השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו
לפני מספר ימים הפסידו חברי הכנסת מיכל שיר ואריאל קלנר מהליכוד בפנייתם לבית המשפט המחוזי, בבקשה להתערבות בהליך הפנימי בתוך תנועת הליכוד.
שיר וקלנר פנו לבית המשפט בטענה שההסכם אליו הגיעו בין הליכוד לכולנו לשיבוץ 4 הח"כים של כולנו בתוך רשימת הליכוד, נוגד את חוק הבחירות (סעיף 57א') בשל היותו "הסכם או התחייבות להבטיח מקום לח"כ או קבוצת אנשים ברשימת מועמדים לכנסת, בתקופה של מעל ל-90 יום לפני הבחירות"
בפסק הדין, קבע השופט אלטוביה כי הדברים אינם מגיעים כדי צורך בהתערבות בהכרעה של טריבונל מעין שיפוטי פנימי של ארגון וולנטרי (מפלגה): "עיקרון אי ההתערבות יונק את הרציונל שלו מהחזקה שחברי הארגון (המפלגה - ט"ש) קיבלו על עצמם את הכרעות הטריבונלים הפנימיים של הארגון ואת דרך מיצוי זכויותיהם באמצעות ארגונים אילו", כותב אלטוביה. לדבריו, התערבות בית משפט בנעשה בתוך המפלגה, יכולה להיעשות "רק במקרי קיצון שהם חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי".
אלטוביה קבע כי לשיר וקלנר, העשויים להיפגע מהוספת חברי כולנו לרשימה בכך שידחקו אל מחוץ לכנסת, "ניתן יומם במסגרת הארגון להשמיע את טענותיהם אשר נשמעו אחת אחת". אלטוביה אף דחה את הטענה שעל בית המשפט היה לבחון את תחולת סעיף 57א' (וֹכך אפילו לא דן באותה השאלה המשפטית) וסיכם שעצם העובדה שבית הדין של הליכוד בחר לבחון את תחולת סעיף 57א' מיוזמתו, לא מהווה עניין חריג ועדיין הטריבונל הפנימי של המפלגה זכאי לקבל החלטות פנימיות בלי התערבות חיצונית.
השופט אלטוביה אף ייחס חשיבות לכך שהיועץ המשפטי לממשלה בחר שלא להצטרף להליך. לדבריו, "זה משמיע לנו שלא כצעקתה. לו היועץ המשפטי לממשלה היה סבור כי הוראות דין פנימי של ארגון וולנטרי מנוגדות לתקנת הציבור, חזקה עליו שהיה נוקט עמדה ברורה".
השופט אלטוביה השאיר פתח לליכוד להתגבר על הפגם בכך שכרתו את ההסכם עם כולנו במועד שעלה על 90 הימים באמצעות "הגעה להסכם או התחייבות עתה, כשיש פחות מ-90 יום".
הבוקר (ב'), הודיע עורך דין שמחה רוטמן, עורך דינו של ח"כ אריאל קלנר, שהוא הגיש ערעור לעליון על פסיקת בית המשפט המחוזי. ח"כ מיכל שיר בחרה שלא להצטרף להליך הערעור.
בערעור כותב רוטמן כי הנושא המדובר טרם נידון בפסיקת בית המשפט העליון. שאלת סעיף 57א' לחוק הבחירות ותחולתו על ההסכם שבין הליכוד לבין כולנו, חוקק על ידי הכנסת בעקבות בג"ץ ז'רז'בסקי (שנקבע בעקבות התרגיל המסריח, אז פרשה סיעה בראשות יצחק מודעי מן הליכוד, והמו"מ שנוהל עם חברי סיעתו כדי להיכנס לממשלת צרה בראשות יצחק שמיר, 1989).
עוד נכתב בכתב הערעור, כי גם עקרון אי-התערבות בית המשפט המחוזי בתוך הנעשה בטריבונל הפנימי של מפלגה, מעלה סוגיה משפטית שראוי שבית המשפט העליון ידון בה: "מדובר בהוראת חוק קוגנטית (אשר החוק כופה אותה גם על תקנונים פנימיים - ט"ש), אשר נועדה להגביל את מרחב הפעולה של מפלגות ושל סיעות פוליטיות ולקבוע עבורן את המותר והאסור… קביעת בית המשפט המחוזי הנותנת עדיפות בפרשנות לארגון פנימי של המפלגה, תסכל למעשה את הוראות המחוקק ותהפוך אותן לאות מתה. בית המשפט המחוזי טעה כשלא הכריע בעצמו בשאלת תחולת סעיף 57א'", נכתב בערעור.
טרם נקבע מודע לדיון. יצוין שעד ליום 1 באוגוסט 2019 על כל המפלגות להגיש את הרשימות של המועמדים ולכן בית המשפט העליון יאלץ לדון בנושא בהקדם, כדי לאפשר להליך הפוליטי להתקיים כסדרו.