גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנזק שגורם אייל לפידות לנורמות בשוק ההון הישראלי

חבילת השכר העצומה שקיבל אייל לפידות בשיכון ובינוי – יותר מ-100 מיליון שקל בחמש שנים - הגבירה את תחושת התיאבון אצל מנהלים רבים במשק ● זהו נזק עצום הנובע משרשור של חוסר פרופורציה שנולד ממקרה אחד חריג ● אבל לפידות בסך הכול ביקש וקיבל את מה שרצה, והאצבע המאשימה צריכה להיות מופנית אל המאשרים ● דעה

אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן
אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן

1.

לפני יותר מ-20 שנה נפגשתי עם אחד המנהלים הבולטים אז במשק, וניהלנו שיחה על שכר המנהלים. לפתע, הוא שלף את טבלאות השכר שפורסמו ב"גלובס", הפנה אותי למיקומו בטבלה, והצביע על מנהלים אחרים הממוקמים מעליו, המשתכרים יותר ממנו אבל אחראים לניהול חברות קטנות יותר. לפי טבלאות השכר שאתם מפרסמים, הוא אמר, לפי ההשוואה הזאת, אני צריך להרוויח הרבה יותר. הוא אמר זאת בטרוניה, למרות ששכרו היה גבוה בכל קנה מידה.

השיחה הזו הייתה תופעת לוואי של תוצאה בלתי נמנעת וגם בלתי מכוונת, הנגזרת מחשיפת תנאי השכר בחברות הציבוריות. והתוצאה היא מורת רוח רבה יותר מצד בכירים שחשים שהקולגות שלהם מרוויחים יותר מהם, למרות שלהם "מגיע יותר", ועם התחושות האנושיות הללו באות כמובן הדרישות להעלאות שכר.

זה הרי כה טבעי וכה אנושי: קבוצת ההתייחסות של המנהלים אינה העובד ולא שכרו כקנה מידה לשכרם. קבוצת ההתייחסות שלהם היא המנהלים בחברות ציבוריות אחרות. כשמנהלים מסוימים מקבלים חבילות שכר גבוהות, כולל אופציות או מניות, כולל בונוסים - הקולגות שלהם, עם שכר נמוך יותר, חשים שהם אינם מתוגמלים כראוי.

אם מנהל פלוני מקבל כך וכך, הם אומרים לעצמם, אני הרי שווה יותר, כי הארגון שלי יותר מורכב, יותר גדול או יותר מסובך לניהול. התיאבון לכסף הרי אף פעם לא יודע שובע, והתיאבון הזה הולך וגדל דווקא כשנצבר יותר ויותר כסף.

לכן, אני בטוח שזה מה שחלף בראשה של לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט הפורשת. היא מסתכלת ימינה ושמאלה בשוק הניהול, במיוחד לאור מגבלת השכר בבנקים, ורואה מנהל כמו אייל לפידות, שמרוויח סכומים גבוהים משמעותית משכרה, ואז אומרת לעצמה: גם לי מגיע, אני בוודאי לא מנהלת טובה פחות ממנו, אף יותר טובה - ואם אי אפשר לשלם את זה בדיסקונט, אני אמצא מקום שישלם לי שכר כמו של לפידות, במיוחד לאור הרקורד וההישגים שצברתי. כאמור, זו תחושה טבעית מאוד, אנושית מאוד ולגיטימית מאוד. תחושת ה"מגיע לי", אם "מגיע לו".

2.

חבילת השכר העצומה שקיבל אייל לפידות בשיכון ובינוי - יותר מ-100 מיליון שקל בחמש שנים - הגבירה את תחושת התיאבון אצל מנהלים רבים במשק. גם הם רוצים חבילת שכר כמו של לפידות, הם לבטח חושבים שכישרון הניהול שלהם שווה ערך ללפידות, או אף יותר, אז למה הוא כן ואנחנו לא, הם תוהים.

זה הנזק האמיתי של חבילת השכר שקיבל לפידות - שרשור של חוסר פרופורציה שנולד ממקרה אחד חריג. צריך גם להבין: למרות שהביקורת מופנית באופן טבעי ללפידות, האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית למאשרים. לפידות בסך הכול ביקש וקיבל את מה שרצה, אפשר היה להגיד לו גם לא, מה שאתה מבקש זה מוגזם.

ב"מאשרים" אני לא מתכוון לגופים המוסדיים, שמהם אני לא מצפה לדבר, כי זו יד רוחצת יד, הרם אצבע בשבילי ואני ארים בשבילך - גם למנהלי הגופים המוסדיים יש הרי תיאבון לשכר. ב"מאשרים" אני מתכוון לבעל השליטה בשיכון ובינוי - נתי סיידוף ונציגיו, הם אלו שניהלו את המו"מ עם לפידות והם אלו שיצרו סטנדרט חריג וחסר כל פרופורציה בשכר מנהלים.

שיכון ובינוי היא חברה בשווי של כ-4.4 מיליארד שקל, זו לא חברת ענק, זו לא חברה שניהולה "שווה" חבילת שכר כה עצומה, במיוחד בהשוואה לבנק דיסקונט שהשווי שלו עומד על כ-17.4 מיליארד שקל. ייתכן שסיידוף ואנשיו חושבים שלפידות יכפיל וישלש את השקעתם בעתיד, ולכן מגיע לו מכל טוב. ייתכן, אבל כל הסיבות הטובות הללו אינן מצדיקות את שכרו של לפידות. למרות שלתיאבון הכספי אין גבול ואין שובע, קצת מידתיות וקצת רגישות לא יזיקו לאיש בעניין של שכר המנהלים, במיוחד לאלה שמאשרים אותו.

3.

שלא יהיה ספק: בוודאי שמגיע לתמרץ מנהלים ועובדים מוכשרים. מובן ששכר דיפרנציאלי בכל מערכת ארגונית רצוי, כדי לשמור על כוח העבודה האיכותי וכדי לא לאבד אנשי מפתח. כן, יש בהחלט ערך ושוק לכישרון ניהולי, בדיוק כמו שיש שוק לכוכבים בתחומים אחרים, לכוכבי כדורסל, כדורגל, שירה או סטנד אפ. ברור לכולם שכוכבי ספורט או בידור שווים כמה שהציבור יהיה מוכן לשלם כדי לראות אותם, אם באיצטדיונים ואם בטלוויזיה. אבל ההשוואות לעולם הבידור או הספורט גם מטעות: המחשבה שהכל תלוי ועומד על כישרונו של מנהל אחד ויחיד בעולם הניהול היא מופרכת.

אין לי שום בעיה גם עם תשלום למנהלים שיוצרים ערך לבעלי המניות. אין לי בעיה עם התיזה שקובעת שבעלי המניות חייבים לתגמל ברוחב יד את המנהלים הפועלים בשוק תחרותי, שחייבים לתמרץ מנהלים כדי להביא את הארגון להישגים בסביבה תחרותית, לעיתים תחרות אכזרית, או למנוע את בריחתם לתאגידים מתחרים. אין לי בעיה עם התיאוריה שיש גם היצע מוגבל של אנשים המסוגלים לנהל חברה שהיקף עסקיה נאמד בכמה עשרות-מאות מיליוני דולרים, או במיליארדים. זה גם נכון שסך התשלום למנהלים הבכירים הוא תמיד חסר משמעות בהשוואה לסך התשלום לעובדים, או בהשוואה לכל עלות אחרת הנדרשת כדי לעשות עסקים.

יש לי בהחלט בעיה קשה עם הפרופורציות, עם המידתיות, במיוחד שחבילות השכר בחלק מהמקרים אינן משקפות ביצועים בשוק תחרותי, אלא משקפות שורה של "פטנטים" כדי לנפח את שכר המנהלים, בלי כל קשר לביצועים שלהם ושל החברה או לשוק שבו היא פועלת. זה מתחיל ממענקי חתימה גבוהים, מבונוסים עם רף ביצועים נמוך כדי לעבור אותם בקלות, עם אופציות בתוך הכסף, עם חבילת מניות בהנחה ועוד ועוד פטנטים שלא קשורים לשום "תמריץ". התמריץ היחיד של הפטנטים הללו הוא לייצר ערך למנהלים אבל לא בהכרח לייצר ערך לחברה ולבעלי מניותיה.

4.

וישנה הבעיה הערכית: האנשים שעובדים תחת אותם מנהלים - מנהלים בדרג נמוך יותר ובוודאי עובדים מן השורה - מבינים ששום בן-תמותה אינו ראוי לשכר של חצי מיליון שקל בחודש ואף יותר, גם אם הוא מנהל מוכשר באופן יוצא דופן, עילוי בתחום הניהול, שייצר ערך רב לבעלי המניות. ובואו נודה: אין ולו מנהל אחד שממש עונה להגדרה הזאת. ראינו לאן חבילת תגמול של עשרות מיליוני דולרים לקאר שולץ, חלקה הגדול במענקי חתימה, הביאה עד כה את טבע. עד עתה, לפחות, שולץ לא ייצר ערך, הוא המשיך להשמיד ערך, אבל בשביל עצמו עשה הון של מאות מיליוני שקלים. זה העיוות הגדול - שכר ענק בשביל ביצועים קטנים.

אולי צריך לזכור את הלקח האמריקאי: גם מנהלי מריל לינץ', ליהמן ברדרס, בר סטרנס ו-AIG, חשבו שחבילות שכר של עשרות מיליוני דולרים מדי שנה "מגיעות להם". כולנו יודעים מה קרה לכל תאגידי הענק הללו שהאמינו במגע הקסם של המנהלים ובכוחם המאגי לייצר ערך. בסופו של דבר, כך מתרחשות קטסטרופות - כי מנהלים שחושבים ש"מגיע להם" נוטים להטעות דירקטוריונים ומוליכים את החברה שלהם היישר לתהום. ראינו מה קרה בטבע. 

עוד כתבות

מוטי בן משה / צילום: אניה בושמן

מחזיקי אג"ח אפריקה מתבקשים לאשר גישור קצר עם מוטי בן משה ביחס לפיקדון של 100 מיליון שקל

בתום חודשים ארוכים של מחלוקת ואיום בתביעות הדדיות פרסמו אתמול נאמני האג"ח של אפריקה זימון לאסיפת מחזיקים ● באסיפה יתבקשו מחזיקי האג"ח להצביע על הצעת החלטה, "לאשר ולהורות לנאמן לפנות להליך גישור למשך שבועיים עם כלל חברות בן משה"

אורי לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט / צילום: יח"צ

מיזוג מוניציפל לדיסקונט: רווח של 30% למוסדיים שרכשו את מניות בעל השליטה הקודם בבנק

מוניציפל מחזיק בסניף אחד בלבד ופעילותו נעשית רק בתחום האשראי לרשויות מקומיות ● מיזוגו לקבוצת דיסקונט לא תשנה מהותית את נתח השוק של דיסקונט - העמיד מעל 173 מיליארד שקל אשראי ברבעון השלישי השנה והיווה 16.1% משוק זה

ולדימיר פוטנין, מנכ"ל נורניקל  / צילום: Maxim Shemetov, רויטרס

ענקית המתכות הרוסית נורניקל התחילה ניסוי בפלטפורמת בלוקצ'יין

על פי דיווח ב"בלומברג", המערכת הניסיונית, שתשמש למסחר במטבעות דיגיטליים מגובים במתכות, צפויה להיחשף בקרוב למשקיעים בארה"ב, בשווייץ ובאיחוד האמירויות ● בעל השליטה בנורניקל הוא האוליגרך ולדימיר פוטנין, הנחשב לגדול עשירי רוסיה

ג'ייסון וויליאמסון וזיו גפני./ צילום: איל יצהר

“בתאגידים לא מבינים שמנכ”ל סטארט-אפ צריך לתקן את הלפטופ שלו בעצמו”

ג'ייסון וויליאמסון מאורקל וזיו גפני מ-J.P. Morgan, שמובילים שיתופי פעולה עם סטארט-אפים, שוחחו בכנס "גלובס" על האתגרים והבעיות ● וויליאמסון: "שיתופי הפעולה נראים טוב על הנייר, אבל קשה להוציאם לפועל"

אורן הילינגר / צילום: רוני גליאם

מאלשטיין לעופר: אורן הילינגר מונה לסמנכ"ל הכספים של מליסרון 

הילינגר כיהן כסמנכ"ל הכספים בחברת הנדל"ן נכסים ובנין שבשליטת אדוארדו אלשטיין

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 9 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 19 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

סניף רשת BE פארם של שופרסל באילת / צילום: שיר גולני

מנסה לשפר את הרווחיות: שופרסל תחל לאחד את פעילות הסחר שלה עם Be

ספקים בתחום מוצרי הצריכה עודכנו בשבוע האחרון כי Be תאחד את רוב פעילות הסחר שלה עם שופרסל • שופרסל: "פועלת ליצירת סינרגיה מירבית בין הרשתות"

מלון הר ציון בירושלים לאחר ההרחבה המתוכננת  / הדמיה: לאה רובננקו אדריכלים בע"מ, View Point

עזריאלי מתרחבת בתחום המלונאות: רוכשת משלמה אליהו את מלון הר ציון בירושלים ב-275 מיליון שקל

עזריאלי מתכוונת להשקיע עוד 500-600 מיליון שקל בהרחבת המלון ובשיפוצו ● העסקה, שהשלמתה צפויה בתוך כחודשיים, כפופה לתנאי מתלה – אישור הממונה על התחרות לביצוע העסקה

האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

אומה ללא מינוף: האם הגרמנים חוסכים יותר מדי?

לא קונים נדל"ן, מתרחקים ממניות וממשיכים לחסוך גם כאשר הריבית שלילית ● ממשלת גרמניה, העסקים במדינה וגם האזרחים לא מאמינים במינוף - למרות שהמומחים מזהירים שהגישה הזאת פוגעת בכלכלה

 

סניף WeWork בניו יורק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הכישלון של סופטבנק ב-WeWork: גולדמן זאקס מוביל את המירוץ למימון מחדש

סופטבנק שכר את גולדמן זאקס לטובת מימון מחדש להחייאת WeWork ● בנק ההשקעות יארגן מסגרת אשראי של 1.75 מיליארד דולר שיירשם תחת החוב של הבנק היפני

גידי מרק ובן וונג  / צילום: ג'ניה פמייר

מה גרם לקבוצה סינית לתרום לארגון תגלית

וגם: במחשבה טובה נבחר ועד מנהל לקידום מטרותיה של העמותה

חיה ויצחק תשובה יחד עם גל נאור  / צילום: אביב חופי

כבר לא רק נתניה: תשובה עובר לקומות העליונות של מגדל "פארק בבלי"

בני הזוג תשובה יחלקו את זמנם בין ביתם הנוכחי בשכונת פולג בנתניה ודירת דופלקס בחלק העליון של מגדל דירות בפרויקט "פארק בבלי", אותה מקימה חברת אלעד ישראל מגורים שבבעלותו של תשובה

 אלדד בן משה / צילום: יחצ

אלדד בן משה, מנכ"ל נשר הנכנס, רכש 5% ממניות משאב

את תפקידו החדש בנשר, יתחיל בן משה בתקופה הקרובה ● בימים האחרונים הוא רכש כ-5% ממניות משאב ב-60-80 מיליון שקל

יחיאל שמן / צילום: יחצ

הפתעה בבזק: ועד עובדי פלאפון ובזק בינלאומי הכריזו על סכסוך עבודה

הסיבה: כניסת סרצ'לייט כבעלת שליטה ● הוועדים בפלאפון ובבזק בינלאומי דורשים לקבל מענקים ואופציות, למנות דירקטור מטעמם לדירקטוריון ולהאריך את הסכמי העבודה הקיבוציים שנחתמו איתם השנה בעוד שנתיים

מתקן ההתפלה בשורק / צילום: איל יצהר

המכרז להקמת שורק ב': ועדת המכרזים אישרה מחדש את החלטתה להעביר את IDE והאצ'יסון לשלב הסופי

בעקבות ביקורת שמתח ביהמ"ש  על ועדת המכרזים להתפלה, היא הסכימה לבטל את החלטתה לפיה IDE והאצ'יסון, מפעילות מתקן ההתפלה שורק א' שלגביו התגלו ממצאים חמורים למרמה, ימשיכו לשלב הבא במכרז להקמת מתקן שורק ב', וערכה דיון מחודש במועמדותן

בני גנץ, בנימין נתניהו / כדיה לוי, מאיר אמירי

טיוטת ההסכם מוכנה, והמכשול היחיד לממשלת אחדות - החסינות לנתניהו

ל"גלובס" נודע כי בין כחול לבן והליכוד יש כבר טיוטת הסכם ממשית, הקובעת כי נתניהו יהיה ראש ממשלה עד חודש מאי, ואחר כך יפרוש, ולא יכהן בתפקיד מיניסטריאלי או יהיה חבר בקבינט, אך יקבל עדכונים ביטחוניים ומדיניים ויוגדר "ראש ממשלה בנבצרות" ● בינתיים, נתניהו לא מתייחס לסוגיית החסינות

יעקב פרי / צילום: תמר מצפי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

דיווחים בגרמניה: ראש השב"כ לשעבר בעקבות "שוד התכשיטים הגדול בהיסטוריה"

CGI Group, שבראשה עומד ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, מעורבת לפי הדיווחים בניסיון למצוא מי שדד תכשיטים ויהלומים בשווי רב ממוזיאון היסטורי בדרזדן לפני שבועיים ● המשטרה מציעה פרס של חצי מיליון אירו למידע על השוד

עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע. "מרגישים בנוח עם התחזיות" / צילום: אפי שמח

קמהדע: הסכם ייצור שיכניס כ-100 מיליון דולר לאורך 12 שנה החל מ-2023

חברת התרופות מדווחת על מסמך עקרונות מחייב לייצור מוצר מסחרי המאושר על-ידי ה-FDA ● לאחר העברת הטכנולוגיה הנדרשת מהיצרן הנוכחי צפויה קמהדע להתחיל בייצור מסחרי בתחילת 2023

נתניהו השבוע בכנס הליכוד וגנץ מחזיר את המנדט לנשיא / צילומים: שלומי יוסף, רויטרס

הסיכום הכספי בין כחול לבן לליכוד בבחירות הבאות: תוספת של 62 מיליון ש'

לאחר ההסכמה על מועד הבחירות שנקבע ל-2 במרץ, הליכוד וכחול לבן הגיעו להסכמה נוספת הנוגעת למימון מערכת הבחירות השלישית ב-12 החודשים האחרונים ● בליכוד ביקשו להוסיף תקציב של 130 מיליון שקל, כחול לבן סירבו ולבסוף סוכם על סכום הנמוך במחצית

סוחרבוול סטריט/BRENDAN MCDERMID / צילום: רויטרס

הססנות בוול סטריט; הפד של ניו יורק הזרים מיליארדים לשוק הריפו

המשקיעים ממתינים להתפתחויות בזירת הסחר ולהודעת הריבית של הפד בחמישי ● נתוני יצוא טובים בגרמניה ● היצוא הסיני צנח בנובמבר זה החודש הרביעי ברציפות ● כלכלת יפן צמחה בקצב שנתי של 1.8% ברבעון, הרבה מעל לציפיות