הדס שטייף, נתן זהבי / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי
מחריף הסכסוך בין נתן זהבי להדס שטייף. אחרי שניצח בתביעת לשון הרע שהגיש נגד שטייף ואחרי שהפרקליטות ערערה לביהמ"ש המחוזי בשמה של שטייף על פסק הדין, הגיש היום (ב') זהבי קובלנה פלילית בגין לשון הרע נגד שטייף.
בקובלנה, שהגיש זהבי לבימ"ש השלום באמצעות עו"ד ליאור אפשטיין, הוא מלין בעיקר על פרסום של שטייף מה-29 במאי 2019 בקבוצה שבה חברים עיתונאים רבים. לפי טענת זהבי, בתגובה שפרסמה שטייף במהלך דיון בקבוצה היא כתבה כי "זהבי מכחיש שאנס". לפי הקובלנה, שטייף עשתה זאת ביודעה ש"זהבי אינו מכחיש דבר ומעולם לא הוטחה בו תלונה כלשהי בכלל ולגבי אונס בפרט".
זהבי מוסיף וכותב בקובלנה כי שטייף החליטה להמשיך ולהבאיש את שמו של זהבי גם לאחר שהפסידה בתביעת לשון הרע נגדו. "שטייף עשתה כן תוך שהיא יודעת כי בדבריה היא משפילה אותו וגורמת לבוז וללעג כלפיו", טוען זהבי.
נציין כי חוק איסור לשון הרע קובע כי הוצאת דיבה היא עוולה אזרחית וכן יכולה להיחשב כעבירה פלילית. ההסדר בחוק לשון הרע מאפשר לאדם פרטי לפתוח בהליך פלילי נגד מי שלטעתנו הוציא את דיבתו באמצעות הגשת קובלנה פלילית נגדו. כפי שעושה כעת זהבי.
נזכיר כי המהלך הזה של זהבי הוא המשך לסכסוך המשפטי שמתנהל מזה חודשים בין שני העיתונאים הבכירים.
ב-7 באפריל חייב בית משפט השלום בתל-אביב את שטייף לשלם לזהבי פיצוי בסך 390 אלף שקל בגין הוצאת לשון הרע. במרכז פסק דינו של בית משפט השלום עמדו מספר פרסומים של שטייף בגלי צה"ל שתיארו את התנהגותו הבוטה והמטרידה לכאורה של זהבי כלפי מספר נשים.
השופטת אושרי פרנקל-פרוסט מצאה את העבודה העיתונאית של שטייף רשלנית וכתבה כי "קמפיין metoo# והעלאת המודעות לתופעת ההטרדות המיניות הם חשובים וראויים, אך דווקא לאור הקמפיין ו'רוח התקופה', על עיתונאי ותיק ומקצועי לבדוק היטב כל ידיעה שמגיעה אליו בנושא זה. הדס שטייף לא פעלה כעיתונאית סבירה ואחראית".
ב-29 במאי ערערה הפרקליטות לביהמ"ש המחוזי בתל אביב על פסק דינו של בימ"ש השלום. בערעור כתבה הפרקליטות כי בבית משפט השלום העידו 7 נשים אמיצות שהתייצבו בגבורה רבה אל מול נתן זהבי, אף שאינן צד להליך, ואין להן עניין בתוצאותיו, אשר פגע בהן - עדותן הונחה בפני בית המשפט ולא נסתרה.
עוד כתבה הפרקליטות בערעורה כי בפסק דינו, בית משפט השלום קבע קביעות ביחס לאירועים שהובאו בפניו אך לא היו חלק מהפרסומים שבגינם הוגשה התביעה. "אירועים אלה הובאו רק לשם ההוכחה כי בפני שטייף הובאו מספר סיפורים של מספר נשים. בית המשפט ניתח את אותם סיפורים משל מדובר בהליך פלילי, וקבע כי לא בוצעה עבירה. גם על כך תטען המערערת כי דרך ניתוח זו אינה נכונה".
עוד על-פי ערעור הפרקליטות, "גם אם בית המשפט סבר, לטעמנו בשגגה, כי שטייף לא עשתה את מלאכתה העיתונאית, אין משמעות הדבר כי אותן נשים שיקרו בעדותן - ואולם פסק הדין מרמז, גם אם לא באופן מכוון, למסקנה זו. בנסיבות העניין, הדבר מהווה עוול של ממש לאותן נשים ישרות-הדרך, ועלול אף לגרום לקורבנות עבירות מין לסכור את פיהם מלהשמיע את קולם ולהתלונן".
עוד נכתב בערעור כי בית המשפט קבע כי רוח התקופה עלולה "לעוות" את ההליך. "רוח התקופה ומהפכת metoo# שגרמה לנפגעי ולנפגעות עבירות מין להעז ולחשוף את סיפורם לראשונה, אינם גורמים שניתן להתעלם מהם בהליך זה. הם היוו את הרקע לפרסומים נשוא התיק, ומשכך יש בהם כדי ללמד על העניין הציבורי, אותו חייב בית המשפט לבחון כאשר הוא בוחן את ההגנות הקבועות בחוק. מהעדויות שנשמעו בבית המשפט עלתה החשיבות הציבורית הראשונה במעלה שבפרסומים נשוא התביעה והשינוי התפיסתי שהתחולל בחברה ביחס למעשים ראויים ולמעשים בלתי ראויים".
הדס שטייף לא הייתה מעוניינת להגיב להגשת הקובלנה על ידי זהבי נגדה.