גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפולו 11 מציינת 50 שנה: כל מה שצריך לדעת על החללית ששינתה את פני ההיסטוריה

התקציב של הפרויקט, שכר האסטרונאוטים, צופי הטלוויזיה, המדינות שבמרוץ, וכל שוברי הקופות הקולנועיים שמאחורי משימת החלל האמריקאית "אפולו 11", שמציינת יובל להמראתה

האסטרונאוט באז אולדרין מהלך על אדמת הירח, 1969 / צילום: רויטרס
האסטרונאוט באז אולדרין מהלך על אדמת הירח, 1969 / צילום: רויטרס

היום לפני 50 שנה שוגרה מפלורידה המשימה "אפולו 11", בדרכה להפוך לחללית המאוישת הראשונה שתנחת על אדמת הירח. תוכנית החלל האמריקאית, ש"אפולו 11" הייתה השיא שלה מבחינה ציבורית ועולמית, נחשבת עד היום למודל של פרויקט לאומי שהביא עמו מעבר להישגים סמליים ותדמיתיים גם שגשוג כלכלי ופיתוחים טכנולוגיים.

היא אולי הייתה תוצאה של מרוץ בין-גושי - מאבק בין ברית המועצות לארה"ב על הבכורה בהנחתת אדם על הירח - אבל הפרויקט היה אמור גם ליצור תחושת אחדות בקרב האנושות. הצילום של כדור הארץ כפי שהוא נראה מהירח, שהראה לראשונה לתושבי הכדור כיצד הם נראים מבחוץ, היה אמור לקדם את ההבנה בין המדינות והעמים, מתוך תחושה של שותפות גורל.

נכון להיום, התמונה ההיא משמשת בעיקר כאילוסטרציה לאיומים הגלובליים העומדים בפני כדור הארץ, במיוחד שינויי האקלים, שדורשים גישה בינלאומית משותפת שטרם גובשה בעשורים שעברו מאז נחתו בני אדם על הירח.

איך נראתה המשימה אז, כמה היא עלתה, וכמה אנשים חושבים שהכול היה בכלל מבוים?

המספרים של אפולו 11

400 אלף בני אדם

היו מעורבים בתוכנית החלל האמריקאית שהביאה לנחיתה של "אפולו 11" על הירח ולירידתם של האסטרונאוטים האמריקאים ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין לאדמתו, בתום מסע של ארבעה ימים הלוך ולפני מסע של ארבעה ימים חזור.

מינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי האמריקאי, הידוע יותר בראשי התיבות שלו נאס"א (NASA), הוביל פרויקט שכלל בנוסף לעובדי ממשל אלפי חברות פרטיות שהשתתפו במיזם הממשלתי. הם כללו ערב רב - ממדענים נאציים לשעבר שסייעו לפתח את הרקטות שיתגברו על כוח המשיכה של כדור הארץ ועד עובדי קייטרינג שסופק לעובדים. עם זאת, בתוך מאות האסטרונאוטים, מנהלי המשימה והאנשים שנכחו בחדרי הפיקוח בקייפ קנוורל וביוסטון, הייתה רק אישה אחת.

25 מיליארד דולר

בסך הכול עלתה תוכנית החלל האמריקאית בשנות ה-60, שהם כ-600 מיליארד דולר של היום במונחי אחוז מהתמ"ג. 

ב-1965 הושקעו שישה מיליארד דולר, 4.3% מהתקציב הפדרלי האמריקאי, לטובת תוכנית החלל האמריקאית. סכום זה ירד בהדרגה אחרי ההצלחות הראשוניות ואחרי הנחיתה המאוישת על הירח, עד שהגיע לשיא שלילי של 0.47% מהתקציב לפני כשנתיים. במונחים אבסולוטיים, התקציב נחתך בחצי. זאת, למרות הדגש ששם ממשל טראמפ הנוכחי על החזרת הנוכחות האמריקאית לירח.

151 דקות במצטבר

הלכו שני האסטרונאוטים ארמסטרונג ואולדרין על אדמת הירח. הם הספיקו להצטלם, לתקוע דגל אמריקאי, לאסוף עשרות קילוגרמים של דגימות קרקע ולומר (ארמסטרונג) את המשפט האלמותי: "זהו צעד קטן לאדם, קפיצה ענקית לאנושות".

אפולו 11/  צילום: רויטרס

8 דולרים ליום

הייתה תוספת השכר שקיבלו שלושת האסטרונאוטים של "אפולו 11" במהלך שמונת ימי המשימה. זו הייתה התוספת בזמנו לכל משימה "מחוץ לבסיס" - אם היא לירח או לבסיס שכן. השכר של האסטרונאוטים היה שקול לזה של טייסי קרב וטייסי ניסויים בחיל האוויר האמריקאי. סוכנות החלל הישראלית פרסמה באתר האינטרנט שלה, כי שכרו של ארמסטרונג במונחי שקלים היום היה כ-56 אלף שקל בחודש.

382 ק"ג

של אבני ירח נאספו במהלך תוכנית "אפולו", ונחשבים ל"אוצר לאומי" של ארה"ב. בשבוע שעבר נעצרה אישה בחשד שניסתה למכור אבן דרך האינטרנט בעבור 1.7 מיליון דולר. מי שנשלחו כדי "לקנות" את האבנים - שעתה נבדק אם הן אמיתיות ואם מקורן באבנים שהועברו כמתנות על ידי ממשלת ארה"ב לממשלות זרות - היו סוכני נאס"א. בעבר השיגה נאס"א אבן ירח בשווי חמישה מיליון אירו מאיש עסקים שקנה אותה מממשלת הונדורס. אפילו על האסטרונאוטים נאסר לאסוף אבנים או מזכרות מהירח באופן אישי. בעבר פסק בית משפט בארה"ב כי השווי של האבנים הוא 50 אלף דולר לגרם, בהתחשב בעלות תוכנית החלל האמריקאית.

600 מיליון בני אדם

צפו לפי ההערכות בהליכה של ארמסטרונג על אדמת הירח, אחד האירועים הטלוויזיוניים הזכורים ביותר והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה המודרנית. אוכלוסיית העולם באותה התקופה עמדה על 3.6 מיליארד בני אדם. למרות זאת, אחת מתיאוריות הקונספירציה הרווחות ביותר היא שהנחיתה בוימה באולפן טלוויזיה. סקר שהתקיים בבריטניה בשנה שעברה מצא שאחד משישה נשאלים הסכים להצהרה "הנחיתה על הירח הייתה מבוימת".

550 בני אדם

שהו בחלל מאז 1961, השנה שבה יורי גאגארין הפך לאדם הראשון שחזר מהחלל, רובם בעשורים האחרונים במסגרת תחנת החלל הבינלאומית. אך רק 24 בני אדם הגיעו למסלול ההקפה של הירח, ורק 12 בני אדם עד כה דרכו על אדמת הירח, האחרון שבהם בשנת 1972. האמריקאים, ברוח ההבטחה של טראמפ "Make America Great Again", הציבו לעצמם משימה לנחות שוב במשימה מאוישת על הירח עד שנת 2024. התוכנית הנוכחית של נאס"א נקראת "ארטמיס", על שם אחותו של אפולו במיתולוגיה היוונית.

שש מדינות

ועשרות חברות פרטיות מתחרות כיום כדי להיות הראשונות שירשמו הישגים בתחום החלל. סין התחייבה להקים בסיס מאויש קבוע על הירח עד שנת 2030, והייתה הראשונה להנחית חללית בצד החשוך של הירח בתחילת השנה. רק שלשום, נאלצה הודו לבטל ברגע האחרון שיגור חללית לא-מאוישת שנועדה לחקור את אדמת הירח.

הרוסים והיפנים גם הם נשארים במרוץ, ובשבוע שעבר הודיע נשיא צרפת עמנואל מקרון, על הקמת "מפקדת חלל" שתשתלב במאמצי האיחוד האירופי בתחום זה. בנוסף, עשרות חברות - כולל כאלה בהובלת הטייקונים אילון מאסק וג'ף בזוס - כבר פעילות בניסיונות לשגר תיירים לחלל ולבצע טיסות לירח וליעדים רחוקים יותר.

350 אלף דולר

שילמו (כל אחד) ליאונרדו די-קפריו וג'סטין ביבר בעבור הזכות לטיסה בת 90 דקות לחלל, על גבי המעבורת שמפתחת חברת וירג'ין, בבעלות המיליארדר ריצ'רד ברנסון. לפני כשנה הודיע מיליארד יפני כי הוא ישלם מיליוני דולרים תמורת הזכות להיות הראשון בטיסה מתוכננת (לשנת 2023) של המעבורת BFR, שאותה בונה המיליארד מאסק. עלות הפרויקט של מאסק אמורה לעמוד על כ-7 מיליארד דולר, והוא העריך בעבר כי ההכנסות ממנה יעלו על 10 מיליארד.

500 מיליון דולר

היו הכנסות שלושה סרטים בולטים שנעשו על תוכנית החלל האמריקאית. "אפולו 13" הכניס עד היום כ-350 מיליון דולר; "האדם הראשון", שעלה לאקרנים בשנה שעברה, הכניס כ-110 מיליון דולר, ו-"The Right Stuff", אחד הסרטים המוקדמים שנעשו על תוכנית החלל בימיה הראשונים, על פי ספרו של טום וולף, הכניס 40 מיליון דולר בלבד, אך נחשב עד היום לאחד הסרטים המוצלחים ביותר על השאיפות האמריקאיות להגיע לחלל. 

עוד כתבות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות