גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם מכרז הדור החמישי יעצור את הדימום ויספק חבל הצלה להשקעות בשוק הסלולר

המכרז שפרסם השבוע משרד התקשורת מסמן שינוי כיוון במדיניות כלפי חברות הסלולר המדשדשות, החל מוויתור על אגרות ועד ליצירת ודאות לטווח הרחוק ● בשוק תוהים האם זה מה שיעודד השקעה בתשתיות ומה החורים שעדיין נותרו ● חמש הערות על מכרז דור העתיד של ענף הסלולר

נתי כהן מנכל משרד התקשורת / צילום: איל יצהר
נתי כהן מנכל משרד התקשורת / צילום: איל יצהר

עוד לא יבשה הדיו על פרסום המכרז לדור החמישי, ועוד בטרם הגיע לידי חברות הסלולר, יצאו חלקן בהתקפה על משרד התקשורת. הן מצדן טוענות כי ההקלות שמתכוון המשרד להעניק להן כתמריץ להשקעה לא מספקות.

ובכן, זה לא שהמכרז שפורסם השבוע אינו חף מטעויות. אבל התגובה של חברות הסלולר לא מידתית, בטח כשהן אפילו עוד לא עיינו בו. משרד התקשורת כן מנסה דרך המכרז להעניק להן הקלות משמעותיות מתוך הבנה למצוקותיהן. ולכן היה עדיף שהפעם הן יפנו את המשאבים שלהן לביצוע שיפורים בנקודות המרכזיות במכרז במקום להתלונן באופן כמעט אוטומטי.

וצריך גם להגיד מילה טובה למשרד התקשורת. למרות העובדה שאנחנו בפיגור לעומת מדינות אחרות, המכרז יצא בלוחות הזמנים שהמשרד התחייב עליהם. הדור החמישי הוא מהפיכה עולמית שהשלכותיה המלאות עדיין לא מובנות לגמרי, ולכן כה חשוב להוציא את התדרים כמה שיותר מהר. חבל שהתעכבנו עד כה.

משרד התקשורת חוטף ביקורות על ימין ושמאל, וברוב המקרים הוא מרוויח זאת ביושר. הפעם, בהנחה שלוחות הזמנים יישמרו, החברות יכולות להתארגן לקראת השנה הבאה עם ודאות יותר גדולה.

1. מכרזים שמשרתים מטרה קונקרטית

המכרזים של משרד התקשורת בתחום הסלולר נועדים בדרך כלל לשרת מטרה מסוימת. כך למשל, במכרז להוספת מתחרים חדשים בדור השלישי שיצא ב-2011, המשרד אפשר את כניסת גולן טלקום ואת הוט מובייל לשוק. מטרת המדינה אז הייתה להגביר תחרות, ולכן התמריצים היו החזר של הכסף שהפקידו החברות כערבות על עמידה בגיוס מנויים ופריסת רשתות, בהנחה שהדבר יביא להוזלת מחיר מהירה לצרכנים - מה שאכן קרה.

וגם הפעם למכרז יש מטרה מסוימת. מכרז הדור הרביעי האחרון היה שונה במהותו מהמכרז שפורסם השבוע לדור החמישי. ראשית, מכיוון שהקצו בו רק 40 מגה והיום מקצים מאות מגה.

בנוסף, במכרז הדור הרביעי מנגנון המכרז היה פשוט - יש כמות תדרים מוגבלת, ולכן הם הוקצו לכל המרבה במחיר. כל מציע נתן את הצעת המחיר שלו לפס התדרים, ובהינתן ההצעה שלו אמרו לו בכמה הוא יכול לזכות. מי שהביע את הערך הכי גבוה זכה בכמות הגדולה ביותר של תדרים. זה גם היה מודל רב סבבי, אבל בסופו של דבר הוא מיקסם ערך ותחרות.

במכרז הנוכחי החליט משרד התקשורת לא למקסם הכנסות, הוא העדיף שהכסף של החברות יושקע בתשתיות. לכן, המנגנון שנבחר היה מנגנון שמעודד את המציעים "להגיד אמת", כפי שמגדירים זאת במשרד התקשורת. המוטיבציה שלהם להגיד אמת מושגת כי הם יכולים לבטא את הערך האמיתי, בידיעה שהם יכולים לשלם פחות. פשוט כי הם משלמים על בסיס ההצעה השנייה בתור.

2. איך גורמים לחברות "להגיד אמת"

בשלב הראשון על המפעילים להציע מחיר, ובשלב השני להגיד גם כמה הם רוצים להציע בסבב הבא וכמה הם מוכנים לשלם על זה. זה אומר שהם לא יכולים להציע בסבב השני מחיר מופרז, כי צריך "להגיד אמת" בשלב הראשון.

בשלב של שיקלול ההצעות, עורך המשרד בדיקה האם ההצעות יכולות להתקיים ומוודא שחיבור של כל ההצעות לא חורג ממלאי התדרים הקיים. המשמעות של כל זה היא שהמציע משלם את הנזק שגרם למציעים האחרים כתוצאה מהשתתפותו. הפער שנוצר בין ההצעה והזכייה לבין מה שאחרים היו מוכנים לשלם זה "הנזק" שגרם המציע ואת זה הוא ישלם. לדברי המשרד, מנגנון כזה מוריד את התשלומים עבור המפעילים.

3. הנחות על אגרות וצ’ופרים נוספים

אחד הנושאים הכאובים הוא שאלת התשלום על אגרות התדרים. כיום החברות משלמות בכל שנה כ-300 מיליון שקל לקופת המדינה עבור השימוש בתדרים. כעת, במכרז הדור החמישי, טווח התדרים צפוי לגדול משמעותית, ולכן החברות חוששות באופן טבעי מכך שהסכום שהן משלמות יגדל משמעותית.

במשרד מנגד משדרים צפירת הרגעה לחברות. אנשיו מבטיחים כי בארבע השנים הקרובות לא תחול עלייה בתשלומים. כך למשל הן ישלמו 255 אלף שקל עבור מגה אחד אגרה במקום מיליון שקל לשנה עבור תדרים בתחום ה-2.6 גיגה, עבור תדר בתחום ה-3.5 גיגה הן ישלמו 143 אלף שקל ועבור ה-700 מגה התשלום יישאר כפי שהוא היום.

הרציונל הוא שהחברות נזקקות למוטיבציה להשקיע, ולכן צריך להפחית להן את ההוצאות התפעוליות. לאחר מכן הולבש היעד של "החזר בגין השקעות בתלוי בהיקף הפריסה" - כלומר, ישקיעו יקבלו. לא ישקיעו, לא יקבלו. פה ניתנת הפחתה של 28% על כלל האגרות בתמורה לעמידה ביעדים ריאליים של הקמת אתרים, שימוש בתדרים החדשים ועוד.

הקלות נוספות שיינתנו לחברות הן למשל תשלום דחוי ל-2022 של דמי הרישיון. המטרה היא שחברות שיש להן חובות גדולים לא יצטרכו להעמיס על גבן חובות נוספים בעלויות ההקמה. בנוסף, המענקים הקבועים במכרז יוענקו כפרסים על הקדמת הפריסה. הכול על מנת לעודד את החברות לפרוס כמה שיותר תשתיות מתקדמות וכמה שיותר מהר. כל זה לצד הקלות נוספות.

4. מה בכל זאת עלול לעכב

לצד ההקלות, קיימות גם כמה נקודות בעייתיות במכרז. ראשית, משרד התקשורת הוציא מהמכרז את תדרי ה-800 מגה הרץ. מדובר בתדרים מאוד חשובים שהוצאו מהמכרז בגלל בעיות מול סלקום ופלאפון בכל הקשור לצורך להזיזם מתחומי תדרים שבהם הן משתמשות כעת.

אי ההסדרה של סוגיית הפינוי וההקצאה מחדש עבור שתי החברות היא כישלון גדול של משרד התקשורת לדורותיו. את זה היה צריך לעשות מזמן, והעיכוב עכשיו יצר קושי גדול מאוד עבור שתי החברות, שמתווסף לקושי הכבד שממילא כרוך בכניסה להשקעה בדור החמישי. גורמים במשרד טוענים שמדובר בבעיה משפטית שלא ניתן היה לפתור כעת, וכי הם ייאלצו לדחות את הפתרון למכרז שייערך בשנה הבאה.

הבעיה השנייה שמוסיפה לאי הוודאות היא אי ההקצאה של התדרים שבלעדיהם אין דור חמישי - וזה תחום התדרים המילימטריים. ל"גלובס" נודע שהמשרד עושה מאמץ להכניס את התדרים למכרז לצד תדרי ה-800 מגה הרץ בשנה הבאה.

5. לרדת לשורש הבעיה בשוק

למרות כל הבעיות, טוב שהמכרז יצא לדרך. אם היו מחכים עד שכל הכוכבים יסתדרו במדויק זה כנראה לא היה קורה. כעת השאלה העמוקה יותר שצריכה להישאל היא איך פותרים את הבעיה בשוק הסלולר, שמשפיעה על כל שוק התקשורת. מפעיל סלולרי גדול שיקרוס יכול לשבש את כל התוכניות.

וכאן הכדור חוזר לידיים של החברות. משרד התקשורת הבהיר בצורה ברורה שהוא לא יתנגד למיזוגים בשוק הסלולר, הבעיה שאף אחת מהחברות עדיין לא הרימה את הכפפה, אולי משום שכל חברה בטוחה שאחרות יקרסו לפניה.

בסוף התיקון בשוק יקרה, השאלה רק מה יהיה מחירו. כשסלקום מקימה רשת סיבים נייחת עם תש"י במסגרת IBC ולפלאפון יש את בזק מאחוריה, השאלה המתבקשת היא האם פרטנר והוט, שכבר משתפות פעולה ברשת סלולרית משותפת, יתמזגו לחברה אחת.

עוד כתבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט