1.
בשבוע שעבר הוציא בנק ישראל נייר עמדה בנושא פעילות אפליקציות התשלומים של הבנקים. השורה התחתונה היא שהרציונל בבסיס נייר העמדה הזה בהחלט סביר, אלא שמדובר בפשרה שנועדה להשאיר את שני הצדדים הניצים בתחום מרוצים, רק לא בטוח, כמו תמיד, שזו תוצאה אופטימלית מבחינת הצרכן. רקע בקליפת אגוז לכל הקרב סביב אפליקציות התשלום, כפי שבא לידי ביטוי בנייר העמדה: בשנים האחרונות התפתחו בעולם בקצב מהיר אמצעי תשלום דיגיטליים באמצעות אפליקציות המותקנות על הטלפון החכם.
בישראל, פועלות היום שלוש אפליקציות עיקריות שמאפשרות העבר כספים: ביט של בנק הפועלים, המובילה את השוק, פפר פריי של בנק לאומי ופייבוקס של בנק דיסקונט. בשלב הראשון של חדירת המוצרים הדיגיטליים, אמצעי התשלום הוגבלו להעברות בין אנשים, כאשר העברת הכספים באפליקציה מתבצעת מכרטיס האשראי של הלקוח שמעביר את התשלום לחשבון הבנק של הלקוח מקבל התשלום. המודל העסקי שהביא את הבנקים לפתח את האפליקציות התבסס על כך שבהמשך תתאפשר הרחבת אמצעי התשלום גם לתשלום לעסקים - בדומה למה שקורה בעולם.
בישראל נכנסה בינתיים לתוקפה רפורמת שטרום שאילצה את שני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם, מתוך שהנחה שעצם ההפרדה תיצור שני שחקנים פיננסיים נוספים במערכת הפיננסית ובכך תגביר את התחרות בתחומי התשלומים, האשראי לעסקים קטנים ותחומים פיננסיים נוספים. האם זה קורה? בינתיים ממש לא, אבל למען ההוגנות צריך לבחון את זה לאורך זמן.
כמובן ששימוש באפליקציות תשלום על-ידי הבנקים לא מסתדר עם משאלות הלב של הרגולטור בנוגע לרפורמת שטרום: הרי קיים חשש שהאפליקציות הבנקאיות ישתלטו על שוק התשלומים בטווח הקצר, אבל מצד שני הגבלתם באופן גורף ואף איסור שימוש בהן על ידי הבנקים עלולה לפגוע לא רק בחדשנות, אלא כמובן בצרכן. הרי למה פיתחו הבנקים אפליקציות תשלומים? בדיוק בגלל אותה מילה נהדרת - "תחרות", אז למה לסרס את התחרות החופשית והחדשנות באמצעות רגולטורים שעלולים לפגוע בצרכן? זו הסיבה שנבחרה פשרת אמצע בשם הקוד של "הגנת ינוקא" לחברות כרטיסי האשראי המופרדות, גם אם השם הרשמי הוא "הגבלות".
2.
הפשרה שנבחרה: הגבלה של הבנקים להיכנס לפעילות באפליקציות תשלומים לבתי עסק לשנתיים וחצי הקרובות: ב-2019 תוגבל הפעילות של כל אחד מהבנקים בתחום האפליקציות התשלום בקרב עסקים עד לרף של 2 מיליארד שקל, ב-2020 היא תוגבל עד 2.5 מיליארד שקל וב-2021 היא תוגבל עד 3 מיליארד שקל (למעט בתי עסק שמשתמשים על בסיס תקן בינלאומי לביצוע עסקות עסקאות חכמות - תקן EMV - תקן שהמעבר אליו צפוי להגביר את יכולת התחרות של חברות כרטיסי אשראי בשוק, כך שבבתי עסק כאמור לא תידרש הגנת ינוקא; ב-2022 כבר לא תחול שום מגבלה רגולטורית על היקף הפעילות של הבנקים בתחום. בבנק ישראל מעריכים שמדובר בהיקף מצומצם מאוד ביחס לאמצעי התשלום הקיימים בשוק, כאשר מחזור הפעילות של חברות כרטיסי האשראי מסתכם בלמעלה מ-300 מיליארד שקל בשנה, מזה כ-20% בגין עסקים קטנים.
בעקבות הפשרה הן הבנקים והן חברות כרטיסי האשראי מתלוננות שזה פוגע בהם - מה שמוכיח בדרך כלל שזו פשרה סבירה בסך הכל. אליה וקוץ בה. מדובר בפתרון מאולץ שלא קיים באף מדינה והסיבה שבנק ישראל והסיבה לפשרה המאולצת הזו היא חברות כרטיסי האשראי המופרדות: אלו זועקות שעליהן לקבל הגנת ינוקא בעקבות חוק שטרום. ההפרדה שלהן הרי נועדה להתחרות בבנקים, הן אומרות, אז בבקשה, תנו לנו תמריצים ואל תאפשרו לבנקים למנף את כוחם כדי להתחרות בנו באמצעות אפליקציות תשלום. ההתערבות הרגולטורית של בנק ישראל יצרה מצב מוזר: הרי מה יקרה אם אחד מבתי העסק ישגשג, המכירות יעלו, והבנק יתקרב למגבלה שלו. הוא יאמר לבית העסק, רגע רגע, אני מפסיק לסלוק לך עסקאות באפליקציות בגלל המגבלה שהטיל עליי בנק ישראל?
3.
נושא האפליקציות היה מאבק רווי יצרים שנמשך יותר מחצי שנה: את עיקר המאבק הובילו מצד אחד בנק הפועלים ששפך מיליוני שקלים לפחות אם לא עשרות מיליוני שקלים, בסבסוד הפעילות של אפליקציית התשלום ביט כיוון שהיום אין מהפעילות הזו הכנסות. מבחינת בנק הפועלים וגם גורמים ברשות התחרות מדובר במהלך תחרותי - השקעה ראשונית במוצר שתקצור פירות בעתיד. מבחינת חברות כרטיסי האשראי המופרדות מדובר במחירי היצף שהצרכנים עשויים ליהנות מהם בטווח הקצר אבל המטרה של הבנקים היא לחנוק את התחרות לטווח הארוך. מהצד השני של המאבק היצרי עמדה מקס (לאומי קארד לשעבר) שנמצאת בשליטת קרן ורבורג פינקוס שמסתכלת בזכוכית מגדלת של שורת הרווח של החברה ונחושה לסלק איומים עליה - היא הרי קרן השקעות שהמטרה שלה היא להשיא לקרן רווחים גבוהים במהירות.
גם אצל הרגולטורים השונים שעסקו בעניין התפתחה "תחרות" על אופן הטיפול בסוגיה. מצד אחד, רשות התחרות התנגדה להטלת מגבלות על הבנקים והעדיפה שתתפתח לבד תחרות כמו בכל כלכלת שוק (בצדק רב לטעמי), מצד שני משרד האוצר (אגף התקציבים), שהעדיף לתת הגנות ינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות (באמצעות הגבלות על הבנקים), שכן הוא נחוש להציל את רפורמת שטרום שהוא הוא אחד מדוחפיה. ובתווך היה בנק ישראל, שכאמור מנסה לרצות את כולם וגיבש את הפשרה ברוח הזו.
4.
אלא שהבעיה היא עמוקה הרבה יותר ורחבה הרבה יותר מתחום אפליקציות התשלום. הרגולטורים מגלים כצפוי סימנים מובהקים של חיבוק יתר, חיבוק דב, לרפורמת שהן יזמו, במקרה הזה רפורמת שטרום, למרות שהמציאות טופחת על פניהם והרפורמה לא תניב ככל הנראה את מה שהם ציפו ממנה. בקיצור ולעניין: הם מתעקשים להוכיח בכוח הרגולציה שרפורמת שטרום הייתה נכונה ושהפרדת חברות כרטיסי האשראי תורמת לתחרות, ולכן מוכנים לבצע פשרה שהיא לא מעלה ולא מורידה - פשרה שנועדה לרצות את הצדדים ולקרוץ לתקשורת: ראו, אנחנו דואגים שרפורמת שטרום תעבוד בשבילכם, אלא שבפועל החלום אבל בפועל החלום על כך שהחברות המופרדות יתרמו לתחרות הולך ומתברר כפיקציה, מכמה סיבות:
- כשהוחלט סופית על הפרדת חברות כרטיסי האשראי, כחלון התגאה בכך שאחרי 45 שנים סוף סוף יקום בנק חדש. זה לא קרה ולא יקרה. היום ברור שישראכרט ומקס (לאומי קארד) לא מתכוונות להפוך לבנק. אגב, למנכ"לים שלהן יש אינטרס מובהק שלא יהפכו לבנק כי אז נושאי המשרה הבכירים ייכנסו תחת החוק מגבלת חוק שכר הבכירים - בעוד היום הם פטורים מכך.
- אחת המטרות של רפורמת שטרום הייתה שחברות כרטיסי האשראי יחוללו תחרות באשראי הצרכני. היום כבר די ברור שהריבית לא תרד, ואפילו דרור שטרום, הרוח החיה מאחורי הרפורמה, הודה בכך באחרונה באומרו: "לא צריך להיבהל אם מחיר האשראי הצרכני לא יירד".
- זאת ואף זאת, חברות כרטיסי האשראי המופרדות בלחץ לשפר רווחיות - מקס נמצאת תחת בעלות של קרן זרה שבאה לזמן קצוב, וישראכרט מתמודדת מול משקיעים שבינתיים לא רווים נחת מהמניה - ולכן שתיהן ביצעו מהלכים כאלה ואחרים להעלאת עמלות ושירותים בשנה האחרונה, במיוחד ישראכרט. האחרונה בולטת במיוחד בהעלאת עמלות ואילו מקס עלתה לאחרונה בקמפיין לשיווק הלוואות. היתרון שמקס הציעה: קבלו את הכסף עכשיו, ותתחילו להחזיר בהמשך. עד מתי? אפשר לדחות את ההחזר בעד אפילו שנה אבל הריבית המקסימלית עלולה להגיע עד 14% (גורמים במקס אומרים שמדובר במוצר ישן שמשווק כבר תקופה ארוכה). העלאת עמלות זו תוצאה הפוכה ממה שרפורמת שטרום ייחלה לו ובוודאי שהיא פועלת נגד הצרכנים.
- אפליקציות התשלומים של הבנקים קיימות מזה יותר משנתיים. מדוע ישראכרט ומקס לא פיתחו בעצמן אפליקציות מתחרות או לפחות הכריזו על כך? ייתכן בהחלט שבחדרי חדרים הן מתכננות להקים אופרציות כאלה, אבל בכל אופן עד עצם היום הזה לא פורסם שום דבר בנושא. לזכותן של ישראכרט ומקס ייאמר שההפרדה הרשמית יצאה רק לדרך והאפשרות שהן יפתחו אפליקציה כזו תחת הבעלות של הבנקים לא הייתה כה מעשית. לזכותן ייאמר גם שלא מדובר במגרש משחקים שווה, שני הבנקים הגדולים מול שתי חברות כרטיסי אשראי קטנות בהרבה, מה גם שיש פער רגולטורי בין כרטיסי אשראי לבין אפליקציות תשלום. יחד עם זאת, זו למעשה הגדרה בסיסית של "תחרות" ויתרונות "תחרותיים". גם בחברות כרטיסי האשראי המופרדות יסכימו איתי שזה מה שמנהליהן היו עושים בדיוק אם היו יושבים בכיסא המנכ"ל של פועלים או לאומי.
בשורה התחתונה: חברות כרטיסי האשראי המופרדות מבקשות הגנות או מגרש משחקים שווה כפי שהן מתארות זאת, הן מאויימות תחרותית מהבנקים, הן טוענות שהבנקים משתמשים בכוחם ובגודלם לסבסד שירות כמו אפליקציות תשלום ובטווח הארוך עלולות לחנוק את התחרות, אבל בינתיים, זה לא נראה טוב מבחינת הצרכנים. האם הצרכן, ששוב עמד במוקד הרפורמה הזו, וכולם בישרו לו שירוויח מכך, עלול להיות דווקא בצד המפסיד? אז זה נראה בעוד שנה=שנתיים לפחות לפי הסימנים המקדימים התמונה לא ורודה.
5.
אז איפה הפתרון? המוסדיים הם גורם האמיתי שיכול לחולל תחרות באשראי הצרכני - כפי שרפורמת בכר גיוונה את מקורות האשראי באשראי העסקי (אם כי גם במקרה הזה לא תרמה הרפורמה דבר לצרכנים, אלא הזיקה להם בצורת עליית עמלות בקופות הגמל). היתרון של המוסדיים הוא שיש להם הון פנוי שרק הולך וגדל, הון שמחפש מקורות השקעה ולכן הם יוצאים להשקעות בחו"ל. אלא שזה גם לא עתיד לקרות בטווח הקרוב לעין. למוסדיים אין מוטיבציה להקים עכשיו מערך תפעול, גבייה וחיתום, רק בשביל להשיג עוד 2%-3% תשואה עודפת לעמיתים, מה עוד שיש גם חסמים רגולטורים לכניסה לפעילות מהותית שכזו.
עם מה נשארנו? עם כותרות מפוצצות על עוד רפורמה "תחרותית" ששמה את "הצרכן במרכז" ותוזיל לו את העלויות. מתי יבינו הרגולטורים הפיננסים סוף סוף ששום רפורמה לא תעשה לצרכנים את מה שהחדשנות והקדמה הטכנולוגית עושים בצורה הטובה ביותר?
מרשות התחרות נמסר: "המתווה שפורסם על ידי נגיד בנק ישראל גובש בהתייעצות עם רשות התחרות ולאחר שהרשות בחנה את נושא אפליקציות התשלום והציגה את עמדתה בפני בנק ישראל ומשרד האוצר".
מישראכרט וממקס לא נמסרו תגובות.