גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נהנים בים? בקרוב תהיה באוקיינוסים יותר פסולת מבעלי חיים

האוקיינוסים והימים - ממשאבי החיים המשמעותיים ביותר שלנו - בדרך לקריסה ביולוגית, כתוצאה מהפיכתם ל"פחי אשפה" עצומים שקולטים מידי יום עשרות מיליוני טונות של פסולות ● בעולם מתחילים להבין את הסכנה ואת הפוטנציאל של הנושא, ומחפשים נקודת איזון חדשה בין שמירה על המגוון הימי והצורך בפיתוח כלכלי

הר זבל בחופי לבנון. / צילום: רויטרס
הר זבל בחופי לבנון. / צילום: רויטרס

השבוע שטף גל מדוזות את מחוזותינו: נחיל באורך עשרות קילומטרים הגיע ארצה, והפך למטרד עבור המתרחצים בחופים. מאחורי הסיפור על הפרעתן לשעות הבילוי שלנו בים, נחבאת משמעות שעלולה להעיד על עוד ביטוי למשבר האקלים - המדוזות, למרות חשיבותן למאזן הימי האקולוגי, משגשגות כשהטמפרטורות עולות ושורדות גם תנאי זיהום קשים ומיעוט של חמצן.

הן קיימות 500 מיליון שנה - עוד לפני הדינוזאורים והעצים - ונראה שהן כאן כדי להישאר. הן מתרבות במהירות, ויכולות להרוס סביבות ימיות. אם לא די בכך, הן מתחרות עם הדגים בים על אותו מזון, וצבי הים - להם הן משמשות מזון - עומדים בסכנת הכחדה בשל דייג יתר והמשבר האקולוגי הימי. במצב שבו האיזון בים מופר, אין מי שימתן את אוכלוסיית המדוזות.

השפעת המדוזות לא נעצרת בקו החוף: הן נשאבות לטורבינות מים של תחנות כוח ומתקני ההתפלה, ומשבשות את פעילותם. רק בתחילת החודש, נאלצו עובדי חברת החשמל בתחנה הדרומית באשקלון להתמודד עם אלפי מדוזות שנסחפו לתחנת הכוח. ביפן ובסקוטלנד, כיבו בעבר תחנות כוח כדי להתמודד עם משבר מדוזות שנוצר. לפי הערכות של מדענים מאוניברסיטת חיפה, ההפסדים הכלכליים הנגרמים בגללן, יכולים להגיע רק בישראל ל-26 מיליון שקל בשנה. 

אבל מדוזות הן רק דוגמה לסכנה שבה נמצאים הימים והאוקיינוסים בעולם. השבוע החלו לנקות דליפה חמורה, חסרת תקדים ומתמשכת של כמעט 800 אלף גלונים המכילים נפט ומים שדלפו לים במפרץ קליפורניה. באותו הזמן, זרמו אל האוקיינוסים ברחבי העולם כמויות גדולות של שפכים שלא טופלו כראוי, וגם התגלה כי גלי חום חזיתיים באוקיינוס ​​ההודי הרגו יותר משני שלישים משוניות האלמוגים באזור. השוניות מספקות בית לרבע מכלל המינים הימיים, והכנסה לכ-500 מיליון איש.

הימים והאוקיינוסים מכסים 70% משטח כדור הארץ, ומיליארדי אנשים משתמשים בהם כמשאב. הם מספקים לנו חמצן, מהווים מקור מזון עבור רבים, משאב אנרגיה ומים לתהליכי ההתפלה, וגם משאב תיירותי. אך כעת, המערכת האקולוגית הימית, מצויה בסכנה.

מדי יום, נפלטים אל הים 5.5 מיליון קו"ב של שפכים, לצד כמויות אדירות של פלסטיק, כספית, עופרת, פוספטים, כימיקלים, דלקים ועוד. ההערכות המדעיות מדברות על כך שב-20 השנה האחרונות נפלטו אל האוקיינוסים רבע מיליארד טון נפט לפחות. בים מצויות מעל 6,000 אסדות קידוח נפט וגז, ודרכו משונעת 90% מכלל הסחורה בסחר הבינלאומי, כשלפי ארגון הימים העולמי, יותר מ-50% מהסחורות המשונעות בים מוגדרות כמסוכנות לסביבה.

הפלנקטון, העננים והחזרת אור השמש לחלל

בכל נשימה שאנחנו לוקחים לאוקיינוס יש חלק: למעלה מ-50% מהחמצן שאנחנו נושמים נוצר על ידי האוקיינוסים, ו-30% מגזי החממה נספגים בו. הפלנקטון החי בשכבה העליונה של האוקיינוסים והימים, מייצר 50% מהחמצן שלנו וכל החיים בים תלויים בו. יש לו גם תפקיד חשוב ביצירת עננים: מים מתאדים מהאוקיינוס ומתעבים סביב חלקיקים אותם יוצר הפלנקטון. ענני האוקיינוס האלו מחזירים את אור השמש בחזרה לחלל, ועוזרים להם להגן על כדור הארץ מפני עליית הטמפרטורה.

הימים הפתוחים הם מערכת ההחייאה של כדור הארץ, כשהם מספקים גם מים וגם חמצן. לאחרונה, מדענים מאוניברסיטת קליפורניה גילו שהיכולת שלהם לעשות זאת נפגמת בהשוואה לתחילת שנות האלפיים, בשל הזיהום הרב. נזקי הזיהום החמורים נותנים את אותותיהם: בים נוצרו כ-400 'אזורים מתים' בהיקף של עד 70 אלף קמ"ר כל אחד, בהם כמות החמצן נמוכה ואין חיים כלל. מספר האזורים הללו מכפיל את עצמו בכל עשור, מאז שנות ה-60.

לפי מחקר שפורסם במאי האחרון על ידי קבוצת מדענים מאוניברסיטת פלימות' הבריטית, זיהום הפלסטיק באוקיינוסים ובימים מסב נזק של 2.5 טריליון דולר בשנה.

אי פלסטיק בגודל פי 2.5 מצרפת

התמונה הזו צרובה לנו בראש מסיפורי הילדות: דייג יושב על אבן לאור שקיעה, משליך חכתו למים, דג דגים להאכיל בהם את משפחתו ואולי שכונתו. אבל המציאות היום בשטח רחוקה מאד מהתיאור הזה - ספינות דייג הן בכלל משחתות ענק המורידות באמצעות משקולות כבדות רשתות עצומות למעמקי הים, וגוררות אותן לאורך אלפי מטרים, כשהן אוספות לתוכן לא רק כמה דגים תמימים שנפלו ברשת, אלא מאזן חיים שלם, בעודן מגרדות את קרקעית האוקיינוס וגורמות לנזק אדיר למרקם החיים בים ולבתי הגידול של בעלי חיים רבים.

לתוך הרשת הזו נקלעים מעת לעת דולפינים, כרישים, צבי ים וחיות אחרות המצויות על סף הכחדה. רשתות דייג שמגרדות את תחתית הים, חיסלו כבר את מחצית אוכלוסיית האלמוגים, חלקם בני 40 אלף שנה, וגורמות מדי יום לנזק ממשי למאזן האקולוגי הבריא בים. הסביבה הימית כולה מצטמצמת ומשתנה: פחות כרישים, צבי ים, דגי טונה והרבה יותר מדוזות ודיונוני רחף. מאות שנים של תיעוש וצייד ימי שאיננו בר-קיימא, הובילו דגים רבים לסכנת הכחדה, ובאין שינוי, עלולה המערכת האקולוגית הימית לקרוס.

לבעיית דייג היתר והזיהומים הימיים מצטרפת בעיית הפלסטיק: הסוג השכיח ביותר של אשפה בזרמי האוקיינוסים, היא פלסטיק ומיקרו-פלסטיק - חתיכות זעירות של שברי פלסטיק, כשלפי הערכות של הפורום הכלכלי העולמי, עד 2050 כמות הפלסטיק באוקיינוס עלולה להיות גדולה יותר מכמות הדגים. רק בין קליפורניה להוואי, צף לו בנחת 'אי פסולת פלסטיק' בגודל 1.6 מיליון קמ"ר - פי 2.5 משטחה של צרפת ופי 80 מהשטח של מדינת ישראל, המהווה מפגע סביבתי קולוסלי.

לא רק הדגה נאלצת לאכול את חלקיקי הפלסטיק, אלא גם אנחנו. מיקרו-פלסטיק מגיע גם לגוף שלנו דרך המזון והמים. כך, אנחנו ממש אוכלים את האשפה שלנו. לפי אוניברסיטת ניוקאסל באוסטרליה בשיתוף עם הקרן הבינלאומית לחיות בר (WWF), אדם ממוצע מכניס לגופו כ-6,000 חתיכות מיקרו-פלסטיק בשנה רק כתוצאה משתית מים ומשקאות שונים - 5 גרם בשבוע, ממש כמשקלו של כרטיס אשראי.

הים התיכון: 34 אלף בקבוקי פלסטיק בדקה

מדוח שפורסם ביוני 2019 על ידי WWF עולה כי כמות פסולת הפלסטיק המושלכת לים התיכון שקולה ל-34 אלף בקבוקי פלסטיק מדי דקה. את הים התיכון הסגור מקיפות מדינות עם אוכלוסיות גדולות מאוד, שמייצרות כמויות אדירות של פסולת, שחלקה מגיע לים, אם באמצעות ביוב, נחלים מזוהמים, ספינות או אשפה.

בסופו של דבר, המשבר האקולוגי מייצר בעיה הוליסטית, שלא תלויה במדינה כזו או אחרת; אם אנחנו פולטים פסולת ומזהמים לים, הם יגיעו לשכנים שלנו, ולהפך. ראינו אותות לכך מספר פעמים כשהביוב הגולמי שנשפך מעזה לים גרם בין היתר לעצירת התפלת מי הים הדרומית של ישראל, או משבר הזבל המתמשך בלבנון, שמזהמת בצורה רצינית את הים.

"הסביבה היא דבר חוצה גבולות מדיניות. זה ברור שבשביל לשמור על הניקיון של הים ועל רקע המשבר האקולוגי המחריף בעולם, חייבים שיתוף פעולה בינלאומי וטיפול משותף באסונות ימיים וחוצי גבולות. אלו דברים שאנחנו צריכים לראות יותר באזור שלנו", אומר השגריר גדעון בכר, ראש חטיבת אפריקה במשרד החוץ ומרצה בתחום השלכות משבר האקלים על היחסים הבינלאומיים במרכז הבינתחומי.

"מי הים נעשים יותר חומצתיים בגלל משבר האקלים והחיים בו משתנים. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו - האם אנחנו רוצים שהאוקיינוס והים יהפכו למדבר כחול וריק ללא דגים, צדפות, דולפינים ואלמוגים? האם אוקיינוסים וימים ריקים זה מה שאנחנו רוצים להשאיר לנכדים שלנו? אני חושב שהתשובה היא 'לא'. לכן אנחנו צריכים לעבוד ביחד, ולשתף פעולה ברמה הבינלאומית כדי למנוע את הנזק הזה".

"יש הרבה מינים שנעלמו מהחופים שלנו. ואנחנו חושדים שהסיבה להעלמות רבים מהם היא שינויי האקלים. אנחנו יודעים מניסויים בוודאות, למשל, שקיפודי הים נעלמו בגלל משבר האקלים", אומר ד"ר גיל רילוב, חוקר בכיר, המכון הלאומי לאוקינוגרפיה.

"הטמפרטורה בשנות ה-80 וה-90 הגיעה באוגוסט ל-29 מעלות, והיום היא מגיעה כמעט ל-32 מעלות. זה שינוי עצום וזה משפיע על המינים המקומיים. הקיפודים לא יכולים לשרוד בטמפרטורה כזו. לקיפודים תפקיד חשוב במערכת האקולוגית. הם כמו הפרות של הים - הם אוכלים את האצות וגורמים למשל לכך שיתפנה מקום למינים אחרים. הם משמשים מזון לדגים טורפים ובכך תורמים לאיזון המערכת. כנראה שרבים מהמינים הרגישים בים התיכון, מתחילים להיעלם או שייעלמו עם המשך ההתחממות. זאת, בעוד שמינים טרופיים רבים שחדרו לים תיכון דרך תעלת סואץ דווקא 'נהנים' מההתחממות ומשגשגים. תדירות גלי החום עולה בשל שינוי האקלים והשפעתם ברחבי העולם וגם בישראל צפויה להיות גדולה".

ישראל חתומה על אמנת ברצלונה, שאמורה לטפל בנושא.

"אמנת ברצלונה הציבה לא מעט מטרות בתחום שימור הימי, אבל אנחנו רחוקים מאוד מלהגיע אליהן. יש תוכניות אירופאיות לגבי שימור ושיקום הימים כולל הים התיכון ומטרות ספציפית לשמירה ושיקום המגוון הביולוגי, אבל יישומם מאוד זוחל. כל המטרות שנקבעו ל-2020 - לא נעמוד באף אחת מהן. לא פשוט ליישם את הדברים האלו, והמנגנונים הביורוקרטיים זזים לאט".

ישנם לא מעט פתרונות אפשריים למשבר האקולוגי בים התיכון, וישראל נדרשת לקידום והסדרה של כללים, ודאי בתקופה שבה מתרחבת הפעילות הכלכלית בים ואסדות וקידוחים יוצרים אימפקט אקולוגי נוסף. אחד הכלים הללו, הוא הקמה של שמורות טבע ימיות - פרקטיקה הולכת ומתרחבת בעולם, שהוכיחה את עצמה בכל מקום בו יושמה. בישראל, רק שליש אחוז משטחי הים מוגדרים כשמורות ימיות.

"לשמורת טבע ימית יש את האפקט הכי חזק על אישוש הטבע. כדי שהיא תעבוד, היא צריכה לחלוש על שטח גדול וצריך לאסור לחלוטין את הדייג בה. במקום שבו זה יקרה - זה יצליח", אומר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע. "יש 3 שמורות גדולות שאנחנו רוצים להקים - הרחבת השמורה באכזיב, הקמה של שמורה בכרמל ובאזור אשדוד-אשקלון. במקסיקו, הקימו דווקא דייגים שמורה כזו. הם הבינו שאם הם ימשיכו לקרוע לים את הצורה - לא יהיה להם מה לדוג. הם הפכו 80 אלף דונם לשמורה ימית ולאתר תיירות, וזה עבד מדהים - יש שם עלייה של יותר 400% בשפע של הדגים. הדגים הגדולים חזרו לאזור, והוא פורח".

לאחרונה הגיעו לישראל ניצנים ראשונים, גם אם בסדר גודל מינורי למדיי, של יוזמות שונות מרחבי העולם לאסור שימוש בפלסטיק המזיק לים; עיריות הרצליה ואילת, החליטו לאסור על הכנסת כלים חד פעמיים לחופיהן. בישראל נוצרת מדי שנה פסולת פלסטיק במשקל של כמיליון טונות, ורק אחוזים בודדים ממנה מגיעים למיחזור. הכלים החד פעמיים המזהמים, שרבים מהמתרחצים מביאים עמם לחוף, מגיעים במקרים רבים לים, וההשלכות ברורות. ראוי לתהות מדוע דווקא קולה של עיריית תל אביב בנושא, בה כמות הפסולת נאמדת ב-21 קילוגרם לקילומטר - יותר מבאלכסנדריה ובאזור מפרץ ונציה, נדם. 

 

פנסיה ואג"ח ירוקות כדי לשמור על העתיד

הים הוא מקור הכנסה עצום, המוערך ב-1.5 טריליון דולר בשנה - מה שהופך את הכלכלה הכחולה לשביעית בגודלה בעולם. האם ניתן לשמר את הכלכלה הזו, תוך הגנה ברת קיימא על המערכת האקולוגית?

כדי לעשות זאת עלינו לשנות הרגלים. המשבר האקולוגי איננו גזירת גורל - הוא מעשי ידי אדם ולכן גם ניתן לשינוי. לצד הרגולציה העולמית הגוברת והמודעות הצרכנית העולה, נוצרים צרכים חדשים הדורשים ייצור תחליפים לפלסטיק, טכנולוגיות לניקוי האוויר והמים uתחליפים למזון מן החי. בסביבה כזאת חברות מבוססות על רעיונות ברי קיימא, יכולות לשגשג.

כתוצאה מכך בשנים האחרונות מתפתח תחום חדש: אגרות חוב ירוקות ומקיימות, הלוואות ירוקות ואף פנסיה ירוקה.

אגרת חוב ירוקה נועדה למימון פרויקטים ופעילויות סביבתיות, עצירת משבר האקלים, הסתגלות לשינויי האקלים, התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות. ניתוח שוק של ICMA המתמחה בתחום איגרות החוב הירוקות, מצביע על כך שרק ב-2018 הונפקו אגרות חוב ירוקות בסכום של כ-200 מיליארד דולר ברחבי העולם, לעומת 37 מיליארד דולר ב-2014, ובסך הכול במצטבר הונפקו עד היום אגרות חוב ירוקות או מקיימות בסך של כ-600 מיליארד דולר.

כעת ישנו גל של מכשירים פיננסיים חדשים, שנועדו להציל את האוקיינוסים ולהקל על משברי המים העולמיים. ביניהם 'אג"ח כחול', המשמשות לגיוס כסף להתמודדות עם המשבר האקולוגי בים. הכלכלה הכחולה צוברת תאוצה בקרב קובעי מדיניות ומקבלי החלטות רבים ברחבי העולם.

בשנה האחרונה, האי סיישל, שהכנסתו נסמכת במידה רבה על המשאב הימי, הנפיק אג"ח במיליארדי דולרים, וכך גם בנק ההשקעות הנורדי בגובה של 2 מיליארד דולר לפרויקטים של מניעת זיהומי מים ומניעת השפעת שינויי האקלים על הים. באפריל האחרון, מכרו מורגן סטנלי אג"ח בשווי 10 מיליון דולר, לטיפול במשבר פסולת הפלסטיק באוקיינוס, וקבוצת TNC פועלת להנפקת אג"ח בעוד 20 מדינות בחמש השנים הקרובות בסך כולל של 1.6 מיליארד דולר, וזו רשימה חלקית בלבד. בעשור הקרוב מעריכים כי יושקעו עד 300 מיליארד דולר בתשתיות לחקלאות ימית.

בתוך כך, האיחוד האירופי הגדיר כי על כל המדינות החברות לשקוד על מסמך מדיניות למרחב הימי שלהן ולהגישו עד 2020. לאחרונה, סיים מנהל התכנון של ישראל את העבודה על המסמך והוא מוצג כעת לאישור. כחלק מהמסמך, גם ישראל מתייחסת לנושא הכלכלה והצמיחה הכחולה ולמיצוי הפוטנציאל הכלכלי הימי בצורה מקיימת.

מנהל התכנון הגדיר את המרחב הימי כזירה החדשה של מדינת ישראל, בה טמון פוטנציאל רב בנושאי מזון, טכנולוגיות חדשניות, תיירות ועוד, והוא שואף להציג תוכנית חומש בנושא פיתוח ומיצוי הפוטנציאל הכלכלי הימי בפני הממשלה. 

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

שדרות / צילום: Shutterstock

האזור שבו כמעט ולא נשמעות אזעקות במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתונים שנאספו מאז פתיחת המערכה, בעוטף עזה נשמר שקט יחסי עם מספר בודד של אזעקות, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית, גלואט, הישראלית מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אבו דאבי / צילום: Shutterstock, Saleh Al Tamimi

מקטאר ועד טורקיה: נפילות בבורסות ברחבי המזרח התיכון

בצעד חריג, איחוד האמירויות מבקש למנוע אפשרות של קריסה בשל המתקפות האיראניות ● ביתר הבורסות באזור מתקיים מסחר חרף הסנטימנט השלילי: בבורסות בכווית, קטאר, סעודיה, קפריסין וטורקיה נרשמות ירידות שערים

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה