שופט העליון ג'ורג' קרא / צילם: שלומי יוסף
"עצם לקיחת השוחד כשלעצמה, גם מבלי שנלווית אליה הסטייה מן השורה בתמורה לכספי השוחד, מצדיקה ענישה מחמירה" - כך חידד בית המשפט העליון, בפסק דינו שהחמיר את העונש שנגזר על שוטר שהורשע בקבלת שוחד. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר על השוטר עונש של 2.5 שנות מאסר בפועל, אך העליון החמיר את עונשו וקבע אותו ל-3.5 שנים.
רימון חינאוי, חוקר בכיר בתחנת משטרת ישראל בכרמיאל, הורשע על-פי הודאתו בריבוי עבירות של לקיחת שוחד, שיבוש מהלכי משפט, קבלת דבר במרמה וסחיטה באיומים.
חינאוי, ששימש בתור ראש צוות חוקרי "מרכז שירות לאזרח" בתחנת המשטרה בכרמיאל, ניצל לרעה את תפקידו בהזדמנויות רבות במהלך שבע השנים בהן שימש בתפקידו: הוא פנה לאזרחים שעם חלקם בא במגע מתוקף תפקידו כחוקר, ויצר עימם יחסי שוחד, תוך שביקש וקיבל מהם טובות הנאה כספיות ואחרות במקביל להתערבותו בעניינם, הגם שפעמים רבות התערבותו לא הניבה כל תוצאה שאכן הטיבה עם האזרחים שהעבירו לו את כספם.
כמו כן, חינאוי נהג להציג בפני האזרחים עמם בא במגע מצג-שווא לפיו הוא סובל ממצב רפואי מורכב המצריך קבלת טיפול רפואי, קניית תרופות וקבלת חוות-דעת. מצג-השווא שימש את חינאוי לעתים בדרישתו לשוחד מאת האזרחים ולעתים כרמייה על-מנת לקבל תרומות שלא כדין.
בתמורה לסיוע שהעניק לאזרחים עם ענייניהם המשטרתיים, חינאוי קיבל לידיו סכומי כסף שנעו בין 200 שקל ל-9,000 שקל. כמו כן, במסגרת יחסי השוחד, בוצעו בביתו של חינאוי עבודות אינסטלציה ועבודות שיפוץ ללא תשלום וטובות הנאה נוספות.
בכתב האישום מתוארים 20 מקרים המגוללים את מעשיו של חינאוי. במקרה אחד שהופיע בפסק הדין המרשיע את חינאוי, תוארה פנייה של השוטר הבכיר אל מתלונן שנמצא בתחנה וניסה להניא אותו מהגשת תלונה נוספת נגד אחר, לאחר שתלונה קודמת שהגיש נסגרה. כל זאת, בזמן שאותו אדם אחר מעביר למערער שוחד באמצעות מתווך. משלא עלה בידו של חינאוי להניא את המתלונן מהגשת התלונה, הזין בתיק החקירה, בניגוד לסמכותו, כי יש לשלוח את המתלונן לפוליגרף, ואמר לחוקר שהופקד על החקירה כי הוא סבור שהמתלונן משקר בתלונתו.
אם לא די בכך, כעבור כחודש נטל חינאוי את תיק החקירה מהחוקר שטיפל בתיק וניסח המלצה לסגירת התיק אף מבלי שאותו אחר נחקר. בהמשך פנה המערער לראש משרד החקירות והמודיעין בתחנה והציג מצג-שווא לפיו הוא החוקר המטפל בתיק החקירה, והמליץ בפניו על סגירת התיק.
באישום אחר שבפרטיו הודה חינאוי, הגיעו אזרחים לתחנת המשטרה במטרה לסגור תיק שנפתח נגד אחד מהם בחשד לגניבה, ומסרו לידי חינאוי מעטפה ובה 4,000 שקל.
בית המשפט המחוזי בחיפה ראה במכלול האישומים נגד חינאוי כ"אירוע אחד" לעניין קביעת העונש ההולם את מעשיו, וגזר עליו עונש של 2.5 שנות מאסר.
חינאוי ביקש שיקלו בעונשו
המדינה, שיוצגה בהליך באמצעות עו"ד מורן פולמן, ערערה על עונשו של חינאוי וטענה כי הוא קל מדי. לטענת המדינה, "העונש שהוטל על המערער רחוק מלהעביר את המסר ההרתעתי הנדרש כלפי עובדי ציבור בכלל, וכלפי שוטרים בפרט, המבקשים לנצל את כוח הסמכות והשררה הנתון בידיהם למטרות הפקת רווחים אישיים וטובות הנאה".
גם חינאוי, באמצעות עו"ד שמואל ברזני, ערער על עונשו וטען כי יש להקל עמו. לטענתו, בגזר הדין לא ניתן משקל מספיק לכך שנטל אחריות על ביצוע המעשים, הן בעת החקירה במשטרה והן בתחילת המשפט; לעובדה ששירת 28 שנים במשטרת ישראל, רובן ככולן בהצטיינות מקצועית וחברתית; לעובדה כי כלל לא היה בכוחו להשפיע או לשנות את ההחלטות המשטרתיות בעניינם של נותני השוחד; לסכומי השוחד הנמוכים, שלא נועדו לממן חיי מותרות אלא על רקע הסתבכות כלכלית בשל מצבו הבריאותי; למצבו הרפואי החמור; ועוד.
העליון: "העונש שגזר המחוזי חורג במידה משמעותית מן הענישה הראויה"
שופטי העליון ניל הנדל, ג'ורג' קרא ואלכס שטיין מצאו כי יש ממש בטענות המדינה, והחליטו להחמיר את עונשו של חינאוי מ-2.5 שנות ל-3.5 שנים. "העונש שנגזר על המערער אינו משקף כראוי את חומרת מעשיו וחורג במידה משמעותית מן הענישה הראויה באופן המחייב את התערבותה של ערכאת הערעור", ציינו בפסק הדין.
בפסק הדין שכתב ג'ורג' קרא, קבעו השופטים כי "לא ניתן לראות בעונש המאסר הכולל שנגזר על חינאוי ככזה המתיישב עם מלוא החומרה שבמעשיו. בעבירות שוחד ושחיתות ציבורית יינתן משקל מכריע לאינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה על פני הנסיבות האישיות".
השופטים התייחסו גם לטענה כי בחלק מהמקרים חינאוי לא פעל בתמורה לכספים אותם קיבל מהאזרחים, כנסיבה שאמורה להקל בעונשו, ודחו אותה לחלוטין. "הגם שבמקרים אחרים לא סיפק המערער 'תמורה' ממשית לנותן השוחד, יש בפעילותו האקטיבית להשליך על הערכת עוצמת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ולפגוע פגיעה ממשית וחריפה באמון הציבור במשטרה. יודגש כי עצם לקיחת השוחד כשלעצמה, גם מבלי שנלווית אליה הסטייה מן השורה בתמורה לכספי השוחד, מצדיקה ענישה מחמירה", ציינו שפטי העליון בפסק הדין.