גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדות בעד ועובדות נגד: בלהט המחאה וההפגנות צריך לחכות שהעשן יתפזר

מהישגי המחאה הקודמת נגד אפליית יוצאי אתיופיה היה איסוף ופרסום מידע על היחס לבני הקהילה ● הנתונים הרשמיים אפשרו הפעם לעגן בעובדות טענות על שיטור–יתר וגזענות ● אבל המתיחות גם הולידה מבול של פרסומים ברשתות ובתקשורת שאין דרך לבדוק מיד ● כמה דוגמאות שמנסות לעשות סדר ● המשרוקית של גלובס

מחאת יוצאי אתיופיה / צילום: שלומי יוסף
מחאת יוצאי אתיופיה / צילום: שלומי יוסף

הירי בסלומון טקה ב-30 ביוני, והמחאה החריפה שהגיעה לשיא ב-2 ביולי, היו אתגר לכל ישראלית וישראלי שמנסים לקבל תמונה אמינה על מה שמתרחש סביבם. מקרה הירי עצמו, שמלוא הנסיבות שלו טרם הובררו; התמונה המורכבת של ההפגנות שהורגשו בחלקים נרחבים בארץ; ומעל לכל הרקע לסיפור כולו, אפליית יוצאי אתיופיה ויחס של המשטרה אליהם - כל אלה עוררו באופן טבעי מבול של פרסומים, חלקם סותרים. הדחף לדעת הכול ומיד יכול להוביל להפצת מידע לא-מבוסס. 

אחד ההישגים של המחאות הקודמות של יוצאי אתיופיה הוא שבשאלת הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, יש לנו יותר מידע אמין. הפגנות חריפות שפרצו ב-2015 בעקבות סרטון שבו נראו שוטרים מכים חייל צה"ל ממוצא אתיופי הכריחו את הממשלה לפעול, והולידו באוגוסט 2016 החלטת ממשלה על הקמת היחידה למאבק בגזענות. בין השאר הוטל על היחידה לאסוף מידע על היחס לקהילה, לרבות מעצרים ופתיחת תיקים, והיא מפרסמת אותו מדי שנה. הנתונים שנכללו במהדורה שפורסמה באפריל האחרון, אפשרו לתקשורת, בתוך זמן קצר, להלביש את טענות האפליה שעלו בהפגנות בלבוש קונקרטי. המעקב של המשרוקית אחרי התבטאויות של פוליטיקאים בתקשורת מראה שכמה מהם נשענו על הדו"ח כדי להודות בצורך בתיקון.

אבל אם בטווח הארוך המחאה יכולה לחשוף את המציאות החברתית, בטווח הקצר היא יכולה ליצור ערפל קרב. גם כשכלי התקשורת זהירים, הרשתות החברתיות משמשות להפצת ידיעות, סיפורים, תמונות וסרטונים - עובדות "בעד" ועובדות "נגד" - שלפעמים קשה לשפוט מה אמינותן. מערכת המשרוקית בחנה אחדים מהפוסטים האלה שדווחו בפרויקט המאבק במידע כוזב של פייסבוק (ראו גילוי מלא), מפני שעלה חשד שהם אינם מדויקים. אבל התחקות אחר המקור לחלק מהשמועות דורשת זמן: חלק מהטענות שעלו קשה עדיין לבדוק, שכן רבים מפרטי האירועים טרם התבררו. בכתבה הזאת הבאנו רק דוגמאות לקריאה ביקורתית, שמכירה גם במה שלא ידוע לנו עדיין.

מחאת יוצאי אתיופיה / צילום: אמיר מאירי

טענה: צה"ל הפעיל מסלולי גיוס נפרדים ליוצאי אתיופיה

אחד הנושאים שצפו בעקבות המחאות היו טענות על היחס השונה שמקבלים יוצאי אתיופיה מהממסד. יומיים אחרי ההפגנות הגדולות דיברה ח"כ פנינה תמנו-שטה מכחול לבן, בראיון לכאן ב׳, על מדיניות של הפרדת תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. היא הוסיפה שהפרדה כזו התקיימה עד לפני שלוש שנים גם בצה"ל, שהפעיל מסלולי גיוס נפרדים למועמדים לשירות ממוצא אתיופי, אף שנולדו בישראל. תמנו-שטה אמרה שביוזמה שלה ושל חברתה למפלגה ח"כ אורנה ברביבאי, שהייתה אז ראש אכ"א, המסלולים נסגרו.

מה אנחנו יודעים? צה"ל אכן הפעיל קורס ייעודי למועמדים לגיוס יוצאי אתיופיה. הקורס, בשם "אמיר", נועד לשמש מסגרת כניסה לשירות צבאי לבני העדה האתיופית, אך לא הוגדר כחובה. הוא כלל טירונות ושיעורים שצה"ל הגדיר כחיזוק יכולות וחיבור לשורשים יהודיים וישראליים. החיילים בקורס עברו אבחון שונה מזה שנעשה בלשכת הגיוס, ולפי תוצאותיו שובצו לתפקידים שונים, כולל ביחידות לוחמות. בין 2015 ל-2017 בוטל הקורס, יחד עם תכניות איתור ומיון נוספות שהיו מיוחדות לעדה האתיופית.

מה אנחנו לא יודעים? מה היו השלכות המסלולים הייעודיים על המתגייסים טרם סגירתם.

איך אנחנו יודעים? מידע שמסר דובר צה"ל למשרוקית של גלובס.

פוסט ויראלי: עברו הפלילי של טקה

בקרב על הנרטיב של הירי בסלומון טקה נכרך גם עברו של טקה. כמה ימים לאחר התקרית שהובילו למותו, נפוץ ברחבי הרשת פוסט שהציג את עברו הפלילי העשיר, כביכול, של טקה. בפוסט נכתב כי לטקה היו "14 עבירות פליליות שכוללות אלימות קשה", בין היתר צוינו מקרים של תקיפה והפעלת מעבדת סמים.

מה אנחנו יודעים? נראה כי הפרטים בפוסט התבססו על דיווח בתוכנית הבוקר של רשת ב-4.7.19. כמה ימים לאחר מכן דווח בתכניתה של גל גבאי בגל"צ כי פרטים אלה אינם נכונים, וכי לטקה הרשעה אחת בלבד ושני תיקים פתוחים על איומים. לפי עורכת הדין שמייצגת את המשפחה, החומרים אליהם נחשפה בנוגע לעברו הפלילי של טקה כללו מספר הליכי חקירה שנסגרו והרשעה אחת, וכי נותרו שני הליכים פתוחים שרף חומרתם נמוך - לדבריה "בעניינים מינוריים שמבטאים שיטור-יתר", ואינם כוללים תקיפה או ניהול מעבדת סמים. בהודעתה האחרונה של מח"ש צוין כי "פרסומים שונים בתקשורת אודות עברו הפלילי של המנוח הינם שגויים. בנסיבות העניין, הוחלט כי מח"ש תקיים בדיקה בנוגע לכך".

מה אנחנו לא יודעים? מכיוון שהמידע הרשמי על תיקי החקירה של כל אדם הינו מידע חסוי, קשה מאוד לאמת את הפרטים במלואם. משטרת ישראל השיבה לנו כי היא אינה משתפת במידע מסוג זה. גם במקרה זה, נראה שיש להמתין לתוצאות החקירה כדי להציג עובדות מוסמכות.

איך אנחנו יודעים? בדיקת המשרוקית, פרסומים תקשורתיים והודעות מח"ש והמשטרה.

פוסט ויראלי: "פרטים על הירי של השוטר"

אחת הזירות הסוערות בשיח הייתה זירת הקרב על הנרטיב של תקרית הירי שהובילה למותו של סלומון טקה ז"ל. במקביל לפרסום הפרטים הראשונים מחקירת האירוע, החל להתפשט ברשתות החברתיות טקסט תחת הכותרת "פרטים על הירי של השוטר מה שלא מספרים בתקשורת". פרטי האירוע בטקסט, ששטף את הרשתות החברתיות, הוצגו כעובדות מוגמרות, אף כי החקירה הייתה בשלביה הראשוניים. בין היתר, נכתב כי במהלך האירוע השוטר ביקש לפזר קטטת שיכורים, כי "הלך לפזר את ההמולה וקיבל מכות, הזדהה כשוטר וקיבל עוד מכות, והתחילו לזרוק לעברו לבנים" וכן לעבר משפחתו, "ואז ירה לפי הנהלים" לכיוון הרצפה.

מה אנחנו יודעים? נראה שהמידע שהופץ נשען על פרסומים בתקשורת כמה ימים אחרי האירוע, שלפיהם מתחזקת ההערכה במח"ש שהשוטר ירה לעבר הרצפה, וכן על פרטים שפורסמו מתוך גרסתו של השוטר. אבל בניגוד למה שהוצג בטקסט שהופץ, מדובר בדיווחים חלקיים ולא בעובדות מוגמרות. הודעת מח"ש העדכנית ביותר מ-8 ביולי, ממצאי הבדיקות תומכים בטענה כי הקליע פגע תחילה בקרקע, וכי נתז מהירי הוא שפגע בטקה והביא למותו.

מה אנחנו לא יודעים? חקירת מח"ש נמצאת בעיצומה. הודעת מח"ש האמורה לא כללה פרטים נוספים שעלו בחקירה, ובמח"ש הבהירו: "החקירה עדיין נמשכת, וכי עדיין לא ניתן לגבש תמונת מצב ברורה וסופית באשר לנסיבות הירי ומהלך האירועים שהביאו לתוצאה הטראגית".

איך אנחנו יודעים? מידע גלוי של מח"ש.

טענות על ירידה במעצרים

ביום רביעי, למחרת ההפגנות הגדולות, טען גלעד ארדן בכאן ב' כי פעולות הממשלה בשנה האחרונה הובילו לירידה של 21% במעצר ישראלים יוצאי אתיופיה. כעבור יום הוא דיבר על שיפור זהה בתופעה אחרת - פתיחת תיקים נגד יוצאי אתיופיה. הנתונים נועדו להראות שהתופעה של שיטור-יתר בדרך לפיתרון, והם צוטטו לאחר מכן במקומות רבים.

גלעד ארדן / צילום: איל יצהר, גלובס

מה אנחנו יודעים? נתוני המשטרה סותרים את הקביעה השנייה של ארדן, אבל תומכים בראשונה. מספר תיקי החקירה שנפתחו ליוצאי אתיופיה לא השתנה כמעט מאז 2015. לעומת זאת, מספר המעצרים של יוצאי אתיופיה פחת בשנה האחרונה ב-17%. מאז 2015 הוא פחת ב-23%. השיפור בלט במיוחד בקרב צעירים: בין 2015 ל-2018 פחת מספר המעצרים של קטינים יוצאי אתיופיה ב-50.4%, ואילו של בגירים רק ב-15%.

מה אנחנו לא יודעים? יש לזכור שהמספרים מבוססים על נתוני המשטרה עצמה.

איך אנחנו יודעים? דוח של היחידה למאבק בגזענות, ע"פ נתוני המשטרהני המשטרה

פרסומי רשת: ראיות לכאורה שהאלימות תוכננה מראש

בימי המחאה הופיעו ברשתות החברתיות פוסטים ביקורתיים שביקשו להוכיח שהאלימות בהפגנות הייתה מתוכננת מראש. כבר בצהרי יום ג' 2.7, לכל המאוחר, הופצה בפייסבוק מודעה שנועדה לכאורה להזמין מוחים להגיע בערב להפגנה בתל-אביב, ובה ציור של שוטר עם אקדח מוצמד לרקתו והמילים "תגיעו עם גרזנים". הצלחנו לאתר מאות שיתופים שליליים של המודעה.
ביום שאחרי המחאה הועברה אלינו בווטסאפ הודעה קולית ובה נשמע אדם עם מבטא אתיופי כבד הקורא להגיע להפגנה בצומת קסטינה רעולי פנים עם בקבוקי תבערה, מקלות ואבנים.

מה אנחנו יודעים? בתל אביב ובקסטינה באמת התקיימו הפגנות סוערות.

מה אנחנו לא יודעים? אשר למודעת ההזמנה למחאה, כל השיתופים שלה שמצאנו היו בפוסטים שליליים נגד המוחים. לא ראינו פוסטים שאכן השתמשו בה בפועל כדי להזמין להפגנות. ייתכן שהיא הועברה בקבוצות סגורות, אך לא מצאנו כל עדות לכך. אשר להודעה הקולית, ווטסאפ אינו מאפשר לבדוק מתי החלה הפצת ההודעה, היכן הופצה וכמה אנשים נחשפו אליה. בשני המקרים, אין אפשרות לקבוע אם מדובר במניפולציות או בפרסומים אותנטיים.

איך אנחנו יודעים? לא הצלחנו לאמת או להפריך

שמועת רשת: אישה הרה נפטרה בפקקים

חסימות הכבישים ביום המחאה הגדול יצרו פקקי תנועה כבדים ברחבי הארץ, והביקורת עליהן תפסה חלק נכבד מהעיסוק בהפגנות בתקשורת וברשתות החברתית. לפי בדיקת vigo, כמעט שליש מהשיח הביקורתי ברשת עסק בעמידה בפקק.

פוסט שהופץ על מות אישה הרה בפקק / צילום: צילום מסך

אחד הסיפורים הקשים שהופצו ברשתות היה על אישה בהריון שנפטרה באמבולנס בגלל חסימות הכבישים. ידיעה זו צברה תאוצה בפייסבוק וזכתה לאלפי שיתופים ואף הובילה להאשמת המפגינים ברצח.

מה אנחנו יודעים? לא היה ולא נברא. ייתכן שגרעין השמועה הוא פרסום במעריב על אישה הרה שנתקעה בפקק בכביש 35 ופונתה משם באמבולנס - אך היא הגיעה לבית-החולים בשלום.

איך אנחנו יודעים? למרות תפוצתה הנרחבת, הידיעה לא הופיעה בשום ככלי תקשורת מרכזי ומקורה כנראה ברשת. הגורמים הרשמיים - מגן דוד אדום, איחוד הצלה ומשרד הבריאות - אישרו למשרוקית שאינם מכירים מקרה כזה.

גילוי מלא: הכתבה מבוססת בין היתר על בדיקות של "המשרוקית של גלובס" שבוצעו במקור במסגרת שיתוף הפעולה של המשרוקית ופייסבוק. השת"פ נוצר כחלק ממהלך כולל של פייסבוק המתבצע מול מספר ארגונים לבדיקת עובדות בעולם שהוסכמו ואושרו בתקן IFCN והוא כולל תגמול.

להודות במה שלא יודעים / בעז רקוץ'

ב-14 ביוני 2017 פרצה שריפה במגדל דיור ציבורי במערב לונדון. יותר מ-70 דיירים נהרגו. רק בדיעבד נודע שנגרמה מקצר חשמלי במקרר באחת הדירות, אבל למרות הנטייה לקונספירטיביות והעיתונות הצהובה באנגליה, הסיקור העיתונאי היה זהיר ואחראי. תרמה לכך הגישה העניינית של שרים, חברי פרלמנט ונציגי המשטרה ושירותי הכבאות, שביקשו מתושבי הממלכה לגלות אורך רוח עד שיתבררו פרטי האירוע.

גם ברשתות החברתיות לא נרשמה פעילות חריגה של הפצת מידע כוזב, למרות הפוטנציאל שהיה לכאורה בסיפור: הפרופיל החברתי של הדיירים, רבים מהם מהגרים, וזהותו של ראש עיריית לונדון המוסלמי. 48 שעות לאחר השריפה מפקד משטרת לונדון אף ציין בפני עיתון הגרדיאן ש"חשוב לו ברמה האישית להקפיד ולומר לציבור אך ורק דברים שהוא באופן אישי יודע שהם נכונים".

נראה שמפקד משטרת לונדון ביטא את הגישה הנכונה בנסיבות כאלה. אמנם בעידן ה"פוש" קשה להתעקש על דיווח איטי יותר - זה פוגע ברלוונטיות ומזיק לרווחים. אבל המתיחות הגואה בישראל של השבועיים האחרונים סביב מותו של סלומון טקה וסביב ההפגנות שבאו בעקבותיו מאשרות שהחיפזון הוא בדרך כלל מן השטן.

"באיזו זווית השוטר ירה?", "כמה תיקים היו לטקה?", "אתם חייבים לברר מיד מה באמת קרה!" - אחרי האסון בלונדון ארגון Full Fact, גוף בדיקת העובדות הבריטי המנוסה, לא פרסם כל בדיקה בעניין השריפה. ייתכן ולחומרת האסון היה בכך תפקיד משמעותי, אך יש להניח שהתנהלותם המדודה של הרשויות והתקשורת הצליחו לדכא נסיונות להפיץ מידע כוזב בעניין השריפה. הכל מעניין ורלבנטי, והעמדת עובדות על דיוקן בסוגיה ציבורית בוערת היא משימה חשובה, אבל לעולם לא על-חשבון הדיוק והאמינות. למרות הדחף לחרוץ משפט, לפעמים עדיף לומר פחות, ולהודות במה שלא יודעים.

הכותב הוא מנהל המשרוקית של "גלובס"

עוד כתבות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה