לפני כמה שנים גיבשה המועצה הלאומית לכלכלה תוכנית להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה. התוכנית התמקדה במספר נושאים במערכת הבריאות והטיפול הסיעודי, במערכת הפנסיה ובמוסד לביטוח לאומי ובשילוב מגרים בתעסוקה ובקהילה. כבול אחד מהנושאים הוא חשוב בפני עצמו, אך קיימים גם תחומים רלוונטיים נוספים שלא בהכרח נכללו בתוכנית, כמו למשל איך מתכננים את העיר כך שתתאים גם לאוכלוסייה מבוגרת. בחינה כזאת יכולה להיות מדד הליכתיות בשכונה, גישה לתחבורה ציבורית, זמינות שירותים בריאותיים וחברתיים ועוד.
איך מגשרים על הפערים והחוסרים, גם במקרה הנוכחי וגם בגיבוש תוכניות עתידיות? פתרון אפשרי נמצא דווקא בידי משרד החוץ. כך בדצמבר האחרון הציגה ועדה משותפת למשרד החוץ ולמשרד להגנת הסביבה ניתוח של התוכנית להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה כדי לשקף איך היה ניתן לגבש אותה או תוכניות אחרות בצורה טובה יותר. ביום רביעי הקרוב יציג השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, בפני האו"ם את הדוח המלא, שאורכו כ-400 עמודים. מעתה תוכניות אסטרטגיות לא אמורות להשמיט סעיפים שמוגדרים הכרחיים.
היעדים האלו, שמכונים SDGs (ראשי תיבות של Sustainable Development Goals), הם חלק מתוכנית אג'נדה 2030 שאימצה העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2015, וכוללת תוכנית פעולה של 17 יעדים אותם יש להטמיע במדינות החברות. היעדים נקבעו בהתייעצות בין ממשלות, גופים בינלאומיים, ה-OECD, הבנק העולמי ועוד, ונועדו בעיקר למגר עוני ולשמור על הסביבה, תוך עיקרון של צמיחה מכלילה. היעדים שנקבעו לא קשורים רק להגנת הסביבה, ויש בהם למשל גם שוויון מגדרי והוגנות תעסוקתית. המטרה שלהם היא להגדיר כיצד על ממשלות לשפר את איכות החיים של כולנו עד שנת 2030.
לכל יעד יש כמה מדדים שיבחנו את העמידה בו. כך למשל, ליעד של בריאות טובה נקבע מדד של הפחתת שליש מהתמותה ממחלות כגון סרטן, סוכרת ומחלות לב-ריאה; דוגמא נוספת - כדי לקדם חיים מתחת למים נקבע כי צריך להפסיק לחלוטין דייג יתר, להפחית משמעותית זיהומי ים ולהגן על הסביבה הימית. ב-2016 החלו 22 מדינות לדווח על יישום היעדים, ובשנה שעברה כבר דיווחו 47 מדינות.
לפני כשנה מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו צוות עבודה שיטפל בהכנת הדוח של ישראל, בראשות השליח המיוחד לקיימות ושינוי אקלים במשרד החוץ וסמנכ"לית לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה. הוועדה כללה נציגים ממשרדי ממשלה נוספים וכן נציגים של החברה האזרחית ושל הסקטור העסקי.
הדוח הוגש לאו"ם באחרונה, וכבר זמין באתר הארגון. כעת גם הממשלה החליטה לאמץ את הדוח. המשמעות היא שתוכניות אסטרטגיות של משרדי הממשלה השונים יצטרכו לקבוע מדדים המבוססים, בין היתר, על המדדים בדוח. למעשה, היעדים הללו אמורים להוות מעין מצפן של המדיניות הציבורית בישראל. מכיוון שישראל כבר אימצה את יעדי האו"ם ב-2015 ומכיוון שהדוח לא מכתיב סוגיות אסטרטגיות לממשלה הבאה, אין מניעה לאמץ את הדוח בזמן ממשלת מעבר, כך לפי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה.
האו"ם קבע כאמור 17 יעדים, חלקם רלוונטיים יותר למדינות מתפתחות, כמו למשל אחוז האוכלוסייה המחוברת לחשמל. מדדים שרלוונטיים יותר למדינות מפותחות יכולים להיות היערכות לשינוי אקלים, השפעת השמנת יתר על בריאות או הקטנת צריכת משאבים לפי נפש. בישראל החליטו לבחור בכל שנה נושא מרכזי, שב-2019 הוא העצמת בני אדם ושוויון. כמו כן, ייבחרו בכל שנה חמישה יעדים. השנה נבחרו צמצום אי שוויון, מאבק בשינויי האקלים ובהשפעותיהם, קידום צמיחה כלכלית ברת קיימא, הבטחת חינוך איכותי ושוויוני וקידום חברות שוחרות שלום שמקדמות הכלה חברתית.
הפיגור הגדול: בתחומי העוני והפערים
"בשנה האחרונה מיפינו את הפעולות שממשלת ישראל עושה שנמצאות בהלימה עם מטרות ה-SDG", מסבירה גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה. "יש משרדי ממשלה, כמו למשל משרד הבריאות, שכבר עובדים לפי השפה הזאת כמה שנים, מ-2015, כי מי שמוביל את הנושא הזה בארגון הבריאות העולמי הוא הפרופ' הישראלי איתמר גרוט. בעקבות העבודה שלנו, יש מספר משרדי ממשלה שכבר החלו לפעול בכיוון, כמו משרד הבינוי והשיכון שכונן שותפויות חדשות, כמו למשל עבודה עם רשות החירום הלאומית על חוסן עירוני".
מי שאמורה לקחת חלק בפיקוח על יישום התוכניות היא המועצה הלאומית לכלכלה. המועצה היא גם זאת שמגבשת את התוכנית האסטרטגית הכלכלית-חברתית של ישראל, שמוצגת בכל מספר שנים, עם הקמת ממשלה חדשה. כל צעד אסטרטגי שתאמץ הממשלה כולל שורה של יעדי פיתוח ברי קיימא.
אחד האתגרים בפיתוח התוכנית הוא בניית מדדים מתאימים, שיאפשרו לבחון האם המדינה עומדת ביעדים שקבעה לעצמה. המדדים צריכים להיות בהלימה למדדים שנקבעו באו"ם, אך לא כל הנתונים והמדדים בהכרח זמינים. לדברי כהן, קיימים נתונים לכ-60% מהמדדים הדרושים, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) אחראית על יצירת המדדים החסרים. "לא בטוח שכל אחד מ-17 היעדים יקבל את אותה התייחסות ותשומת לב כמו היתר, אלא בהתאם לסוגיות האסטרטגיות שישראל מבקשת לעסוק בהן. הכוונה היא שזה יחלחל לתוכניות הממשלה. מה שנעשה מיום ראשון והלאה זה להיות מחויבים לקביעת יעדים והצעדים שיאפשרו לנו להשיג אותם. זה מצריך עבודה אסטרטגית", אומרת כהן.
לפי דוח של ה-OECD, שצורף כנספח למסמך שהוגש לאו"ם, ישראל השיגה 10 מתוך 17 היעדים לפיתוח בר קיימא. בעיקר מדובר ביעדים הקשורים לגידול ילדים, לתחום המחקר והפיתוח ולצריכת אלכוהול. עם זאת, כותבים ב-OECD כי ישראל מתמודדת עם אתגרים ועדיין רחוקה מאוד מהשגת חלק מהיעדים - למשל שיעור העוני, כישורים סטודנטים במתמטיקה ופערים כלכליים-חברתיים בחינוך. בתחום הבריאות והמים ישראל קרובה להשגת היעדים.
עניין תדמיתי או שינוי אמיתי
"בתקופה שהייתי שגריר בגרמניה הייתי נוהג לקנות ורדים בסופרמרקט שהיו נדרשים לאירוח", מספר יעקב הדס, נציג משרד החוץ, בשיחה עם "גלובס". הוורדים היו עטופים בנייר צלופן יפה עם אותיות קטנות. במשך תקופה ארוכה לא התעכבתי על מה שהיה כתוב שם, אך אז גיליתי שהן כוללות סיפור שלם שמספר את הסיפור של הוורדים - באיזה תנאים הם גודלו, באיזה חומרי הדברה השתמשו, האם העובדים היו מאוגדים או עובדי קבלן וכו'. המסר היה פשוט - אם מגדל הפרחים רוצה שהסחורה שלו תימכר ברשת סופרמרקטים עם 1,000 סניפים באירופה, אלו הכללים".
הדס מספר את הסיפור כדי להמחיש את החשיבות של מדדים ברי קיימא במדיניות החוץ. הוא בעצם מנסה לענות על השאלה "מה הקשר בין משרד החוץ למדיניות הכלכלית-חברתית-סביבתית הפנימית של מדינת ישראל?", וכן מנסה להפריך את החשש כי קידום הנושא הוא חלק משיפור התדמית של ישראל, יותר מאשר שיפור תהליכי תכנון אסטרטגיים פנימיים.
"כדיפלומט הופתעתי שסדר היום של משרדי חוץ בעולם הוא של קיימות", הוא אומר. "שפת ה-SDG הפכה להיות שם המשחק בהתנהלות הבינלאומית. או שאתה בפנים או שאתה בחוץ. אם אתה רוצה היום להיות חלק מעולם הסחר הבינלאומי אתה צריך לעמוד בקריטריונים מסוימים, במיוחד כשהעקרונות האלו אומצו פה אחד. אולי לא יוציאו לך כרטיס צהוב, אבל פשוט לא עושים את זה. בינתיים הדיווח הוא רשות, אבל אולי בעתיד הוא יהיה חובה.
"יש כאן עניין כלכלי גרידא. אם אתה לא מפעיל את היכולות של משרד החוץ זה לא יזוז. למשל, יש את ההיבט של ישראל והיכולת שלה לסייע בפתרון בעיות בהרבה מדינות בעולם. יש שוק אדיר ליכולות החדשניות שלנו. זה טוב גם מדינית, גם כלכלית, וגם תרבותית", אומר הדס.
היינו רוצים לחשוב שלא צריך את הדחיפה של משרד החוץ כדי לקדם יעדים כמו שוויון מגדרי.
"לכל אחד יש אינטרס שיהיה שוויון מגדרי במדינה גם בלי שנצטרך להציג הוכחות לאו"ם. הבעיה הכי גדולה של נושא הקיימות היא חוסר המודעות העצמי לנושא הזה. יש חקיקות שמנסות לקדם שוויון מגדרי או יעדים אחרים, אבל אף אחד לא חשב לתייג אותן תחת SDG. צריך לקטלג ככה כל חוק שהכנסת מקבלת.
"באופן כללי, אם עשית משהו ולא דיווחת עליו זה כאילו לא עשית אותו כלל. עד עכשיו עשו די הרבה, אבל זה היה באופן ספורדי, בלי יד מכוונת, ושיתופי הפעולה הבין-משרדיים נוצרו על בסיס קשר בין אישי טוב. הרעיון הוא לקדם את הנושא הזה גם בתוך מדינת ישראל. החדשות הרעות הן שהתחלנו מאוחר, אבל החדשות הטובות הן שעדיין לא מאוחר מדי".
היעדים לפיתוח בר קיימא לפי האו"ם
1. הסוף לעוני
2. אפס רעב
3. בריאות לכולם
4. חינוך איכותי ושוויוני
5. שוויון מגדרי
6. גישה למים נקיים
7. אנרגיה ירוקה וזמינה
8. צמיחה כלכלית ברת קיימא ותעסוקה הולמת
9. חדשנות ופיתוח תעשייה ותשתיות
10. צמצום אי השוויון
11. יצירת ערים וקהילות שטוב לגור בהן
12. מעבר לייצור וצריכה אחראיים
13. מאבק בשינויי האקלים
14. הגנה על הדגים
15. שמירה על החי והצומח
16. שלום, צדק ומוסדות איתנים
17. בניית שיתופי פעולה להשגת היעדים
