גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בר רפאלי הגישה ערעור לביהמ"ש: דיקפריו ואני היינו "תא משפחתי" לכל דבר ועניין

זה הסיפור שמספרת הדוגמנית בר רפאלי לבית המשפט העליון בערעור שהגישה היום לבית המשפט העליון על חיובה בתשלום מס בישראל על הכנסות בהיקף עשרות מיליוני שקלים בחו"ל בשנים 2009 ו-2010 ● המחלוקת סביב שאלת מגוריה של הדוגמנית – האם הייתה תושבת הארץ לצרכי מס או תושבת ארה"ב בשנים הרלבנטיות - התפצלה לשתי זירות משפטיות

בר רפאלי וליאונרדו דיקפריו במשחק של הלייקרס ב-2010 / צילום: לוסי ניקולסון, רויטרס
בר רפאלי וליאונרדו דיקפריו במשחק של הלייקרס ב-2010 / צילום: לוסי ניקולסון, רויטרס

בשנת 2005 עקרה הדוגמנית הישראלית-בינלאומית בר רפאלי מהארץ על מנת לפתח קריירה בינלאומית, במשך שש שנים בהן חיה בחו"ל ניהלה קשר זוגי עם ליאונרדו דיקפריו, שהיה בן זוגה "המשמעותי, הקבוע והלא מזדמן" בארצות הברית, והם קיימו חיים משותפים ומשק בית משותף - והיו "תא משפחתי" לכל דבר ועניין. היא הייתה ידועה בציבור שלו, ולהיפך. הקשר היה ארוך ויציב וכוון לנישואים ולהבאת ילדים לעולם. הם גרו יחד בביתו של דיקפריו בלוס אנג'לס, שהפך לביתה, היא השתמשה בכלי הרכב שלו, אירחה חברים ובני משפחה בבית המשותף ועוד.

באותה תקופה דיווחה רפאלי למס ההכנסה האמריקאי על הכנסותיה שם, ונמנעה מלהצהיר על עצמה כתושבת ישראל. היא השתמשה בכרטיס אשראי זר, למעט שימוש מועט בכרטיס אשראי ישראלי, החזיקה חשבונות בנק בחו"ל, סלולרי זר והפסיקה להפקיד הפקדות לפנסיה בישראל ולביטוח לאומי בארץ.

זה הסיפור שמספרת הדוגמנית בר רפאלי לבית המשפט העליון בערעור שהגישה היום (ה') לבית המשפט העליון על חיובה בתשלום מס בישראל על הכנסות בהיקף עשרות מיליוני שקלים בחו"ל בשנים 2009 ו-2010. הערעור מוגש נגד החלטת בית המשפט המחוזי בלוד, שדחה את ערעורי המס האזרחיים שהגישה הדוגמנית על שומות המס שהוציאה לה רשות המסים בנוגע לשנים בהן, לטענתה, התגוררה בחו"ל.

המחלוקת סביב שאלת מגוריה של הדוגמנית - האם הייתה תושבת הארץ לצרכי מס או תושבת ארה"ב בשנים הרלבנטיות - התפצלה לשתי זירות משפטיות. הראשונה היא הזירה האזרחית - שבמסגרתה דרשה המדינה לחייב את רפאלי במס בגובה מיליוני שקלים על הכנסותיה בחו"ל. הנושא נדון בבית המשפט המחוזי בלוד, שדחה את טענותיה של רפאלי, והכריע, כי עליה לשלם מס בישראל על הכנסותיה בשנים הללו. הזירה השנייה היא הזירה הפלילית, בה מתמודדת רפאלי עם טענות המדינה להעלמות מס בהיקף עשרות מיליוני שקלים ותרמית לכאורה שביצעה הדוגמנית כלפי המדינה במשך כ-4 שנים, בין השנים 2009-2012.

במסגרת פסק הדין האזרחי, שעליו הוגש הערעור הבוקר, נקבע כי על רפאלי לשלם כ-8 מיליון שקל מס בגין השנתיים שהיו במחלוקת. בנוסף, בית המשפט חייב את רפאלי בהוצאות משפט בסך 120,000 שקל.

בין היתר דחה השופט המחוזי ד"ר שמואל בורנשטיין את טענותיה של רפאלי, כי ביתו של דיקפריו היה "בית הקבע" שלה וכי הם קיימו מערכת יחסים רצינית והיו למעשה "תא משפחתי". השופט קבע, כי גם אם היא ראתה במערכת היחסים ביניהם מערכת יחסים משמעותית ורצינית, לא ברור, ולא הוכח בביהמ"ש, מה חשב השחקן ההוליוודי על מערכת היחסים. עוד קבע השופט כי על אף קיומה של מערכת יחסים זוגית עם השחקן ההוליוודי, אין בכך להסיט את מרכז חייה מחוץ לישראל. השופט התייחס בין היתר לעובדה כי רפאלי ודיקרפיו לא נישאו ולא הביאו ילדים לעולם, כך שלא ברור מה היה טיב הקשר שלהם באמת, והאם הוא היה רציני כפי שמנסה רפאלי לטעון.

רפאלי תוקפת בערעורה, בין היתר, את גישתו "השמרנית" של שופט ביהמ"ש המחוזי אשר לטענתה קבע בפסק דינו, כי "תא משפחתי" הנו כזה רק אם שני בני הזוג נשואים ומביאים ילדים לעולם. "גישתו של בית המשפט קמא מעידה על 'שמרנות יתר' שפחות רלבנטית ואקטואלית לימינו, שבהם הגדרת 'תא משפחתי' היא הגדרה גמישה המאפשרת מגוון רחב של מערכות יחסים".

בערעור, שהוגש באמצעות עוה"ד פנחס רובין, דניאל פסרמן, שגית אוחנה-לבנה וליאור שרעבי ממשרד גורניצקי ושות', טוענת רפאלי, כי הגדרת תא משפחתי, "היא הגדרה גמישה המאפשרת מגוון רחב של מערכות יחסים, ושממילא אינה מצטמצמת להגדרה השמרנית והחד גונית של משפחה המורכבת מגבר ואשה שנישאו והולידו ילדים".

עוד לטענתה, אם ההגדרה היא הגדרה צרה, כפי שראה אותה בית המשפט המחוזי, "מה דין אלו שאינם מעוניינים להביא ילדים לעולם כלל? ומה עם בני זוג שכלל אינם מעוניינים להיקשר בקשר נישואין, אף פעם? ומה בדבר זוגות צעירים שטרם הספיקו להינשא ו/או להביא ילד? זוגות צעירים אינם יכולים להיחשב כ"ידועים בציבור"? ומה בדבר זוגות חד מיניים שחיים זה לצד זה מבלי למסד את הקשר ביניהם? וכאלו שהם בני דת שונה".

בערעור נטען עוד, כי " בשנות המס הייתה המערערת (רפאלי, א' ל"ו) בת 24 שנים בלבד ; בכל הכבוד, לזקוף לחובת אשת קריירה (דוגמנית) בת 24 שנים כי לא הביאה לעולם ילדים או כי טרם נישאה לבן זוגה בעת בחינת "הקשרים המשפחתיים", היא גישה שיפוטית שאינה עומדת במבחן המציאות; וזאת - לבד מן העובדה כי המערערת העידה כי כוונתה הייתה להביא עמו ילדים לעולם, כי השניים שוחחו על מספר הילדים שהם עתידים להביא לעולם ".

טענה זו תוקפת, כאמור, את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מערכת היחסים של רפאלי עם ליאונרדו דיקפריו בשנים 2009-2010 לא מהווה תא משפחתי, במסגרתו רפאלי יכולה הייתה לטעון כי ניתקה את תושבותה הישראלית וכי תושבותה היא תושבותו של בן זוגה, דיקפריו.

בערעור טוענים עורכי דינה של רפאלי, כי "לא ניתן לפסוח על שני הסעיפים - פעם ליתן נפקות להיותה של המערערת ידוענית ופעם להתעקש להתעלם מכך ולא לתת לכך נפקות כלל".

בכך מתייחסים עורכי הדין לקביעת בית המשפט המחוזי באשר לאלבומי התמונות אותן הציגה רפאלי בפני השופט על מנת להוכיח את זוגיותה עם דיקפריו: "גם אם תמונה אחת אינה שווה אלף מילים בתעשיית הבידור (ולא בהכרח כך הדבר), הרי שבענייננו מדובר באלבומים אישיים של המערערת ובן זוגה הגדושים בתמונות. לעיונו של בית המשפט קמא הועברו אלבומים פרטיים שלמים של המערערת מימיה כבת זוגו של ליאונרדו (האלבומים הפיזיים), כך שגם אם תמונה אחת אינה שווה אלף מילים, אלף תמונות וודאי שוות לכך. במקרה הזה גם הכמות מעידה על האיכות ". עורכי הדין מוסיפים: "לא ניתן להשוות ולכפות את עולמנו ואת אורחות חיינו - עולם ואורחות חיים של אנשים מן השורה - על עולמה ולאורחות חייה של המערערת ובן זוגה, ויש לבחון את מרכז חייה בהתאם לעולם בו היא (הם) חיה באותן שנים ולאורחות חייה באותן שנים".

בית המשפט המחוזי סבר, כי שהות של אדם בגיר בבית הוריו בעת ביקוריו בישראל מגיעים כדי הגדרה של בית ההורים כ"בית קבע", ועורכי הדין של המערערת מאתגרים פרופוזיציה זו: "תמהנו על נימוקו זה של בית המשפט הנכבד, כאילו שיש בו להשליך על תושבותה של המערערת. רק טבעי שיהודייה שחיה בחו"ל, שמשפחתה קרובה אליה, שטיסות ברחבי העולם הם שגרת חייה, ושידה משגת לממן את ה"גיחות", תבלה את חגי ישראל במחיצת בני משפחתה כל אימת שחייה בניכר מאפשרים זאת (בין בישראל ובין בחו"ל)".

כתב הערעור שהוגש הבוקר תוקף אחת לאחת את כל הקביעות של השופט בורנשטיין ומתייחס גם להיעדרותו של דיקפריו מההליך המשפטי, לאחר שביהמ"ש המחוזי קבע כי העובדה שדיקפריו לא הובא להעיד פועלת לרעת רפאלי.

פרשה כנפיים בגיל 20

הערעור, הפרוש על פני 30 עמודים ועוד עשרות עמודי נספחים, נפתח בתיאור המציאות מנקודת מבטה של רפאלי: "מעשה בדוגמנית-על בינלאומית (המערערת), עולת ימים, שהייתה תושבת ישראל עד שנת 2005; בשנים 2005-2006, בהיותה בת 20 שנים, פרשה המערערת כנפיים אלי חו״ל, ועזבה את הקן המשפחתי החמים; היא גמלה בליבה לעקור מישראל, על מנת לעשות לה קריירה בינלאומית בניכר .

"לאחר שעזבה את ישראל (ובמנותק מההחלטה לעזבה), הכירה המערערת (בשנת 2005) את ליאונרדו דה קפריו, תושב ואזרח ארצות הברית, שהפך לבן זוגה הקבוע במשך שנים. המערערת קשרה את גורלה בגורלו של ליאונרדו, ואלו הפכו לבני זוג לכל דבר וענין. במושגי הדין הישראלי, המערערת הייתה ידועתו בציבור והוא היה ידועָהּ בציבור. הזוגיות של השניים הייתה יציבה וארכה כמעט שש שנים (עד לשנת 2011), שהן שנות דור בחוג של הידוענים, ללמדך על רצינות היחסים ולא רק על יציבותם הממושכת ... רק פסע היה מכך ועד הבאתם בברית הנישואין. זו לפחות הייתה הפרספציה של המערערת, שגם רצתה להרות לו בעתיד ולגדל עמו ילדים משותפים. ניתנת האמת להיאמר, אילו היו בני הזוג נשואים, לא היה כנראה ספק שתושבותה היא תושבותו, שהרי זו על דרך הרוב הילכתם של בני זוג נשואים המקיימים משק בית משותף".

"פעם ישראלי תמיד ישראלי"

עוד נכתב בפתיח לערעור, כי "הדעת נותנת, או דעתנו נותנת, שכך גם דין התושבות ביחס לבני זוג לכל ענין ודבר, גם אם לא באו בברית הנישואין מבחינה 'רשמית' (וכשש שנים יציבות של זוגיות, כל שכן 'בעולם הזוהר', מלמדות על עומק והמשכיות הקשר ביניהם). מרכז חייה של המערערת נקשר אפוא בעבותות במרכז חייו של בן זוגה (ארצות הברית). אלא שישראלי העוקר מן הארץ איננו שורף באחת את כל זיקותיו לארץ מכורתו, לתרבותו, לדתו ולערכים אשר ינק בה. הוא איננו מנתק באחת - ואולי יש לומר: אף פעם - את קשריו המשפחתיים עם הוריו. 'פעם ישראלי תמיד ישראלי' הוא אולי ביטוי פולקלורי נכון בהקשרים מסוימים (לא מיסויים), אך הוא איננו נכון בהקשרים של 'תושבות פיסקלית', גם כאשר קשרי המשפחה נותרים הדוקים וחמים, כפי שהיו בין המערערת לבני משפחתה" .

רפאלי מתייחסת בערעור גם למחלוקת מהותית נוספת שהייתה בין רשות המסים לבינה בנוגע למשמעותו והשפעתו של הסכם שומה שנחתם בין רשות המסים לרפאלי בדצמבר 2009, בהתייחס לשנות המס 2005-2007, במסגרתו צוין כי נכון לשנת 2007 מעמדה של רפאלי הוא של "תושבת חוץ". רפאלי כינתה את ההסכם "הסכם ניתוק התושבות", וטענה כי הוא משליך גם על שנות המס שאחריו, וכי היא הסתמכה על כך ש"הוא צופה פני עתיד". רשות המסים טענה כי אין לקבל טענה זו וכן כי ההסכם נחתם עם רפאלי על סמך תשתית עובדתית מטעה שהציגה.

השופט בורנשטיין ציין כי לא נוח לו עם התנהלות הרשות בקשר להסכם השומה, אך קבע כי אין בו בכדי לקבוע כי רפאלי הייתה תושבת חוץ בשנים אליהן הוא אינו מתייחס.

בערעור חוזרת רפאלי וטוענת כי ההסכם משליך גם על השנים שהיו אחריו. לטענתה, "אין פלא כי גם פקיד השומה השתכנע בזמנו (ולימים חזר בו, הגם שהזיקות לחו"ל רק התחזקו והגם שחייה של המערערת הפכו לנטועים עמוק יותר באדמת ניכר), כי מכלול הנסיבות מצביע על ניתוק תושבותה של המערערת מישראל, ועל היותה תושבת חוץ למן שנת המס 2007. שומתה העצמית של המערערת כמי שאיננה עוד תושבת ישראל הוכרה על ידי פקיד השומה (במודע ובמושכל), והיא ״הוכתרה״ על ידו כתושבת חוץ כמוצהר על ידה, הן בשנת המס 2007 (במסגרת הסכם השומה) והן בשנת 2008 (שביחס אליה אף ציין מר עבודי בתרשומת שערך כי "2008 בעיה כי אין לה נכסים")".

"למעשה", כותבת רפאלי, "כפועל יוצא מהכרתו בכך ביחס לשנת המס 2007, גם לא ראה פקיד השומה להתערב בשומתה העצמית של המערערת לשנת המס 2008, בה הצהירה המערערת (שוב) כי היא בעלת מעמד של תושבת חוץ".

"בית אסורים פיסקלי"

לטענת רפאלי, "אם תיוותר פסיקת בית המשפט המחוזי על כנה, יהיה בכך כדי ליצור מעין "בית אסורים פיסקלי" לאלה החפצים לנסות את מזלם ואת תושבותם בניכר. ביחוד תכביד הלכה זו על צעירים בלתי נשואים, כאילו ש - ״רווק ורע לו״ מבחינת דיני התושבות ומרכז החיים. מדיניות משפטית ומסויית נכונה היא להימנע מליתן תחושת כבילה פיסקלית לישראל".

רפאלי תוקפת גם את "התפיסה שעוברת כחוט השני לאורך פסק הדין", לטענתה, "לפיה ניתוק תושבות בימינו זהה לניתוק תושבות בימי העבר". זאת לאחר שהשופט קבע כי היא לא ניתקה את קשריה עם ישראל. על כך כותבת רפאלי, כי "במאה ה - 21 לעולם אין "ניתוק קשרים" מוחלט: כיום, לנוכח ההתקדמות הטכנולוגית, יש בידיו של כל אדם את היכולת לשמור על קשר אינטנסיבי עם חבריו, מכל נקודה על פני הגלובוס, בכל זמן. לכך נפקות לגבי אופן יישום בחינת הקשרים החברתיים.

"באותו אופן, עומדת כיום לכל אדם האפשרות לפגוש בבני משפחתו באופן תדיר, בקלות רבה יותר מאשר בעבר (לנוכח זמינותן ועלותן המוזלת של טיסות). לכך יש נפקות לגבי אופן בחינת הקשרים המשפחתיים והאינטנסיביות שבניהולם גם ממרחק רב .

מעבר לארץ רחוקה לפני עשרים שנים היה כרוך בניתוק משמעותי של קשרים חברתיים ומשפחתיים, הן בשל הטיסות היקרות והארוכות, הן בשל קווי הטלפון הרעועים והיקרים (שיחת חוץ הייתה משובשת ויקרה) והן בשל העדר טכנולוגיה חלופית שתגשר על המרחקים וההבדלים בשעות. כיום, לעומת זאת, יש טלפונים סלולריים, רשתות חברתיות למכביר (פייסבוק, אינסטגרם וכו') ואפליקציות שונות ומגוונות (ווטסאפ, פייסטיים, סנאפצ'ט, סקייפ וכו'), שבאמצעותם ניתן לשמור על קשר קרוב, ויזואלי, בלתי אמצעי מכל מקום, ובכל זמן, בעלות אפסית, וגם הטיסות זמינות וזולות מאי פעם" .

לטענת רפאלי, ביהמ"ש בחן את הקשרים בינה לבין ליאונרדו ובינה לבין בני משפחתה ללא מתן משקל מספיק למציאות חיינו העכשווית, ולגישתו - בלית ניתוק קשרים מועצם, גם לא יתגבש ניתוק תושבות.

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● המניות הדואליות חוזרות לתל אביב בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל נסחר ביציבות הבוקר, 3.14 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין