גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תא"ל במיל' נגד מפקד הטייסת לשעבר: תביעת מיליונים נגד בעלי אפריל בטענה לתרמית משקיעים

דדי גולדברגר, מפקד טייסת בעברו, ושותפו אייל יגב, נתבעים בסכום של 7.5 מיליון שקל על ידי משקיעים פרטיים מהם גייסו כספים עבור פרויקט נדל"ן בברוקלין ● בראש קבוצת התובעים, שהשקיעו מאות אלפי שקלים כל אחד, עומד תא"ל במיל' בחיל האוויר ● שנה לפני קריסת "ברוקלנד אפריל", בה הוחזק הפרויקט הכושל, מכרו גולדברגר ויגב את מניותיהם בה לשותפם בועז גלעד תמורת מיליוני דולרים ● עדכון: בדצמבר 2020 ביהמ"ש המחוזי מחק על הסף את התביעה. בדצמבר 2022 ביהמ"ש העליון (ע"א 1148/21) דחה את הערעור שהגישו התובעים 

אייל יגב ודדי גולדברג, Upreal נדל"ן / צילום: תמר מצפי
אייל יגב ודדי גולדברג, Upreal נדל"ן / צילום: תמר מצפי

טענות חדשות נגד בעלי השליטה לשעבר בחברת האג"ח הזרה "ברוקלנד אפריל", שקרסה באחרונה, מגלות צד שטרם נחשף בפרשה העגומה: קבוצות הרכישה לפרויקטים שאירגנו יזמי חברת אפריל.

12 משקיעים פרטיים, ובהם תא"ל במיל' ובעליה של חברת בנייה, שהשקיעו כל אחד מאות אלפי דולרים בפרויקט נדל"ן בברוקלין ששיווקו דוד (דדי) גולדברגר ואייל יגב, הגישו תביעה נגד השניים ונגד חברות אפריל שבבעלותם. 

בתביעה, טוענים התובעים כי גולדברגר, יגב וחברות שבבעלותם (שמאוחר יותר העבירו את פעילותן לתוך ברוקלנד אפריל, לפני הנפקת האג"ח לציבור), "ביצעו מהלכים פסולים, חסרי תום לב ומנוגדים לדין", כאשר התקשרו "בתרמית, בהטעיה ובחוסר תום לב" עמם בקשר ל"פרויקט איסטרן" - פרויקט בנייה למגורים ברובע ברוקלין שבניו יורק.

ברוקלנד אפריל, שאליה הועברו הפרויקטים של אפריל, שנמצאת בשליטת גולדברגר ויגב, גייסה בשנים האחרונות אג"ח בבורסת ת"א, כחלק מגל גיוסי החוב של חברות נדל"ן זרות הפועלות בארה"ב, אבל כשלה בהחזרת החוב למחזיקי האג"ח. בנובמבר 2018 החברה דיווחה כי נקלעה לקשיים פיננסיים חמורים, ולמעשה קרסה, עם חוב של כ-150 מיליון שקל למחזיקי האג"ח. עוד קודם לכן הספיקו גולדברגר ויגב למכור את חלקם בברוקלנד לשותפם, בועז גלעד, תמורת סכום של 7.5 מיליון דולר. 

"רשלנות רבתי בכל חזית אפשרית"

ההשקעות בפרויקט איסטרן הסתכמו ב-4.8 מיליון דולר. מתוכם, השקעותיהם של 12 התובעים הסתכמו ב-1.3 מיליון דולר.

לטענת התובעים, השקעתם ירדה לטמיון, כשבדיעבד התברר להם כי גולדברגר ויגב הוליכו אותם שולל, בשעה שהציגו להם מצגים כוזבים ונמנעו מלספר להם פרטים קריטיים על הפרויקט, הפרו את ההסכמים עמם, "התנהלו ברשלנות רבתי בכל חזית ונגזרת אפשרית", וכן "איפשרו העלמת כספם של התובעים לצרכים בלתי ידועים, שבינם לבין הפרויקט אין מאומה".

גולדברגר ויגב פעלו מול המשקיעים הישראלים באמצעות ארבע חברות שונות, שבכולן הופיע וריאציה כזו או אחרת של המלה "אפריל". עם זאת, טוענים המשקיעים הישראלים, בתביעה על סך 7.5 מיליון שקל שהגישו באמצעות עו"ד חגי נצר ממשרד איבצן-נצר-וולצקי, באף שלב לא הוצג להם כי ביום מן הימים יעבור הפרויקט לבעלותה של חברת ברוקלנד אפריל - מהלך שלטענתם, הוביל לכך שהשקעתם ירדה לטמיון.

גולדברגר ויגב, טוענים המשקיעים, ניסו לטשטש את הקשר, שלימים התברר למשקיעים, ביניהם לבין ברוקלנד אפריל, שאליה בסוף הועבר כאמור הפרויקט. לטענת התובעים, גולדברגר ויגב "עשו שימוש פסול במסכי התאגידים הרבים באמצעותם הם פעלו על מנת להונות את המשקיעים, באופן המצדיק ומחייב הרמת מסך, התעשרו ולא במשפט על חשבון התובעים, ונתנו יד, בין במעשה ובין במחדל, להעלמה ולאובדן של כספי המשקיעים".

המשקיעים נפלו בקסמי "הקברניט"

לדברי התובעים, גולדברגר ויגב הציגו את עצמם כיזמי נדל"ן בינלאומיים, המומחים בהשקעות בברוקלין, ו"כמי שבמקביל לניהול שמרני וסולידי של הפרויקטים, השיגו למשקיעים בפרויקטים שלהם תשואות גבוהות ביותר על כספם".

עוד טוענים התובעים, ובהם גם תא"ל איתי רייס, לשעבר מפקד בסיס פלמחים של חיל האוויר, כי גולדברגר, שגם לו עבר בחיל האוויר בהיותו מפקד טייסת, הוצג בפני המשקיעים כ"קברניט" הפרויקט, וכי הרקורד שלו מחיל האוויר "שימש פעם אחר פעם לצורך גיוס המשקיעים, וכמעין אסמכתא כביכול לכך שמדובר ביזמים רציניים שניתן לסמוך עליהם". לטענת התובעים, חלק לא מבוטל מהמשקיעים הם אנשי חיל אוויר, ששמו מבטחם בגודלברגר. עם התובעים נמנים גם מיכה בראון, דבי קנדלי, אלון בירנבוים, ברוך טרנטר ואליאור וייסברג.

אלא שהמצגים שהציגו גולדברגר ויגב, לטענת התובעים, לא תאמו את מה שאירע בשטח, במה שעולה לטענתם לכדי "מצגי שווא בוטים". "גולדברגר ויגב כלל לא ניהלו, לא טיפלו ולא היו מעורבים בביצוע מיזמי הבנייה בברוקלין, אלא עסקו ביסודו של דבר ב'גיוס' המשקיעים, כשאת השליטה והניהול בפרויקטים עצמם ואת כספי המשקיעים הם מסרו באופן מלא לידיהם של שני ישראלים לשעבר ותושבי ארה"ב בהווה - בועז גלעד ואסף פיטוסי, בעלי חברת ברוקלנד - שהם אלה שביצעו, ניהלו ושלטו בפרויקטים", נטען בתביעה. נציין, כי גלעד ופיטוסי אינם נתבעים על ידי המשקיעים.

עוד מציינים המשקיעים בתביעתם כיצד ערב ההנפקה של ברוקלנד, העבירו גולדברגר ויגב את כל זכויותיהם בחברות אפריל, שתחתיהן נוהל תחילה הפרויקט באיסטרן, לחברת ברוקלנד אפריל (במסגרת עסקת מיזוג), והשאירו את ניהול החברה המאוחדת לגלעד ולפיטוסי, תוך מסירת דיווח מטעה למשקיעים. בשנים 2014-2015 הנפיקה ברוקלנד אפריל שתי סדרות אג"ח בדירוג BBB, בהיקף כולל של כ-260 מיליון שקל. 

שנה לפני קריסת החברה, בדצמבר 2017, מכרו גולדברגר ויגב את מניותיהם בברוקלנד (49%) לגלעד תמורת 7.5 מיליון דולר. בדיווח לבורסה נמסר כי התמורה  תשולם "על פני שלוש שנים בהתאם לאבני דרך שנקבעו, בכפוף להתאמות".

לטענת התביעה, מכירת המניות על ידי השניים "הותירה את התובעים (ומשקיעים רבים נוספים) מול שוקת שבורה". בכך, טוענים התובעים, ניצלו גולדברגר ויגב את האמון שנתנו בהם המשקיעים, זנחו אותם לצד הדרך ו"שלשלו לכיסם סכומי עתק - על חשבון התובעים ושאר המשקיעים".

המשקיעים טוענים: כך גזלו מאיתנו כספים בתרמית

צו הפסקת עבודה לפרויקט בברוקלין

פרויקט איסטרן בברוקלין (991 Eastern Pky) כלל רכישת שני נכסים הצמודים זה לזה. לטענת התובעים, הם השקיעו את כספם בפרויקט, שבמסגרתו תוכננה הריסתם החלקית של המבנים שבשטחו, ולאחר מכן שיפוץ והקמה של שני בנייני דירות הצמודים זה לזה. עלות הפרויקט הוצגה בהיקף של כ-10 מיליון דולר, והוא היה אמור להניב להם, על פי המצג שקיבלו, תשואה של 55% על כספם בתוך 24 חודשים בלבד.

אלא שבפועל, טוענים המשקיעים, שש שנים לאחר ההתקשרות בקשר לפרויקט, כל שנעשה בשטח הוא הריסה של המבנים הקיימים ויציקת מרתף באחד המגרשים. ואולם הבעיה הגדולה, לטענתם, לא נוגעת רק לעיכוב המשווע בהשלמת הפרויקט. לטענת התובעים, אף שעד כה בוצעה רק הריסה של המבנים והקמת המרתף, השקיעה החברה בפרויקט כבר 8.5 מיליון דולר - 80% יותר מהסכום הנקוב בתוכנית העסקית.

התובעים טוענים עוד כי כיום תלוי ועומד נגד הפרויקט צו הפסקת עבודה, וכל זאת, כשהחברה שאליה העבירו גולדברגר ויגב את השליטה בפרויקט שבו השקיעו את כספם, ברוקלנד אפריל, קרסה כלכלית וניתן נגדה צו הקפאת הליכים בבית המשפט המחוזי ת"א.

נוסף על כך, טוענים התובעים, לימים התברר להם כי פרויקט איסטרן התנהל ללא כל פיקוח, וכי בעלי המקצוע שנשכרו לליווי הפרויקט, לרבות מהנדסים, קבלנים ומנהלי עבודה, הוחלפו בקצב מסחרר.

"תביעת סרק נגד מרשינו"

בתגובה מסרו עוה"ד גיא נאמן ושגיא רויזר, ממשרד CBA & NTK, המייצגים את חברת אפריל ואת גודלברגר ויגב: "אנו מבינים את אכזבת המשקיעים מההשקעה שלא צלחה, ומכבדים את תחושותיהם. ואולם אנו סבורים כי הדבר אינו מצדיק הגשת תביעת סרק נגד מרשינו, שכוללת מסכת עובדתית ומשפטית בלתי נכונה וחליפית למציאות. מובן שנשקף את הדברים במלואם בפני בית המשפט, ואנו משוכנעים כי בית המשפט הנכבד יבהיר לתובעים באופן ברור ורם כי דין הטענות כלפי מרשינו להידחות".

נוסף על הטענות נגד גודלברגר, יגב והחברות שבבעלותם, מעלים המשקיעים טענות גם נגד מי ששימש נאמן לכספים שהשקיעו התובעים בפרויקט, עו"ד אבירם דוויק, שלטענתם, הפר את חובותיו כנאמן באופן יסודי ושיחרר את כספי המשקיעים בפרויקט לגלעד ופיטוסי, בלי שהתקיימו התנאים לכך כקבוע בהסכמי ההשקעה. עוד טוענים המשקיעים התובעים כי בהמשך חבר הנאמן לגולדברגר ויגב כדי להחזיק עמם בצוותא בחלק ממניות המיעוט שלהם בברוקלנד.  

עוד כתבות

זוהר עיני ויונתן בוגוסלבסקי, מייסדי פורט / צילום: Port

מנוע בינה מלאכותית כחול-לבן: פורט הישראלית כבר שווה 800 מיליון דולר

פורט, חברת הסטארט-אפ הישראלית שמבקשת לעצב מחדש את עבודת המפתחים, מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר אחרי הכסף, במהלך שמציב אותה כאחת השחקניות המסקרנות בגל החדש של פלטפורמות הבינה המלאכותית לארגוני פיתוח

גל תקיפות בלבנון (ארכיון)

3 שבועות לדדליין לחיזבאללה: גל תקיפות של צה"ל בלבנון

שר החוץ הלבנוני: קיבלנו אזהרות מגורמים ערביים ובין-לאומיים שישראל מתכננת פעולה צבאית נרחבת בלבנון ● ב"עובדה" נחשפו תיעודים של ששת החטופים שנרצחו בשבי ● בישראל חוששים להישאר באפלה לקראת שלב ב' של הפסקת האש ברצועת עזה, אליו חותרת ארה"ב, ומתנים את תחילתו בהשבת החלל החטוף האחרון רן גואילי ● אתמול דווח כי ישראל בודקת שטח שבו ייתכן שנקבר גואילי

מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה

למה בוטל פסטיבל הבירה שעשה לישראל יופי של הסברה?

פסטיבל הבירה הבינלאומי "הופי" נערך בתל אביב 4 שנים, הביא הנה נציגי מבשלות בירה מחו"ל ואף שבר חרמות בזמן המלחמה ● השנה הוא לא יתקיים בשל רגולציה מחמירה: "הדרישה אבסורדית, עלות הבדיקה הנדרשת עולה על שווי הסחורה"

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

אורקל צוללת: "במקום להרגיע את החששות, ההנהלה מגמגמת"

ענקית שירותי הענן והתוכנה אורקל פספסה את תחזית ההכנסות של האנליסטים ודיווחה על הכנסות של 16.06 מיליארד דולר ברבעון השלישי, ובעקבות זאת צנחה במסחר ● מה בדיוק הרתיע את המשקיעים?

עומרי כספי / צילום: Ilya Melnikov

עולה ליגה: עומרי כספי גייס 100 מיליון דולר לקרן ההון סיכון שלו

משקיע ההון סיכון וכוכב הכדורסל לשעבר גייס 100 מיליון דולר נוספים לקרן ההון סיכון, סוויש קפיטל ● הקרן החדשה תאפשר לסוויש להמשיך ולשמור על החזקותיה גם בשלבי גיוס מאוחרים יותר לחברות ● ויש לו גם מסר מעודד: "המשקיעים שלנו מאוד אופטימיים לגבי ישראל"

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''ל אפל טים קוק. לפי דיווח בבלומברג יעזוב ב–2026 / צילום: ap, Richard Shotwell

שמרנות, דשדוש ב-AI ותוכנית ירושה: מאחורי גל העזיבות באפל

שורת מנהלים בכירים עזבה בשנה האחרונה את אפל במה שנראה כמו חילופי דורות בארגון שמשיל את עורו ● ברקע: הניסיונות הכושלים של ענקית הטכנולוגיה להכות את המתחרים ב-AI, תרבות זהירה מדי שמבריחה טאלנטים והיערכות לסוף עידן המנכ"ל טים קוק ● בריחת מוחות או ניקוי אורוות?

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

גליל מדיקל בפארק ההייטק יקנעם / צילום: גיל ארבל

מפעל גליל מדיקל ביקנעם ייסגר, ופעילותו תועבר לאירלנד

בעלת השליטה בוסטון סיינטיפיק החליטה להעביר את הפעילות של מפעל גליל מדיקל לאירלנד, במעבר הדרגתי שיושלם ב-2028 ● עפ"י הערכות, במפעל מועסקים כ-100 עובדים

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

5 שנים מההנפקה, צים במרכז סערה - והשבועות הבאים יקבעו מי ינווט את ענקית הספנות

ברקע הצעות לרכישת צים, מתחמם המאבק בין בעלי מניות המבקשים למנות דירקטורים מטעמם, לבין דירקטוריון החברה ● בתווך נמצאים המנכ"ל אלי גליקמן, שהוביל את מסע ההתאוששות של ענקית הספנות וכעת מבקש לרכוש אותה; ועובדי החברה, שחוששים ממשתלט זר ואף פנו לשרת התחבורה כדי לפעול לסיכול המהלך