גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

מצעד התירוצים: כך הסבירו בכירי הפועלים מתן אשראי ללא גבולות לאליעזר פישמן

בתצהיריהם של ארבעה מבכירי הבנק בעבר, בתגובה לבקשה לתביעה נגזרת נגדו בשל הלוואות העתק לאליעזר פישמן, מוענקים שלל תירוצים להתנהלות הפועלים ● בין היתר נטען כי גביית חובות "בדרכים ידידותיות" עדיפה על פני הליכי חדלות פירעון ● עדיין עולה התהייה: מדוע הוענק אשראי גם כאשר לא הוחזרו חובות?

אליעזר פישמן /  צילום: אלון רון
אליעזר פישמן / צילום: אלון רון

המשימה הניצבת לפתחו של בנק הפועלים בבקשה לאשר (לנהל) תביעה נגזרת נגדו בשל ההלוואות שהעניק לאיש העסקים פושט הרגל, אליעזר פישמן, אינה פשוטה: הבנק צריך לשכנע כי נכונותו להעניק אשראי כמעט בלתי מוגבל לפישמן, פעם אחר פעם ובמשך עשור, הייתה מוצדקת. לצורך כך, נדרש הבנק לצאת ממה שרבים רואים כמלכוד בלתי אפשרי: הוא הרי חייב להודות שפישמן כשל מספר פעמים מלהחזיר את חובות המיליארדים שנזקפו לחובתו, ולא יכול להתכחש לכך שעובדה זו לא מנעה מהבנק להמשיך ולהעמיד לו אשראי. דרך המילוט שמשרטט הבנק עוברת דרך ניסיון לשכנע כי לא נפל כל פגם במדיניות שמכוחה המשיך פישמן לקבל אשראי לצורך מימון רכישותיו וכיסוי הפסדיו. כהוכחה לכך, זוקף לזכותו הבנק את מאות מיליוני שקלים אותם כן הצליח להחזיר פישמן לבנק לאורך השנים בזכות "גבייה ידידותית".

● הרחק מהעין הציבורית, עם הרבה תן וקח: מתן האשראי לאליעזר פישמן שייך לעולם של פעם | רון שטיין

תגובת בנק הפועלים לנגזרת נגד פישמן נפרשת על פני מאות עמודים. 730 כאלה, ליתר דיוק, שבמסגרתם נאלץ הבנק לספק הסברים שונים, ולעיתים משונים, לכמה התרחשויות שאירעו והחלטות שהתקבלו בבנק בשנים 2006-2016 בענייניו של פישמן.

קריאה מעמיקה בתצהירים שהגישו בכירים בבנק במסגרת התגובה, מובילה למסקנה כי תגובת הבנק נשענת - מעבר לטענות המשפטיות המנומקות והמקום המכובד שמקבל כלל שיקול הדעת העסקי - בעיקר על שלוש נקודות מרכזיות. קודם כל, טוען הבנק, כמעט כל האירועים שהובילו את פישמן לצבור חובות עתק הן בבחינת "ברבור שחור". שלושה ברבורים שחורים, ליתר דיוק: נפילת הלירה הטורקית; משבר הסאב פריים בארה"ב; והכישלון המפתיע, לטענת הבנק, של ההשקעות שביצע פישמן בתקשורת הישראלית.

מעבר לכך, רומזים נותני התצהירים לטובת הבנק, כי בעל המניות בבנק שהגיש את התביעה הנגזרת נוהג במעין חוכמה בדיעבד. מדוע, תוהים הדירקטורים בבנק, מלינים בעלי המניות מהציבור על התנהלות הבנק דווקא כעת, שעה שבזמן אמת היה ידוע מצבו של פישמן לכל והוא סוקר בהרחבה בכל כלי התקשורת?

ולבסוף, עולה מהתצהירים המרתקים שהגישו בכירים לשעבר בבנק, כי לשיטתם לא עמדה בפניהם כל אפשרות אחרת. לפתוח בהליכי חדלות פירעון תמיד אפשר, נטען בחלק מהתצהירים, אך כמעט אף פעם לא כדאי. בבנק הפועלים לא רואים בבעייתיות את ההחלטה להמשיך ולהעניק אשראי לפישמן מצד אחד, ולפעול לגביית החובות שצבר "בדרכים ידידותיות" מצד שני.

לאור תיאוריו האוטופיים של הבנק בהקשר זה, מתעוררת התהייה, אם הבנק היה נמנע לגבות את חובו של פישמן וממשיך להעניק לו אשראי מעת לעת, אלמלא החליטו ברשות המסים לשים סוף לסאגה המתמשכת, ולהגיש את הבקשה להכריז על פישמן כפושט רגל. זאת, נוכח חוב מס של למעלה מ-800 מיליון שקל.

1. שלושה ברבורים שחורים

"בעקבות הצטברות משברים בינלאומיים בלתי צפויים - ובהם שינויים במפת התקשורת הישראלית על רקע התפתחות העידן הדיגיטלי; צניחה של למעלה מ-25% בשער הלירה הטורקית; ומשברים פיננסיים ברוסיה - חלה הידרדרות הדרגתית משמעותית בעסקיה של קבוצת פישמן"

על משבר הלירה הטורקית: "אירוע קיצון וחריג בקנה מידה משמעותי"

על כישלון קבוצת פישמן להחזיר את האשראי שניתן לה כדי להתגבר על משבר הלירה הטורקית:
"ב-2008 אירע 'משבר הסאב-פריים' העולמי ונוצרו נסיבות שהקשו על קבלת תמורה הולמת בגין מכירת הנכסים"

על האשראי לעסקת "ידיעות אחרונות" שלא הוחזר: "מדובר היה בתקופה שלפני העידן הדיגיטלי והתחרות העזה בשוק העיתונות, כאשר 'ידיעות אחרונות' הינו העיתון הרווחי והמוביל במדינה"

על האשראי לרכישת מניות הוט שלא הוחזר: "חלו התפתחויות עסקיות שליליות, בין היתר כניסתה של YES המתחרה"

לשיטתו של בנק הפועלים, היה זה צירוף מקרים יוצא דופן, בלתי נשלט ובלתי ניתן לחיזוי, שגרם לכך שפישמן לא הצליח לשרת את חובו שהלך ותפח. כך, לפי עמדת הבנק, מי יכול היה לשער שהלירה הטורקית שבה השקיע פישמן תצנח?; מי תיאר לעצמו שלפתע פתאום נתעורר לאותו בוקר שחור ב-2008, עת הפציע לחיינו משבר הסאב פריים?; ולמי הייתה סיבה להניח כי למעלה ממיליארד שקל שנטל פישמן כדי להשקיע ב"ידיעות אחרונות" וב"הוט" יירדו לטמיון באבחה אחת?

ארבעה בכירים בבנק הפועלים, מתוך 20 המשיבים נגדם מופנית הבקשה לאישור תביעה נגזרת, צירפו תצהירים לתגובת בנק הפועלים לנגזרת בעניין פישמן: מלי ברון, שכיהנה כדירקטורית חיצונית בבנק בתשע מתוך 10 השנים "הבעייתיות" של פישמן, והייתה חברה, בין היתר, גם בוועדות האשראי, הביקורת וניהול סיכונים בבנק; יעקב אורבך, שהועסק בבנק במשך 28 שנה ושימש בעבר מנהל אגף בנקאות בבנק; שי טלמן, לשעבר מנכ"ל כלל ביטוח וכיום יו"ר דרך ארץ, שכיהן כממונה על החטיבה העסקית וכמ"מ למנכ"ל הבנק בחלק מהשנים הרלוונטיות לענייניו של פישמן; ושמעון גל, שבחלק מהתקופה הרלוונטית שימש כשמשנה למנכ"ל הבנק וכממונה על החטיבה העסקית.

אצל כולם, ללא יוצא מהכלל, הופיעה אותה פסקה, שוודאי נוסחה במלאכת מחשבת ותוך הקפדה על כל מילה ומילה, כנהוג במשרדי עורכי דין מובילים. הארבעה מסבירים בתצהיריהם כי "בעקבות תמורות והצטברות משברים בינלאומיים בלתי צפויים בשווקים שונים בהם עסקה הקבוצה, חלה הידרדרות הדרגתית משמעותית בעסקיה של קבוצת פישמן, שסופה כידוע בהליכי פשיטת רגל וחדלות פרעון".

ומה הן אותן תמורות? "שינויים במפת התקשורת הישראלית על רקע התפתחות העידן הדיגיטלי"; "צניחה של למעלה מ-25% בשער הלירה הטורקית"; ו"משברים פיננסיים ברוסיה".

יהיו שיטענו, כי הגדרת "השינוי במפת התקשורת הישראלית" כמשבר "בלתי צפוי" מתעלמת מהמגמה שהחלה במקביל ואולי אף בטרם ניתנו הלוואות הבנק לפישמן, שבמסגרתן איבדה התקשורת המסורתית מכוחה, אט אט, לטובת פלטפורמות חדשות. גם הגדרת המשברים בטורקיה וברוסיה כ"אירוע קיצון וחריג בקנה מידה משמעות" אינה מדויקת במיוחד, שעה שבמהלך העשורים האחרונים ידעו השווקים האמורים מספר נפילות כואבות.

אולם בכירי הפועלים לשעבר ממש לא סבורים כך. למשל, מסבירים חלק מהמצהירים, 160 מיליון הדולר שהעניק בנק הפועלים לפישמן על מנת לעזור לו להתגבר על הנפילה שחווה בעקבות משבר הלירה הטורקית הוכיחו את עצמם בתחילה, "אלא שבשנת 2008 אירע כידוע משבר הסאב פריים העולמי ונוצרו נסיבות שהקשו על קבלת תמורה הולמת בגין מכירת הנכסים", ששימשו את פישמן לצורך פירעון חובותיו.

את הכישלון להחזיר את האשראי שניתן לפישמן בשנת 2000 כדי לממן רכישת מניות ב"ידיעות אחרונות" ובחברות הכבלים, מסביר אורבך, כך: "מדובר היה בתקופה שלפני העידן הדיגיטלי והתחרות העזה בשוק העיתונות, כאשר 'ידיעות אחרונות' הינו העיתון הרווחי והמוביל במדינה". אורבך מודה בתהצירו כי כבר בתחילת שנות ה-2000 "חלו התפתחויות עסקיות שליליות בנוגע לאשראי 'ידיעות' ואשראי הכבלים" ומציין, בין היתר, את "ירידת קרנה של העיתונות הכתובה", "כניסתה של YES המתחרה" ועוד. עם זאת, מציין אורבך כי קבוצת פישמן עמדה באשראי שניתן לה, עובדה שעזרה לה לצבור מוניטין חיובי בבנק.

למעשה, טוענים בבנק הפועלים, היו אלה יותר מידי ברבורים שחורים, על פני תקופה קצרה, שהובילו את פישמן לצבור חובות עתק. ייתכן כי ההסברים של הבנק מספקים הסבר הולם לצבירת החובות הגבוהים. נניח גם, כי לא ניתן היה לצפות את המהמורות המפתיעות לכאורה שבהן נתקל פישמן לאורך הדרך - אולם גם בהקשר זה (כמו בנוגע לטענות נוספת של הבנק שיפורטו בהמשך) עולה התהייה - מדוע המשיך הבנק להעניק אשראי לפישמן? איש העסקים נכשל מלעמוד בחובותיו, תהא הסיבה אשר תהא - והבנק, מצידו, המשיך להעניק לו אשראי.

2. מדיניות הכלה של הבנק

"פרקטיקת הגבייה של הבנק, ככלל, הינה מיצוי חלופות לפני הליך משפטי... מגמת הבנק לנקוט בהליכים משפטיים כצעד אחרון... 'אני מאמין' זה נכון לגבי כל לקוחות הבנק, גם לקוחות פרטיים"

"אין בעובדה שהבנק לא 'רץ' לביהמ"ש והעדיף ככל הניתן לפעול בשת"פ עם הלקוח, כדי ללמד על רשלנות"

"הנחת העבודה של הבנק הייתה כי בהליכים משפטיים הבנק יצליח לגבות פחות מאשר בנקיטת הליכי גבייה אחרים"

"היה חשש כי מהלך משפטי 'אגרסיבי כלפי קבוצת פישמן עלול להוביל למפולת שלג, שיחליש את איתנותה ותדמיתה של קבוצת פישמן, ובכך להחמיר את מצבה"

"פישמן לא התכחש לחובו, אלא נענה לדרישותינו לעיבוי בטוחות והזרמת כספים. במצב דברים זה אין יתרון של ממש בנקיטת הליכים משפטיים חד-צדדיים"

"פישמן נודע כיזם, איש עסקים ממולח ויצירתי, שנתפס כבעל ניסיון מוכח של היחלצות ממשברים. סברנו כי ייתכן שיעלה בידיו לאושש ולהשביח את נכסיו וערכה של קבוצתו... ולהניע את מלאכת הניהול והמכירה של הנכסים טוב יותר מכונס נכסים אחר"

נניח, לצורך הטיעון, כי אכן אירעו במהלך "העשור הבעייתי" שחווה בנק הפועלים בעניינו של פישמן אירועים יוצאי דופן בחריגותם. נניח גם כי הבנק לא יכול היה לנהוג אחרת, וכי בחירתו להמשיך ולהעניק אשראי למי שסובל פעם אחר פעם מאירועים בלתי צפויים, הייתה סבירה בנסיבות העניין. כל זה עדיין לא מסביר מדוע בבנק לא מצאו לנכון לפתוח בהליכים משפטיים נגד פישמן באותה תקופה, ובפרט לקראת סוף אותו עשור, שכבר היה ברור הרבה יותר - אפילו לשיטת בכירי הבנק המשיבים לנגזרת - שפישמן לא מצליח לעמוד בחובותיו.

התשובה לכך, לשיטת הבנק, פשוטה. חייבים "קטנים" ודאי יחלקו על התיאור שהופיע בתצהירי הארבעה, אך לדבריהם - "פרקטיקת הגביה של הבנק, ככלל, הינה מיצוי חלופות לפני הליך משפטי". כך, למשל, מתארת ברון בתצהירה את הימנעותו של בנק הפועלים, פעם אחר פעם, מנקיטת הליכים משפטיים לגביית חובו של פישמן: "הבנק נוהג לרוב בשיתוף פעולה זהיר וסביר עם הלקוח על מנת לנסות לאפשר שיפור במצבו הכלכלי, מתוך הנחה כי בטווח הארוך יהיה בכך לשפר את מצבו של הבנק - הן מבחינת תוחלת הגבייה, והן מבחינת השמירה על קשרי בנק לקוח".

זו לא טעות. בכירה לשעבר בבנק טוענת בפני ביהמ"ש כי בעת שנוצרים חובות של לקוחות הבנק, האחרון נוהג עמם "בשיתוף פעולה זהיר וסביר". מדיניות ההכלה המתוארת בתצהיר, נטען, היא מדיניות הבנק עם כל חייב, ולא רק במקרה של פישמן. למען הסר ספק, בהמשך תצהירה אף מחדדת ברון את הנקודה האמורה כשטוענת: "'האני מאמין' של הבנק בכל הנוגע לפרקטיקת גביית חובות נכון לגבי כל לקוחות הבנק באשר הם, וגם ביחס ללקוחות פרטיים. מגמת הבנק לנקוט בהליכים משפטיים כצעד אחרון".

ובחזרה למקרה פישמן. בנוגע אליו, מצהירים נושאי המשרה לשעבר בבנק כי "בהתאם למדיניותו של הבנק, העדיפו נושאי המשרה בבנק, עד שנת 2016, לנקוט בפרקטיקת גבייה נחושה מחוץ לכותלי ביהמ"ש". עוד הם טוענים, כי "האינטרס היחיד שעמד לנגד עייני באימוץ התנהלות זו, היה טובת הבנק ומקסום תוחלת הגבייה". בתצהירו של אורבך, מציין הבכיר לשעבר בבנק כי "אין בעובדה שהבנק לא 'רץ לבימ"ש' והעדיף ככל הניתן, ועד שלב מסוים, לפעול בשיתוף פעולה עם הלקוח, כדי ללמד על רשלנות".

ארבעת המצהירים מתארים את ההצלחות שנחל הבנק בזמן שבחר לנקוט בהליכי גבייה "ידידותיים" עם פישמן. כך למשל, לפי התצהירים, עד ל-2016, קודם לנקיטת ההליכים המשפטיים, הצליח הבנק לגבות מפישמן 800 מיליון שקל, לפי הפירוט הבא: "פירעון חובות ממקורות חיצוניים", שהניבו לבנק 142 מיליון שקל; שעבוד נכסים שלימים נמכרו תמורת 238 מיליון שקל; מכירת נכסים משועבדים תמורת 220 מיליון שקל; וקבלת דיבידנדים מהחברות של פישמן בגובה 187 מיליון שקל. ברון מציינת בתצהירה, כי "ספק רב אם היה ניתן היה לקבל סכומים אלו אילו הייתה קבוצת פישמן נקלעת למצב הליכי חדלות פירעון בשלב מוקדם יותר".

800 מיליון שקל אולי נראה סכום עצום, אך למעשה החוב של פישמן לבנק היה גבוה בהרבה, והגיע, בתקופות שונות, אפילו לסכום של למעלה מ-2 מיליארד שקל. בנוסף, האמירה של הבנק, שלפיה עדיף היה לו להימנע מנקיטת הליכים משפטיים עדיין טעונה הוכחה אמפירית.

גם ברון מודה בתצהירה כי הסדר החוב שניסה הבנק לגבש עם פישמן בשנים 2010-2011 על סך 300 מיליון שקל "בלבד" לא צלח "לאור קשיים תזרימים של קבוצת פישמן". זאת, באופן המעלה תהייה שמא הליכי הגבייה הידידותיים של הבנק לא היו אלה למעשה שהזרימו לעסקיו את מינימום החמצן שנדרש להם על מנת להמשיך לפעול, אך ללא אופק חיובי בסופו של דבר.

אבל אפילו אם יימצאו מי שיכולים להתעלם מכל זה, ולהביט בהתפעלות על הצלחותיו של הבנק לגבות את חובותיו של פישמן - עדיין נותרת, גם בהקשר זה, שאלה מרכזית אחת ללא מענה. נניח, שכחלק ממדיניות הבנק, בחרו נושאי המשרה בו להימנע מנקיטת הליכים משפטיים נגד פישמן; ונניח, שאכן פעולות אלה שירתו את החוב שצבר פישמן טוב יותר מאשר נקיטת הליכים משפטיים - עדיין עולה התהייה: מדוע במקביל להימנעותו מנקיטת כל הליך משפטי נגד פישמן, המשיך הבנק להעניק לו אשראי, שבחלקו נועד כדי לכסות על כישלונו להשיב אשראי קודם שנטל? מדוע בחר בנק הפועלים להכניס את ידו האחת לכיס, ולהעניק לפישמן את שנמצא שם, פעם אחר פעם, וביידו השניה ללקט שאריות של נכסים המהווים פירעון חלקי בלבד של החוב? לבנק הפתרונים.

והאמת היא, שהמצב אף חמור מכך: מהתצהירים עולה כי גם ב-2016, על אף שהבנק יודע שרשות המסים החלה בהליך פשיטת רגל נגד פישמן בגין חוב מס של מאות מיליוני שקלים, ולמרות שבנק לאומי כבר החל בהליך כינוס נכסים נגד פישמן עוד ב-2015 - המשיך הבנק להעניק לו אשראי.

3. כאילו לא ידעתם

על משבר הלירה הטורקית: "ההפסדים הבולטים לקבוצה, הפגיעה באיתנות הקבוצה, והמשמעות האפשרית לבנק - היו עניין שהיה 'מן המפורסמות' בציבור, כפי שניתן להיווכח מהסיקור התקשורתי המאסיבי ורחב ההיקף באותה העת"

"ברור שלא רק נושאי משרה ודירקטורים בבנק ידעו על 'אירוע הלירה הטורקית', אלא שהדבר היה גם בידיעת בעלי המניות בבנק. היה זה 'common knowledge' בקהילה העסקית כולה"

לכל אורכם של תצהירי בכירי הבנק, חוזרים על עצמם ביטויים כמו "כפי שהיה ידוע לכול" "common knowledge" או "כפי שהיה ידוע ברבים". הבנק אף הגדיל לעשות, וצירף לתגובה מספר רב של קטעי עיתונות מהשנים הרלוונטיות, המספרים למעשה את סיפור החובות העצומים שצבר פישמן. המצהירים מטעם הבנק אף טוענים שלקראת שנת 2016 כבר היה ברור שפישמן נמצא על סף מצב של חדלות פירעון.

בכך, כנראה, מבקש הבנק להראות כי כל הטענות שנטענות עכשיו על ידי בעל המניות שמבקש לאשר את התביעה הנגזרת, נטענות בדיעבד, במקום בזמן אמת. הציבור ידע, טוען למעשה הבנק, אך טמן ראשו בחול. טענות התובע הנגזר, שלפיהן היה על הבנק לנהוג עם פישמן אחרת ולפעול לגביית החובות שלו אליו באמצעים משפטיים עוד כשאלה היו קטנים יותר, נבלמות, לשיטת הבנק, לאור הפרסומים הרבים בתקשורת על מצבו של פישמן בזמן אמת.

יש להודות, כי שילוב הטענות והכתבות האמורות חורג במעט מהמקובל. משעשע למצוא בתגובת הבנק לבקשת לנהל נגזרת נגדו, שבמסגרתה נטען כי הבנק היה צריך לפעול הרבה יותר מוקדם כדי לפעול לגבות את חובותיו, כתבות הנושאות כותרות כגון: "מדוע הבנקים מגינים על פישמן?" ("דה מרקר"); "למה כולם שותקים?" ("וואלה"); "ההפסדים של פישמן גדולים מ-2 מיליארד שקל" ("הארץ") ועוד.

ואכן, השימוש בכתבות עיתונאיות בהקשר זה יכול להיות מעט מתעתע. מצד אחד, הבנק צודק. כולם ידעו שפישמן בדרך להתרסקות כלכלית, והרוב גם שתקו. מצד שני, אם לציבור היה ידוע מצבו של פישמן - ברור שגם נושאי המשרה בבנק ידעו היטב כי נפילתו של הטייקון קרבה, וסביר כי בהמשך ההליך יידונו הצדדים על המשמעות של כך.

*** גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". פישמן ואלונה בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות בחברה, מצויים בסכסוך משפטי עסקי ואישי מתמשך.

עוד כתבות

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

170 אלף שקל: חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ בתביעת לשון הרע נגד הח"כ לשעבר חנוך מילביצקי

חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ הגישה תביעת לשון הרע בסך 170 אלף שקל נגד חנוך מילביצקי, בעקבות טענותיו על מעורבות המשרד בלחצים שהפעילו הבנקים על ועדת הכספים ● במשרד טוענים כי מדובר בהאשמות שקריות שנועדו לפגוע בשמם הטוב, ומכחישים כל מעורבות בנושא ● התביעה הוגשה לאחר שמילביצקי לא נענה לדרישה להתנצל ולשלם פיצוי

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח על השבתת רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

שינוי נוסף בצמרת רכבת ישראל: הסמנכ"לית שהודיעה על פרישה

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027 ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאוייש

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל ● במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס