.פ קריאייטיב

חבית חומר נפץ? הכלכלה הפלסטינית בגדה דווקא משגשגת

הקיצוצים במגזר הציבורי שעליהם הכריז ראש הרשות אבו מאזן לא מבשרים את קריסתה של הכלכלה הפלסטינית ● למרות סירובו לקבל את כספי המסים המקוצצים מישראל, לכלכלה הפלסטינית יש מקורות כספיים אחרים, כמו למשל עבודת הפועלים בתוך ישראל ובהתנחלויות

אהבה נכזבת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

נפלת חזק: לא תאמינו איפה עובר הגבול הדק בין אהבה לשיגעון

אם האהבה נגמרת בשברון לב, זו יכולה להיות טראומה ● הכול נובע מהדמיון בין התאהבות לשיגעון והתמכרות ● איך הכי נכון לטפל בלב השבור? ● האזינו לפודקאסט "חזית המדע" - סיפורים מפתיעים על הטבע שלנו

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

גנץ: "לא נוסעים לאוקראינה לביקור שלא קשור למה שקורה כאן"

יו"ר כחול לבן, בני גנץ, התראיין היום לתוכנית "פגוש את העיתונות" והתייחס למתיחות בדרום ולאירועים הפוליטיים האחרונים ● באשר לאפשרות לשבת עם המשותפת בממשלה, אמר גנץ: "אני רוצה לשרת את כל אזרחי ישראל, אך נשב רק עם אנשים שמכירים בישראל כיהודית ודמוקרטית, ויש בתוך המשותפת מי שמערערים על כך"

מדף חמוצים ישראלים / צילום: שני מוזס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המיזוג בשוק החמוצים מתקדם: קבוצת יבנה מבקשת מהרשות לתחרות לרכוש את המתחרה בני דרום

המגעים לעסקה נחשפו לראשונה ב"גלובס" ● היקף המכירות השנתי של שימורי יבנה מסתכם בכ-92 מיליון שקל במונחי מכירות קמעונאיות ● אם העסקה תושלם, היא צפויה להוסיף לחברה מכירות בהיקף שנתי של כ-28 מיליון שקל

גיא סלע / צילום: סיון פרג'

מייסד חברת סולראדג' גיא סלע הלך לעולמו

סלע (54), יוצא יחידת הטכנולוגיה של חיל המודיעין, הקים יחד עם שותפים את סולאראדג' בשנת 2006 ● לפני קרוב לשנתיים עדכן סלע את בעלי המניות של סולאראדג' כי הוא חולה בסרטן

אימון במתחם חודורוב, מתקן האימונים של הפועל תל אביב בחולון / צילום: כדיה  לוי

יש מקום לשחק, אין מקום להתאמן: מה קורה במתקני האימון של ליגת העל

אצטדיון בלומפילד שנפתח בימים אלה הוא עוד חוליה בשרשרת של אצטדיונים טובים ומודרניים בישראל • הבעיה נמצאת במתקני האימונים - שסובלים מתת-תקצוב ומחסור חמור בקרקעות • הצפיפות במתקנים הקיימים פוגעת בסופו של דבר גם באיכות השחקנים, ובמינהלת הליגה מקווים ששר הספורט הבא יעזור

שלמה רודב / צילום: רמי זרנגר

מחיקות הענק של בזק יובילו את החברה לגירעון בהון העצמי; המניה צנחה 50% בשנה האחרונה

ההחלטה על הפחתת שווי הפעילות של פלאפון תביא למחיקה של 951 מיליון שקל בשווייה של חברת הסלולר בספרי החשבונות של בזק ● ברשות ני"ע הודיעו לבזק כי לא נוצרו התנאים להכרה בנכס מס בסך 1.2 מיליארד שקל, שנבע לחברה כתוצאה מרכישת מניות yes מידי אלוביץ'

רני ולינגשטיין (מימין) ודוד בן בסט, Oryx Vision / צילום: יח"צ

חברת החיישנים לרכב האוטונומי אוריקס ויז'ן נסגרה

החלטה לסגור את החברה הגיעה בעקבות עיכובים בפיתוח הרכב האוטונומי אשר הובילו להאטה בשוק שבו פועלת החברה ● דוד בן בסט, המייסד וסמנכ"ל המו"פ לשעבר, בשיחה עם "גלובס": "אני לא הייתי חלק בהחלטה לסגור את החברה"

עמוס רוטנברג, משקיע נדל"ן בגרמניה, הונגריה וישראל / צילום: איל יצהר, גלובס

"עדיף לקנות בניין שלם מדירה בודדת ואם אפשר - כמה בניינים"

עמוס רוטנברג זנח את עסקי המסעדנות לטובת השקעות בנדל"ן ● אחרי 20 שנות השקעה יש לו כמה המלצות: קנו בניין שלם ואם אפשר מספר בניינים: "רגע הקנייה הוא החשוב ביותר בחיי השקעה. קחו כמה שיותר מימון מהבנקים" ● האזינו לפודקאסט "כסף בקיר"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נעל את הכנס השנתי של הפדרל ריזרב בג'קסון הול והזהיר מפני גידול ביחס חוב-תוצר

הכנס התמקד ב"אתגרים בניהול מדיניות מוניטרית כעשור לאחר המשבר הפיננסי", ולקחו בו חלק נגידי הבנקים המרכזיים המובילים בעולם וראשי המערכת הפיננסית ● נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר כי הבנקים המרכזיים "צריכים לקחת בחשבון את המצב המחזורי של הכלכלה ולנסות לנתק את ההיזון החוזר בין התחזיות הכלכליות לבין הציפיות בשוק" ● ירון יהיה אורח "ועידת הנגידים" של "גלובס" ביום ראשון הבא, 1.9

דוד פתאל / צילום: רפי דלויה

פתאל החזקות כבר שווה 7 מיליארד שקל: המניה הגיבה בחיוב לתוצאות חזקות ברבעון השני

הכנסות ממלונות שנוספו לפורטפוליו במחצית השנייה אשתקד סייעו לחברת המלונאות להציג שורה עליונה של כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון השני, צמיחה של 74% ● יישום תקן 16 IFRS גרע כ-56 מיליון שקל מהשורה התחתונה שהציגה ירידה של 35% ברווח הנקי

רוברט בוקביץ' / צילום: יח"צ

"בישראל האופן ספייס שלנו רועש יותר": מייסד רשת חללי העבודה המשותפים הגרמנית מתכונן להתרחבות

רוברט בוקביץ', המייסד והמנכ"ל של רשת חללי העבודה המשותפים הגרמנית rent24, כבר פתח 60 סניפים בעולם, מהם אחד בתל אביב, ובקרוב ישיק כאן מרכז שני ● "הגמישות מתאימה לא רק לסטארט-אפים אלא גם לענקיות כמו אמזון"

קובי הבר, מנכ"ל ביטוח ישיר / צילום: כפיר סיון

שיערוך "בית פסגות" בת"א סייע לאיי.די.איי ביטוח להציג גידול ברווחי הרבעון והמחצית הראשונה

חברת הביטוח הישיר מציגה צמיחה של כ-4% בפרמיות, ומשיקה תחום פעילות חדש – פוליסות חיסכון ● המנכ"ל קובי הבר: "פוליסות החיסכון ישווקו לציבור באופן ישיר בתהליך דיגיטלי מלא, בדמי ניהול הנמוכים באופן משמעותי מהמקובל בענף"

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון /צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

נתניהו ראש הממשלה שכח את סגולותיו של נתניהו שר האוצר

ראש הממשלה אריאל שרון ידע מה שאתה לא רוצה לדעת: שהצלחה של שר אוצר היא הצלחה של ראש ממשלה, וכישלונו של השר הוא כישלונו של הראש ● כך, כישלונו של כחלון כשר אוצר הוא גם כישלונו של נתניהו ● פרשנות