אלחנדרו טולדו / צילום: רויטרס
היו ימים שאלחנדרו טולדו, שכיהן כנשיא פרו בשנים 2001-2006, היה אורח מבוקש בכל כנס בעולם וגם בישראל: הוא היה הנשיא הראשון ממוצא אינדיאני, נחשב למי שהביא את בשורת הדמוקרטיה לפרו לאחר שלטונו האפל של אלברטו פוג'ימורי ונשא הרצאות על ביעור העוני. טולדו גם הוכר כידיד של ישראל והיה מבוקש בוועידות של נשיא המדינה המנוח שמעון פרס. היום הוא נחשב ל"נמלט" מארצו, ותלויות נגדו האשמות שחיתות חמורות.
אולם מאז גם יחסיו של טולדו עם ישראל התקררו. בסביבתו מספרים כי הנשיא לשעבר כועס על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשל העלבון שספג לפני למעלה משנתיים, כשניסה להגיע לישראל, וסורב. הסירוב אמנם לא היה מפורש, אך נמסר לו שעדיף שלא יגיע, כי אין ביטחון שיקבל אשרת כניסה.
קשריו של טולדו עם ישראל והיהדות מתחילים מהבית. ב-1979 הוא נישא לאליאן קארפ, יהודיה ילידת צרפת שהייתה בצעירותה חברה בתנועת "השומר הצעיר", ואף עלתה לישראל. הם נפגשו בשנות ה-70 באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. ב-1987 הם התגרשו, וקארפ חזרה לישראל, אך ב- 1994 טולדו הגיע אליה לישראל והם נישאו מחדש.
טולדו גם נחשב, בלשון עבר, לידיד קרוב של המיליארדר הישראלי יוסי מימן, בעלי קבוצת מרחב ומבעלי ערוץ 10 לשעבר. אלא שהיחסים ביניהם הפכו לעכורים בעקבות חקירות פרשות שחיתות בפרו, שעוסקות בכמויות אדירות של כספי שוחד שהעניקה לאורך השנים חברת אודברכט הברזילאית לפוליטיקאים ולמקבלי החלטות במדינה הדרום-אמריקאית.
מימן טוען כי עשרות מיליוני הדולרים שנמצאו בחשבונותיו הם כספי שוחד שנועדו לטולדו, וכי הוא היה איש קש ומתווך עבור הנשיא. לפני כשנתיים חתם מימן על הסכם עם הרשויות בפרו, שלפיו הוא ישלם קנס, יחזיר חלק מהכספים, ויעיד ככל הנדרש. ההסכם מכונה בעגה המשפטית של פרו "הסכם עד משתף פעולה".
לפני שבועיים חשף "גלובס" כי מימן, "החבר לשעבר", מסר עדות רביעית נגד טולדו בשגרירות פרו בתל אביב, ובה סיפר לתובעים שהגיעו מהבירה לימה, כי הסכומים בחשבונותיו שנועדו לכאורה לטולדו, הם בהיקף של כ-35 מיליון דולר. כן נחשף, שעורכי דינו של טולדו התקוממו על כך שהליך מסירת העדות נערך ללא נציג ההגנה. הם פנו לשר החוץ, ישראל כ"ץ, במכתב מחאה על הפרת זכויותיו של טולדו על אדמה ישראלית, וטענו שמדובר בהפרת הסכמים קונסולריים. "הצעדים החריגים שנקטו רשויות פרו תוך הפרת נורמות בינלאומיות והפעלת 'עד משתף פעולה' מפוקפק כמו מימן, מסבירים מדוע רשויות ארה"ב לא נענו זה שנתיים לפחות לבקשת הסגרה בעניין טולדו", אומר עורך דינו הישראלי של הנשיא לשעבר, ניק קאופמן.
לפי טולדו, חלק מגרסאותיו של מימן השתנו אחרי שנחתם עימו הסכם 'עד מדינה', בהתאם לנסיבות ולגילויים חדשים שהתגלו. בעיתונות המקומית בפרו דיווחו, למשל, כי בעדויותיו הקודמות הודה מימן ש-21.1 מיליון דולר הופקדו בחשבונותיו כשוחד, ועם התקדמות החקירות, ומידע חדש שהגיע משווייץ, ושכנראה קשר אותו ואת חשבונותיו לסכומי כסף נוספים, פורסם שם כי הוא "הקפיץ" את הסכום לכ-35 מיליון דולר.
טולדו: "מר יוסף מימן הוא ממציא סיפורים סדרתי. הוא שיקר, בגד בחברותנו, ומאז תחילת ימי נשיאותי בגד בי והשתמש במעמדי כנשיא כדי לעשות עסקאות מאחורי גבי. הוא שינה את גרסתו בקשר לאירועים חמש פעמים.
"באמצע 2017, שינה מימן את גרסתו לגבי מקור הכסף שברשותו כדי להגן על עצמו ועל משפחתו מהחוק הפרואני. אבל די בטוח להניח, שמימן מיסחר את ידידותו איתי והתעשר ללא ידיעתי במשך שנים. רק מימן יודע כמה הרוויח בדרך זו. ברור שהוא ניסה להסתיר מהחוקרים את כמות הכסף האמיתית שקיבל מאודברכט".
מאוהב לאויב
טולדו שעזב את פרו ונחשב כאמור ל"נמלט" ממולדתו, מתגורר היום עם אשתו אליאן קארפ-טולדו בסטנפורד ומשמש שם כמרצה אורח. ממקום מושבו בלונדון הוא מעניק ל"גלובס" ראיון בלעדי, שבו הוא מספר לראשונה בפירוט את גרסתו לאירועים. זאת, לאחר שנמנע, לדבריו, מראיונות במשך שלוש שנים. גרסתו שונה לחלוטין מזו של מימן.
מימן וטולדו הם בני אותו גיל ונולדו בהפרש של חודש אחד ב-1946. לשני האישים יש היום גרסאות שונות על אופי החברות ביניהם ואף על משך מערכת היחסים. מימן סיפר כמה וכמה פעמים כי החברות היא בת יותר מ-50 שנה, ולאחרונה תיאר כי החלה כששניהם היו בני 18 ושיחקו כדורגל, וכי עבדו יחד בבנק המרכזי של פרו. לדבריו, לאחר כמה שנים שלא התראו, בכל פעם שהגיע לפרו "היינו ביחד כל הזמן". טולדו מצדו מספר כי החברות החלה הרבה יותר מאוחר, ולמעשה הפכה לחברות של ממש רק בתקופת נשיאותו. מה שכן ברור כי השניים נהגו לבלות יחד לא מעט, ובלימה הם נראו יחד לא מעט ונחשבו חברים קרובים מאוד.
בעבר, ידעה העיתונות בישראל לספר כי אחד האנשים המרכזיים בגיבוש הקשרים בין טולדו לישראל היה מימן, וכי המיליארדר הישראלי בילה למשל חופשה עם הזוג טולדו בקריביים, וגם נפגש עמו לאחר שבועיים בפריז. כן פורסם כי מימן היה זה שהפגיש בין טולדו לנשיא המנוח פרס בדאבוס.
כיצד קרו הדברים, הרי לפי הידוע לנו אתה ומימן חברים ותיקים, והוא הכיר לך את אשתך.
"זה עוד אחד מהסיפורים של מימן. ב-2013 הוא אמר בפומבי, בפרו ובישראל, שהוא מכיר אותי מעל 50 שנה ושהוא חברי הטוב ביותר, ושהוא זה שהכיר לי את אליאן. זה לא נכון. פגשתי אותו בתחילת 1996 בישראל כשהגעתי לפעילות אקדמית. אליאן ואני כבר היינו נשואים אז שנים רבות. נישאנו ב-1979 בסטנפורד. כך שהצהרותיו אז על היכרות של 50 שנה ו'שידוך' שלנו רחוקות מהאמת".
והחברות?
"הוא לא החבר הטוב ביותר שלי ומעולם לא היה. הכרנו בישראל, ומאוחר יותר התברר לי שהוא התקרב אליי בכוונה כשניצחתי בבחירות בפרו".
עדות קריטית
טולדו התמודד בבחירות לנשיאות פרו בשנת 2000, מול הנשיא המכהן פוג'ימורי, שנקבע רשמית כמנצח. טולדו טען כי התוצאות זויפו, ומשקיפים אובייקטיביים, לרבות משרד החוץ האמריקאי, תמכו בטענתו זו. האופוזיציה הצליחה להביא להדחתו של פוג'ימורי מהנשיאות, ובבחירות החדשות שנערכו במאי 2001 ניצח טולדו, איש הימין-מרכז.
באמצע תקופת כהונתו החלו לעלות האשמות שונות בשחיתות, הן כלפי טולדו אישית והן כלפי אשתו. מהר מאוד ירדו אחוזי התמיכה בו ובסך הכל, במרבית תקופת כהונתו הוא קיבל תמיכה נמוכה יחסית ונחשב לנשיא בלתי פופולרי. זאת, למרות שהוא הצליח במדיניותו הכלכלית והחברתית. עם סיום תקופת כהונתו ביולי 2006 שב טולדו לארה"ב ובמשך כחמש שנים כיהן באוניברסיטת סטנפורד כמרצה וחוקר , ובמכון ברוקינגס כחוקר. טולדו חזר לפרו וניסה להיבחר שוב לנשיאות ב-2011, אך נכשל כבר בסיבוב הראשון.
התביעה הפרואנית מעוניינת בעדותו של מימן נגד טולדו. לכן היא חתמה עם איש העסקים הישראלי על הסכם שפטר אותו מכל אישום פלילי, והסתפקה בהטלת קנס סמלי יחסית, של 1.2 מיליון דולר (בימים אלה נחתם הסכם מחודש, שפרטיו טרם ידועים). לכן התביעה גם מממנת טיסות יקרות של צוותי תובעים לישראל הרחוקה, כדי לגבות את עדותו.
הסיבה לריכוז המאמצים סביב מימן - בהנחה שעדותו תתקבל על-ידי בית המשפט - היא "החוליה החסרה" בחשדות נגד טולדו. כמעט שום דבר אחר אינו קושר את הנשיא לשעבר עם שוחד, כיוון שבחשבונותיו לא נמצא כסף שלא ניתן להסביר את מקורו, והוא מעולם לא נפגש עם נותני השוחד. "עד המדינה" הנוסף בפרשה, חורחה ברטה, נציג לשעבר של חברת אודברכט בפרו, מעיד אמנם שכספים שקיבלו גורמים שלישיים מהחברה נועדו לטולדו, אך הוא ניהל את המגעים עם מימן ונציגים אחרים לכאורה של הנשיא לשעבר. זו כנראה גם הסיבה שהשלטונות בארה"ב, שבניגוד לישראל חתומה על הסכם הסגרה עם פרו, לא נענו עד כה לבקשות ההסגרה של פרו נגד טולדו.
טולדו רואה בנחישות הפרואנית להרשיע אותו רדיפה פוליטית, שמקורה בימים שהצליח למגר את העריצות של הרודן אלברטו פוג'ימורי ולהחזיר לארצו את הדמוקרטיה. אולם יש להתייחס לדבריו בזהירות: מדובר באדם שעומד בפני אישומים חמורים ויש להניח שירצה לסתור אותם בכל טיעון העומד לרשותו. כן נזכיר, שתנופת חקירות השוחד בפרו לא נעצרת בו, וכבר גרמה לנשיא מכהן, פדרו פבלו קוצ'ינסקי, להכריז על נבצרות; לנשיא אחר לשעבר, אלאן גרסיה, להתאבד בשל החקירות; ואפילו קייקו פוג'ימורי, בתו של אלברטו פוג'ימורי ואויבת מיתולוגית של טולדו, נתונה כעת במעצר.
נוסף לכך שטולדו כועס על השימוש בשגרירות פרו בישראל לגביית עדותו של מימן, הוא מתקשה להבליג על העלבון שספג לפני למעלה משנתיים, כשניסה להגיע לישראל, וסורב. בסביבתו מספרים שטולדו כועס על נתניהו, אולם הוא עצמו בוחר בתשובה דיפלומטית: "אנחנו מאמינים שרה"מ נתניהו לא קיבל את מלוא האינפורמציה בעת שהחליט למנוע את כניסתנו לישראל".
יש להניח, שישראל בחרה לנהוג כך בטולדו כדי לא להכניס ראש בריא למיטה חולה. לישראל אין הסכם הסגרה עם פרו, אבל היה לה הסכם אד-הוק עם פרו כאשר שלטונותיה הסכימו להסגיר לישראל את העבריין הנמלט השופט לשעבר, דן כהן, שהואשם בארץ בשחיתות. בהסכם הזה דובר על "עקרון ההדדיות" שפירושו שבזמן כלשהו, ישראל תצטרך להחזיר טובה דומה. הקברניטים בירושלים העדיפו, כנראה, לא להתמודד עם הסוגיה הזו.
טולדו מציין, כי "אני מעריץ את מה שישראל בנתה במהלך ההיסטוריה, אני מזדהה עם ישראל כמדינה, כי ארצי שלי התקדמה מאוד אבל עדיין איננה לגמרי חופשייה. אני שייך לארגון 'החברים הלא יהודים של ישראל', על אף שלמרבה הצער, זה שלוש שנים איני יכול להשתתף בפגישות (בשל מצבו המשפטי, ש' ל')".
מחלקת שוחד
אודברכט היא חברת תשתיות ברזילאית שבמשך עשר שנים סללה רבים מהכבישים באמריקה הלטינית, וגם את דרכה למכרזים שלהם ושל תשתיות אחרות, באמצעות שוחד. לחברה הייתה מחלקה מיוחדת שתפקידה לטפל בתשלומי השוחד.
התפוצצות "פרשת אודברכט" ב-2015 הסעירה את היבשת האמריקאית, והרימה את המסך מעל שחיתות כמעט מובנית. רבות מחקירות השחיתות של פרו היום כוללות את אודברכט, בנוגע לעבודות תשתית שונות. במקרה של טולדו, מדובר בחשדות לגבי מכרזים לבניית שניים מהקטעים של האוטוסטרדה הבין-אוקייאנית, שאמורה לחצות את פרו, בוליביה וברזיל.
טולדו: "אנחנו, יחד עם ברזיל, הגינו את הרעיון לחבר את דרום אמריקה, כדי שתוכל להיות תחרותית בעולם של היום. הרעיון אושר פה אחד בקונגרס הפרואני ובמועצת ההסכמה הלאומית (שבה יושבים אנשי ממשל ונציגי מוסדות פוליטיים וחברתיים, ש' ל'). אני רוצה להדגיש, שבעת שבוצעו עבודות סלילת הכבישים, כבר לא הייתי נשיא". לפי התביעה בפרו, התשלומים נעשו בהדרגה עם התקדמות העבודות, וקרו בזמן כהונת הנשיא שכיהן לאחר טולדו, אלאן גרסייה, המנוח.
תוך כדי החקירות, חתמה פרו הסכם "עד מדינה" עם חורחה ברטה, שהיה נציג אודברכט בפרו, וגם מי שניהל את מערך השוחד שלה במדינה. ברטה העיד על פגישות במלונות בברזיל, שבהם מימן ואנשים נוספים נשאו ונתנו עימו על גובה השוחד, שלדבריהם, נועד לטולדו.
החמות, הנכסים והמס
פרשה נגזרת מכך היא "פרשת אקו טבע". ב-2012 רכשה ניצולת השואה אווה פרננבורג בית מגורים באזור "לאס קסוארינס" היוקרתי של לימה ושני משרדים, בכ-5 מיליון דולר. פרננבורג היא אמה של אשת הנשיא, אליאן קארפ-טולדו. הכסף לרכישת הנכסים הועבר לחמות משתי חברות בקוסטה-ריקה ומפנמה, ומחברת "אקו טבע" הקשורה למימן. לימים יגיד מימן, שהיה איש קש עבור טולדו בסיפור, ורכש את הנכסים כדי להלבין עבורו חלק מכספי השוחד. טולדו מציג גרסה שונה לאירועים.
"מימן הוא זה שהשתמש בחמותי כדי לחמוק מתשלום מסים. הסיבה שהוא פנה לחמותי לעזרה, הייתה שחמותי הכירה את אמו, שתיהן ממשפחות שנספו בשואה. מימן גם הצהיר פומבית בעבר, שכל הכסף ששימש לקניית הנכסים שייך לו, וכך זה גם נרשם ברשומות הנכסים. הוא הציע לחמותי 10,000 דולר בעבור עזרתה - כסף שמעולם לא שילם לה. מאוחר יותר שינה את גרסתו, וסיפר שרכש את הנכסים עבורי. יש בידינו מסמך המבהיר שהנכסים שייכים לו".
מבחינתך, מימן בגד בך? "מכר" אותך כדי להציל את עורו?
"בהחלט, מימן שיקר ובגד בחברות שלנו. יש לנו מסמכים שהגיעו לאחרונה לעורכי הדין שלנו, שמראים בבירור שהוא נשא ונתן עם אודברכט מאחורי גבי, תוך שימוש בשמי. באחד המסמכים הוא מופיע כ'יועץ' לפרויקט האוטוסטרדה בדרום ובצפון פרו עבור מיליוני דולרים. ברטה הוא היזם.
"עבורנו, זהו גילוי חדש כי התובעים הסתירו את המסמכים זמן רב. מתחילת נשיאותי, הוא בגד באמוני והשתמש בעמדתי הנשיאותית כדי לעשות עסקות מאחורי גבי עם ברטה".
לטענת טולדו, יש סתירות בעדויותיהם של ברטה ומימן, וכי עורכי דינו ידרשו עימות בין השניים.
בעדותו האחרונה טען מימן ש-35 מיליון הדולר שהפקידה אודברכט בחשבונו הם כספי שוחד עבורך.
"זה שקר. הוא לא יכול להראות ולו מסמך אחד או הפקדה אחת שעשה באיזשהו חשבון שלי בעולם. יש לי רק חשבון בנק אחד בארה"ב ושניים בפרו. בנוסף, התובע הלאומי של פרו כבר הסיר את החיסיון הבנקאי שלי בכל העולם והודיע פומבית שלא נמצאו, לא אצלי ולא אצל אשתי, סימנים כלשהם לעושר ממקור לא ידוע".
מימן סיפר לקונגרס של פרו שהוא הילווה לך ולרעייתך כ-500 אלף דולר לכיסוי משכנתאות על הבתים שלכם בלימה.
"זה נכון. אבל זה כל מה שאנחנו חייבים למימן".
אתה אומר שהכסף לא היה מיועד אליך. למה שאודברכט תשלם סכומים כאלה לאדם שאין לו השפעה על מכרזי התשתית של פרו? זה הגיוני, שאם מימן קיבל סכומים כאלה, הוא כנראה איש קש או מתווך עבור מישהו. והתביעה בפרו טוענת שאתה האיש.
"הוא לא היה מתווך, הוא היה ה-איש. הוא החזיק 35 מיליון דולר שהועברו מאודברכט אליו, ושנועדו לו. מימן השתמש בשמי מאחורי גבי, וללא ידיעתי. לא רק שהוא בגד בידידותנו, אלא שמתחילת היחסים בינינו, במבט לאחור, אני מבין שהוא היה מעוניין להשתמש בנשיאותי כדי להתעשר. מעולם לא דנו בשום סכומי כסף עבור האוטוסטרדה בדרום פרו, ולאחרונה למדתי שמימן גם רקם עסקות נוספות עם ברטה שלא קשורות אליי. ברטה, בחקירה שנערכה לאחרונה בברזיל, הודה לשאלת עורך דיני שהוא מניח שהכסף היה מיועד לי, אבל אין לו הוכחה לכך".
"הוא דפק אותי"
מימן, בראיון נרחב שנתן ל"כלכליסט" במרץ השנה, סיפר כי היה חבר של טולדו במשך 55 שנה. באותו ראיון אמר איש העסקים הישראלי כי "הוא (טולדו) הסתבך. אני ידעתי את זה רק בדיעבד. קיבל טובות הנאה מקבלנים ברזילאים, וסיפר שמי שעשה את העסקאות זה אני, ולא הוא. זה לא היה נכון, ואני אומר רק שאנחנו כבר לא חברים. לא היה נגדי כתב אישום (בפרו), אין הליך משפטי פתוח נגדי, נחקרתי ולא הואשמתי בכלום. בניגוד לדיווחים, לא אהיה עד מדינה. יהיה משפט, איקרא להעיד... עדיין יש לי המון רגשות חמים כלפיו (לטולדו), חוץ מזה שהוא דפק אותי".
אתה נחשב למי שנמלט מפרו. למה שלא תחזור לשם עם המסמכים ששלחת לי, תעמוד למשפט, ותוכיח את חפותך.
טולדו: "הממשלה הפרואנית מנהלת קמפיין בינלאומי שמטרתו להשמיץ ולפגוע בכבודי. זהו מסע צלב מונע פוליטית. עד היום לא הואשמתי רשמית ואין נגדי כתב אישום, מה שלא מנע מהממשלה להוציא נגדי שני צווי אינטרפול. שום אדם רציונלי, חף מפשע ככל שיהיה, לא יסגיר את עצמו מרצונו למשפט ראווה פיקטיבי".
אתה טוען שהכול זאת רדיפה פוליטית. אבל ידוע שפוליטיקאים מימין ומשמאל נחשדו ונחקרו בפרו בעקבות רמות שחיתות גבוהות. נשיא מכהן (קוצ'ינסקי) נאלץ לעזוב את משרתו, הנשיא לשעבר אלאן גרסייה, לא במחנה הפוליטי שלך, התאבד בשל החקירות, קייקו פוג'ימורי נמצאת בחקירות ובמעצר. אולי הממזרים שינו את הכללים?
"שום דמות ציבורית בפרו לא נרדפה כך על-ידי המדינה בתקופה שלאחר פוג'ימורי. הניסיונות לפגוע בי לא החלו ב'פרשת אודברכט' אלא מיד כשהסתיימה תקופת נשיאותי ב-2006. זאת, מפני שביצעתי שני חטאים פוליטיים חסרי כפרה: הנעתי את המערכת המשפטית וגרמתי לכך שרוצח ההמונים אלברטו פוג'ימורי יגיע למשפט; ושברתי את הטאבו הגזעני נגד האינדיאנים (בכך שנבחרתי לנשיא), שהיה קיים 500 שנה מאז הכיבוש הספרדי.
"הממשל ומערכת המשפט הפרואנית מאוכלסים היום בהרבה בכירים שחבים את משרותיהם לאויבים המרים שלי, אלברטו וקייקו פוג'ימורי והמחנה של גרסייה. רק לדוגמה, סיזר הינוסטרוזה, השופט העליון המושחת והפוגי'מוריסט (שופט שסרח ונמלט מאוחר יותר לספרד, ש' ל') סירב לכל בקשותיי להגנת בצו הביאס קורפוס. פרו ואמריקה הלטינית יודעים שהיריב הפוליטי שלנו הוא אלברטו פוג'ימורי, הנמצא עכשיו בכלא. הוא נאשם בהריגת 60 אלף איכרים פרואנים ובעיקור נשים בהרי האנדים ובאמזונס.
"לא יסלחו לנו על הנעת העם הדמוקרטי שלנו כדי למגר את הדיקטטורה של אלברטו פוגי'מורי, וגם לא על העובדה שגדענו את הניצחון של קייקו פוג'ימורי והבחירות של 2011 ו-2016 לטובת מועמדים דמוקרטים אחרים. הם אלה שרודפים אותנו. הפוג'ימורים והשותפים שלהם מוטמעים עמוק בתוך כל המוסדות והם מפעילים אותם כדי לנקום ולבצע רדיפה פוליטית. אנחנו נגן על עצמנו בבתי משפט בינלאומיים".
לפני כשבועיים, כאשר מימן עמד לתת עדות נוספת נגדך, הפעם מכריעה, בשגרירות פרו בישראל, עורכי הדין שלך שלחו מכתב לשר החוץ כ"ץ במחאה על כך שישראל מאפשרת דבר כזה. מה אתה מצפה מממשלת ישראל בהקשר הזה?
"על החקירה הנוספת נודע לנו רק דרך כלי התקשורת, וסירבו לתת לעורך הדין שלי להיות נוכח בעדות. סירבו לנו בגסות. במכתב ששלחנו לשר החוץ הישראלי הבענו את דאגתנו שהם משתמשים בשגרירות כמקום שבו אפשר להפר את הנוהל התקין הפרואני ואת הזכות (של חשוד) להתגונן.
"לבבותנו וחיינו מוקדשים לחיזוק הדמוקרטיה בעולם. אליאן ואני מאוד מתגעגעים להמשיך ללמוד מההישגים של ישראל. אנחנו מקווים שהנשיא ראובן ריבלין, רה"מ נתניהו והעם בישראל יחזרו לתת לנו את הזכות הזאת". והוא מסיים בעברית: "מקווה שנתראה בקרוב בארץ".
ממשרדו של יוסי מימן נמסר כי "האמירות של טולדו אינן ראויות לתגובה".
אלחנדרו טולדו
■ גיל: 73 ■ מצב משפחתי: נשוי לאליאן קארפ-טולדו; אב לבת אחת, שנטל ■ ילדות: נולד בכפר הררי מרוחק בהרי האנדים, בן למשפחה מהשבט האינדיאני הקצ'ואה, אחד מ-16 אחים. בילדותו עבד כמצחצח נעליים ומוכר עיתונים לעזור בפרנסת המשפחה ■ השכלה: תואר ראשון בכלכלה ובמינהל עסקים באוניברסיטת סן פרנסיסקו; תואר שני ודוקטורט בכלכלה של משאבי אנוש באוניברסיטת סטנפורד ■ תחנות בקריירה: לאחר הלימודים חזר לפרו, עבד בשירות הציבורי, במשרד העבודה ובבנק המרכזי. בסוף שנות ה-70 מילא משרות בינלאומיות שונות, בהן בבנק העולמי, בבנק האינטר-אמריקני לפיתוח בוושינגטון ובאו"ם; בשנים 2001-2006 כיהן כנשיא פרו ■ עוד משהו: בתום כהונתו חזר לסטנפורד לשלוש שנים, כיהן בין השאר כנשיא המרכז הגלובלי לפיתוח ודמוקרטיה, היה מרצה אורח באוניבסיטאות ומכונים שונים וכתב כמה ספרים