גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחדל הגז הטבעי: מה תוקע את חיבורם של מאות מפעלים לרשת, למרות שהתשתית מוכנה כבר שנים?

מסמכים שהגיעו לידי "גלובס" מגלים כי עשרות תלונות הוגשו למשרד האנרגיה נגד זכייני הגז שלא עמדו בהתחייבויות • למרות המצוקה הקשה, לא ננקטו נגדם צעדים • בעוד שהזכייינים מאשימים את הביורוקרטיה, בממשלה מבינים שהם יצרו מונופולים וכי כל המהלך היה שגוי • משרד האנרגיה: נותנים לזכיינים צ'אנס אחרון, לאחר מכן נפעל בכל הכוח

מפעל באשדוד. בישראל רק 5% מהמפעלים חוברו לגז טבעי, לעומת 28% במדינות OECD / צילום: תמר מצפי
מפעל באשדוד. בישראל רק 5% מהמפעלים חוברו לגז טבעי, לעומת 28% במדינות OECD / צילום: תמר מצפי

לפני חמש שנים חתם מפעל פלציב שבעמק בית שאן על הסכם התחברות לגז טבעי. לפי ההסכם התחייב זכיין הגז, חברת סופר אנ.ג'י חדרה והעמקים, לחבר את המפעל לא יאוחר מסוף שנת 2017. פלציב, ומפעלים נוספים באזור שהצטרפו אליו, השקיעו כל אחד סכום של כ-5 מיליון שקל בהסבת הצנרת במפעל משימוש במזוט יקר ומזהם לגז טבעי זול ונקי.

"המעבר לגז נועד להקטין לי את עלויות האנרגיה ב-50%" אומר ל"גלובס" בניה מדמוני, מנהל הרכש והפרויקטים בפלציב. אבל הגז לא הגיע. לא ב-2017, לא ב-2018, וגם השנה הוא לא נראה באופק. פריסת רשת החלוקה מתקדמת בעצלתיים, ורק לאחרונה הגיעה לתל יוסף בעמק יזרעאל. בינתיים נאלץ פלציב לרכוש גז טבעי דחוס המובל במיכליות - תהליך יקר ומסורבל.

מה שמכעיס את מדמוני במיוחד הוא שלדבריו, המדינה לא עושה דבר כדי להכריח את הזכיין הפרטי לעמוד במחויבויותיו. "אצלנו בקהילה העסקית נהוג לכבד חוזים" הוא אומר "אבל לא רק שהזכיין מצפצף על ההסכם, הוא אפילו לא מוכן להחזיר לנו 300 אלף שקל ששילמנו כמקדמה, והמדינה לא מוכנה לעשות נגדו כלום".

המקרה של פלציב אינו יוצא דופן. 134 מפעלים ברחבי הארץ ממתינים כבר שנים לחיבורם לרשת הגז הטבעי, אחרי שהשקיעו ביצירת התשתית לכך. לפי מסמכים שהגיעו לידי "גלובס", תשע תלונות הוגשו בשנים האחרונות נגד אנ.ג'י חדרה והעמקים, שזכתה ברישיון הבלעדי לחיבור מפעלים לגז באזור חדרה והעמקים. 11 תלונות נוספות הוגשו נגד אנ.ג'י הפועלת באזור המרכז, השייכת גם היא לאותם בעלים - קבוצת החברות של סופרגז ושפיר.

אלא שהבעיה בסוגיית הגז הטבעי עמוקה יותר משאלת התנהלותה של חברה ספציפית: עשור אחרי מתן הזיכיונות הראשונים להולכת גז למפעלים, ממשלת ישראל רחוקה מהיעדים שהציבה לעצמה בתחום. כעת בממשלה מתחילים סוף סוף להודות שההחלטה לתת לזכיינים פרטיים לבצע את חיבור המפעלים, במקום לחברה ממשלתית, היה מוטעית ושגויה. העיכוב הזה מחולל נזק כלכלי משמעותי ומתמשך: בכל שנה המשק מפסיד 800 מיליון שקל בתוצר בגלל העיכוב במעבר לגז טבעי, לפי הערכת הממשלה. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, מעריך כי הסכום האמיתי כפול.

"המודל הזה מאוד בעייתי", אומרים גורמים בממשלה, "אילו נתג"ז הייתה עושה את הפרויקט הזה, היה לנו הרבה יותר קל ומהיר. היום אנחנו בתהליך שמוציא אותנו מהמודל של מונופולים אזוריים: ברפורמה בחברת החשמל, לדוגמה, אנחנו לא חוזרים עליו". גם בגז כבר נשקלת אפשרות לנטוש אותו, אך היא תקועה בגלל הבחירות.

לא שמים גז

גם היעד הצנוע כבר נראה דמיוני

שורשי הבעיה הקשה הזאת נעוצים בהחלטה שהתקבלה לפני למעלה מעשור, ולפיה לא יתאפשר לנתג"ז, החברה הממשלתית האחראית על פריסת רשת הגז הארצית, לחבר בעצמה מפעלים ובתי עסק לגז הטבעי. החשש היה מיצירת מונופול בענף, שיהיה דומה לזה של חברת החשמל.

במקום זאת, הוחלט לחלק את הארץ לשישה אזורים, ובכל אחד מהם זכיין פרטי יקבל רישיון בלעדי לחיבור מפעלים ובתי עסק. הרישיונות חולקו בכמה שלבים: הגל הראשון היה ב-2009, השני ב-2012 והזיכיון השישי והאחרון, לאזור ירושלים, נמסר ב-2015. התכנון היה לחבר לרשת, בתוך 5-3 שנים ממועד קבלת כל רישיון, את המפעלים, בתי המלון, בתי החולים, המאפיות ואפילו המכבסות הגדולות.

"המדינה הלכה על מודל מושלם ברמה הכלכלית", אומר מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי. "אין הגיון בפריסת כמה רשתות חלוקה באותו אזור. היתרון של המודל הוא בהפרדה שנעשתה בין אספקת הגז לחלוקתו".

בתיאוריה זה יפה, אבל בפועל? עשר שנים ממתן הרישיונות הראשונים, הונחו באזורי החלוקה קווי גז באורך כולל של 300 קילומטר בלבד, לעומת יעד של 1,300 קילומטר. רק 75 מפעלים ובתי עסק היו מחוברים לרשת החלוקה נכון לסוף יוני, מתוך פוטנציאל של קרוב ל-700 - על פי הערכת דוח מבקר המדינה מ-2015.

התגובה הממשלתית, כרגע, היא עוד ועוד סיוע ותקציבים לזכיינים הפרטיים ולבתי העסק. ב-2009 הקימה המדינה קרן בהיקף של 120 מיליון שקל, שתעניק מענקים למפעלים שיעברו לגז, ורוב הסכום כבר חולק. המדינה גם הקציבה 150 מיליון שקל לסיוע לחיבור לקוחות מרוחקים, ותקצה 80 מיליון נוספים לחיבור שכונות.

בנובמבר האחרון יצאה לדרך תוכנית האצה נוספת. במסגרתה אמורה המדינה להשקיע כ-600 מיליון שקל בהנחת קווי גז שהזכיינים אינם ממהרים להקים, בשל כדאיותם הכלכלית הנמוכה. התוכנית הציגה יעד מצומצם: חיבור 250 מפעלים נוספים לגז טבעי עד סוף 2020, 200 פחות מכפי שנקבע ביעד המקורי. בינתיים כבר החליט משרד האנרגיה להסתפק השנה ביעד צנוע של חיבור 40 מפעלים - וגם בו הוא יתקשה לעמוד. האפשרות שב-2020 יחוברו עוד 210 מפעלים נראית דמיונית.

הזכיינים: המדינה לא הייתה ערוכה

המפעלים באים בטענות ליזמים הפרטיים שמתמהמהים, ואלה מצדם באים בטענות למדינה. "הייתה אי-מוכנות של השוק לקבל את הגז, המדינה לא הייתה ערוכה לכך ולא נתנה קדימות לחיבור מפעלים", אומרים בסופר אנ.ג'י בתגובה להאשמות של פלציב. "חוסר ההיערכות ועודף הרגולציה גרמו לעיכובים לא סבירים בלוחות הזמנים, ולהתייקרות בלתי צפויה בעלויות. היוזמה של המדינה למתן מענקים לחיבור צרכנים מרוחקים, ועדכון לוחות הזמנים, היא הודאה בכך שהיא מכירה בחלקה בבעיה שנוצרה.

"מעורבות המדינה ותוכנית ההאצה אפשרו להאיץ את קצב ההתחברות: אם לפני שנתיים היו לסופר אן. ג'י שלושה צרכנים מחוברים, היום מספרם עומד על 18, ובחודשים הקרובים הוא יגיע ל-21". בכל הנוגע למספר התלונות החריג נגד החברה אומרים שם: "בשני אזורי הזיכיון שלנו היו בעיות ייחודיות, ומכל מקום בשנתיים האחרונות רוב התלונות הפכו לא רלוונטיות לאור האצת החיבורים".

ואכן, הזכיינים הפרטיים אינם הגורם היחיד לעיכובים בחיבור לגז הטבעי. כשהם מדברים על אחריות המדינה למצב, הם מתייחסים להתמשכותם של הליכי תכנון ובנייה; דרישות מחמירות של רשות הגז, המשטרה ורשויות ההצלה; בדיקות יקרות מאוד של מכון התקנים; והעובדה שללא סיוע, אין למפעלים תמריץ כלכלי משמעותי למעבר לגז: השימוש בסולר או במזוט אמנם יקר יותר, אבל עלויות ההסבה הכבדות לגז הופכות את הפער לקטן מדי בטווח הקצר והבינוני.

גם הגורמים בממשלה המקורבים לנושא אומרים שאין סיבה לקנא בזכיינים. "היו להם הרבה מאוד מכשולים לא צפויים", הם אומרים ל"גלובס", "עלות הנחת הצינורות הייתה כפולה מכפי שהעריכו במכרזים, והיו אינספור חסמים ביורוקרטיים. הם קברו עד היום מאות מיליונים בצינורות בקרקע, ותזרים ההכנסות השנתי שלהם לא מגיע ל-20 מיליון שקל. נכון שאנחנו נאלצים לתת להם עוד מאות מיליוני שקלים, אבל שלא יהיה ספק - אם היינו לוקחים את נתג"ז לביצוע הפרויקט, זה לא היה עולה לנו פחות".

בינתיים פוגע מחדל חיבור המפעלים לגז טבעי בעיקר במפעלים בפריפריה, כמו פלציב המעסיק 250 עובדים. עלויות האנרגיה הגבוהות מקשות עליהם להתחרות במפעלים במרכז הארץ ובמפעלים בחו"ל. תעשיין שהסכים לשוחח איתנו בעילום שם אמר: "הגז לא עובר את קו טבריה. לא מזמן הציעו לי קרקע למפעל בקריית שמונה, בתנאים מאוד אטרקטיביים, וסירבתי. לא מספיק שהמרחק הרבה יותר גדול, איך אני יכול לייצר ולהתחרות בלי גז?"

וכאשר המפעלים בפריפריה ממתינים זמן רב כל כך לחיבורם לגז, ההשפעה מורגשת במשק כולו. הפריון הנמוך, הנחשב לבעיית המקרו מספר אחת של המשק, הוא בין היתר תוצאה של פער ניכר ברמת התשתיות בישראל לעומת המדינות המפותחות. "בארה"ב כל מפעל שמוקם מקבל כסטנדרט חיבור לגז טבעי, לחמצן ולמימן", אומר התעשיין, "באירופה אפילו הבתים כבר מחוברים לרשת הגז".

אלעד מן, יועמ"ש עמותת "הצלחה" שהנתונים נחשפו בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה, נשמע מוטרד. "מן הנתונים עולה תמונת מצב מדאיגה: פער משמעותי בין התכנון והכוונות המקוריות שהוצגו לבין הביצוע בפועל. לכנות את האופן שבו בוצעו החיבורים כדשדוש ועיכוב מהותי, יהיה בגדר אנדרסטייטמנט. דומה כי יש מקום לחשיבה מחודשת על מערך החיבורים ויישומו וראוי כי הדבר יעשה בהקדם האפשרי".

המדינה: צ'אנס אחרון למודל הקיים

לזכותם של אנשי משרד האנרגיה ייאמר שהם אינם מנסה לטייח את המחדל, ומחפשים דרכים שונות להיחלץ מהמבוי הסתום. בשנה האחרונה בחנו במשרד האנרגיה בכל זאת את הלאמת רישיונות חלוקת הגז, באופן מלא או חלקי, מהלך שמשמעותו העברת האחריות לחיבור המפעלים מהזכיינים הפרטיים לנתג"ז הממשלתית. אלא שבחודשים הקרובים, בשל שמדובר בממשלת מעבר, מהלך כזה בכל מקרה לא ייושם. מאותה סיבה מתעכב מהלך אפשרי אחר: העברת האחריות לחיבור צרכנים בתוך הערים מהזכיינים לידי תאגידי המים העירוניים, שלהם ניסיון בתחזוק ופריסת צינורות.

ובכל זאת, בשיחה עם "גלובס" מבטיח מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי שמה שהיה הוא לא מה שיהיה: "בשלושת החודשים האחרונים העברנו לזכיינים לוחות זמנים מחייבים לחיבור המפעלים, יחד עם מענקים וכסף שאמורים לעזור להם", הסביר.

עם כל ההבנה לקשיים של הזכיינים הפרטיים, אדירי לא מהסס לאיים עליהם אם ימשיכו להתמהמה - באמצעות שינוי המודל או נקיטת צעדים ספציפיים נגד זכיינים סוררים. "הפעם נהיה מחויבים לפעול. למדינה יש אמצעים משפטיים וכלכליים, היא יכולה לחלט ערבויות ויכולה להפקיע רישיונות. אפשר להגיד שנעשו טעויות בעבר, אבל אנחנו מעדיפים להסתכל איך אפשר לחלץ את העגלה הזאת מהבוץ. ההבנה המשותפת שלנו עם האוצר והמשרדים האחרים היא שעדיף לתת לזכיינים עוד צ'אנס אחד, ובלבד שזה יהיה הצ'אנס האחרון". 

עוד כתבות

מחאת האקלים בניו יורק / צילום: רויטרס EUTERS/Shannon Stapleton

משבר האקלים: מיליונים הפגינו ברחבי העולם. צפו בתמונות המדהימות

יותר מ-4 מיליון אנשים ב-185 מדינות על פני 7 יבשות השתתפו בשביתת התלמידים של "יום שישי למען העתיד", התנועה העולמית אותה הקימה גרטה טונברג, המועמדת כעת לפרס נובל על פועלה

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

ארה"ב שולחת חיילים לסעודיה; באיראן מאיימים: ישראל בסכנה

טראמפ: "איפוק הוא ביטוי לעוצמה" ● שר-ההגנה האמריקאי, מארק אספר: הכוחות הנוספים לצרכי הגנה על "תשתיות חיוניות", בעקבות בקשה של סעודיה והאמירויות הערביות המאוחדות ● יו"ר המטות המשולבים: מדובר בכמה מאות חיילים; ייתכנו כוחות נוספים ממדינות שארה"ב מבקשת מהן להצטרף למאמץ

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

טראמפ הטיל סנקציות על הבנק המרכזי של איראן: "מוכנים לאופציה צבאית"

טראמפ צפוי לכנס דיון בבית הלבן על צעדי תגובה אפשריים למתקפה על מתקני הנפט בסעודיה ● לפי גורמים אמריקניים, בין האופציות הנוספות - תגבור הסיוע לריאד או פעולות סייבר ● בטהראן מזהירים: "נגיב מהים התיכון עד הים האדום"

בניין הבורסה של ניו יורק בוול סטריט / צילום: רויטרס, Mike Segar

נמחקו העליות בוול סטריט בסגירת המסחר

הפד הזרים גם היום 75 מיליארד דולר לשוק האשראי לטווח קצר בארה"ב (repo) ● מכירות הבתים הקיימים בארה"ב עלו ב-1.3% בחודש אוגוסט ● תביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב בשבוע החולף עלו ב-2,000 ל-208 אלף ● הבנק הבריטי הותיר את הריבית ללא שינוי בצל אי-ודאות בנוגע לברקזיט ● מיקרוסופט הודיעה על הקצאה של 40 מיליארד דולר לרכישה חוזרת של מניות, והעלאת הדיבידנד הרבעוני ב-5 סנט למניה

ג'ייסון גרינבלט, השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון / צילום: רויטרס

גרינבלט לקראת פרסום תוכנית השלום: "שום דבר לא מושלם, צריך פשרות"

שליחו המיוחד של טראמפ למזה"ת המסיים את תפקידו הביע תקווה כי חזון הממשל האמריקני ידרבן את ישראל והפלסטינים להיכנס למו"מ שיוביל להסכם שלום וליציבות מעבר לירדן ולמצרים ● "חמאס והג'יהאד מוכנים להרוס את חיי הפלסטינים במסעם להשמיד את ישראל", טען

ריימונד מקדניאלס ג'וניור, יו"ר מודי'ס / צילום: פרד פראוסר, רויטרס

מודי'ס מזהירה: דירוג האשראי של ישראל בסכנה אם לא תוקם ממשלה יציבה

חברת דירוג האשראי צופה כי הגירעון השנתי יתקרב ל-4 אחוזים ויישאר גבוה ב-2020

לוגו חברת קולט / צילום: לוקאס ג'קסון, רויטרס

"יש מספיק": קולט תפסיק לייצר רובי AR-15 לשוק הפרטי

יצרנית הנשק אמרה שיש בשוק כמות מספקת של רובי ספורט ושהיא תתמקד בחוזים שלה מול הצבא ורשויות אכיפת החוק במקום זאת

אריה ריכטמן / צילום: איל יצהר

כמעט כל דבר מזכיר לאריה (ריצ’י) ריכטמן מנכ"ל קליל - חלונות. אחרי 30 שנה הוא סוגר את הדלת

"רוצה לעזוב בשלב שבו אני עדיין נחוץ, לא להגיע לשלב שבו אהיה פתטי וכולם רק יחכו שאלך כבר" ● מנכ"ל חברת קליל מסביר איך ניווט את החברה בטלטלות שוק הנדל"ן, למה החליט לסיים את הפרק הזה בחייו, ומה הוא מחפש כעת

חצבים 2019 / צילום: יותם יעקבסון

החצבים כבר כאן

בסוף הקיץ, כשכבר נדמה שאי אפשר לסבול עוד את החום, פורחים החצבים ומזכירים שהסתיו כבר ממש בפתח ● הצעות למסלולים שבכולם אפשר לראות את הפרח המשמח

בני גנץ ובנימין נתניהו, בחירות 2019, סבב ב' / צילום: אמיר מאירי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבליץ האחרון: זמן המסך שקיבל נתניהו מהערוצים - כפול מגנץ

רה"מ קבע את סדר היום, ושוב קיבל זמן אוויר כפול מגנץ בבליץ של הימים האחרונים. איכשהו, הפעם זה לא עבד

נתניהו והשליח למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט / צילום: קובי גדעון, לע"מ

נתניהו נפגש עם שליח ארה"ב למזרה"ת גרינבלט

בפגישה השתתפו גם שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר ● נשיא ארה"ב אמור לנאום באו"ם ביום שלישי הקרוב

רקס טילרסון / צילום: שאטרסטוק

שר-החוץ האמריקאי לשעבר: הישראלים עבדו על טראמפ בעיניים

רקס טילרסון אמר את הדברים בדיון באוניבריסטת הארווארד ● עוד אמר כי "כשיש לכם עסק עם נתניהו, תתחמשו במנה גדולה של ספקנות. נתניהו הוא פוליטיקאי בעל כישורים יוצאים מהכלל, אך הוא קצת כמו מקיאוולי"

SINOMACH | ג’יפון וגרסה חשמלית מוקטנת של פורשה 911  / צילום: יח"צ

הכירו את כלי הרכב החשמליים מסין שהולכים להגיע לישראל

אחרי שהסינים הסתערו על כלי הרכב החשמליים, הממשלה החלה לקצץ בסובסידיות, והיצרנים שם מחפשים כעת שווקים חדשים במערב. גם אנחנו נהנה בקרוב מהטרנד הזה, אז קבלו כמה דוגמאות נבחרות

ישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

נעילה שלילית בניו יורק; הנסדא"ק נחתך ב-0.8%; מדד הפחד קפץ בכ-6.8%

מדד הדאו ג'ונס ירד היום 0.6%, S&P 500 ירד 0.5% מערכו ● נציגי המשלחת הסינית לשיחות הסחר ביטלו ביקור עם חקלאים במונטנה שבארה"ב ● טראמפ הודיע כי הטיל סנקציות על הבנק המרכזי של איראן ● בבורסות אירופה הקאק זינק ב-0.56%, הדאקס ננעל ביציבות ואילו הפוטסי הבריטי איבד היום 0.16% מערכו

נוכלות בלי חשבון / צילום: באדיבות פורום פילם

ג'ני פרום דה עמוד: לא סתם עוד סרט חשפנות

"נוכלות בלי חשבון" הוא הרבה יותר "יסמין הכחולה" מאשר "אושן 8", והוא שווה לצפייה בזכות ההופעה המרהיבה של ג'ניפר לופז

יעקב לוקסי לוקסנבורג / צילום: גיזי

קריסת אינוונטק: הנאמן מבקש להגיש תביעת עתק נגד לפידות, לוקסנבורג ועיזבון יולי עופר

בבקשה שהוגשה היום לביהמ"ש נטען כי לפידות ולוקסנבורג רוקנו את אינוונטק ממזומנים תמורת העברת נכסי נדל"ן כושלים ממזרח אירופה לתוך החברה, במהלך שהביא לקריסתה ● עוד נטען כי המהלך התאפשר הודות לשיתוף-פעולה מצד מעריכי שווי ורואי חשבון ישראליים והתבססות על חוות-דעת "מוזמנת" וכוזבת שיצרה שיערוך פיקטיבי של הנכסים

אדם נוימן / צילום: צילום: רויטרס Eduardo Munoz ,

צרות בצרורות: הבנקים מבקשים לשנות את קו האשראי לנוימן

הבנקים שהעמידו קו אשראי למייסד אדם נוימן בהיקף של 500 מיליון דולר מבקשים לשנות את תנאי ההלוואה ● הנמכת הציפיות סביב ההנפקה של WeWork שנדחתה העלתה את החששות לגבי המניות שנוימן התחייב כבטוחה

ענבים צילום: רויטרס

כך גורם האקלים הפרוע לתעשיית היין באירופה לחשב מסלול מחדש

גלי החום פוגעים קשות ביבולי הענבים ומאלצים את יצרני היינות לפנות לשיטות גידול אחרות ולזני ענבים שונים, ולחרוג מהמסורת שהגדירה את תעשיית היין ביבשת במשך דורות

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

תאגיד השידור הציבורי ייצא למכרז על הקמת מערכת מדידת רייטינג עצמאית

לקראת הפרישה מוועדת המדרוג, ב"כאן" יערכו מכרז לבחירת ספק שיקים עבורם מערכת מדידת רייטינג עצמאית ● המטרה: מערכת שתמדוד את נתוני הצפייה בכל אמצעי המדיה - טלוויזיה, רדיו ודיגיטל - ותספק נתון מספרי משוקלל אחד ● בינתיים נפגשו אנשי התאגיד עם חברת נילסן

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן  / צילום: חיים צח, לע"מ

מה קרה לכנסת בחילופי העונות, ולמה זה גרם לקרמניצר להתנגד לחוק היועמ"שים?

למה באמת נערך השנה סביב נוסף של בחירות, מה אפשר ללמוד מהמהלך על המעמד של הכנסת ואיך קרה ששני חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה מתארים את בית הנבחרים הישראלי בצורה כל כך שונה ● פרשנות