יפעת שאשא ביטון / צילום: דוברות הכנסת
בראיון לגלי צה"ל כפרה שרת השיכון והבינוי יפעת שאשא ביטון, ממפלגת כולנו, בטענה שהעברת האחריות למעונות היום למשרד החינוך תעלה למדינה הרבה כסף. "זה היה צריך לקרות מזמן", היא אמרה, ומיד הרגיעה: גם כשהפיקוח על המעונות "עבר מהתמ"ת לכלכלה, ומהכלכלה לרווחה, בשום שלב לא היה תוספת תקציבית. הוא הועבר כאגף. והיתה זעקה רבתי - למה לא מעבירים אותו למגרש הנכון לו, שהוא משרד החינוך".
האחריות המנהלית למעונות לילדי עובדים, לכאורה סוגיה מנהלית אפורה, נעשתה פתאום שאלה פוליטית בוערת. היום השירות כפוף לשר העבודה והרווחה; אבל לא מכבר הודיע שר החינוך לשעבר נפתלי בנט שאם הבוחרים ייתנו לו הזדמנות, הוא ידרוש להפקיד אותו בידי שר החינוך. ראש הממשלה הצטרף והבטיח לעשות זאת אם יקים את הממשלה הבאה. שאשא ביטון, אגב, הבהירה למשרוקית שהמעונות ראויים למשאבים נוספים, והיא אף חתומה על חוק חדש שצפוי לדבריה להוסיף להם 280 מיליון שקל בשנה. אבל ההיסטוריה, היא אומרת, מלמדת שהעברתם לאכסניה הולמת יותר יכולה להיות בחינם.
מה באמת אפשר ללמוד מההיסטוריה? האחריות הממשלתית על מעונות היום מעוגנת בחוק הפיקוח על המעונות, ששורשיו ב-1965. ברבות השנים נדד המשרד בלי הרף במבוכי הביורוקרטיה. תחילה הוא היה כפוף לשר הסעד; ב-1977 מצא עצמו במשרד העבודה והרווחה (פרי איחוד בין משרדי הסעד והעבודה); ב-2003 התגלגל, יחד עם כל היחידות המטפלות בתעסוקת עובדים, למשרד התעשייה והמסחר, שכעבור עשור שינה את שמו למשרד הכלכלה. ב-2016 החזיר שר הכלכלה החדש אלי כהן את כל "זרוע העבודה", ובה המעונות, למשרד הרווחה של חיים כץ.
הדילוגים האלה אכן לא היו כרוכים בעלות תקציבית מיוחדת. אמנם תקציב המעונות גדל בעשור האחרון בכ-11% בכל שנה, יותר מהגידול בתקציב המדינה, אבל העקומות של האוצר לא מלמדות על קשר בין הדילוגים לגידולים. בזה שאשא ביטון צודקת.
מה שברור פחות הוא אם אפשר להקיש מן העבר על העלות של היוזמה החדשה. המשל והנמשל לא דומים: כפי שראינו, עד היום נדד אגף המעונות בין משרדים שמתמחים בתעסוקה, מתוך תפיסה שהמעונות נועדו בראש וראשונה לשמור על הילדים בזמן שההורים טרודים בעבודה. לעומת זאת, היוזמה החדשה להעברת האגף למשרד החינוך נועדה להסיט את המוקד של פעילות המעונות למקום אחר - טיפוח הילדים. זה שינוי מסוג אחר, שיכולות להיות לו עלויות אחרות.
בשורה התחתונה: דבריה של שאשא ביטון חצי נכונים. שינויים קודמים במיקום אגף המעונות לא גררו תוספת תקציבית, אבל בניגוד לשינוי המוצע כעת, הם לא היו מלווים בתפיסה חדשה של תפקיד המעונות.