גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצעד התירוצים: כך הסבירו בכירי הפועלים מתן אשראי ללא גבולות לאליעזר פישמן

בתצהיריהם של ארבעה מבכירי הבנק בעבר, בתגובה לבקשה לתביעה נגזרת נגדו בשל הלוואות העתק לאליעזר פישמן, מוענקים שלל תירוצים להתנהלות הפועלים ● בין היתר נטען כי גביית חובות "בדרכים ידידותיות" עדיפה על פני הליכי חדלות פירעון ● עדיין עולה התהייה: מדוע הוענק אשראי גם כאשר לא הוחזרו חובות?

אליעזר פישמן /  צילום: אלון רון
אליעזר פישמן / צילום: אלון רון

המשימה הניצבת לפתחו של בנק הפועלים בבקשה לאשר (לנהל) תביעה נגזרת נגדו בשל ההלוואות שהעניק לאיש העסקים פושט הרגל, אליעזר פישמן, אינה פשוטה: הבנק צריך לשכנע כי נכונותו להעניק אשראי כמעט בלתי מוגבל לפישמן, פעם אחר פעם ובמשך עשור, הייתה מוצדקת. לצורך כך, נדרש הבנק לצאת ממה שרבים רואים כמלכוד בלתי אפשרי: הוא הרי חייב להודות שפישמן כשל מספר פעמים מלהחזיר את חובות המיליארדים שנזקפו לחובתו, ולא יכול להתכחש לכך שעובדה זו לא מנעה מהבנק להמשיך ולהעמיד לו אשראי. דרך המילוט שמשרטט הבנק עוברת דרך ניסיון לשכנע כי לא נפל כל פגם במדיניות שמכוחה המשיך פישמן לקבל אשראי לצורך מימון רכישותיו וכיסוי הפסדיו. כהוכחה לכך, זוקף לזכותו הבנק את מאות מיליוני שקלים אותם כן הצליח להחזיר פישמן לבנק לאורך השנים בזכות "גבייה ידידותית".

הרחק מהעין הציבורית, עם הרבה תן וקח: מתן האשראי לאליעזר פישמן שייך לעולם של פעם | רון שטיין

תגובת בנק הפועלים לנגזרת נגד פישמן נפרשת על פני מאות עמודים. 730 כאלה, ליתר דיוק, שבמסגרתם נאלץ הבנק לספק הסברים שונים, ולעיתים משונים, לכמה התרחשויות שאירעו והחלטות שהתקבלו בבנק בשנים 2006-2016 בענייניו של פישמן.

קריאה מעמיקה בתצהירים שהגישו בכירים בבנק במסגרת התגובה, מובילה למסקנה כי תגובת הבנק נשענת - מעבר לטענות המשפטיות המנומקות והמקום המכובד שמקבל כלל שיקול הדעת העסקי - בעיקר על שלוש נקודות מרכזיות. קודם כל, טוען הבנק, כמעט כל האירועים שהובילו את פישמן לצבור חובות עתק הן בבחינת "ברבור שחור". שלושה ברבורים שחורים, ליתר דיוק: נפילת הלירה הטורקית; משבר הסאב פריים בארה"ב; והכישלון המפתיע, לטענת הבנק, של ההשקעות שביצע פישמן בתקשורת הישראלית.

מעבר לכך, רומזים נותני התצהירים לטובת הבנק, כי בעל המניות בבנק שהגיש את התביעה הנגזרת נוהג במעין חוכמה בדיעבד. מדוע, תוהים הדירקטורים בבנק, מלינים בעלי המניות מהציבור על התנהלות הבנק דווקא כעת, שעה שבזמן אמת היה ידוע מצבו של פישמן לכל והוא סוקר בהרחבה בכל כלי התקשורת?

ולבסוף, עולה מהתצהירים המרתקים שהגישו בכירים לשעבר בבנק, כי לשיטתם לא עמדה בפניהם כל אפשרות אחרת. לפתוח בהליכי חדלות פירעון תמיד אפשר, נטען בחלק מהתצהירים, אך כמעט אף פעם לא כדאי. בבנק הפועלים לא רואים בבעייתיות את ההחלטה להמשיך ולהעניק אשראי לפישמן מצד אחד, ולפעול לגביית החובות שצבר "בדרכים ידידותיות" מצד שני.

לאור תיאוריו האוטופיים של הבנק בהקשר זה, מתעוררת התהייה, אם הבנק היה נמנע לגבות את חובו של פישמן וממשיך להעניק לו אשראי מעת לעת, אלמלא החליטו ברשות המסים לשים סוף לסאגה המתמשכת, ולהגיש את הבקשה להכריז על פישמן כפושט רגל. זאת, נוכח חוב מס של למעלה מ-800 מיליון שקל.

1. שלושה ברבורים שחורים

"בעקבות הצטברות משברים בינלאומיים בלתי צפויים - ובהם שינויים במפת התקשורת הישראלית על רקע התפתחות העידן הדיגיטלי; צניחה של למעלה מ-25% בשער הלירה הטורקית; ומשברים פיננסיים ברוסיה - חלה הידרדרות הדרגתית משמעותית בעסקיה של קבוצת פישמן"

על משבר הלירה הטורקית: "אירוע קיצון וחריג בקנה מידה משמעותי"

על כישלון קבוצת פישמן להחזיר את האשראי שניתן לה כדי להתגבר על משבר הלירה הטורקית:
"ב-2008 אירע 'משבר הסאב-פריים' העולמי ונוצרו נסיבות שהקשו על קבלת תמורה הולמת בגין מכירת הנכסים"

על האשראי לעסקת "ידיעות אחרונות" שלא הוחזר: "מדובר היה בתקופה שלפני העידן הדיגיטלי והתחרות העזה בשוק העיתונות, כאשר 'ידיעות אחרונות' הינו העיתון הרווחי והמוביל במדינה"

על האשראי לרכישת מניות הוט שלא הוחזר: "חלו התפתחויות עסקיות שליליות, בין היתר כניסתה של YES המתחרה"

לשיטתו של בנק הפועלים, היה זה צירוף מקרים יוצא דופן, בלתי נשלט ובלתי ניתן לחיזוי, שגרם לכך שפישמן לא הצליח לשרת את חובו שהלך ותפח. כך, לפי עמדת הבנק, מי יכול היה לשער שהלירה הטורקית שבה השקיע פישמן תצנח?; מי תיאר לעצמו שלפתע פתאום נתעורר לאותו בוקר שחור ב-2008, עת הפציע לחיינו משבר הסאב פריים?; ולמי הייתה סיבה להניח כי למעלה ממיליארד שקל שנטל פישמן כדי להשקיע ב"ידיעות אחרונות" וב"הוט" יירדו לטמיון באבחה אחת?

ארבעה בכירים בבנק הפועלים, מתוך 20 המשיבים נגדם מופנית הבקשה לאישור תביעה נגזרת, צירפו תצהירים לתגובת בנק הפועלים לנגזרת בעניין פישמן: מלי ברון, שכיהנה כדירקטורית חיצונית בבנק בתשע מתוך 10 השנים "הבעייתיות" של פישמן, והייתה חברה, בין היתר, גם בוועדות האשראי, הביקורת וניהול סיכונים בבנק; יעקב אורבך, שהועסק בבנק במשך 28 שנה ושימש בעבר מנהל אגף בנקאות בבנק; שי טלמן, לשעבר מנכ"ל כלל ביטוח וכיום יו"ר דרך ארץ, שכיהן כממונה על החטיבה העסקית וכמ"מ למנכ"ל הבנק בחלק מהשנים הרלוונטיות לענייניו של פישמן; ושמעון גל, שבחלק מהתקופה הרלוונטית שימש כשמשנה למנכ"ל הבנק וכממונה על החטיבה העסקית.

אצל כולם, ללא יוצא מהכלל, הופיעה אותה פסקה, שוודאי נוסחה במלאכת מחשבת ותוך הקפדה על כל מילה ומילה, כנהוג במשרדי עורכי דין מובילים. הארבעה מסבירים בתצהיריהם כי "בעקבות תמורות והצטברות משברים בינלאומיים בלתי צפויים בשווקים שונים בהם עסקה הקבוצה, חלה הידרדרות הדרגתית משמעותית בעסקיה של קבוצת פישמן, שסופה כידוע בהליכי פשיטת רגל וחדלות פרעון".

ומה הן אותן תמורות? "שינויים במפת התקשורת הישראלית על רקע התפתחות העידן הדיגיטלי"; "צניחה של למעלה מ-25% בשער הלירה הטורקית"; ו"משברים פיננסיים ברוסיה".

יהיו שיטענו, כי הגדרת "השינוי במפת התקשורת הישראלית" כמשבר "בלתי צפוי" מתעלמת מהמגמה שהחלה במקביל ואולי אף בטרם ניתנו הלוואות הבנק לפישמן, שבמסגרתן איבדה התקשורת המסורתית מכוחה, אט אט, לטובת פלטפורמות חדשות. גם הגדרת המשברים בטורקיה וברוסיה כ"אירוע קיצון וחריג בקנה מידה משמעות" אינה מדויקת במיוחד, שעה שבמהלך העשורים האחרונים ידעו השווקים האמורים מספר נפילות כואבות.

אולם בכירי הפועלים לשעבר ממש לא סבורים כך. למשל, מסבירים חלק מהמצהירים, 160 מיליון הדולר שהעניק בנק הפועלים לפישמן על מנת לעזור לו להתגבר על הנפילה שחווה בעקבות משבר הלירה הטורקית הוכיחו את עצמם בתחילה, "אלא שבשנת 2008 אירע כידוע משבר הסאב פריים העולמי ונוצרו נסיבות שהקשו על קבלת תמורה הולמת בגין מכירת הנכסים", ששימשו את פישמן לצורך פירעון חובותיו.

את הכישלון להחזיר את האשראי שניתן לפישמן בשנת 2000 כדי לממן רכישת מניות ב"ידיעות אחרונות" ובחברות הכבלים, מסביר אורבך, כך: "מדובר היה בתקופה שלפני העידן הדיגיטלי והתחרות העזה בשוק העיתונות, כאשר 'ידיעות אחרונות' הינו העיתון הרווחי והמוביל במדינה". אורבך מודה בתהצירו כי כבר בתחילת שנות ה-2000 "חלו התפתחויות עסקיות שליליות בנוגע לאשראי 'ידיעות' ואשראי הכבלים" ומציין, בין היתר, את "ירידת קרנה של העיתונות הכתובה", "כניסתה של YES המתחרה" ועוד. עם זאת, מציין אורבך כי קבוצת פישמן עמדה באשראי שניתן לה, עובדה שעזרה לה לצבור מוניטין חיובי בבנק.

למעשה, טוענים בבנק הפועלים, היו אלה יותר מידי ברבורים שחורים, על פני תקופה קצרה, שהובילו את פישמן לצבור חובות עתק. ייתכן כי ההסברים של הבנק מספקים הסבר הולם לצבירת החובות הגבוהים. נניח גם, כי לא ניתן היה לצפות את המהמורות המפתיעות לכאורה שבהן נתקל פישמן לאורך הדרך - אולם גם בהקשר זה (כמו בנוגע לטענות נוספת של הבנק שיפורטו בהמשך) עולה התהייה - מדוע המשיך הבנק להעניק אשראי לפישמן? איש העסקים נכשל מלעמוד בחובותיו, תהא הסיבה אשר תהא - והבנק, מצידו, המשיך להעניק לו אשראי.

2. מדיניות הכלה של הבנק

"פרקטיקת הגבייה של הבנק, ככלל, הינה מיצוי חלופות לפני הליך משפטי... מגמת הבנק לנקוט בהליכים משפטיים כצעד אחרון... 'אני מאמין' זה נכון לגבי כל לקוחות הבנק, גם לקוחות פרטיים"

"אין בעובדה שהבנק לא 'רץ' לביהמ"ש והעדיף ככל הניתן לפעול בשת"פ עם הלקוח, כדי ללמד על רשלנות"

"הנחת העבודה של הבנק הייתה כי בהליכים משפטיים הבנק יצליח לגבות פחות מאשר בנקיטת הליכי גבייה אחרים"

"היה חשש כי מהלך משפטי 'אגרסיבי כלפי קבוצת פישמן עלול להוביל למפולת שלג, שיחליש את איתנותה ותדמיתה של קבוצת פישמן, ובכך להחמיר את מצבה"

"פישמן לא התכחש לחובו, אלא נענה לדרישותינו לעיבוי בטוחות והזרמת כספים. במצב דברים זה אין יתרון של ממש בנקיטת הליכים משפטיים חד-צדדיים"

"פישמן נודע כיזם, איש עסקים ממולח ויצירתי, שנתפס כבעל ניסיון מוכח של היחלצות ממשברים. סברנו כי ייתכן שיעלה בידיו לאושש ולהשביח את נכסיו וערכה של קבוצתו... ולהניע את מלאכת הניהול והמכירה של הנכסים טוב יותר מכונס נכסים אחר"

נניח, לצורך הטיעון, כי אכן אירעו במהלך "העשור הבעייתי" שחווה בנק הפועלים בעניינו של פישמן אירועים יוצאי דופן בחריגותם. נניח גם כי הבנק לא יכול היה לנהוג אחרת, וכי בחירתו להמשיך ולהעניק אשראי למי שסובל פעם אחר פעם מאירועים בלתי צפויים, הייתה סבירה בנסיבות העניין. כל זה עדיין לא מסביר מדוע בבנק לא מצאו לנכון לפתוח בהליכים משפטיים נגד פישמן באותה תקופה, ובפרט לקראת סוף אותו עשור, שכבר היה ברור הרבה יותר - אפילו לשיטת בכירי הבנק המשיבים לנגזרת - שפישמן לא מצליח לעמוד בחובותיו.

התשובה לכך, לשיטת הבנק, פשוטה. חייבים "קטנים" ודאי יחלקו על התיאור שהופיע בתצהירי הארבעה, אך לדבריהם - "פרקטיקת הגביה של הבנק, ככלל, הינה מיצוי חלופות לפני הליך משפטי". כך, למשל, מתארת ברון בתצהירה את הימנעותו של בנק הפועלים, פעם אחר פעם, מנקיטת הליכים משפטיים לגביית חובו של פישמן: "הבנק נוהג לרוב בשיתוף פעולה זהיר וסביר עם הלקוח על מנת לנסות לאפשר שיפור במצבו הכלכלי, מתוך הנחה כי בטווח הארוך יהיה בכך לשפר את מצבו של הבנק - הן מבחינת תוחלת הגבייה, והן מבחינת השמירה על קשרי בנק לקוח".

זו לא טעות. בכירה לשעבר בבנק טוענת בפני ביהמ"ש כי בעת שנוצרים חובות של לקוחות הבנק, האחרון נוהג עמם "בשיתוף פעולה זהיר וסביר". מדיניות ההכלה המתוארת בתצהיר, נטען, היא מדיניות הבנק עם כל חייב, ולא רק במקרה של פישמן. למען הסר ספק, בהמשך תצהירה אף מחדדת ברון את הנקודה האמורה כשטוענת: "'האני מאמין' של הבנק בכל הנוגע לפרקטיקת גביית חובות נכון לגבי כל לקוחות הבנק באשר הם, וגם ביחס ללקוחות פרטיים. מגמת הבנק לנקוט בהליכים משפטיים כצעד אחרון".

ובחזרה למקרה פישמן. בנוגע אליו, מצהירים נושאי המשרה לשעבר בבנק כי "בהתאם למדיניותו של הבנק, העדיפו נושאי המשרה בבנק, עד שנת 2016, לנקוט בפרקטיקת גבייה נחושה מחוץ לכותלי ביהמ"ש". עוד הם טוענים, כי "האינטרס היחיד שעמד לנגד עייני באימוץ התנהלות זו, היה טובת הבנק ומקסום תוחלת הגבייה". בתצהירו של אורבך, מציין הבכיר לשעבר בבנק כי "אין בעובדה שהבנק לא 'רץ לבימ"ש' והעדיף ככל הניתן, ועד שלב מסוים, לפעול בשיתוף פעולה עם הלקוח, כדי ללמד על רשלנות".

ארבעת המצהירים מתארים את ההצלחות שנחל הבנק בזמן שבחר לנקוט בהליכי גבייה "ידידותיים" עם פישמן. כך למשל, לפי התצהירים, עד ל-2016, קודם לנקיטת ההליכים המשפטיים, הצליח הבנק לגבות מפישמן 800 מיליון שקל, לפי הפירוט הבא: "פירעון חובות ממקורות חיצוניים", שהניבו לבנק 142 מיליון שקל; שעבוד נכסים שלימים נמכרו תמורת 238 מיליון שקל; מכירת נכסים משועבדים תמורת 220 מיליון שקל; וקבלת דיבידנדים מהחברות של פישמן בגובה 187 מיליון שקל. ברון מציינת בתצהירה, כי "ספק רב אם היה ניתן היה לקבל סכומים אלו אילו הייתה קבוצת פישמן נקלעת למצב הליכי חדלות פירעון בשלב מוקדם יותר".

800 מיליון שקל אולי נראה סכום עצום, אך למעשה החוב של פישמן לבנק היה גבוה בהרבה, והגיע, בתקופות שונות, אפילו לסכום של למעלה מ-2 מיליארד שקל. בנוסף, האמירה של הבנק, שלפיה עדיף היה לו להימנע מנקיטת הליכים משפטיים עדיין טעונה הוכחה אמפירית.

גם ברון מודה בתצהירה כי הסדר החוב שניסה הבנק לגבש עם פישמן בשנים 2010-2011 על סך 300 מיליון שקל "בלבד" לא צלח "לאור קשיים תזרימים של קבוצת פישמן". זאת, באופן המעלה תהייה שמא הליכי הגבייה הידידותיים של הבנק לא היו אלה למעשה שהזרימו לעסקיו את מינימום החמצן שנדרש להם על מנת להמשיך לפעול, אך ללא אופק חיובי בסופו של דבר.

אבל אפילו אם יימצאו מי שיכולים להתעלם מכל זה, ולהביט בהתפעלות על הצלחותיו של הבנק לגבות את חובותיו של פישמן - עדיין נותרת, גם בהקשר זה, שאלה מרכזית אחת ללא מענה. נניח, שכחלק ממדיניות הבנק, בחרו נושאי המשרה בו להימנע מנקיטת הליכים משפטיים נגד פישמן; ונניח, שאכן פעולות אלה שירתו את החוב שצבר פישמן טוב יותר מאשר נקיטת הליכים משפטיים - עדיין עולה התהייה: מדוע במקביל להימנעותו מנקיטת כל הליך משפטי נגד פישמן, המשיך הבנק להעניק לו אשראי, שבחלקו נועד כדי לכסות על כישלונו להשיב אשראי קודם שנטל? מדוע בחר בנק הפועלים להכניס את ידו האחת לכיס, ולהעניק לפישמן את שנמצא שם, פעם אחר פעם, וביידו השניה ללקט שאריות של נכסים המהווים פירעון חלקי בלבד של החוב? לבנק הפתרונים.

והאמת היא, שהמצב אף חמור מכך: מהתצהירים עולה כי גם ב-2016, על אף שהבנק יודע שרשות המסים החלה בהליך פשיטת רגל נגד פישמן בגין חוב מס של מאות מיליוני שקלים, ולמרות שבנק לאומי כבר החל בהליך כינוס נכסים נגד פישמן עוד ב-2015 - המשיך הבנק להעניק לו אשראי.

3. כאילו לא ידעתם

על משבר הלירה הטורקית: "ההפסדים הבולטים לקבוצה, הפגיעה באיתנות הקבוצה, והמשמעות האפשרית לבנק - היו עניין שהיה 'מן המפורסמות' בציבור, כפי שניתן להיווכח מהסיקור התקשורתי המאסיבי ורחב ההיקף באותה העת"

"ברור שלא רק נושאי משרה ודירקטורים בבנק ידעו על 'אירוע הלירה הטורקית', אלא שהדבר היה גם בידיעת בעלי המניות בבנק. היה זה 'common knowledge' בקהילה העסקית כולה"

לכל אורכם של תצהירי בכירי הבנק, חוזרים על עצמם ביטויים כמו "כפי שהיה ידוע לכול" "common knowledge" או "כפי שהיה ידוע ברבים". הבנק אף הגדיל לעשות, וצירף לתגובה מספר רב של קטעי עיתונות מהשנים הרלוונטיות, המספרים למעשה את סיפור החובות העצומים שצבר פישמן. המצהירים מטעם הבנק אף טוענים שלקראת שנת 2016 כבר היה ברור שפישמן נמצא על סף מצב של חדלות פירעון.

בכך, כנראה, מבקש הבנק להראות כי כל הטענות שנטענות עכשיו על ידי בעל המניות שמבקש לאשר את התביעה הנגזרת, נטענות בדיעבד, במקום בזמן אמת. הציבור ידע, טוען למעשה הבנק, אך טמן ראשו בחול. טענות התובע הנגזר, שלפיהן היה על הבנק לנהוג עם פישמן אחרת ולפעול לגביית החובות שלו אליו באמצעים משפטיים עוד כשאלה היו קטנים יותר, נבלמות, לשיטת הבנק, לאור הפרסומים הרבים בתקשורת על מצבו של פישמן בזמן אמת.

יש להודות, כי שילוב הטענות והכתבות האמורות חורג במעט מהמקובל. משעשע למצוא בתגובת הבנק לבקשת לנהל נגזרת נגדו, שבמסגרתה נטען כי הבנק היה צריך לפעול הרבה יותר מוקדם כדי לפעול לגבות את חובותיו, כתבות הנושאות כותרות כגון: "מדוע הבנקים מגינים על פישמן?" ("דה מרקר"); "למה כולם שותקים?" ("וואלה"); "ההפסדים של פישמן גדולים מ-2 מיליארד שקל" ("הארץ") ועוד.

ואכן, השימוש בכתבות עיתונאיות בהקשר זה יכול להיות מעט מתעתע. מצד אחד, הבנק צודק. כולם ידעו שפישמן בדרך להתרסקות כלכלית, והרוב גם שתקו. מצד שני, אם לציבור היה ידוע מצבו של פישמן - ברור שגם נושאי המשרה בבנק ידעו היטב כי נפילתו של הטייקון קרבה, וסביר כי בהמשך ההליך יידונו הצדדים על המשמעות של כך.

*** גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". פישמן ואלונה בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות בחברה, מצויים בסכסוך משפטי עסקי ואישי מתמשך.

עוד כתבות

ידידיה שטרן / צילום: שלומי יוסף

"הקפיטליזם הפר את האיזון": פרופ' ידידיה שטרן בטוח שהעידן שבו רווח היה הדבר החשוב ביותר – נגמר

הצהרת "השולחן העגול של העסקים" שעליה חתמו 181 המנכ"לים הגדולים בארה"ב, מבהירה שרווחי בעלי המניות הם לא הכול • פרופ' ידידיה שטרן, מומחה למשטר תאגידי, אומר בראיון ל"גלובס" כי "הקפיטליזם הפר את האיזון בצורה לא ראויה - עכשיו מגיע התיקון"

רובוטים /  שי דביר

עד שהרובוטים יחליפו את כולנו, מישהו צריך לנהל אותם

משירותי הובלה ועד נהיגה בכביש - עד שרובוטים יהפכו אוטונומיים לגמרי, חברות יזדקקו ליותר ויותר עובדים המסוגלים להפעיל אותם מרחוק ולמנוע תאונות

הונדה CR-V / צילום: יח"צ

מכוון גבוה: מחיר הקרוס-אובר החדש של הונדה מטפס לקצה

לקרוס-אובר החדש של הונדה יש עיצוב נאה וידידותי, תא נוסעים איכותי, מערכות בטיחות מתקדמות, ופוטנציאל לשנע שני ילדים צייתנים בשורה השלישית מאחור ● אך כרגיל המחירים של הונדה נמצאים בקצה העליון של הפלח

הרכבת הקלה בירושלים. משתלבת במרקם העירוני/צילום: נחשון פיליפסון

חתונה או חופש? המדינה תצטרך למצוא מודל נכון להקמת המטרו

מדינת ישראל ניסתה כבר את מודל חיי הזוגיות פעמיים, עם שתי הזכייניות של שני הקווים האדומים של הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים ● בתל אביב העסק התפוצץ מיד אחרי החתונה, בירושלים הזוגיות הייתה רווית ריב ומדון

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה

גנץ יקבל ראשון את הרכבת הממשלה? המשותפת שוקלת בחיוב להמליץ עליו וליברמן לא חושף את הקלפים

מדובר בהחלטה תקדימית של המפלגות הערביות שבעבר העדיפו להימנע מהמלצה כלשהי ● השינוי בגישת המפלגות הערביות נובע בעיקרו מדרישת החברה הערבית להיות מעורבים יותר בקבלת ההחלטות ובענייני היום יום

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork / צילום: רויטרס

לאומי, הפועלים והפניקס חשופים לחוב של WeWork בכ-100 מיליון דולר

בנק לאומי ובנק הפועלים השתתפו בקונסורציום בנקים בינלאומי שהעמיד לחברת שייסד אדם נוימן קו אשראי בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר ● במקביל, גם קבוצת הביטוח הפניקס העמידה לחברה אשראי בהיקף שמוערך בכ-30 מיליון דולר נוספים

מיקרו-אגרסיה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

לוקחים ללב: מדוע מיעוטים נעלבים יותר וכיצד זה פוגע בבריאותם

האם העובדים שלכם "מתקשים" להבין שאתם הבוסים שלהם או הקולגות נוטים לטעות בשם שלכם? אם כן, אתם כנראה חלק מקבוצת מיעוט שחווה מצבים כאלה מדי יום ● ד"ר סטפני קוק מכנה את האירועים האלה "מיקרו-אגרסיה" והיא מצאה כי הצטברותם עלולה לגרום לתחלואה ולהסביר אפילו חלק מההבדלים בתוחלת החיים בין קבוצות מיעוט לרוב

נתניהו והשליח למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט / צילום: קובי גדעון, לע"מ

נתניהו נפגש עם שליח ארה"ב למזרה"ת גרינבלט

בפגישה השתתפו גם שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר ● נשיא ארה"ב אמור לנאום באו"ם ביום שלישי הקרוב

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

עידן נתניהו? הוא לא תם ולא נעליים

עידנים לא תמים כל–כך מהר, וגם הרבה–הרבה אחרי שהעידן תם, הוא עדיין קיים ● עידן קוסמולוגי נמתח על פני מיליארדי שנים, עידן גיאולוגי נמשך אלפי מיליונים של שנים, עידן היסטורי נמדד במאות שנים, אבל עידן פוליטי? שנות נתניהו נחשבות אצלנו לעידן, אבל בחייאת - יש לי בארון ג'ינסים ותיקים יותר ● דעה

ג'ייסון גרינבלט, השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון / צילום: רויטרס

גרינבלט לקראת פרסום תוכנית השלום: "שום דבר לא מושלם, צריך פשרות"

שליחו המיוחד של טראמפ למזה"ת המסיים את תפקידו הביע תקווה כי חזון הממשל האמריקני ידרבן את ישראל והפלסטינים להיכנס למו"מ שיוביל להסכם שלום וליציבות מעבר לירדן ולמצרים ● "חמאס והג'יהאד מוכנים להרוס את חיי הפלסטינים במסעם להשמיד את ישראל", טען

אוהדי "מכבי פאנאטיקס" של מכבי תל אביב בשער 11 / צילום: רויטרס

מנג'ר ביציע: מנהלים וקבוצות הכדורגל שהם לא יכולים לחיות בלעדיהן

עוד שבת של כדורגל: חמישה מנהלים מספרים על אהבתם חסרת הפשרות לקבוצת הכדורגל שהם מעריצים

חמדה מרק / צילום: איל יצהר

"החלטתי ללמוד כלכלה דווקא בגלל שהיה קשה להתקבל"

פורטפוליו עם חמדה מרק, הפורשת מתפקיד ראש אגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים וסמנכ"לית במשרד הביטחון, על הרצון לתרום למדינה, על ההישגים ועל הסיוע לחיילים

מרצדס CLA / צילום: יח"צ

כרטיס כניסה יוקרתי: מרצדס CLA היא רכב לצעירי האלפיון העליון

למרות ממדיה המשפחתיים, ה-CLA נראית ומרגישה מכוניות יקרה ויוקרתית, וגם המחיר תואם

 

 

יונתן צ'רצ'י / צילום: איל יצהר

"אני בדרך לפת לחם, אבל אני מאושר"

בשנים האחרונות השחקן יונתן צ'רצ'י עושה רק מה שטוב לו. לכן, יש תקופות שהוא חי כמו שייח' עשיר וימים שבקושי נשאר לו כסף לשכר דירה

מטוס של XL Airways / צילום: מרקו דג'וריקה, רויטרס

עוד קריסה: חברת הלואו קוסט XL Airways הפסיקה פעילותה

החברה נקלעה לקשיים כלכליים בעקבותיהם היא פרסמה הודעה באתר האינטרנט שלה לפיה היא מעדכנת את הנוסעים כי היא הפסיקה למכור כרטיסי טיסה לטיסותיה ● החברה מצטרפת לחברת לואו קוסט צרפתית אחרת שקרסה לאחרונה

ריבלין, נתניהו וגנץ באזכרה של הנשיא לשעבר פרס / צילום: לע"מ

מה באמת חושב דרעי ואיך הגיב נתניהו לתוצאות הבחירות. מאחורי הקלעים של הדרמה הפוליטית

בליכוד לא הפנימו במשך שעות ארוכות שאין לנתניהו שום סיכוי להרכיב ממשלה ושידרו עסקים כרגיל • רק כשהתמונה החלה להתבהר, מיהר ראש הממשלה להחתים את מפלגות הימין והחרדים על מסמך הבלוק הימני, ובמקביל לרוץ ולקרוא לבני גנץ להצטרף לממשלת אחדות

ראש הממשלה נתניהו בדרך להצבעה במליאה/ Ronen Zvulun , צילום: רויטרס

האקונומיסט: "קינג ביבי נכשל והכתר נשמט מידיו, שלטון נתניהו מגיע לסיומו"

השבועון הבריטי מקדיש היום לבחירות בישראל כתבה נרחבת וממהר להכריז כי המותג הפוליטי הכל יכול הובס, למרות שגם לגנץ אין עדיין דרך ברורה לקואליציה ● ערב הבחירות באפריל הקדיש האקונומיסט לנתניהו את כתבת השער, הכתיר אותו כפוליטיקאי המוכשר ביותר בישראל אך הזהיר מפני מדיניותו שתוארה כהרסנית לדמוקרטיה

חצבים 2019 / צילום: יותם יעקבסון

החצבים כבר כאן

בסוף הקיץ, כשכבר נדמה שאי אפשר לסבול עוד את החום, פורחים החצבים ומזכירים שהסתיו כבר ממש בפתח ● הצעות למסלולים שבכולם אפשר לראות את הפרח המשמח

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

ארה"ב שולחת חיילים לסעודיה; באיראן מאיימים: ישראל בסכנה

טראמפ: "איפוק הוא ביטוי לעוצמה" ● שר-ההגנה האמריקאי, מארק אספר: הכוחות הנוספים לצרכי הגנה על "תשתיות חיוניות", בעקבות בקשה של סעודיה והאמירויות הערביות המאוחדות ● יו"ר המטות המשולבים: מדובר בכמה מאות חיילים; ייתכנו כוחות נוספים ממדינות שארה"ב מבקשת מהן להצטרף למאמץ

ישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

נעילה שלילית בניו יורק; הנסדא"ק נחתך ב-0.8%; מדד הפחד קפץ בכ-6.8%

מדד הדאו ג'ונס ירד היום 0.6%, S&P 500 ירד 0.5% מערכו ● נציגי המשלחת הסינית לשיחות הסחר ביטלו ביקור עם חקלאים במונטנה שבארה"ב ● טראמפ הודיע כי הטיל סנקציות על הבנק המרכזי של איראן ● בבורסות אירופה הקאק זינק ב-0.56%, הדאקס ננעל ביציבות ואילו הפוטסי הבריטי איבד היום 0.16% מערכו