גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לארגונים אין ברירה אלא להכשיר את עובדי העתיד כבר עכשיו

אין ברירה אלא להתמודד עם האתגר וזה דורש מאיתנו להקשיב לקולות אחרים וכן, גם להכשיר את כל מי שרוצה להכין את עצמו לכל עתיד שיגיע

עובדת עייפה / צילום: Shutterstock
עובדת עייפה / צילום: Shutterstock

זה כמה שנים שאני עוקבת אחר הסיפור של AT&T, שהודיעה כבר בשנת 2016 שבתוך חמש שנים היא לא תזדקק עוד לאחוז גדול מאוד מעובדיה ולכן היא תשיק תוכנית שתאפשר לעובדים להכשיר את עצמם לתפקידים של העתיד בחברה.

אמזון יצאה השבוע בהודעה דומה: היא תכשיר מחדש 100 אלף עובדים בהשקעה של כ-7,000 דולר לעובד עד 2025, בלי התחייבות להישאר בארגון. אחד האתגרים בהכשרות פנימיות הוא הדרישה לבחור אילו מיומנויות נצטרך בעוד כמה שנים. במאמרים הרבים שפורסמו בנושא תפס אותי במיוחד משפט שאמר אחד המנהלים בארגון בדיוק בנושא הזה, שהמשחק הזה של בחירת המנצחים פירושו שנבחר גם מפסידים. לכן לא מפליא שארגונים מתלבטים בשאלה אם תוכניות כאלה הן בכלל עניין כלכלי מבחינתן ואם לא עדיף לפטר ולגייס עובדים מתאימים מן המוכן.

במקרה של אמזון, מדובר על הכשרת עובדי מחסנים המועסקים בשכר מינימום לתפקידים כגון ניהול טכנולוגיה, ניהול תהליכים בארגון, אפילו מהנדסי תוכנה. והדבר המעניין הוא ההכרה בכך שההכשרה הכרחית גם אם העובדים יעזבו אחריה.

ארגונים יודעים שהתוצאות של הכשרות כאלה אינן ברורות, אבל דווקא ההבנה הזאת נותנת לארגון כוח לבצע מהלך כזה. כי גם אם בחרנו את התחום הלא נכון והכשרנו עובד למשהו שאנחנו לא צריכים, עדיין הכשרנו עובד ומישהו אחר במקום אחר צריך אותו. ולהיפך. אנחנו לא יכולים להשאיר את האתגר של עדכון היכולות למדינה, למערכות החינוך וההכשרה. אנחנו חיים בעיצומה של תקופה שבה קצב החידושים הופך אחוזים הולכים וגדלים מהידע של רבים מאיתנו ללא רלוונטיים. כולנו, בכל מקצוע ובכל תחום, חייבים לעדכן גם ידע, גם יכולות, גם כלים, גם התנהלות. אם לא נעשה זאת, נמצא את עצמנו לא רלוונטיים לשוק העבודה.

מי שצופה בימים אלה בסדרה המדוברת Years and Years של BBC ו-HBO יכול להיווכח בהשלכות הגיאו-פוליטיות הקשות על מדינות שאזרחיהן גילו לפתע שהם כבר לא יכולים לעבוד במקצוע שלהם, שהם לא יודעים כיצד להתפרנס. לכן אין זה מופרך כלל שארגונים יבינו שאין להם ברירה אלא לפעול להיפוך המגמה. כדי להימנע מאבטלה טכנולוגית צריך להבין שהתפתחות העולם סביבנו מחסלת תפקידים בתחתית הסולם ומוסיפים חדשים בראשו. זה אומר שסולם הדרישות למיומנויות עולה וחייבים להכשיר אנשים בהתאם.

ואם זה לא מספיק, אז יש עוד סיבה שלא תאפשר לארגונים לשבת מהצד.

בשיח האסטרטגי שמנהלות הנהלות בתקופה הזאת, המחשבה על המפגש בין הטכנולוגיה לתחום שבו אנחנו עוסקים נעשית עדיין במסגרת המוכרת. השבוע נוכחתי בכך בארגון בריאות גדול, במסגרת פעילות חשובה שעוסקת בהשתנות שירותי הבריאות והשלכותיה על בעלי המקצוע שישבו בחדר. השאלות שעולות הן לרוב קלאסיות: איך יתפקדו צוותי הרפואה, הסיעוד, הטיפול ושאר בעלי המקצוע בתחום הבריאות בעולם שהטכנולוגיה והמידע משנים אותו. אלא שהעתיד שאליו אנחנו צריכים להתכונן הוא לא כזה שבו יהיו לנו כלים לניהול תורים, אפילו לא כזה שבו ניתן שירותים דרך וידיאו או רשת. אנחנו אפילו לא מדברים על השאלה אם המחשב יידע לפענח צילומי רנטגן וסי-טי טוב יותר מרופא. אלה מגמות שכבר קיימות. המחשבה צריכה להיות קדימה יותר.

רק לפני חודש פרסמה אותה אמזון בדיוק שהיא עובדת על מוצר שיוכל לקרוא רגשות אנושיים. איך תשליך העובדה שהכלי הזה יודע לאבחן ולעזור לנו בזמן אמת על מקצועות טיפוליים כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי, או מאמן צמוד? גוגל כבר היום יודעת לפני ארגון הבריאות העולמי מתי ואיפה עומדת לפרוץ מגיפה, וקבוצות של חולים משתפות מידע ומשתפות פעולה עם חוקרים ועם חברות תרופות. בעתיד אולי גם נמצא את עצמנו לובשים על גופנו ובתוכו את העזרים שינטרו ואולי יטפלו בנו בלי שבכלל נדע. מופרך? כבר היום אנחנו נעזרים במכשיר שמיעה או בקוצב לב, ואם יגידו לנו מחר שגלולה שנבלע מכילה ננו-רובוטים שיילחמו בשבילנו בתאים סרטניים, לא ניקח?

בעולם הזה המתרגש עלינו, ארגון בריאות לא צריך לשאול מה יהיה תפקידם של צוותי הרפואה, הסיעוד והטיפול בעוד שלוש, חמש, עשר שנים? בעולם הזה אנחנו חייבים לשאול איך צריך לתת את שירות הבריאות לפרט, איך ייראה אבחון, טיפול ומעקב, אילו תפקידים ומיומנויות נובעים מהתהליכים החדשים וכיצד ניתן להתחיל להכשיר כבר היום אליהם כדי שבזמן אמת נהיה אפילו רק חצי מוכנים.

ישבתי לפני כמה חודשים בפורום של דיקנים באחת האוניברסיטאות הגדולות בארץ, בדיון שעסק בשאלות שהאקדמיה צריכה להתמודד איתן בעקבות השינויים בגופי הידע ובחלוקות המסורתיות. מישהו מהפקולטה למדעי החברה אמר בפסקנות שרפואה היא רפואה, וגוף האדם הוא גוף האדם, ואי-אפשר לחשוב שלא צריך ללמד את הרופאים להיות רופאים. דווקא דיקן הפקולטה לרפואה בחדר הציב סימן שאלה על המשפט הזה, וסיפר כמה עולמות שונים פועלים היום במפגש עם הפקולטה לרפואה - במחקר, במכשור, בטיפול ובתרופות; כמה אנשים שלא עברו בבית הספר לרפואה בעבר - מהנדסים, מתמטיקאים, מומחים לאתיקה - נוגעים היום בתחום הרפואה.

האתגר הוא אדיר, ולא מפליא שארגונים מתקשים להתמודד עם דבר שהוא מעבר לטכנולוגיה שתונח לפניהם מחר בבוקר. אבל בנק שלא מבין שבעולם של מטבעות וירטואליים לא יהיו בנקים במתכונתם הנוכחית, ואוניברסיטה שלא מבינה שההגדרות של למידה משתנות ואי-אפשר לשמר את מגדל השן המוכר, ומוסד רפואי שלא מבין ששירותי הבריאות בעוד עשור לא יעברו דרך תורים, רופאים ומרשמים - כל אלה לא ישרדו. כבר ראינו מה קרה לחברות מוניות שלא הבינו שאי-אפשר להוציא אל מחוץ לחוק את שירותי הנסיעות השיתופיות או לסוכני הנסיעות שלא הפנימו את המעבר ל-booking.com ודומותיה, ואפילו לחנויות המסרבות להנכיח את עצמן גם ברשת.

אין ברירה אלא להתמודד עם האתגר. זה דורש מאיתנו, קודם כול, להקשיב לקולות אחרים, שרואים קדימה; להקשיב לצעירים שקולם לא נשמע בדרך כלל במעלה הארגון ההיררכי המסורתי, וכן, גם להכשיר את כל מי שרוצה להכין את עצמו לכל עתיד שיגיע. 

נירית כהן, עולם העבודה העתידי, niritcohen.com

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים