גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים נחשפים: איך יכול להיות שציוני ההסמכה של כל הרופאים בישראל זהים?

הסוד השמור של הפקולטות לרפואה: ציוני הסטודנטים בפקולטות השונות מעידים כי תוכניות הלימודים החדשות מוכיחות את עצמן • פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת בן־גוריון, "פסיכומטרי גבוה לא מעיד על טיבו של רופא. התוכנית השש שנתית היא פאסה"

סטודנטים לרפואה / צילום: יחידת צילום שיבא
סטודנטים לרפואה / צילום: יחידת צילום שיבא

ב-2018 השתוו ציוני הגמר של הסטודנטים בפקולטה החדשה ביותר לרפואה בישראל לאלה של הסטודנטים בארבע הפקולטות הוותיקות. הסטודנטים בפקולטה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת, שנוסדה ב-2011 - השיגו ציונים דומים לאלה של הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, בטכניון בחיפה ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב (בית ספר לרפואה בפקולטה למדעי הבריאות). כך עולה מניתוח שערכו בעבור "גלובס" בתנועה לחופש המידע ומנתונים שמסרו לידנו הפקולטות. זו הפעם הראשונה שבה התנועה מבקשת ומביאה לפרסום את ציוני הסטודנטים לרפואה בישראל.

בשנים קודמות הציונים בצפת היו מעט נמוכים יותר בהשוואה לארבע הפקולטות הוותיקות, ואילו ב-2018 הציון הממוצע של הסטודנטים במבחני הגמר כבר חפף לזה של הסטודנטים באוניברסיטה העברית: 74. בבן גוריון הציון הממוצע הוא 73, בטכניון 75 ובאוניברסיטת תל אביב הוא הגבוה ביותר: 76. ב-2017 הציון הממוצע שהושג בצפת היה הנמוך ביותר - 74 - ואילו בפקולטות בתל אביב ובטכניון הוא היה הגבוה ביותר: 78 ו-77 בהתאמה. את ניתוח הנתונים ערך גיא זומר, רכז מידע בתנועה לחופש המידע.

הציון הסופי משקלל את הציונים הממוצעים שהשיגו הסטודנטים במועד א' של בחינות הגמר ברפואה, שהן אחידות לכלל הסטודנטים ומתקיימות בחמישה מקצועות יסוד: רפואה פנימית, רפואת נשים, רפואת ילדים, פסיכיאטריה וכירורגיה. רק סטודנטים שעברו את חמש הבחינות האלה, יכולים להתקדם לשנת הלימודים האחרונה, שהיא למעשה שנת התנסות בעבודה במחלקות שונות בבתי חולים (סטאז').

התוצאות מראות שהפערים בציונים בין הפקולטות קטנים מאוד, דבר המעיד מצד אחד על כך שבכולן רמת הלימודים גבוהה, ומצד שני, גם על האחידות במאפייני הסטודנטים, עקב סף הקבלה האסטרונומי ללימודי רפואה בישראל (פסיכומטרי של 730 לפחות).

אך ניתוח הציונים של הסטודנטים בצפת מעניין מעוד היבט. צפת היא הפקולטה היחידה בישראל שבה הסטודנטים לא לומדים במסלול "השגור" ללימודי רפואה בישראל - מסלול שש שנתי, שלאחריו שנת סטאז' - אלא בשני מסלולים אחרים: ארבע שנתי ותלת שנתי. בתל אביב קיים מסלול ארבע שנתי, לצד מסלול שש שנתי. כשמפלחים את ציוני הסטודנטים לפי מסלולים, מתגלה שציוני הסטודנטים דומים, מה שמעיד על הצלחתם של המסלולים החדשים יחסית. נכון ל-2017, במסלול השש שנתי הציון הממוצע היה 77, בארבע שנתי הוא 76 ובתלת שנתי 73.

מהו ההבדל בין המסלולים? במסלול השש שנתי הסטודנטים נכנסים ישירות ללימודי רפואה רציפים (ונדרשים לאותו סף קבלה אסטרונומי); התוכנית הארבע שנתית מיועדת לבוגרי תואר ראשון, והחל מאוקטובר תוצע גם בפקולטה החדשה לרפואה באריאל; התוכנית התלת שנתית מיועדת לבוגרי שלוש שנות לימודי רפואה בחו"ל (פרה-קליניים) ומוצעת רק בצפת.

מועמדים לקבלה לתוכניות הארבע שנתיות צריכים להראות הישגים טובים בתואר הראשון, להשלים קורסי ליבה מדעיים (כמו ביוכימיה, פיזיולוגיה ואחרים), וכן לעבור בחינות ייעודיות ומבחני אישיות שעורכת הפקולטה.

לאור הצלחתן של התוכניות החדשות, והעובדה שהן פותחות צוהר ללימודי רפואה לעוד סוגי סטודנטים, יש מקום להעלות את השאלה אם לא הגיעה העת לעבור מהמודל של מסלול הלימודים השש שנתי, למודל הארבע והתלת שנתי; או לכל הפחות להרחיב את המסלולים החדשים. מהם היתרונות והחסרונות? "גלובס" מנתח.

בר-אילן משתווה לפקולטות

"כשליש מהלומדים בחו"ל נשארים שם"

הרציונל שהנחה את פתיחתן בשנים האחרונות של התוכניות התלת והארבע שנתיות הוא קידום הכשרת רופאים מהירה יחסית, לצד הצורך להכשיר בישראל רופאים שיצאו ללמוד בחו"ל.

בשנים האחרונות ישראל מוטרדת מאוד מהגידול האסטרונומי שחל במספר הסטודנטים הישראלים שלומדים רפואה בחו"ל. כיום כשישה (!) מכל עשרה רופאים חדשים קיבלו את הכשרתם בחו"ל (במקומות שבחלקם רמת הלימודים לא טובה) - הנתון הגבוה ביותר ב-OECD.

כך שבשורה התחתונה הצרכים של ישראל כיום הם כפולים: מצד אחד, הכשרה מהירה של רופאים, על רקע מחסור באלפי רופאים בישראל; ומצד שני - העברת יותר רופאים ממסלולי הכשרה בחו"ל לישראל. זו הסיבה שתוכניות משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה הן להגדיל את מספר הסטודנטים הישראלים לרפואה מ-750 לשנה לכאלף בשנים הקרובות.

"יש אלפי ישראלים שלומדים בבתי ספר לרפואה בחו"ל, רבים מהם ברמה יחסית נמוכה. רק במזרח אירופה מדובר ב־4,000 סטודנטים לפחות", אמר באחרונה ל"גלובס" פרופ' שאול יציב, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים. "המשימה הלאומית שלנו היא לשמור על הרמה הגבוהה של הרפואה כאן".

התוכניות התלת והארבע שנתיות יוכלו לסייע בכך, כי סטודנטים ישראלים פונים לרוב ללימודי רפואה בחו"ל בלית ברירה. ככל שיהיו יותר מסלולים ארבע שנתיים, סטודנטים יוכלו להוכיח מצוינות בתארים ראשונים ולהמשיך לעוד תואר ברפואה, וכך לדלג מעל משוכת תנאי הסף.

"יש סטודנטים נהדרים שלא הצליחו להתקבל ללימודי רפואה אפילו עם פסיכומטרי של 750, ויש אחרים שלא השקיעו בלימודים בתיכון, אז אין להם בגרות טובה, אבל הם מבריקים", אומר פרופ' שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ולשעבר איש סגל בפקולטה בתל אביב. "לכן חשבנו לפני כעשור בתל אביב שצריך לייצר עוד דרך להתקבל ללימודי רפואה וכך הגיעה לעולם התוכנית הארבע שנתית. העובדה שכיום 600-500 צעירים נוסעים מדי שנה ללמוד רפואה בחו"ל ועוד משלמים על כך 10-20 אלף יורו בשנה - זה חוסר צדק חברתי. כשליש מהם נשארים בחו"ל ולא חוזרים לישראל, וגם זו בעיה".

אז על הרקע הזה החלטתם להציע באריאל רק תוכנית ארבע שנתית?
"כן, ראיתי שהתוכנית עובדת היטב בתל אביב, וגם הניסיון של בר־אילן מוכיח זאת. גם המועצה להשכלה גבוהה העדיפה את המסלול הזה, כי הוא מאפשר לרופאים להיכנס למערכת בעוד ארבע שנים במקום בעוד שש".

בבר-אילן יציעו מהשנה הבאה גם תארים ראשונים של קדם-רפואה (Pre-Med), שלאחריהם אפשר להמשיך לתוכנית הארבע שנתית. תוכנית דומה קיימת באריאל כבר כמה שנים.

"יש יתרון בקבלת סטודנטים מרקע מגוון"

אשכנזי לא חושב שצריך להכחיד לגמרי את התוכניות השש שנתיות בישראל, אך יש גם מי שכן חושב כך: פרופ' רבקה כרמי, עד לאחרונה הנשיאה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב והדיקנית לשעבר של הפקולטה למדעי הבריאות. לדעתה, ישראל צריכה לשקול מעבר ללימודי רפואה בהתאם למודל האמריקאי: קודם תואר ראשון ואחר כך תואר המשך המעניק תואר דוקטור ברפואה (MD). בישראל אימצו רוב הפקולטות לרפואה את המודל האירופי, המבוסס על שש שנות לימוד רציפות, ואחריהן עוד שנת סטאז'. "התוכנית השש שנתית היא מעט פאסה", אומרת כרמי. "המודל אמריקאי מתאים יותר בעיניי, כי תואר ראשון מעניק ידע רחב, ורופא זקוק להשכלה רחבה שכוללת את מדעי הרוח והחברה לצד מדעי הטבע".

ואיך יוכרע מי מהסטודנטים בתואר הראשון ממשיך לתואר השני ברפואה?
"על בסיס מצוינות. אפשר להחליט שהחמישון העליון במידרג הציונים בתואר ראשון יוכל להתקבל לתואר שני, בלי פסיכומטרי. לצד זאת, כדאי שיהיו כלי מיון ייחודיים לתואר ברפואה".

פרופ' רבקה כרמי. "לא לגמרי בחירה עצמאית וחופשית"

כרמי טוענת שדרישות הקבלה כיום למסלולים השש שנתיים ברפואה מדירים מהם רופאים פוטנציאליים נהדרים, כי ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד הוא אינו ערובה להצלחה בתחום הרפואה. "מבדיקות שעשינו, לא מצאנו מתאם בין פסיכומטרי גבוה ובין טיב הרופא ותפקודו בהמשך", היא אומרת.

"השאלה אם לשנות כאן את מודל הלימודים עולה לעתים קרובות בפורומים של חינוך רפואי", אומר דיקן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן, פרופ' קרל סקורצקי. "מצד אחד, התוכנית השש שנתית מאפשרת לדיקנים 'לעצב' את הסטודנט כרצונם. מצד שני, יש יתרון בקבלת סטודנטים בשלים מרקעים אקדמיים מגוונים: מפיזיקה, סיעוד, לימודי מזרח-אסיה, פילוסופיה וכימיה. כך קורה במסלולים הארבע שנתיים. לשמוע מה יש לסטודנטים כל כך מגוונים לומר על נושא נתון - זה מעשיר מאוד את הדיון ואת הלימודים בכלל".

ד"ר זיו סרוסי הוא בוגר תואר ראשון במדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב שהמשיך למסלול הלימודים הארבע שנתי בפקולטה לרפואה בצפת וסיים השנה. כיום הוא מתמחה בפסיכיאטריה בבית החולים העמק בעפולה. "כשלמדתי מדעי המוח לא ידעתי שאני רוצה להיות רופא, ודברים התגלגלו כך שהחלטתי רק בהמשך שרפואה היא הכיוון עבורי. התוכניות השלוש והארבע שנתיות בהחלט יכולות לסייע לאנשים שהבחינה הפסיכומטרית עושה להן עוול. ידוע שמדובר בבחינה מוטה תרבותית, דבר שעלול לפגוע באוכלוסיות מיעוטים בישראל. אך גם מערכות הסינון לתוכניות החדשות יותר הן קשות וקפדניות, ולא פשוט כלל להתקבל אליהן".

עוד כתבות

רוברט בוקביץ' / צילום: יח"צ

"בישראל האופן ספייס שלנו רועש יותר": מייסד רשת חללי העבודה המשותפים הגרמנית מתכונן להתרחבות

רוברט בוקביץ', המייסד והמנכ"ל של רשת חללי העבודה המשותפים הגרמנית rent24, כבר פתח 60 סניפים בעולם, מהם אחד בתל אביב, ובקרוב ישיק כאן מרכז שני ● "הגמישות מתאימה לא רק לסטארט-אפים אלא גם לענקיות כמו אמזון"

ענת גואטה / צילום: איל יצהר

רשות ני"ע מקדמת: חברות ת"א 125 יורשו להנפיק אג"ח היברידיות עם גמישות במועד פירעון החוב

הרשות הפיצה מסמך היוועצות להערות הציבור בדבר התרת מכשיר פיננסי חדש, שיאפשר דחייה בתשלום ריבית או קרן, ושנמצא במעמד נחות לאג"ח רגילות

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

גנץ: "לא נוסעים לאוקראינה לביקור שלא קשור למה שקורה כאן"

יו"ר כחול לבן, בני גנץ, התראיין היום לתוכנית "פגוש את העיתונות" והתייחס למתיחות בדרום ולאירועים הפוליטיים האחרונים ● באשר לאפשרות לשבת עם המשותפת בממשלה, אמר גנץ: "אני רוצה לשרת את כל אזרחי ישראל, אך נשב רק עם אנשים שמכירים בישראל כיהודית ודמוקרטית, ויש בתוך המשותפת מי שמערערים על כך"

סוחר מודאג בוול סטריט

סין החריפה את מלחמת הסחר, טראמפ הפיל את וול סטריט; הנאסד"ק צנח ב-3%

החרפה במלחמת הסחר: סין הודיעה היום כי בכוונתה להטיל מכסים חדשים על סחורות אמריקאיות, בסך 75 מיליארד דולר ● טראמפ הורה לחברות אמריקאיות למצוא אלטרנטיבות לפעילותן בסין ● בעקבות ההודעה, חברות הרכב האמריקאיות, ביניהן טסלה, רשמו ירידות חדות עם תום המסחר

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא צרפת עמנואל מקרון בוועידת הG7־ בצרפת / צילום: רויטרס

השבוע בשווקים: עיני השוק מופנות לפסגת ה-G7 והודעת הריבית של בנק ישראל

פסגת ה-G7 כבר סיפקה הבוקר כותרות מצד הנשיא טראמפ לגבי ההסלמה ביחסי הסחר מול הסינים ● עיני השוק נשואות לתגובות נוספות בנושא מתיחות הסחר לאחר הדרמה בסוף השבוע האחרון ● בנק ישראל יכריז על גובה הריבית ביום רביעי וצפוי להתקפל מהכוונה להעלות ריבית בטווח הקרוב ● התחזית השבועית של "גלובס"

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, באירוע השקת קמפיין בחירות בעברית / צילום: תמר מצפי, גלובס

יו"ר הרשימה המשותפת עודה: התנגדות בני גנץ אליי היא גזענות

שאלת ההיתכנות של קיום קואליציית מפלגות המרכז-שמאל שוב עולה לכותרות, וזאת בעקבות התבטאויות של יו"ר הרשימה המשותפת ויו"ר סיעת כחול לבן בנושא

דונלד טראמפ ובוריס ג'ונסון מתבדחים בפסגת G7 / צילום: דילן מרטינז, רויטרס

הבית הלבן מבהיר: "טראמפ לא מתחרט על הטלת המכסים, אלא שלא העלה את התעריפים גבוה יותר"

לאחר העלאת מכסים הדדית בסוף השבוע האחרון, הנשיא האמריקאי אומר כי עדיין מתנהל שיח מול הסינים, וכי הם מעוניינים בעסקה יותר מהאמריקאים ● בניגוד לכותרות לפיהן טראמפ מתחרט על הטלת המכסים, בבית הלבן מבהירים אחרת: "תשובתו לא הובנה ראוי"

בלקברי / צילום: Mark Blinch, רויטרס

בלקברי סוגרת את מרכז הפיתוח בישראל; 40 עובדים יפוטרו

החברה הקנדית הקימה פעילות פיתוח בישראל ב-2015, על בסיס הסטארט-אפ Watchdox ● המוצר של Watchdox ימשיך להיות מתוחזק על ידי צוות של 20 עובדים בארה"ב

שבי שמר / צילום: שלומי יצהר

בדרך למיזוג? אגוד במגעים לרכישת תיק אשראי לרשויות מקומיות מדקסיה ודיסקונט

רשות התחרות אישרה את בנק אגוד כרוכש פוטנציאלי של תיק האשראי, שהרשות הכריחה את דיסקונט ואת דקסיה למכור על מנת שתתיר להם להתמזג ● אגוד בעצמו נמצא במאבק משפטי על מיזוגו לתוך מזרחי טפחות

לוי רחמני - מנכ"ל חברת ביטוח איילון / צילום: איל יצהר

בצל המאבק בין בעל השליטה ליו"ר היוצא: זינוק של 180% ברווחי איילון במחצית

הרווח הכולל של קבוצת הביטוח הסתכם ברבעון השני של 2019 בכ-41.6 מיליון שקל, זינוק של 223% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● מתחילת השנה הרוויחה החברה כ-80.7 מיליון שקל ● רווחי השיא נהנו מביטול השפעות וינוגרד בנוגע לריבית ההיוון לחישוב זכויות המבוטחים בביטוחי החבויות – שהוסיף לאיילון רווח לאחר מס של 30.8 מיליון שקל

גיא סלע / צילום: סיון פרג'

מייסד חברת סולראדג' גיא סלע נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן

סלע (54), יוצא יחידת הטכנולוגיה של חיל המודיעין, הקים יחד עם שותפים את סולאראדג' בשנת 2006 ● לפני קרוב לשנתיים עדכן סלע את בעלי המניות של סולאראדג' כי הוא חולה בסרטן

מדף חמוצים ישראלים / צילום: שני מוזס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המיזוג בשוק החמוצים מתקדם: קבוצת יבנה מבקשת מהרשות לתחרות לרכוש את המתחרה בני דרום

המגעים לעסקה נחשפו לראשונה ב"גלובס" ● היקף המכירות השנתי של שימורי יבנה מסתכם בכ-92 מיליון שקל במונחי מכירות קמעונאיות ● אם העסקה תושלם, היא צפויה להוסיף לחברה מכירות בהיקף שנתי של כ-28 מיליון שקל

מנכ"ל מימון ישיר, ערן וולף  / צילום: מימון ישיר

בנק ההלוואות לרכב של משפחת שנידמן ממשיך לצמוח: מימון ישיר מציגה רווח של 73.5 מיליון שקל במחצית, גידול של 44%

ברבעון השני השנה הרווח הסתכם בכ-38.7 מיליון שקל, גידול של כ-191% ביחס לרבעון המקביל ● המנכ"ל ערן וולף: "אנו פועלים למעלה מעשור למיצוב כחברה המובילה בענף האשראי הצרכני ומתחרה משמעותית בבנקים, ותוצאות הרבעון מהוות עבורנו עדות לכך שאנו מממשים בהצלחה אסטרטגיה זו"

משה מנור, מנכ"ל פרוטליקס / צילום: יחצ

עם הערת עסק חי וחוב של 58 מיליון דולר: פרוטליקס בוחנת אופציות "לצורך מקסום הערך לבעלי המניות"

החברה, המתמקדת בפיתוח תרופות חדשות, מציגה הפסדים כבדים מפעילותה ותזרים שלילי מפעילות שוטפת ● מאז השיא ב-2014 איבדה המניה כ-90% מערכה

שלמה רודב / צילום: רמי זרנגר

מחיקות הענק של בזק יובילו את החברה לגירעון בהון העצמי; המניה צנחה 50% בשנה האחרונה

ההחלטה על הפחתת שווי הפעילות של פלאפון תביא למחיקה של 951 מיליון שקל בשווייה של חברת הסלולר בספרי החשבונות של בזק ● ברשות ני"ע הודיעו לבזק כי לא נוצרו התנאים להכרה בנכס מס בסך 1.2 מיליארד שקל, שנבע לחברה כתוצאה מרכישת מניות yes מידי אלוביץ'

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

מחריפות הירידות בבורסה בת"א בצל החרפת מלחמת הסחר; אגרות החוב הארוכות מזנקות בעד 2.5%

בורסות וול סטריט צנחו ביום שישי בעד 3% בצל העלאת מכסים הדדית מצד סין וארה"ב, לצד החרפת הטון של טראמפ נגד יו"ר הפד פאואל ● בזק צונחת על רקע מחיקה של נכס מס בגובה 1.2 מיליארד שקל שלא יתקבל כפי שציפתה מעסקת yes ● איי.די.או מזנקת ב-8.5% כנגד המגמה לאחר פרסום הדוחות

צפון אמריקה בסטיישן

צפון אמריקה בסטיישן, שבוע 30 ואחרון: המקום שבו היבשת נגמרת

המסע שלנו, שהתחיל בקצה הדרומי ביותר של אמריקה לפני כמעט שמונה חודשים, הגיע לשלב הסיכומים ● מה למדנו ומה ניקח איתנו הלאה מהטיול הארוך שלנו

עין רקת/ צילום: יותם יעקובסון

עין נון: אתר חדש, או יותר נכון מחודש, ליד הכנרת

בתחילת החודש נפתח למטיילים האתר המחודש בעין נון, פינת חמד ליד הכנרת ● מה הרווחנו מהחידוש, מה הפסדנו, ולאן יכולים לברוח הרומנטיקנים שרוצים לטבול במעיין פחות "מהונדס"?

אילון מאסק / צילום: ג'ו סקיפר, רויטרס

טסלה ופורד בעלות הפוטנציאל הגבוה ביותר להפסד ממלחמת הסחר

ענקיות הרכב האמריקאיות הן בין היצואניות המובילות של כלי רכב לסין, יחד עם ב.מ.וו ומרצדס בנץ ● אמש מניות הרכב של טסלה, פורד וג'נרל מוטורס התרסקו עם נעילת המסחר בארה"ב

דוד פתאל / צילום: רפי דלויה

פתאל החזקות כבר שווה 7 מיליארד שקל: המניה הגיבה בחיוב לתוצאות חזקות ברבעון השני

הכנסות ממלונות שנוספו לפורטפוליו במחצית השנייה אשתקד סייעו לחברת המלונאות להציג שורה עליונה של כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון השני, צמיחה של 74% ● יישום תקן 16 IFRS גרע כ-56 מיליון שקל מהשורה התחתונה שהציגה ירידה של 35% ברווח הנקי