בן אל תבורי וסטטיק / צילום: יוטיוב
בן אל תבורי ואורטל עמר, הוריו של הפעוט המפורסם תו פרינס, מנהלים חלק מסכסוכי ההורות שלהם באופן פומבי במסגרת הרשתות החברתיות. ספק אם זה מביא להם תועלת רבה, ועם תו פרינס זה בוודאי לא מטיב, אך במידה מסוימת הם נותנים שירות לציבור, מכיוון שהם מציפים בתקשורת מחלוקות שכיחות שמטרידות גם הורים פרודים או גרושים רבים אחרים. המחלוקת הנוכחית, שנדונה ביניהם שחור על גבי אינסטגרם, נוגעת לסוגיה מתי מותר ומתי אסור להורה להעלות תמונות של הילדים המשותפים, ללא קבלת אישור מההורה האחר.
כעיקרון, בהיעדר הסכמות אחרות בין ההורים, הנושא מוסדר באמצעות שני חוקים: חוק הגנת הפרטיות וחוק הנוער. חוק הגנת הפרטיות אוסר על צילום אדם (לרבות קטין) כשהוא ברשות היחיד שלו, ועל פרסום תצלום של אדם שעלול לבזות אותו או להשפילו. חוק הנוער אוסר לפרסם את שמו של קטין, או כל פרט אחר העשוי להביא לידי זיהויו, בהתקיים רשימה סגורה של נסיבות שעלולות לפגוע בו. כמו כן אוסר החוק באופן גורף על פרסום צילום עירום של קטין מעל גיל 5.
המשמעות היא שבניגוד לדעה הרווחת כיום בציבור, על-פיה אסור לפרסם בכלל תמונה של קטין בה גלויות פניו - למעשה ניתן לפרסם תמונה של קטין המאפשרת את זיהויו, אם הוא נמצא ברשות הרבים, כלומר במקום פומבי, ואם לא מתקיימות הנסיבות המיוחדות המנויות בחוק הגנת הפרטיות, כמו למשל אם הוא חשוד בפלילים.
מדוע אם כן כל הורה שרושם כיום את ילדיו למסגרת חינוכית מתבקש לחתום על טופס היתר מיוחד לפרסם תמונות של ילדיו? מכיוון שאף גורם לא מעוניין להגיע לבית המשפט בעקבות תביעה של הורה ולהתחיל לדון בשאלה האם הפעילות שבה צולם הילד נחשבת כרשות הרבים או היחיד.
כאשר ההורים נשואים, די בהסכמה של הורה אחד לפעולה הנוגעת לקטין, וקיימת חזקה משפטית שההורה האחר הסכים לה, בכלל זה פעולות של פרסום תמונות; אך כאשר ההורים פרודים או גרושים, ההסכמה לפרסום תצלום של ילד נדרשת מכל הורה בנפרד, לא חשוב מי מהם נקבע כמשמורן על הילד.
האם זה אומר שהורה גרוש או פרוד נדרש לקבל אישור בכתב מההורה האחר עבור כל תצלום עם ילדיו שהוא רוצה להעלות לאינטרנט? שאלה זאת נדונה בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב משנת 2011. במקרה זה האב הגרוש, אשר ניהל בלוג באינטרנט, נתבע על-ידי האם לתשלום פיצויים בגין הפרת הפרטיות, בטענה כי העלה לבלוג תמונות של ילדיהם ללא הסכמתה.
בית המשפט דחה את טענות האם, בקובעו כי הורה גרוש צריך לקבל את הסכמת ההורה האחר רק לגבי החלטות עקרוניות ומהותיות, בעוד ש"כיום פרסום תמונות ילדים באתרים שונים באינטרנט על-ידי הוריהם נעשה בדרך-כלל כפעולה של רצון ההורים לחלוק עם אחרים את אופיים ותכונותיהם החיוביות של הילדים, גאווה בהם ורצון לתעדם תוך שיתוף אחרים בחוויותיהם", ולפיכך אין זאת החלטה עקרונית או מהותית שנדרש לגביה היתר מההורה הנוסף.
לא בטוח שפסק הדין, שניתן לפני שמונה שנים, נכון גם למציאות כיום. הידע שמצוי בידינו כעת אודות השימוש שעושות חברות דיגיטליות רבות במידע, בפרטים ובתצלומים המפורסמים בתמימות ברשתות החברתיות, גם אודות קטינים, מציב סימן שאלה גדול בדבר טובת הקטין בפרסומים אלה, בנפרד מהאינטרסים של הוריו. לפיכך יש בהחלט מקום לשקול שינוי של נקודת האיזון בין רצונות ההורים, לכיוון של דרישת הסכמה מפורשת של ההורה האחר לכל פרסום ברשת אודות הקטין, למעט שליחה הודעות פרטיות לבני משפחה או חברים.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il