המבורגר עם חלפניו מטוגן/ צילום: איל יצהר
שיגעון ההמבורגרים הישראלי אינו מראה שום כוונה לעצור ולהירגע. לאט אבל בטוח, הופך ההמבורגר למאכל הלאומי של ישראל, משאיר אבק לחומוס ולפלאפל. יכול להיות שעובדתית זה לא נכון, אחרי הכול, לא מזמן התברר שישראלים מוציאים 750 מיליון שקל בשנה רק בחומוסיות, ושיש לא פחות מ-500 כאלה ברחבי הארץ.
אלא שחומוס, גם בעידן המודרני, הוא עדיין חומוס. ואילו המבורגר, כבר לא מעט שנים אינו רק המבורגר. לחומוס אפשר להוסיף גרגירים חמים, פול, טחינה, מקסימום בשר או פטריות. אבל להמבורגר? כבר מזמן לא מדובר רק על קציצה בלחמנייה עם עגבנייה וחסה, מקסימום קצת גבינה או בייקון.
מסעדות המוסיפות כל תוספת אפשרית לקציצה האהובה אינן דבר חדש, אבל דומה שבזמן האחרון, עולה מפלס הטירוף והשחיתות על כל דמיון. אחת ממסעדות ההמבורגר הכי מצליחות בתל אביב בשנים האחרונות היא מסעדת הפרוזדור. זו הפכה בשלוש השנים האחרונות למוקד עלייה לרגל של ממש, לפחות אצל צעירים שלא יכולים לשרוד שבוע בלי מפלצת הבשר הטחון שלהם.
הפרוזדור היא בעצם גלגולה הנוכחי של מסעדת "וייט הול", אחד ממקדשי הבשר הכי ותיקים בעיר. וייט הול הייתה במשך 30 שנה מוקד עלייה לרגל של חובבי אומצות רציניות, והייתה כנראה מסעדת הסטייקים המודרנית הראשונה בתל אביב. בדור שאחרי "מי ומי" ו"מפגש הסטייק" ולפני "מיט בר" הוותיקה, ולפני "הדסון" ו"מקום של בשר" בנווה צדק, הייתה וייט הול הכתובת היחידה כמעט למי שחיפש סטייקים ראויים להתכבד בהם.
לפני שלוש שנים וחצי הלכה וייט הול בדרך כל בשר. תרתי משמע. אלא שבמקום לסגור את שעריה לתמיד, החליטה המסעדה הנצחית להתעדכן, ובעיקר להשלים עם כך שבחלוף השנים הפסיקה להיות אטרקציה בתחום הסטייקים. היא עשתה זאת על-ידי ניסיון להפוך לאטרקציה בתחום קרוב, אבל קשה לא פחות ואולי אפילו יותר, המבורגרים, ועוד עם תחרות קשה בדמותן של "סוסו אנד סאנס", "אמריקה" ועוד.
בקושי רב הצלחנו למצוא שולחן, וגם זה הוקצה לנו לשעה אחת בלבד. לא נורא. אנחנו זריזים. התפריט של הפרוזדור כולל מן הסתם בעיקר המבורגרים. יש כאן אומנם גם כנפיים וסלט, אבל הסיפור הוא הקציצות. ואלו מגיעות עם כל-כך הרבה תוספות שונות ומשונות, עד שקצת קשה לבחור.
אחרי שבוהים בתפריט כמה דקות, מבינים את העיקרון. אתה צולח את השמות המצחיקים, או המנסים להצחיק - אלוף בצלות (המבורגר עם בצל מקורמל, טבעות בצל ובצל כבוש), החיים קשים (בייקון, צ'דר, גוואקמולה), כדאי לקרוא לסול, תרגום צולע קצת ל-better call saul - סדרת הטלוויזיה הנפלאה (פלפל קלוי חריף, גאודה ועוד), או "משה, אתה השתגעת לגמרי" - המבורגר עם בצל מקורמל, טבעות בצל, פטריות צלויות, ביצת עין ועוד.
בקיצור, הרעיון הוא, אולי תפסתם לבד, לבחור את הגבינה או הגבינות שאתם רוצים, אם אתם רוצים, הנקניק ואיזה וכמה בצל. נו, כן, יש גם גוואקמולה. כלומר אבוקדו עם המבורגר. הנוער הלך על המבורגר המכונה "להיות פחדן", כלומר מתכתב ישירות עם ה"פחדן" שמזמין אותו, שהוא בעצם קלאסיקן שמעדיף המבורגר עם המבורגר. זה היה אכן קלאסי. קציצה עסיסית, עשויה מדיום, כמו שצריך. ההמבורגר של פרוזדור, שרק כך אפשר כמובן לבדוק אותו באמת, הוא יופי של המבורגר. עסיסי, שומני במידה ולא גדול מדי ולכן לא מעיק. הלחמניות רכות ונעימות והתוספות טריות.
אבא של הנוער, כלומר אני, היה קצת יותר נועז והלך על אותם "חיים קשים" - המבורגר אבוקדו. בסדר, בסדר, היו שם גם בייקון וצ'דר, אבל האקסטרה המרכזי היה עדיין, ובכן, סלט אבוקדו. זה היה בדיוק מה שזה נשמע. מוגזם לגמרי. האמת, מוגזם מאוד. ובכל זאת, ראה זה פלא, לא נעים להודות, מאוד-מאוד נהניתי מזה.
הנוער הגדול יותר הלך על המבורגר בשם כחול ומעושן, שהכיל, כמו ששמו מסגיר, גבינה כחולה. וגם בייקון, ארוגלה, מיונז עם בלסמי ובצל סגול כבוש. וגם זה היה פשוט נהדר. ניסיתי.
אמא של הנוער ואשת חיקי האהובה התפרעה לגמרי עם משהו בשם "עשן קדוש", מחווה לעשן הלבן שיוצא מהוותיקן אחרי שבוחרים סוף-סוף אפיפיור. הנ"ל הכיל, חוץ מקציצה (מצוינת, אגב) ולחמנייה (כנ"ל) גם גאודה ובייקון וגם פלפלי חלפניו כבושים ואז מצופים בפרורי לחם ומטוגנים. זה היה מפתיע, מוזר, מופרע ונהדר. ההמבורגר המצטיין של הערב, וכולם היו טובים.
הצ'יפס היה מצוין, תפריט הבירות קומפקטי אבל מדויק, כולל בירות הבוטיק של מיקלר, האווירה צעירה וזרוקה והסך הכול כיפי לאללה.
מה שכן, אני כנראה מזדקן. לא רק שלא קל לי לתקוע המבורגרים באמצע הלילה, נהיה לי קצת קשה גם עם הרעש. שלא נדע.
● כדאי להכיר: המבורגר בבית. אם מתחשק לכם המבורגר כהלכתו בבית, כל שעליכם לעשות הוא לחמם היטב מחבת פסים, לערבב היטב תערובת בשרים שהשארתם מחוץ למקרר חצי שעה לפני הצלייה, לכדרר ואז לשטח. אם יש לכם סבלנות, תנו לקציצה לנוח שעתיים במקרר לפני הצלייה ורק אז חממו מחבת וצלו כשתי דקות מכל צד, עם מלח.
פרטים: מנדלי מוכר ספרים 6, תל אביב, 03-5233223. א'-ש' 00:00-12:00
מחירים: להיות פחדן - 49 שקל, החיים קשים - 58, עשן קדוש - 58, כחול ומעושן - 58, סלט גדול - 24, צ'יפס - 14 שקל.