גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי עשור רה"מ נזכר "לקחת אחריות" על מחדל הדיור הציבורי: אלה הבעיות הדחופות

זכאי הסיוע בדיור נדחקים כבר שנים מסדר היום ● בסוף השבוע האחרון, כשקמפיין הבחירות ברקע, הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא "לוקח אחריות", וספג ביקורת מ"ישראל ביתנו" כמי שמנסה "לגנוב" מהם מנדטים ● "גלובס" עושה סדר ומנתח את הבעיות הדחופות של התחום

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן / צילום: חיים בורנשטיין
בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן / צילום: חיים בורנשטיין

איך יודעים שמערכת הבחירות המנומנמת העלתה הילוך? בסוף השבוע שעבר ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרויקט דיור ציבורי שנחנך באשקלון. לאחר מכן העלה ציוץ בנושא בחשבון הטוויטר שלו, "הפעם אני לא אתן לאף אחד אחר את האחריות, ולא לעשות כלום במשך שנים. אני לוקח את האחריות: נפתור את בעיית הדיור הציבורי. במפלגת ישראל ביתנו, מיהרו לטעון מנגד שנתניהו מכוון לקהל הטבעי שלהם, ו"שלפו" קטעי ארכיון בהם מתבטא נתניהו בנושא ומבטיח לטפל בו, כמי שרשם צ’ק ללא פירעון. כך או כך, כולם מסכימים שמדובר בבעיה שרחוקה מפתרון. "גלובס" עושה סדר בבעיות הדחופות בתחום.

1. חוסר יעילות בממשק בין משרדי הממשלה השונים

לטיפול בזכאי הדיור הציבורי בישראל אחראים שני משרדים - משרד הבינוי והשיכון ומשרד הקליטה. בדוח שפרסם משרד מבקר המדינה בשנת 2015 בנושא הטיפול הממשלתי בזכאי הדיור הציבורי, נכתב בין היתר כי "משרדי הקליטה והבינוי עוסקים שניהם במתן פתרונות דיור האחד לוותיקים והאחר לזכאים עולים. מתכונת הסיוע בדיור אינה מגובשת באופן מערכתי וכל משרד פועל בנפרד על פי קריטריונים משלו. עקב כך יש ליקויים בניהול שתי רשימות הממתינים, ונוסף לחוסר היעילות שבניהול הרשימות, נוצר לעתים עיוות בלתי סביר בשל היעדר כללי זכאות אחידים בין ותיקים ועולים...לנוכח ממצאי הביקורת, ראוי שמשרדי הבינוי והקליטה יקיימו עבודת מטה משותפת לגיבוש מערך כללים אחוד שיחול על כלל אוכלוסיית הזכאים, ותיקים ועולים כאחד". ארבע שנים חלפו וההמלצה טרם יושמה.

2. חלוקה לא שיוויונית בין שני המשרדים

נכון לשנת 2015 טיפל משרד הבינוי והשיכון ב-2,570 זכאי דיור ציבורי. במשרד הקליטה מטפלים בכמות גבוהה בהרבה - 27 אלף זכאים, מרביתם עולים חדשים. המצב מאז לא השתנה, ואף החמיר. הרשימה של משרד הבינוי והשיכון כיום גדולה יותר, בין היתר, לאור קצב גבוה יותר של מכירת דירות דיור ציבורי מרכישתן. כמות הזכאים של משרד הקליטה נותרה זהה. הפעיל החברתי אלכס טנצר שמבקר כבר שנים רבות את חוסר הטיפול של הרשויות בתחום, טוען שאף מפלגה לא יכולה להתגאות בקידום הנושא, גם לא ישראל ביתנו.

"בשנת 2015 נחתם הסכם קואליציוני בין מפלגת "כולנו" לבין הליכוד שבאחד מסעיפיו הייתה הבטחה להסדרה חלקית של הנושא. אבל כלום לא נעשה ופניתי עם זה למבקר המדינה. ב-2016 ישראל ביתנו הצטרפה להסכם וכלום לא השתנה. אני אפעל שאף אחד במגזר שלנו לא יצביע למי שרק דיבר ולא עשה כלום", הצהיר טנצר.

3. קיצור משך ההמתנה לדיור בקרב הקשישים

בתוך העולם שנקרא "זכאי דיור ציבורי", בולט מגזר אחד - הקשישים. בדוח מבקר המדינה שפורסם רק במאי האחרון ועסק במצוקת הדיור של קשישים בישראל, נמצא כי 20 אלף קשישים, הזכאים לדיור ציבורי ממתינים לדירה במקבצי דיור והוסטלים נכון לשנת 2018. חלקם מטופלים על ידי משרד הבינוי והשיכון והאחרים על ידי משרד הקליטה.

והנה אבסורד - אם אתם קשישים זכאי משרד הבינוי והשיכון משך זמן ההמתנה הממוצע לדירה עומד על כ-1.3 שנים. זאת בעוד שמשך זמן ההמתנה הממוצע של קשישים זכאי משרד הקליטה עומד על 6 שנים. על אף זמני ההמתנה הממושכים, משרדי השיכון והקליטה לא פעלו לקיצור תור הממתינים. זו לא גזירת גורל - יש רק צורך בהחלטיות ותקציב.

שיאניות ההמתנה של קשישים בדיור הציבורי ממשרד הקליטה

4. המדינה לא עומדת בקריטריונים של עצמה

כשבשלושה דוחות של מבקר המדינה מצביעים על אותו הכשל - די ברור שאף אחד לא מתעניין בבעיה. דוחות מבקר המדינה ממאי 2019, כמו אלה מהשנים 2009 ו-1999, מצאו כי המדינה לא עומדת בקריטריונים של עצמה בכל הקשור לשטח הדירות שמקבלים הזכאים. בקריטריונים נקבע, כי שטח מינימלי לאדם בדירת דיור ציבורי יעמוד על 25 מ"ר, כאשר בפועל במקבצי דיור שונים, קשישים מתגוררים בדירות בשטח של 8-10 מ"ר לאדם. מבדיקת "גלובס" נמצא כי מקבצי הדיור בהם מקבלים זכאים שטחי מגורים מצומצמים במיוחד נמצאים באשקלון ובירושלים - ושם כדאי להתחיל במציאת הפתרונות.

5. החלטות שכן התקבלו לא מיושמות

למרות הסכמים שנחתמו והחלטות שהתקבלו במהלך השנים, בשטח הרבה צעדים לא יושמו, וכך המחסור בדירות רק גבר. בין השנים 2011-2014 התקבלו על ידי הממשלה שלוש החלטות הנוגעות להגדלת מלאי דירות הדיור הציבורי לאוכלוסיית הקשישים, באמצעות בניית בתי דיור לקשישים במרכז ובפריפריה על קרקע המיועדת לשימוש ציבורי ("קרקע חומה") שבבעלות רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים ובעלים פרטיים. במסגרת זו תוקצבה בנייה של עד 5,000 יחידות דיור. למרות זאת, החלטות הממשלה בוצעו באופן חלקי בלבד: הוועדה הבין-משרדית שהוקמה לצורך קידום המיזמים אישרה להקים יחידות דיור לקשישים בהיקף של כ-70% (3,521) בלבד מהיקף הבנייה שתוקצבה. מתוך יחידות דיור אלה, חלק ניכר טרם מומש וספק אם יתממש בתקופה הקרובה. בדצמבר 2015 חתמו משרד השיכון והחשב הכללי במשרד האוצר על הסכם התקשרות עם הסוכנות היהודית לבנייה של כ-2,650 יחידות דיור המיועדות לדיור ציבורי לקשישים על קרקעות בבעלות או בחכירה של הסוכנות היהודית בפריסה ארצית. בביקורת נמצא כי בנייתם של מרבית המיזמים שנכללו בהסכם רחוקה מסיום, וכי הרוב המוחלט של יחידות הדיור לא יהיו זמינות לאכלוס גם בשנת 2021 - המועד האחרון לאכלוס כל המיזמים לפי ההסכם. העיכוב נובע מחסמים הנוגעים להליכי התכנון ולקבלת היתרי בנייה.

6. עומס של זכאים לא מטופלים בחיפה ובת ים

הפיזור הגיאוגרפי של זכאים לדיור ציבורי מקיף כמעט כל ישוב גדול בישראל. בעוד שבערים כמו רמלה, צפת וגבעתיים מדובר בכמה עשרות, יש רשימה ארוכה של רשויות שמאות מתושביהן, בדגש על הקשישים, זכאים לדיור ציבורי שספק אם יקבלו אותו אי פעם. אם בנימין נתניהו מבקש להיכנס לנושא בצורה רצינית, יש לשקול לרכז מאמץ בערים בהן נפח הזכאים גדול במיוחד כמו חיפה, בת ים ונתניה. כך יופחת העומס ממחלקות הרווחה המקומיות שמתמודדות עם עומס אדיר שלא קיים ברשויות אחרות בתחום.

7. אף אחד לא בודק אם הדיירים מרוצים

מדוחות ביקורת עולה כי הן במשרד הבינוי והן במשרד הקליטה, לא מבצעים סקרים בנוגע לשביעות הרצון של שירותי הדיור שהם מספקים. בפעם האחרונה שבמשרד הקליטה ביצעו סקר שכזה השנה הייתה 2002, כלומר לפני 17 שנה. במשרד הבינוי והשיכון, כך מצא לאחרונה משרד מבקר המדינה, אין שום תיעוד לסקר בנושא. עוד עולה מדוח מבקר המדינה שהתפרסם השנה, כי בשני המשרדים הממשלתיים לא מתכננים כראוי את השטח הבנוי לזכאי הדיור הציבורי.

במשרד הקליטה בחרו שלא להגיב לכתבה.

עוד כתבות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים