שרון בן יצחק / צילום: תמר מצפי
השתגענו 1. נהג הסעות אילץ השבוע ילד מבוהל ממוצא אתיופי להישאר כלוא ברכבו במשך שעתיים כעונש ונקמה על פקקי התנועה בהפגנות לפני שבוע. כשהילד המבוהל גמגם "הרגו אתיופי", השיב הנהג הגאה במעשיו האמיצים, שאותם צילם והעלה לחשבון האינסטגרם שלו: "מה הרגו אתיופי? זה לא מעניין אותי".
השתגענו 2. נהג אגד בקו 402 מירושלים לבני ברק חסם השבוע את דלת האוטובוס, אסר על כניסתה של צעירה שהמתינה בתחנה, והצהיר: "יש לי מקום רק ל-12 גברים".
השתגענו 3. גורמים בעלי נגישות למרשם פלילי חסוי ומוגן בחוק מפיצים שמועות, ברובן שקריות, שמכפישות את סלומון טקה הצעיר שנורה למוות בקרית חיים. ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, עו"ד אווקה זנה, ביקש מהיועץ אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה פלילית, שכן לדבריו עולה חשד ממשי כי הפצת המידע הפלילי "נעשתה במזיד על מנת לצייר את המנוח כמי שאינו קורבן תמים". היועץ "שוקל": כן או לא לפתוח בחקירה? ובעודו "שוקל", אץ רץ (פרקליטות תל אביב פלילי) להגיש, יום ד', כתב אישום נגד הבמטו מטקו בן ה-27 בחשד להצתת הרכב הפרטי בצומת עזריאלי בהפגנות לפני שבוע. "חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו. אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" (תהילים פה, יא-יב).
יו"ר ועד עובדי אל על קרא השבוע ל-6,300 עובדי החברה, על בני זוגם, ילדיהם, הוריהם, אחיהם ואחיותיהם ומשפחותיהם - משהו כמו 2-3 מנדטים בגוש אחד - להתפקד לליכוד: "כך נוכל לחזק את כוח העבודה הארגוני שלנו". שרון בן יצחק הוא לא ראש ועד ראשון של חברה מתקשה, לא תחרותית, מקדשת כוח אדם מנופח ויקר ומצויה באי-ודאות, שמעודד עובדים למשכן "השקפות פוליטיות" לצרכים עצמיים. הוא, כנראה, רק הראשון שכותב זאת במכתב רשמי. אל על נשחקת מהרבה סיבות. המרכזית: עודף כבד בכוח אדם קשיח, הרבה יותר מהחברות הוותיקות העולמיות שמולן היא מתחרה, והרבה הרבה יותר בהשוואה לחברות המוזלות שמזנבות בה. העובדים - מהטייסים עד אחרון העובדים - נשארו בנשמתם ובדרישותיהם עובדי מדינה הסתדרותיים, כפי שהיו עד להנפקה ב-2003 וסיום הליכי ההפרטה ב-2005. מה הם רוצים להשיג באמצעות לחץ על שרי הממשלה הבאה, שלהערכתם יקים הליכוד?הבטחה של מימון מדינה להוצאות הביטחון, יותר מ-120 מיליון דולר בשנה; צינון-כיווץ מדיניות השמים הפתוחים; צמצום טיסות מוזלות לכאן ומכאן; הבטחה שאף הנהלה ואף בעלים חדשים, אם במקרה מישהו יעז להיכנס לחברה, לא יבצעו שינויים בתנאי ההעסקה הכבדים והמנופחים; ואם החברה תגיע למצב של להיות או לחדול - דרישה לחזור למצב של "חברה ממשלתית", על כל ההנאות וההטבות המשתמעות מכך. עד היום התנגדו שרים לכל רמיזה בנושאים הללו.
גרעינים לשבת. 780 אלף שקל לאחד/ת. שופטת המחוזי בת"א, רות רונן, אישרה, יום ג', הסדר פשרה בתביעות נגזרות שהגיש שי נשר, בעל מניות בבנק הפועלים שטען כי נושאי משרה הפרו את חובותיהם, התרשלו ופעלו בפזיזות כשאישרו שתי הלוואות (ב-2009 וב-2011) בסך כולל של 150 מיליון שקל לנוחי דנקנר ולחברת טומהוק שבשליטתו, בתקופה שבה כבר ניתן היה לצפות לקריסה ("גלובס", 10.7). "לראשונה דירקטורים בבנק מפצים על רשלנות במתן אשראי", אמרה רונן. בין 20 בעלי השם מחזירי הכסף - דירקטורים שקיבלו מהבנק מיליונים רבים של שקלים ומנהלים בכירים שצברו עשרות רבות של מיליונים. הכסף קטן. הלקח - עוד נראה.
מקפיצים שכר ובוכים. דנה עזריאלי, יו"ר קניוני עזריאלי, אפשרה לעצמה השבוע העלאת שכר ל-3 מיליון שקל פלוס מענקים. אחריה יעלה שכר מנהליה. ליאורה עופר, בעלת השליטה במליסרון, נדרשת להחליט ("גלובס", 9.7) על הקפצה דרמטית של התנאים למנכ"ל אבי לוי. אחריו יועלה, בדרך הטבע, שכרם של מנהלים אחרים. על הדרך, גם בשופרסל העלאת שכר ומענקים למנכ"ל יצחק אברכהן. אחריו יגיע תור היו"ר ומנהלים אחרים. החגיגה השמחה הזאת מתרחשת בזמן שבשליש הראשון של 2019 צנחו מכירות הקניונים ב-4%; הלמ"ס מתאר קיפאון בפדיון רשתות השיווק; וענף האופנה ממשיך לדמם. בעלי חנויות, שכבר עתה משלמים לעזריאלי ולעופר דמי ניהול כבדים, חוששים שיידרשו לממן את העלאות השכר, וכולם גם יחד מלינים על כניסת אמזון, על המשך גידול המיליארדים ברכישות ברשת ומתכוננים לתקוף שוב, עם השבעת הממשלה, את הפטור ממע"מ לרכש אישי ברשת של עד 75 דולר. אם כל כך קשה, למה מעלים? ואם מעלים, יבואו מי שיבואו ויגידו שמאחר שהכול יגולגל על הקונים ויוקר המחיה, דווקא יש להעלות את הפטור ממע"מ ל-200 דולר, ואפילו ל-500.
בוקר טוב יד ושם. 74 שנה לסיום המלחמה, הסכימו ברשות הזיכרון לשואה ולגבורה לעדכן את נוסח תפילות יום השואה, כך שלא יתייחסו עוד רק לשואת יהודי אירופה. מהנוסח המקורי "יזְכֹּר אֱלוֹהִים אֶת כָּל הַנְּשׁמוֹת שֶׁל כָּל קְהִלּוֹת בֵּית יִשׂרָאֵל בְּגוֹלַת אֵירוֹפָּה שֶׁהוּעֲלוּ עַל מוֹקֵד בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה תַּ"שׁ-תַּשְׁ"ה. שִׁשָּׁה מִילְיוֹן אֲנָשִׁים וְנָשִׁים..." הוצאה המילה "אירופה" ובמקומה נותרה המילה "בגולה". היוזמה לא הייתה של הנהלת יד ושם. זו הייתה פנייה של תלמידת י"ב מזיכרון יעקב, יעל רובינסון ("הארץ", 10.7) שסבה כלפו ג'נאח היה ניצול שואה מלוב. לאחר שנכחה בטקס זיכרון לשואה, כתבה ליד ושם: "היה לי מוזר שבקריאת 'יזכור' שקראו בטקס נאמר רק על היהודים שנספו באירופה, ובתפילת 'אל מלא רחמים' מצוינת שוב שואת אירופה, אבל אפילו לא פעם אחת שואת צפון אפריקה... אני חשבתי שזוכרים את כולם".