גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין עזיבת כ"ץ לבחירות הנוספות: האם לאובר נפתח חלון הזדמנויות

השינויים בצמרת משרד התחבורה עשויים להוות חלון הזדמנויות לכניסה של שירותי הסעות שיתופיים על נוסח אובר וליפט ● כניסתם, שנחסמה עד כה, עתידה "לשבש" באופן מהותי את כללי המשחק בשוק ● "גלובס" מנתח: מה יקרה למוניות, האם המחירים באמת יירדו וכיצד יגיב שוק הרכב המקומי

אפליקציית אובר / צילום: רויטרס
אפליקציית אובר / צילום: רויטרס

אחד הביטויים הנפוצים ביותר כיום בעולם "התחבורה החכמה" הוא הביטוי MOBILITY AS A SERVICE או בראשי תיבות MAAS. "תחבורה כשירות". הביטוי הזה מקושר בעיני רבים לרכב אוטונומי, ורק בשבוע שעבר הזכיר אותו פרופסור אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי, בתור יעד ביניים מרכזי לכל תעשיית הרכב האוטונומי.

אבל בישראל יש נטייה לשכוח, או אולי להדחיק, את העובדה שאותה "מונית רובוטית" שובת דמיון היא רק השלב האחרון, אם בכלל, באבולוציה של שירותי ה-MAAS. בין לבין, קיים בעולם שוק מסחרי משגשג של זימון, קישור ושיתוף נסיעות בין נהגים שאינם נהגי מונית לבין נוסעים, ובין נוסעים לבין עצמם (PEER TO PEER או בקיצור P2P), שעליו דילגה ישראל כמעט לחלוטין.

זהו שוק עצום שבו פועלות ענקיות דוגמת אובר וליפט. נכון לנובמבר 2018, הן חולקות ביניהן יותר מ-600 אלף נסיעות ביום בעשרות ערים בעולם. הענף כולו מגלגל מחזור הכנסות שנאמד ביותר מ-60 מיליארד דולר בשנה, עם צפי למחזור של יותר מ-350 מיליארד בתוך שש שנים.

התחום הזה עדיין רחוק משלב הבגרות. כמו תחומים מתפתחים רבים, הוא לוקה בבעיות בתחום הרגולציה ויחסי העבודה. בינתיים גם עוד לא הופיע שחקן שמצא את הדרך להפוך אותו לרווחי.

אבל אנחנו לא כאן כדי לשפוט או להעניק ציון עסקי אלא כדי רק לציין שמדובר ב"כוח טבע" שמשנה במהירות את מפת התחבורה בעולם. בקרוב מאוד - אולי כבר בחודשים הקרובים - הוא יתחיל להבקיע גם את חומות מבצר השמרנות הישראלית ויהפוך להיות גורם משבש (DISRUPTIVE) מרכזי בשוק התחבורה המקומי.

לפיכך, נתמקד בשאלות מעשיות: מתי, כמה זה יעלה ומה יהיו השפעות הלוואי על שוק הרכב. נציין בהערת אגב, שלמרות הנטייה להתמקד ב"אובר", שהיא השחקנית הגדולה בתחום ונמצאת מזה שנים בחוד החנית של מאמצי החדירה של ה-MAAS לישראל, כל האמור לעיל נכון גם ביחס למתחרותיה ממזרח וממערב, שיכנסו לכאן די במהירות ברגע שתיווצר פירצה בחומה.

פעילות פופולרית ועדיין לא רווחית

למה הן עדיין לא כאן?

למי שלא עקב האחרי הסאגה של ניסיונות אובר להיכנס לישראל, הנה תקציר העלילה: החברה מתדפקת על שערי ישראל זה כחמש שנים, מחזיקה בארץ נציגות מקומית, מתחזקת אתר בעברית, מקיימת שירותי "פיילוט" ומפעילה לובי נמרץ לשינוי תקנות התחבורה המקומיות, שאינן מאפשרות למי שאינו בעל רישיון מונית רשמי לבצע הסעות בשכר.

ניסיונות החדירה זכו ברבות השנים לכתף חמה בחלק ממסדרונות השלטון. החל מתמיכה פומבית של ראש הממשלה נתניהו ב-2016; עבור דרך המלצות רשמיות של הממונה על ההגבלים העסקיים ב-2017; וכלה במחקר שפורסם ביוני השנה על ידי אגף כלכלן הראשי באוצר, שבו הומלץ על הכנסת שירותים נוסח אובר תחת מגבלות. אבל כל הניסיונות נבלמו ביעילות על ידי הלובי של נהגי המוניות, בסיוע מטריית הגנה פוליטית ורגולטורית שפרש מעליהם שר התחבורה היוצא ישראל כ"ץ.

בין לבין, הכריז המשרד בדצמבר 2017 על "מהפכה בתחום התחבורה השיתופית" שבמסגרתה חתם השר כץ על תקנה "שמאפשרת לראשונה לבעלי רכב פרטי שיעמדו בתנאים שקבע משרד התחבורה לבצע נסיעות שיתופיות שלא למטרת רווח בכלי הרכב שלרשותם". באותיות הקטנות נכתב כי בעל רכב פרטי "יוכל לבצע עד שתי נסיעות שיתופיות ביום ברכבו הפרטי, הסכום המרבי לכל קילומטר נסיעה יעמוד על שני שקלים לכל היותר וההוצאות הישירות יחולקו שווה בשווה בין כל נוסעי הרכב באותה נסיעה לרבות הנהג".

זו ממש לא הייתה מהפכה. מדובר היה במעין נסיעה שיתופית על בסיס התנדבותי, או בעברית פשוטה "להציע טרמפ". נראה שהמטרה הייתה בעיקר לבלום את הסיכוי לשירותים מסחריים כאלה. ואכן, שנה וחצי אחרי "המהפכה" הזו היא כמעט נשכחה ולא הותירה חותם.

מתי שוק הנסיעות ייפתח לכולם?

כדי לענות על השאלה אנחנו צריכים להוריד את הכובע של כתבי הרכב ולהיכנס, באי-נוחות, לכובע של פרשנים פוליטיים. הסיבה המרכזית להתחממות זירת התחבורה השיתופית בקיץ 2019 היא כמובן עזיבתו החפוזה של השר כ"ץ לאחר עשור בתפקיד ומינויו של שר תחבורה חדש, שרגישותו לכוח הפוליטי של ענף המוניות אמורה להיות פחותה.

חילופי הכיסאות, לצד תמיכת רה"מ, יוצרים כביכול חלון הזדמנויות לשינוי התקנות שיאפשרו כניסה של שירותי הסעות מסחריים. עם זאת, לאף אחד בענף עדיין לא ברור מה מידת ההשפעה מאחורי הקלעים שנותרה לשר כ"ץ במשרד שבו שלט במשך זמן כה רב.

די ברור שחלון הזדמנויות הזה עשוי להיסגר, או להיפתח בצורה רחבה, אחרי הבחירות מועד ב'. בנוסף, במצבו הנוכחי של הגירעון בתקציב מהלך כזה לא יהיה קל לביצוע, אם יהיה כרוך בהסדר פיצויים נרחב עם בעלי המוניות.

למרות זאת קיימות הערכות, די סולידיות, שהשוק יפתח כבר במחצית הראשונה של השנה הבאה. עובדה שזה קרה גם בשווקים אחרים בעולם שבהם הייתה התנגדות פוליטית ומעשית חזקה לא פחות של נהגי המוניות. בצרפת למשל, שבה רישיון למונית עולה בין 100 ל-300 אלף אירו להבדיל מכ-250 אלף שקל בארץ, זה קרה.

עמדת איסוף באינדיאנפוליס. האם גם בנתב"ג בשנה הבאה? / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

האם מחירי המוניות יצנחו?

שאלת התעריפים הא אחת ממוקדי "השיבוש" המרכזיים, שיתלוו לכניסת שחקני התחבורה החדשים לישראל. בהנחה שלא יוטלו על נהגי השירותים הללו "אגרות קנס" כבדות ויוסדר עניין הביטוח, לנהגי אובר ושות' יהיה יתרון כלכלי התחלתי ברור על פני נהגי המוניות, בשל העדר צורך לרכוש "מספר ירוק" או לשלם דמי שכירות חודשיים בגינו.

מצד שני, מחירי המוניות נמצאים בישראל תחת פיקוח הדוק, שמייצר לנהגים שולי רווח מכובדים. זאת לעומת "מנגנון התמחור המשתנה" של חברות ה-P2P, שנגזר בכל רגע נתון מהביקוש ומההיצע של ההסעות. המנגנון הזה משמש כאמצעי להתאמת היצע כלי הרכב הזמינים לביקוש ותוך כדי כך מעניק לנהגים תמריצים להעמיד את עצמם ואת כלי רכבם לטובת מתן שירותי תחבורה.

לא ברור האם הרגולטור יסיר כליל את פיקוח המחירים כדי לאפשר תחרות חופשית ומלאה, או שינסה להטיל פיקוח מחירי מינימום או מקסימום גם על "נהגים חופשיים".

בשורה התחתונה, מי שמצפה לצניחה דרמטית במחירי שירותי הנסיעות הפרטיות בישראל "ביום שאחרי" פתיחת השוק, יצטרך להתאים ציפיות. "אובר" ו"ליפט" הן כיום חברות ציבוריות, שנמצאות תחת לחץ כבד של בעלי המניות לעבור לרווחיות או לפחות לצמצם הפסדים. לפיכך, האופציה של מחירי רצפה או הפסד במטרה לכבוש נתח שוק ולנעוץ דגל אינה ריאלית. סביר יותר להניח, שהתחרות תתמקד בשלב הראשון לא במחירים רוחביים אלא באיכות השירות ובשירותי לוואי ייחודיים.

האם כל אחד יכול להיות נהג?

כניסת שחקנים חדשים מתחום ה-P2P נחשבת בעולם כגורם חיובי וממריץ לשוק הרכב המקומי מכמה סיבות. הראשונה היא, שמנגנון הדירוג וההיזון החוזר של הלקוחות לנהגים, למכוניות שלהם ולאיכות השירות יוצר מוטיבציה לשימוש בכלי רכב חדישים ואטרקטיביים יותר. במילים אחרות, אם חשבתם להסיע נוסעים בשכר במכונית העירונית הקטנה שלכם, בליווי ריח סיגריות וחיתולים במושב האחורי, סביר להניח שהקריירה החדשה שלכם לא תאריך ימים.

חברות דוגמת אובר, ליפט, DIDI הסינית ואחרות מודעות לצורך הזה, ומנצלות את כוחן הכלכלי להקמה ותמיכה במערך נרחב של שירותי רכב במדינות שבהן הן פועלות. הן מקיימות קשרים עם יצרני ומשווקי רכב למתן הנחות לרכישת רכב חדש, מציעות שירותי השכרה וליסינג לנהגים, שירותי טרייד-אין ומכירת רכב, תחזוקה ועוד.

כיצד זה ישפיע על שיטת המיסוי?

ישראל היא שוק ייחודי מעצם העובדה שקיים בה בידול משמעותי מאוד בין המיסוי לרכישת מוניות "רשמיות", שהוא כמעט אפסי, לבין מס הקנייה על כלי רכב פרטיים, שבהם אמורים להשתמש הנהגים של שירותי ה-P2P.

לפיכך, היקף ההשפעה של השירותים החדשים על שוק הרכב תלוי במדיניות המס של ישראל. לאור "הנדיבות" המסורתית של המדינה ביחס למיסוי הרכב, לא סביר שאלפי או עשרות אלפי נהגי P2P "מזדמנים" יקבלו פטור ממס קנייה בדומה למוניות. סביר יותר להניח שהפטור ממס לרוכשי מוניות יבוטל כדי להשוות תנאים תחרותיים. הנה ציטוט מהמחקר האחרון, שפורסם במאי באתר הכלכלן הראשי של האוצר: "נכון להיום מוניות בישראל מקבלות הטבות מס משמעותיות, ובפרט פטור ממס קנייה. על פניו לא נראה כי יש להטבות המס הצדקה כלכלית ועל כן ראוי לבטלן". 

זריקת מרץ לשוק האוטו-טק והרכב החשמלי

אובר, ליפט, DIDI ,WAYMO הסינית ושחקניות גלובליות אחרות בתחום ה-MASS (תחבורה כשירות) לא מתמקדות רק בייצור הכנסות משינוע של אנשים וסחורות. הן גם נמצאות בחוד החנית של פיתוח תחבורת הדור הבא - אוטונומית, חשמלית ומקושרת, עם שירותי מידע מקושרי-ענן וערך מוסף לנוסעים.

יש מי שיטען שמדובר בטקטיקה שמטרתה "לתחזק" את ערכי המניות ולטפח את חלומות המשקיעים, תוך טשטוש הטעם המר של הביצועים העסקיים הבעייתיים בטווח הקצר. אבל עדיין מדובר בפעילות ניסוי ופיתוח עם תקציבים של מיליארדי דולרים, שיכולה להעניק דחיפה לא קטנה לאקו-סיסטם המתפתח של האוטו-טק הישראלי, במיוחד אם החברות הללו יעתיקו לכאן חלק מניסויי ה-MASS המתקדמים שהן עורכות ברחבי העולם.

החברות הללו גם מעודדות בטווח הקצר את נהגיהן להצטייד ברכב חשמלי, כולל סבסוד הרכב ומתן שירותי תמיכה בטעינה. בסופו של דבר, מדובר במהפכה תחבורתית וטכנולוגיות חובקת עולם, שמשנה את כללי המשחק. מהפכות כאלה סוחפות בדרך כלל את כל מה שעומד בדרכן ומוחקות את "העולם הישן". 

עוד כתבות

אבי בן אסאייג / צילום: יחצ

הלב בישראל, העיניים לחו"ל: מה מתכננת נסטלה לאסם ולמה העובדים חוששים?

סכסוך עבודה הוכרז באסם בתחילת השבוע על רקע הכוונה להעביר 40% מהיצור של החברה הבת טבעול לצ'כיה; במקביל נמכרה פעילת הגלידה; ומתקיימים ניסיונות למכור את "בית השיטה" • שלוש שנים חלפו מאז הפכה נסטלה לבעלים של 100% מאסם ומחקה את החברה מהמסחר וכעת העובדים חוששים מצמצום הייצור בישראל • אסם: "השגנו הישג חשוב בכך שנבנה לטבעול מפעל חדש בישראל" ● ניתוח גלובס

מחצבה בדרום. זכויות בנייה  של 120% לתעסוקה הופכות ל־600% במשרדים  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"אזורי התעשייה נעלמים": לאן עוברים המפעלים ומה יעשו התעשיינים שחייבים להישאר במרכז הארץ

שטח הקרקע לתעשייה מסורתית בישראל יורד והולך, בעיקר במרכז הארץ ● מי מרוויח ומי מפסיד מהתופעה הזו, ולאן ילכו כל המפעלים שלא יכולים לעבור לפריפריה?

יוסי דורי, כלל ביטוח / צילום: איל יצהר, גלובס

כלל ביטוח רוכשת מחברת טוטנאור של קרן פורטיסימו מבנה תעשייתי ב-96 מיליון שקל

כלל תשכיר לטוטנאור את הבניין שבאזור תעשייה הר-טוב בבית שמש לתקופה של 12 שנים לפחות בכ-6 מיליון שקל בשנה, המשקפים תשואה של כ-6.2% על ההשקעה

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

הבורסה ננעלה בעליות: דלק רכב וגזית גלוב עלו בחדות לאחר הדוחות

מדד ת"א 35 טיפס ב-0.66%, מדד ת"א 90 עלה ב-0.88% ● דלק רכב זינקה בכ-10% ● קרסו רשמה זינוק ברווח הנקי ברבעון השני פי 3 ל-46.4 מיליון שקל ● מניית אפי נכסים זינקה ב-5.2%, אנלייט אנרגיה זינקה ב-5.66%, נורסטאר זינקה ב-7.85%

מימין: ניר גלעד ורן עוז / צילומים: אלון רון, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מסתמן: ניר גלעד ורן עוז לא יקבלו חוזה לחמש שנים במגדל

בעקבות חשיפת "גלובס", רשות שוק ההון לא תאשר ככל הנראה סעיף בחוזי העסקה של גלעד ועוז במגדל, שמבטיח כי השניים יקבלו שכר על חמש שנות עבודה, גם אם תקופת העסקתם תהיה קצרה יותר ● הסיבה: הסעיף עשוי להתנגש בחוק שכר הבכירים שמגביל את שכרם לכ-3.5 מיליון שקל בשנה

מכירת תהל שנקלעה למשבר תותיר פירורים למחזיקי אג"ח קרדן אן.וי - שקיוו להיפגש עם 100 מיליון אירו ויותר

ההשקעה המתוכננת שבוחנת קרן פימי לבצע בחברת הפרויקטים בתחום המים נוקבת שווי של כ-35 מיליון דולר בלבד לתהל - כשליש מהשווי שבו הוערכה עד לאחרונה ע"י בעלת השליטה

מחכים בתור לביטוח לאומי / צילום: תמר מצפי

משרדי הבריאות והמשפטים נותנים את השירות הגרוע ביותר; מי המשרד הממשלתי המצטיין?

בדוח של רשות התקשוב במשרד רה"מ, הציון הממוצע שהעניק הציבור לרמת השירות שהוא מקבל מיחידות הממשלה מסתכם ב-65 בלבד ● את הציון הגרוע ביותר קיבל משרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי והכנ"ר) ● רשות הגבייה והאכיפה קיבלה ציון מספיק בקושי ● ומה הכי מעצבן את האזרח?

חווה לגידול קנאביס בצפון הארץ/  צילום: רויטרס

יו"ר קאנומד גיא רוזן התפטר אחרי ארבעה חודשים בלבד

וגם: שינויים בצמרת ניהול ההשקעות בנדל"ן בקבוצת הביטוח הראל, מנכ"ל גבאי מניבים יוסי גורדון הודיע על פרישה, סמנכ"ל הכספים של פתאל מונה לדירקטור במגדלי הים התיכון, מנכ"ל פייפאל ישראל מונה לסגן נשיא בחברה העולמית ואל"מ גלית גולן מונתה ליו"רית "חבר"

דב סלע, מנכ”ל ראדא / צילום: שלומי יוסף

מניית ראדא זינקה לשיא בעקבות זכייה של אלביט במכרז משהב"ט לאספקת מערכות "חץ דורבן"

מכ"מים שמייצרת ראדא משולבים במערכת שנועדה להגן על הנגמ"שים של צה"ל ● מחיר של 4.8 דולר למניה משקף לראדא שווי של 182 מיליון דולר ותשואה של יותר מפי 4 על השקעתה של בעלת השליטה, DBSI, לפני 3.5 שנים ● למרות צמיחה בהכנסות, החברה עברה להפסד רבעוני

ג'רום פאואל בנאום הערב אחרי החלטת הריבית / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

פרוטוקולי הפד: "הורדת הריבית ביולי היא לא תחילת מגמה"

מהפרוטוקולים, שהתפרסמו היום, עולה כי רוב חברי ועדת השוק הפתוח של הפד עומדים מאחורי טענת היו"ר ג'רום פאואל, שאמר כי הורדת הריבית שביצע, לראשונה מאז 2008, הינה חלק מהתאמה ולא תחילתה של מגמה

מזודות חכמות: הדור הבא/ צילום: יחצ

האינטרנט של הדברים החכמים: הגאדג'טים שמגדירים מחדש יעילות

פלסטר ש"נותן" תרופות, מזוודה עם מנעולים המבוססים על טכנולוגיות זיהוי, שעון שמכוון את עצמו לזמן המקומי וארגז חול עם חיטוי אוטומטי שמזהה חתולים שונים

פיתוח עסק / צילום: שאטרסטוק

כאבי הגדילה של הסטארט-אפים: איך להתרחב בלי לאבד אינטימיות

דייט עם המנכ"ל, עובד שמראיין את מי שמועמד לנהל אותו והפחתת ביורוקרטיה - כך מנסות חברות שצמחו במהירות לשמר את תרבות הסטארט-אפ שלהן

כלי של מפרולייט / צילום: באדיבות קבוצת SK

לראשונה: חברה ביטחונית ישראלית קיבלה תקן בינלאומי למניעת שחיתות

חברת מפרולייט, שמייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות לשימושים צבאיים, קיבלה ממכון התקנים הסמכה להפעלת תקן בינלאומי מחמיר לניהול מערכות למניעת שוחד ושחיתות

ראובן (רובי) ריבלין /צילום: תמר מצפי

ריבלין לננסי פלוסי: "לשמור את ישראל מעל למחלוקת הפוליטית"

נשיא המדינה ראובן ריבלין התקשר הערב ליו"ר בית הנבחרים הדמוקרטית ננסי פלוסי בניסיון לאחות את הקרע העמוק בין המפלגה המדוקרטית לישראל לאחר החלטה לאסור על כניסת שתי חברות קונגרס לישראל ● טראמפ: "יהודים שמצביעים למפלגה הדמוקרטית לא נאמנים לישראל"

יוסף ג'בארין   / צילום: דוברות הרשימה המשותפת

האם ח"כ יוסף ג'בארין שולט בנתונים על העצורים המינהליים בישראל?

חבר הכנסת מהרשימה המשותפת יוסף ג'בארין הפתיע כשטען כי בערך 500 עצורים מינהליים כלואים בישראל מבלי שנשפטו ● האם זה אכן המספר? ● המשרוקית של גלובס

רני (מימין) צים, עדי צים, כמעט חינם / צלם תמר מצפי

מגע ההצלחה של האחים צים: אס.אר אקורד ברמת שיא; צים סנטרס משפרת תוצאות

לאחר אקזיט מוצלח ברשת המזון כמעט חינם, עושים האחים רני ועדי צים חיל גם בעסקים שהם מנהלים כיום בנפרד: חברת הפרויקטים המסחריים מציגה צמיחה נאה למרות הקשיים בתחום הקמעונות בארץ, ואס.אר אקורד מנצלת את התנופה באשראי החוץ–בנקאי

איתן רכטר, קרדן / צלם תמר מצפי

לאחר כמעט 30 שנה של שותפות: איתן רכטר במו"מ למכירת החזקותיו בקרדן ישראל לגיל דויטש ורוני בירם

שווי השוק של המניות - כ-25 מיליון שקל ● רכטר משמש כמנכ"ל החברה מאז שנת 2000 וצפוי לפרוש לעסקים פרטיים ● דויטש ובירם, מייסדי אקסלנס, הצטרפו לאחרונה לגרעין השליטה בקרדן ישראל

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בארה"ב: נאסד"ק ודאו ג'ונס עלו ב-0.9%; טרגט זינקה ב-20%

נאסד"ק טיפס ב-0.9% ו-S&P 500 עלה ב-0.8% ● המדדים המובילים באירופה עלו מעל ל-1% ● טראמפ אומר כי ארה"ב "Doing great" עם סין, אך הבעיה היא יו"ר הפד פאואל; מוקדם יותר הכריז כי הוא שוקל שורה של צעדים לחיזוק הכלכלה ● טרגט זינקה לאחר שהיכתה התחזיות והעלתה את הצפי לשנה כולה ● פרוטוקולי הפד: "הורדת הריבית ביולי היא לא תחילת מגמה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

למה המשקיע הישראלי יכול להרגיש טוב יותר מאחרים?

על רקע ירידת ריביות בכל העולם וריבוי השווקים שבהם תשואות האג"ח שליליות, מתעוררת השאלה מה יכול בנק ישראל לעשות - אם הוא בכלל צריך לעשות - וכיצד יושפע המשקיע הישראלי מהצעדים האלה

אנשים בחוף ים בעת גל חום בצרפת  / צילום: Eric Gaillard, רויטרס

התחזית: ב-2030 יאבדו 80 מיליון עבודות במשרה מלאה בגלל החום

דוח של ארגון העבודה הבינלאומי מזהיר שההתחממות הגלובלית היא איום ממשי על פריון העבודה בעולם כולו, שעלותו עשויה להגיע ל-2.4 טריליון דולר ● המזגנים, שהצילו את עובדי המשרדים, לא רק מחריפים את בעיית ההתחממות, הם יוצרים "איי חום" בערים צפופות שפוגעים בתנאי העבודה של העובדים בחוץ ● בגרמניה, בעקבות גל החום האחרון, הירוקים כבר דורשים לעגן בחוק הקלות בימים חמים במיוחד