הסטורי של אווה. חשיפה ומעורבות כל כך גבוהה הם החלום של כל מותג / צילום: צילום מסך מתוך אינסטגרם
דור שלישי לניצולי שואה וכמי שחיה ונשמה את השואה בתור ילדה יום-יום, שעה-שעה, הסטורי של אווה פגש אותי בדיוק בנקודה שבה חששתי מה יהיה הלאה - איך הזיכרון יונצח כשהניצולים כבר לא יהיו בקרבנו.
לפני כשלוש שנים זכיתי ללוות את בני בכורי במסע לפולין. שם ראיתי את הנוער הערכי שלנו צועד קשוב, רגיש, מבין את גודל האסון שפקד את העם שלנו, ויותר מכול מבין מה זה להיות יהודי, ישראלי, וכמה חשוב שנדע להעריך ולשמור על מה שיש כי זה לא מובן מאליו. חזרתי מהמסע מוטרדת לגבי העתיד. מה יהיה כשלא יהיה עוד מי שיספר על הזוועות ממקור ראשון, כשהשואה תהיה "רק" עוד פרק בספר ההיסטוריה שחייבים ללמוד לבגרות.
מתי ומיה כוכבי, היזמים של הסטורי של אווה, נתנו את התשובה כשהשכילו להנגיש את השואה לבני הנוער. בעידן הדיגיטלי, כשהקשב נמוך במיוחד אבל טווח הריגוש גבוה, אין ספק שהיה צורך, אפילו חובה, למצוא מודלים חדשים של עדות וזיכרון. הרעיון להשתמש ברשת החברתית אינסטגרם כדי ליצור ז'אנר חדש של זיכרון - הוא לא פחות מגאונות שיווקית מהמעלה הראשונה.
הסרטים הקצרים היו ערוכים ברמה גבוהה ויצרו ציפייה מתמשכת לסטורי הבא. האותנטיות של הקאסט, הלבוש והתפאורה, יחד עם המדיה העכשווית, נתנו תחושה שמצד אחד אווה נמצאת כאן איתנו בשנת 2019, אבל מצד שני היא ב-1944 עונדת טלאי צהוב.
בזמן כתיבת שורות אלה יותר מ-120 מיליון איש צפו בפרויקט; 3 מיליון ישראלים נכנסו לפרופיל של אווה; ו-50% מקרב קהל היעד - צעירים בגילאי 13-30 - עקבו אחרי אווה. בנוסף נרשמו מעל 200 מיליון תוצאות חיפוש בגוגל, ויותר מ-50 מדינות סיקרו את הפרויקט ויזמיו מקבלים פניות רבות מארצות שונות לתרגם אותו.
חשיפה ומעורבות כל כך גבוהה הן החלום של כל מותג. כל מומחה שיווק יודע שההצלחה של מותג נמדדת כאשר מגדירים נכון שלושה פרמטרים: קהל יעד, פלטפורמה ומסר - והתוצאה האולטימטיבית היא צריכה של המותג מתוך הזדהות.
רבות דובר על הסטורי של אווה. קראנו את הביקורות של התומכים ומנגד את אלה של המתנגדים שחששו מזילות השואה, אבל עם תוצאות אי-אפשר להתווכח. כמה ימים לפני יום השואה פורסמו שלטי חוצות שקראו לנו לצפות בסטורי של אווה, וכוכבי רשת רבים עודדו את הצפייה. אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם סרטון שבו קרא לקהל לעקוב אחרי הפרויקט, וכך גם הבית הלבן. כל חוקי השיווק עבדו כאן, והסטורי של אווה נחשף לכל כך הרבה אנשים בארץ ובעולם - יהודים, ישראלים - אבל לא רק.
לסיום, מילה קטנה למתנגדים: אני מקווה שאחרי הצפייה דעתכם השתנתה. היה כאן הכול חוץ מזילות. עריכה ברמה גבוהה, העברת מסרים אותנטית וברורה, ובעיקר העלאת הנושא לסדר היום בארץ ובעולם.
ברצוני להקדיש את המאמר לסבתא אסתר ז"ל, לסבא שניאור ז"ל, לסבא זלמן ז"ל ולסבתא שרה היקרה שלי שתיבדל לחיים ארוכים, אשר איבדו את כל משפחתם בשואה והקימו בית בישראל. אני מבטיחה לכם לזכור תמיד.