אליעזר פישמן / צלם: איל יצהר
הגילויים החדשים בנוגע לאשראי הבנקאי שניתן לאליעזר פישמן אולי מגלים לציבור הרחב פרטים חדשים, מכעיסים, על הדרך שבה אנשי העסקים הכי חזקים קיבלו אשראי מהבנקים לאורך שנים; ולכאורה מצדיקים את הצורך ב"וועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים - ועדת כבל", שמוקדם יותר השנה פרסמה המלצות בעניינים אלה.
ואולם במידה רבה מדובר על העולם של פעם. האשראי המקורי לפישמן ולאחרים ניתן בימים אחרים, בהם המרכזיות של הבנקים כספקי האשראי העסקי הייתה גדולה ומשמעותית בהרבה ממה שקיים היום. או-אז תיק האשראי הבנקאי התנהל במחשכים, הרחק מהעין הציבורית, עם הרבה תן וקח שלא מוכר מעולמות האשראי הצרכני, זה שניתן לציבור הרחב.
ואולם מאז גדל חלקו של שוק האשראי העסקי החוץ-בנקאי, בדגש על שוק האג"ח, שחשוף יותר, ושמנוהל בחלקו הארי על ידי גופי החיסכון לטווח ארוך, המנהלים את הפנסיה של הציבור.
כמו כן, הרגולציה שינתה את דרכה בכל מה שנוגע לאופן מתן האשראי, הן על ידי הבנקים והן על ידי המוסדיים. במקביל, המוסדיים מנסים ומצליחים לייצר לעצמם בשנים האחרונות פעילות סמי-בנקאית לא סחירה ולא ממש גלויה.
כך או כך, שיפור וטיוב תיק האשראי, וחפירה אחר שלדים היסטוריים של חובות שניתנו בעבר ואולי לא מתנהלים כסדרם, יהיו על סדר יומו של מנכ"ל הפועלים החדש, דב קוטלר, שיידרש לראות כיצד להימנע מהפסדים עתידיים שדומים לאלה שהניב לו האשראי לפישמן. מבחינה זו, קוטלר בא ללא נדוניה ומחויבות, והוא זה שיוכל לבחון אם יש עוד שלדים בארונות האשראי של בנק הפועלים.