עד המדינה ערן מלכה, שהיה שותף בכיר למסכת שוחד ושחיתות ונשלח ל-7 שנות מאסר, ישתחרר מהכלא אחרי 4 שנות מאסר בלבד. כך קבעה ועדת השחרורים בבית סוהר השרון, שקיבלה את בקשתו של מלכה לשחרור מוקדם, שנחשפה לראשונה ב"גלובס".
"נפתח ונציין כי האסיר הוא למעשה היחיד שנתן את מלוא הדין בפרשה הסבוכה הזו, שכן נגד יתר הנאשמים התיק עדיין מתנהל, ואילו האסיר שבפנינו כבר בשלב החקירה הודה במיוחס לו, מסר עדויות מפורטות. כפי שציין ב"כ האסיר, מסע החרטה האישי של האסיר החל למעשה כבר בשלב החקירה מבלי שהאסיר ביקש לעצמו תמורה כלשהי", נכתב בוועדת השחרורים.
עוד צוין, כי "אין חולק כי האסיר עבר במרוצת שנות מאסרו מסלול טיפולי מעמיק, וכפי שציין הפרקליט שטען בפנינו: 'מכל הדו"חות הטיפוליים בעניינו ניתן ללמוד על לקיחת אחריות, הנכונות האמיתית להשתלב בטיפול, הירתמותו והיתרמותו מההליך הטיפולי. הוועדה יכולה להתרשם ממגוון הקבוצות והטיפולים שהוא עבר...'". נקודה נוספת אותה הדגישו חברי ועדת השחרורים היא כי מלכה השלים רק לאחרונה השיקום.
בנסיבות אלו הורו חברות הוועדה - השופטת בדימ' רחל גרינברג, ד"ר תמר ברנבלום ודורית לוין - על שחרורו המוקדם של מלכה בתנאים מגבילים בהם, התייצבות במשטרה אחת לשבועיים (בשבוע הראשון והשלישי כל חודש) והשתתפות בתכנית שיקום.
מלכה (44) מרצה את מאסרו מאז תחילת 2015, והשלים ריצוי של 4 שנות מאסר מתוך 7 שנות המאסר שהוטלו עליו. בבקשתו לשחרור מוקדם ניצל מלכה את המהלך שנעשה בשירות בתי הסוהר בעקבות פסק הדין של בג"ץ בנוגע לשטח המחיה בבתי הכלא, שמאפשר קיצור נוסף בתקופת המאסר של חלק מהאסירים, מעבר לניכוי שליש.
בפסק הדין של בג"ץ מיוני 2017 נקבע כי על המדינה לעשות את הנדרש, כך שתוך 18 חודשים שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יעמוד לפחות על 4 מ"ר ללא שירותים ומקלחת (או 4.5 מ"ר, כולל שירותים ומקלחת). החלטת בג"ץ הביאה את הכנסת לתקן את פקודת בתי הסוהר באופן שמאפשר לשב"ס להורות על קיצור מאסרם של אסירים בתקופה נוספת מעבר ל"ניכוי שליש". הקיצור המינהלי, שמכונה "מינהלי כפול", נע בין מספר שבועות למספר חודשים. בעקבות כניסתו לתוקף של הליך הקיצור המינהלי הכפול, הדיון בוועדת השחרורים בעניינו של מלכה הוקדם בחצי שנה.
מידע מחקירות סמויות
מלכה - קצין חקירות לשעבר, עורך דין בהשכלתו והאיש שלעיניו נחשפו סודות כמוסים של יחידות החקירה הרגישות ביותר ביחידת להב 433 של המשטרה - הורשע במסגרת הסדר טיעון בכך שסחר עם עו"ד רונאל פישר במידע מודיעיני משטרתי מתוך חקירות בתמורה לשוחד ולטובות הנאה.
מלכה הודה כי קָשר קֶשר עם פישר, עורך דין בעל שם וקשרים ענפים, שבמסגרתו העביר לאחרון שלא כדין, בין היתר, באמצעות ערוץ תקשורת סודי שקיימו ביניהם, מידע מחקירות סמויות וגלויות, נוסחי שאלות מתוך חקירות עתידיות, התראות לגבי מעצרים צפויים וכיוצא באלה. מידע זה הועבר בחלקו לצדדים שלישיים בעבור תשלום, שבו התחלקו פישר ומלכה (לאחר שהפרישו אחוז מסוים לעוזרת האישית של פישר, שפעלה כגורם מתווך), או בתמורה לכך שישכרו את שירותיו המשפטיים של פישר.
בחלק מהמקרים פישר ומלכה הציגו מצגי-שווא בפני נחקרים פוטנציאליים בדבר חקירות שכביכול מתנהלות בעניינם, על-מנת לקבל סכומי כסף גדולים בתמורה לכך שיסייעו לאותם נחקרים לכאורה בסגירת "התיק" המתנהל נגדם. כתוצאה מכך נפגעו חקירות שנוהלו על-ידי המשטרה ויחידות אכיפה אחרות.
העיד נגד שותפיו
ביוני 2015 חתם מלכה על הסדר טיעון, שבמסגרתו הסכים להעיד נגד שותפיו לכאורה למסכת השוחד. בתמורה הסכימה הפרקליטות שלא להטיל על מלכה סנקציות כלכליות שהיו פוגעות בו ובמשפחתו, אך עתרה להטיל עליו 10 שנות מאסר.
בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל על מלכה 8 שנות מאסר. מלכה ערער על חומרת העונש, וב-15 ביוני 2016 הפחית בית המשפט העליון שנה מתקופת המאסר ופסק כי מלכה ירצה עונש של 7 שנות מאסר. ההחלטה התקבלה בדעת רוב של השופטים צבי זילברטל ויורם דנציגר. השופט מני מזוז סבר בדעת מיעוט כי אין להתערב בעונש שהטיל המחוזי.
בנוסף לרונאל פישר ורות דוד, פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, עומדים לדין בפרשת פישר גם יאיר ביטון, בעל השליטה לשעבר בחברת הבנייה הציבורית ב. יאיר; ושי ברס, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל (מע"צ).
ובינתיים - שורת צרות לתביעה במשפטם של פישר ודוד
בקשתו של עד המדינה, ערן מלכה, לשחרור מוקדם ממאסרו, מוגשת על רקע שורה של צרות לפרקליטות מחוז ירושלים ולמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), שמנהלות את משפטם של עו"ד רונאל פישר ופרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, רות דוד.
פרשת פישר התפוצצה ביולי 2014. פישר, עיתונאי לשעבר, "סלב" לעת מצוא ועורך דין מוכר ומקושר, נעצר בחשד לשוחד ולמרמה. בין היתר נחשד פישר כי הציע לאלון חסן, לשעבר יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, שאותו ייצג, לסגור נגדו את התיק הפלילי בפרשת נמל אשדוד, תמורת 1,500 דולר שיועברו לאנשי משטרה.
פישר הואשם כי יצר קשר מושחת עם רב-פקד ערן מלכה, שבמסגרתו העביר לו האחרון מידע מחקירות סמויות וגלויות על לקוחות ומכרים של פישר. לפי האישום, מידע זה הועבר בחלקו לצדדים שלישיים בעבור תשלום, שבו התחלקו פישר ומלכה, או בתמורה לכך שישכרו את שירותיו של פישר.
המשפט, שהחל בקול תרועה רמה מצד התביעה, הלך והסתבך ככול שהזמן חולף. בין היתר נמחק מהתיק אחד מאישומי השוחד המרכזיים הנוגע לאחים הקבלנים, יוסף ואביב נחמיאס. השניים, שהואשמו בתחילת הדרך במתן שוחד למלכה באמצעות פישר, הגיעו בראשית השנה להסדר טיעון, שבמסגרתו בוטלו כל אישומי השוחד נגדם. האישומים נגד אביב נמחקו כליל, ואילו יוסף הורשע בעבירה של שיבוש מהלכי משפט בלבד.
יתר על כן, בעקבות הסדר הטיעון עם האחים נחמיאס קבע השופט משה סובל, המנהל את המשפט, כי קיימת סתירה מהותית בין האישום נגד פישר לבין ההסדר עם האחים. בשל הסתירה הורה בית המשפט לתקן את האישום נגד פישר, כך שלא יכלול עובדות הסותרות את הסדר הטיעון עם האחים נחמיאס. משמעות החלטתו של סובל עשויה להיות דרמטית במיוחד ו"להפיל" את אחד האישומים נגד פישר הנוגע לעבירה של תיווך לשוחד.
ההתפתחויות הללו הצטרפו, בין היתר, להחלטת השופט סובל מפברואר 2018 לקבל את בקשתו של פישר, לבטל את האישום נגדו בשיבוש מהלכי משפט בפרשה המכונה "פרשת בוצ'ן", מחמת "הגנה מן הצדק" ובנימוק כי העמדתו לדין של פישר בגין האישום הזה מפלה אותו לרעה ביחס למלכה.
*** חזקת החפות: ההליך המשפטי נגד רונאל פישר, רות דוד, שי ברס, ויאיר ביטון עודנו בעיצומו. הארבעה מכחישים את המיוחס להם, ושמורה להם חזקת החפות.
