גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רואי החשבון נגד עורכי הדין: הקרב על כרטיס הכניסה למגרש המשחקים החדש

המהפכה בתחום מינוי שוויוני של בעלי תפקידים בתיקי חדלות פירעון תידחה לשנה הבאה ● בינתיים, נשיאת לשכת רו"ח מנסה לשנות את המצב המפלה, שלפיו הזירה נשלטה בידי עורכי דין ● בפאנל בסוגיה בכנס הלשכה, תמכו השופטים במינוי עמיתיהם עורכי הדין, בעוד הרו"חים סברו ההיפך ● האם המציאות תשתנה?

איריס שטרק/ צילום: שלומי יוסף
איריס שטרק/ צילום: שלומי יוסף

בעוד כחודשיים, בספטמבר, עתיד להיכנס לתוקפו "חוק חדלות פירעון" החדש, שצפוי לחולל מהפכה בתחום חדלות הפירעון, ונחשב לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בישראל בשנים האחרונות. החוק החדש, המחליף חקיקה מנדטורית בת יותר מ-80 שנה, מגדיר כמטרה ראשונה את השיקום הכלכלי של החייב, וקובע, בין היתר, כי תהליך השיקום יוגבל לארבע שנים, שבסופן יקבל החייב פטור מחובותיו.

בשורה גדולה נוספת שהחוק אמור להביא עימו קשורה להליכי מינוי בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון, כגון נאמן ומפרק. החוק אמור להוביל למינוי שוויוני יותר ולפתוח הזדמנויות למינוי שחקנים חדשים, שעד כה לא הצליחו לפרוץ את מחסום המינויים, בהם רואי חשבון. כיום הזירה של תיקי חדלות פירעון נשלטת כמעט לחלוטין על-ידי עורכי דין.

מינוי נאמן בתיק חדלות פירעון מבוסס כיום על הצעות נושים מרכזיים, על הצעת החייב או על המלצות כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) והמלצות ביהמ"ש. בשני המקרים הראשונים קיים החשש שיופעלו על הנאמן לחצים לפעול לטובת נושה כזה או אחר, שהביא למינויו. בנוסף, נגד הנוהל הקיים עלו טענות, כי הוא פוגע בכניסת אנשי מקצוע חדשים לתחום ובפיתוח הענף. טענה נוספת שעלתה הייתה לחוסר שקיפות ולחוסר אחידות במינויים, ולא פעם עלו שאלות מצד הפועלים בתחום "למה דווקא הוא מונה ולא אני? במה הוא עדיף?".

החוק החדש קובע, שנאמנים בהליכי חדלות פירעון ימונו מתוך רשימה סגורה שתגובש על- ידי ועדה מקצועית שתבטיח מינוי אובייקטיבי, שוויוני ושקוף. החידוש העיקרי במינוי הנאמנים הוא ביצירת רשימות נאמנים לסוגים שונים של הליכים, בקביעת הליך קבלה שיעברו המועמדים ובהסדרת עבודת הוועדה הציבורית שתגבש את רשימות הנאמנים.

אולם היום (ב') נודע, כי הבשורה שהביאה עימה מהפכת חדלות הפירעון בכל הנוגע להליך מינוי שוויוני יותר של נאמנים בתיקי חדלות פירעון - תידחה. עקב הקדמת הבחירות לכנסות ה-21 וה-22, לא הושלמה ההיערכות למינוי הנאמנים לפי ההסדר הקבוע בחוק החדש, והממשלה הציעה לקבוע הסדר-ביניים למינוי נאמנים, בהוראת שעה עד ל-1 ביולי 2020, שתאפשר להשלים את ההיערכות הנדרשת למינוי נאמנים לפי החוק החדש.

הצעת הממשלה התקבלה ברוב קולות בוועדה מיוחדת שדנה הבוקר בדחיית כניסתן לתוקף של ההוראות לעניין מינוי המפרקים. מאוחר יותר היום, אושרה הצעת הדחייה סופית במליאת הכנסת. מדובר במכה לעוסקים בתחום חדלות הפירעון, ובמיוחד לרואי החשבון, שקיבלו בשמחה את הבשורה על עשיית סדר בתחום המינויים, בעיקר אלה שלא הצליחו להיכנס למעגל הנאמנים הקבועים שממונים פעם אחר פעם על-ידי בתי המשפט בהליכי חדלות פירעון.

שכר טרחה גבוה

מדוע כה חשוב לשחקנים חדשים להיכנס לתחום חדלות הפירעון? הגם שמדובר בפשיטות רגל ובהליכים של קריסת חברות, יש בתחום הזה לא מעט כסף - בלשון המעטה - עבור בעלי התפקיד המובילים את התיק. בתיקי חדלות פירעון גדולים עומד שכר הטרחה על מיליוני או עשרות מיליוני שקלים (ראו מסגרת). 

על רקע זה מתחולל בימים אלו מאבק משמעותי, בהובלת לשכת רואי החשבון, להכניס את רגלם של רואי החשבון לזירה הנשלטת כמעט לחלוטין על-ידי עורכי דין. פעם אחר פעם ממנה ביהמ"ש עורכי דין לניהול התיק, ואלה שוכרים את שירותים של רואי החשבון לפי הצורך או כלל לא. ישנם תיקים שבהם ממונה גם רו"ח מוביל בתיק, כפי שנעשה למשל בתיק מגה, שכלל שלושה נאמנים שאחד מהם רו"ח. אולם לרוב ממודרים רואי החשבון מהליכי הובלת התיק ומניהולו, והם נחשבים ל"עזר כנגדו" של עורכי הדין.

את תמונת המצב הזה מנסה לשנות נשיאת לשכת רו"ח, איריס שטרק, שבין היתר ערכה בשבוע שעבר, בכנס השנתי של לשכת רו"ח, פאנל על הנושא. בכנס השתתפו שלושה שופטי ביהמ"ש המחוזי, שאל שולחנם מגיעים תיקי חדלות הפירעון והם האחראים על מינוי בעלי התפקיד.

במושב, שכותרתו הייתה "רואה חשבון כבעל תפקיד בשיקום חברות בראי החקיקה לקראת ספטמבר 2019", השתתפו השופט ד"ר רון שפירא, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה; עו"ד סיגל יעקבי, האפוטרופוסית הכללי והכנ"רית; השופט רון סוקול, סגן נשיא המחוזי בחיפה; שופטת המחוזי בת"א, איריס לושי-עבודי; רו"ח אלונה בר און, יו"רית ומנכ"לית בפועל של עיתון "גלובס"; רו"ח ועו"ד אייל נייגר, המשמש כיועץ משפטי של לשכת רו"ח.

חלק מהדברים שהעלו השופטים בדיון לא היו לשביעות רצונם של רואי החשבון. בין היתר, נטען כי העובדה שדיוני חדלות הפירעון מתנהלים בזירה משפטית ובשפה משפטית, מייצרת יתרון לעורכי הדין. אולם נדמה כי בסופו של דבר יצאו כל הצדדים עם נקודה אחת למחשבה לפחות: כיצד לשנות את התפיסה הרווחת, שלפיה עורכי דין הם בעלי התפקיד הנכונים ביותר לכל הליכי חדלות הפירעון.

ייצוג חסר של רו"חים

הכנ"רית, סיגל יעקבי, שבין יתר תפקידיה ממליצה לביהמ"ש את מי למנות בהליכי חדלות פירעון, פתחה את הדיון באמירה כי היא דווקא ממליצה על רואי חשבון בכל הליך. "בדקתי את כל המינויים שאנחנו המלצנו עליהם בשנים האחרונות, ובכל התיקים שאנחנו המלצנו, אחד מחמשת המועמדים היה רו"ח. אחד מחמישה זה 'ייצוג יתר' לרואי החשבון", ציינה.

עם זאת, יעקבי הודתה מיד, כי ייצוג היתר בהמלצות לא בא לידי ביטוי במינויים בפועל. לדבריה, "מתוך ייצוג היתר הזה הייתי מצפה שחמישית מהמינויים יהיו מינויים של רואי חשבון, אבל התשובה היא שבקרב רואי החשבון, רק אלה שיש להם הכשרה כפולה - גם כעורכי דין וגם כרואי חשבון - מונו. מבין המלצותינו לא מונה בעל תפקיד שהוא רק רו"ח, והייצוג הוא הרבה פחות מ-20%".

יעקבי תהתה אם בייצוג החסר של רואי חשבון בהליכי חדלות פירעון "אנחנו מפסידים משהו? האם אנחנו מפסידים ניסיון רלוונטי של בעלי תפקיד שבאים מהפן החשבונאי, בטח כשאנחנו מדברים על עולם של שיקום?".

לדבריה, בסופו של דבר קיים פה אינטרס של נושים ושל החברה, וצריך להביא לתוצאה טובה ביותר, ולזהות בעל תפקיד שיש לו השפעה מכרעת על התוצאה של ההליך. אתה צריך להביא את האדם המתאים ביותר לתיק המתאים. אבל העובדה שיש ייצוג חסר היא כן נתון שצריך להטריד אותנו. כי אני לא חושבת שתהיה מחלוקת על התפיסה הבסיסית שאומרת שבהליכים עסקיים, בוודאי בהליכים של שיקום, יש ערך מוסף גם לפן החשבונאי".

שילוב בין רו"ח לעו"ד  

נשיא המחוזי בחיפה רון שפירא פתח בכך שבביהמ"ש בחיפה דווקא יש ייצוג לרואי חשבון בהליכי חדלות פירעון. לדבריו, "נכנסים אלינו כ-600 תיקי פשיטות רגל בחודש, ועוד 20 תיקי חדלות שקשורים בתאגידים, ובחלקם בהחלט ממונים רואי חשבון יחד עם עורכי דין. כששואלים אותי אם צריך לשלב רואי חשבון בתיקים האלה, אני עונה שהכול צריך להיות על בסיס מקצועי, שיבחרו אנשים שעוסקים בכל המטריה הכלכלית הרחבה".

אז לדעתך יש לרואי חשבון ייצוג מספק כמובילים בתיקי חדלות פירעון במחוזי חיפה?

"אני יודע שיש לא מעט תיקים שמונו להם ממלאי תפקידים שהם רואי חשבון, אבל צריך להבין שרו"ח לבדו לא יכול להוביל תיק בבימ"ש. הדיון בביהמ"ש - יש לו שפה מסוימת, וצריך לדעת אותה. מעבר לכך, בתיקי חדלות פירעון מתעוררות שאלות משפטיות סבוכות, לא רק שאלות כלכליות סבוכות. למשל, שאלה של קיזוז או של שעבודים - אלה שאלות משפטיות לא פשוטות, וצריך בשביל זה השכלה משפטית.

"רואי החשבון אולי יודעים לעשות עבודה כלכלית מאוד טובה, אבל רובם ללא השכלה משפטית, ולא יודעים להופיע בבתי משפט. נצטרך לשקול במקרים המתאימים שני בעלי תפקיד, ואם לא - אז לראות מי המתאים יותר לפי סוג הבעיה - וזה כבר עניין של שיקול דעת משפטי בכל מקרה".

נדרש ידע משפטי

השופט רון סוקול, ראש המחלקה לכלכלה ולמיסוי במחוזי חיפה, שדן בתיקי חדלות פירעון רבים, הסביר כי אחת הבעיות שהחוק החדש מציב בפני השילוב בין עורכי דין לרואי חשבון בכל תיק, היא המגבלה שחוקקה למנות נאמן אחד בלבד. "החוק החדש מורה לנו לא למנות יותר מנאמן אחד אלא במקרים מיוחדים, אם יש טעמים מיוחדים שיירשמו. זה הכלל הבסיסי. אז הפתרון שנעשה היום למנות שניים - רו"ח ומשפטן - לא תתאפשר באופן אוטומטי".

בשורה התחתונה רואי החשבון רוצים לשמוע אם תתחילו למנות גם אותם להובלת תיקים במקרים שאין שני בעלי תפקיד.

השופט סוקול: "לרואי חשבון יש הידע הכלכלי, אבל אין להם הידע המשפטי. בהליכים האלה צריך להגיש את הבקשות הנכונות לביהמ"ש, להגיש דוחות לביהמ"ש שיהיו בשפה המשפטית, לטפל בתביעות שצריך להגיש ובתביעות החוב של הנושים, כשלא כולן הן תביעות כספיות. לפעמים יש גם שאלות משפטיות - ושם יש קושי לרו"ח, ויתרון לעו"ד. ביהמ"ש יצטרך לבחור בהתאם לטיב הסכסוך, לטיב מסלול השיקום ובהתאם לצפי של הנושאים שבהם יידרש הנאמן המוביל לטפל".

הזדמנות אחת להצלחה

גם בבית המשפט המחוזי בת"א מינוי רו"ח כמוביל בתיק הוא לא נפוץ. השופטת איריס לושי-עבודי, דנה בתיקי חדלות פירעון רבים, בהם לאחרונה, פשיטת הרגל של עיזבונו של עו"ד יורם יוסיפוף המנוח, פרשת הקריסה של חברת יוטרייד שהייתה בבעלות אביב טלמור ופשיטת הרגל שלו. היא הבהירה, כי "אם מישהו חושב שלמנות בעל תפקיד זה הטלת קובייה, אז זה ממש לא ככה. אנחנו, השופטים, משקיעים בזה הרבה שעות מחשבה".

לושי-עבודי, ספגה לא מעט ביקורת בתקשורת על כך שהיא ממנה את בעלי התפקיד לפי שיקול דעתה, ולא לפי המלצת הכנ"ר או הצדדים. אולם השופטת דוחה את הביקורת ומסבירה, כי היא ממנה את בעל התפקיד המתאים ביותר לדעתה לפי התיק שבפניה. "מינוי של בעל תפקיד הוא מינוי קריטי, מכריע בתיק, וזה מה שיעשה את ההבדל בתיק. הוא הציר המרכזי, מי שיודע את העובדות, מי שנמצא בשטח, מי שמביא את הפתרונות ואת היצירתיות. אני אוהבת לדמות את בעל התפקיד למנכ"ל ואת בית המשפט לדירקטוריון. אתה צריך להתאים את התפקיד לסיטואציה.

"בעל התפקיד צריך להיכנס למקום שיכול להיות שגם תהיה התנגדות של בעל השליטה, הוא יצטרך להשתלט על הרבה חומר, לתפוס מיד איפה נמצאים הפוזיציות והעובדים, מי הם הלקוחות המרכזיים. צריכה להיות מיומנות בדבר הזה, וצריכה להיות גם יכולת עמידה. זה לא משהו שאפשר להגיד שכל אדם שסיים משפטים או כל אדם שסיים ראיית חשבון, יש לו היכולות האלה. כמו ברפואה דחופה, יש לך 'one shot', להצליח".

את ממנה רואי חשבון לבעלי תפקיד?

לושי-עבודי: "עובדתית אני לא נתקלתי בתיקים שבפניי בהמלצה למינוי רו"ח - ואני חושבת שזה שווה בדיקה".

חשדנות כלפי רו"ח

האומנם הניסיון המשפטי של רואי החשבון הוא הבעיה או שהחסם בפני רואי החשבון עמוק יותר, ונובע גם מתפיסות עתיקות על תפקידיהם של עורך הדין ורואה החשבון? לדברי עו"ד סיגל יעקבי, התשובה משולבת. "יש בזירה הזאת, במידה רבה, חשדנות מפני היכולת של רואי החשבון, שזו לא הזירה שלהם, כי הזירה היא באמת משפטית. זה אחד המחסומים שצריך להתגבר עליהם, כי את הזירה המשפטית כנראה לא נשנה".

עוד מציינת הכנ"רית, כי "לא צריך להסס ולמנות את שני בעלי התפקיד - עו"ד ורו"ח, ואז עורך הדין מוביל את התיק בזירה המשפטית, ואתה גם יכול להתפשר על הניסיון של רואה החשבון - וזו דרך לפרוץ את אותו מעגל שוטה שדורש ניסיון".

נשיאת לשכת רו"ח, שטרק, סיכמה את הדיון בכך ש"מתברר שהמילייה של השופטים הוא עורכי דין, ואולי הם לא מספיק מכירים ונחשפים ליכולות של רואי החשבון ולתפקיד שלנו בחוק הזה שעוסק בשיקום כלכלי - ואת זה אנחנו צריכים לשנות". 

"כשאין אדם בעל הבנה פיננסית בתיק - הנזקים יכולים להגיע למאות מיליונים"

בעוד התפיסה של רוב השופטים נוטה עדיין למינוי עורכי דין, מי שדיברה לטובת מינוי רואי החשבון (מלבד נציגי רואי החשבון בפאנל), הייתה אלונה בר און, שרכשה את "גלובס" במסגרת הליכי חדלות הפירעון של קבוצת פישמן.

בר און אמרה כי "בעיניי, העובדה שההליך שהייתי בו הובל על ידי עורכי דין הייתה קטסטרופה. הפירוק לא היה שלי, כי אני התמודדתי על רכישת 'גלובס', אבל אני הייתי בעלת מניות מיעוט בחברה שעברה פירוק. היו שם חבורה מאוד גדולה של בעלי תפקיד. כולם עורכי דין. באמת ערימה. לפעמים שניים של אותו נושה.

"כולם עורכי דין ואף לא אחד מהם עם ידע פיננסי ועסקי. זה היה לא רק בולט, אלא אני יכולה להראות גם נזקים כלכליים אדירים שחלקם נמנעו, אבל חלקם לא, כתוצאה מזה שיושבים אנשים שאין להם הבנה במאטריה. אני ממש ראיתי את הנזקים שיכולים להגיע למאות מיליונים - גם לעובדים, גם לנושים, כאשר אין אדם בעל הבנה פיננסית בתיק".

רו"ח-עו"ד אייל נגר, היועץ המשפטי של לשכת רואי החשבון, הוסיף עוד מהצד של רואי החשבון, כי "במסגרת הדיונים על חקיקת החוק החדש המחוקק כבר דן בכל השאלות של הניסיון הנדרש, והבעיה לכאורה של רואה חשבון שלא מבין את השפה המשפטית - וזה דיון שהוא כבר מאחורינו. יש לנו כבר חוק חדש והמחוקק התכוון לעשות שינוי".

הכסף הגדול של הנאמנים: במגה הם דרשו 150 מיליון שקל

די להיזכר בדרישתם של נאמני רשת מגה שקרסה, לשכר טרחה של 150 מיליון שקל, כדי לדעת שאפשר לחלום בגדול בתחום. שלושת הנאמנים בתיק מגה נאלצו לבסוף להסתפק בשכר טרחה "מכווץ" של 25 מיליון שקל, שפסק לטובתם ביהמ"ש (שעליו ערערו - והפסידו), ועם זאת ישנם רבים שהיו מוכנים להתחלף איתם.

בתיקי חדלות פירעון גדולים עומד שכר הטרחה על מיליוני שקלים עד עשרות מיליוני שקלים וגם בתיקים הקטנים והבינוניים, הנאמנים יכולים לגרוף סכומים מכובדים. זאת, במיוחד אם הם ממונים פעם אחר פעם לניהול תיקים.

לנתונים הללו נוסיף את הנתון המעניין, שלפיו מדי שנה מוגשות לבית המשפט יותר מ-20 אלף! בקשות לפשיטות רגל, וכאלף בקשות לפירוק. חלק מהקריסות הללו "זכו" לסיקור נרחב בתקשורת, ובהן קריסת איש העסקים אליעזר פישמן, והקריסות של קואופ, האחים הוניגמן ורשת הביגוד שבבעלותם, חברת התעופה כים ניר, חברת החתונות איזי ווד, ועוד.

גילוי מלא

אלונה בר און, יו"ר "גלובס" ומבעלות השליטה ב"גלובס", השתתפה בפאנל. אלה לוי־וינריב, כתבת "גלובס", השתתפה בכנס במימון העיתון והנחתה את הפאנל.

עוד כתבות

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסות טוקיו ודרום קוריאה שברו שיאים חדשים

הדאקס עולה בכ-0.2% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: סבב המו"מ בין איראן לארה"ב בז'נבה הסתיים אחרי שלוש שעות

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית