גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ייבוא וייצוא / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מהפיכות הטכנולוגיה והתקשורת עיצבו מחדש את עולם העסקים, כך שהכפר הגלובלי מזמן הזדמנויות עסקיות, שבעבר נראו דמיוניות בלבד. היכולת לבצע עסקאות על פני הגלובוס, ובהן רכישה ומכירה של מוצרים, שירותים וידע, מאפשרת לחברות מקומיות שאין להן ידע בתחום מסוים, אבל יש להן ניסיון ביצועי, לקחת חלק בפרויקטים מורכבים - וזאת על ידי יבוא שירותים וידע מחו"ל.

בדרך כלל, ההתקשרות בין התאגיד המקומי לתאגיד הזר לרכישת השירותים והידע מתחילה עם חתימת הסכם שירותים, שבמסגרתו אפשר שהתאגיד הזר יספק את השירותים, בחלקם במדינת מושבו ובחלקם באמצעות נציגים שאותם ישלח לישראל. 

כידוע, הכלכלה הגלובלית מאתגרת את מערכות המס, שמנסות להדביק את הפער. נזכור כי בשונה מהכלכלה הגלובלית, שבה האינטרס ליצירת קשרים בינלאומיים עסקיים בין תאגידים הוא משותף, הרי שבאופן אינהרנטי, מערכות המס במדינות השונות מתחרות זו בזו בשאלת זכות המיסוי, ובעוד מערך האמנות הבינלאומיות מתקדם ומתעדכן לאטו, הכלכלה הבינלאומית לא מחכה.

בהתאם, יבוא שירותים ארצה מייצר סוגיות וחשיפות מס לא מבוטלות, לתאגיד הזר ולתאגיד המקומי. ברשימה זו נעמוד על חלק מחשיפות המס הנוצרות כתוצאה מפעילות של הספקת שירותים בישראל על ידי תאגיד זר.

שאלת ניכוי מס במקור

מנקודת מבטו של התאגיד המקומי, חשיפת המס העיקרית היא בסוגיית ניכוי מס במקור בתשלומים לתאגיד הזר בגין השירותים המוענקים לו. מערכת המס בישראל מבוססת על שיטה שלפיה המשלם עבור השירות מנכה מס במקור מהתמורה המגיעה למקבל. שיטת הניכוי במקור נועדה, בראש ובראשונה, להבטיח את גביית המס. עניין זה מתחדד, כשהמקבל הוא תושב חוץ, שבאופן טבעי, לרשויות המס המקומיות יש קושי לגבות ממנו מס.

לכאורה, קבלת אישור על שיעור הניכוי במקור הנדרש היא עניין של מה בכך. עם זאת, הניסיון מלמד שני דברים: ראשית, לא אחת רשויות המס מאתגרות את המבקשים בדרישות ביורוקרטיות כאלה ואחרות, שיוצרות עיכובים מיותרים; ושנית, ייתכנו מחלוקות בדבר מקום הספקת השירותים ושיעור המס שיש לנכות - דבר שיוצר חיכוכים מסחריים ומשמש מצע פורה לסכסוכים עסקיים בין המשלם למקבל.

שיטה זו של ניכוי במקור יעילה כשהשירות שניתן על ידי התאגיד הזר ניתן בישראל, ועל כן, הניכוי במקור הכרחי עבור ייעול הגבייה של רשות המס המקומית. ואולם, מה ההשלכה כשהשירות הזר ניתן במלואו בחו"ל? במקרים כאלה, מחזיקה פעמים רבות רשות המס המקומית במס שנוכה במקור, שנגבה שלא לצורך. לצערנו, מקרים מעין אלה חוזרים ונשנים, ואלה פוגעים פגיעה קשה בקשרים הכלכליים והמסחריים של התאגידים המקומיים עם התאגידים הזרים. נוסף על האישור השוטף לניכוי במקור, המשלם, תושב ישראל, חשוף לשומת ניכויים שבכוחן של רשויות המס לערוך לו. שומת הניכויים באה לעולם פרק זמן ארוך לאחר ביצוע העסקה, ולא אחת זו תופסת את התאגיד הישראלי כשכבר אין לו קשר לתאגיד הזר, ואין לו כל אפשרות להיפרע ממנו במקרה שיחויב בתשלום מס בגין אי-העברת הניכוי כאמור.

שאלת "מוסד הקבע" בישראל

מנקודת מבטו של התאגיד הזר, מתעוררת אחת מהסוגיות הבסיסיות בעולם המס הבינלאומי, והיא שאלת קיומו או יצירתו של "מוסד קבע" בישראל.

על קצה המזלג, נאמר כי על פי אמנות המס הבינלאומיות למניעת כפל מס, קיומו של מוסד קבע במדינה מחייב, בין השאר, את רישומו של התאגיד בישראל לצורכי מס - דבר הגורר אחריו חובות דיווח וחשיפות רגולטוריות שונות.

חרף העובדה שהגדרתו של מוסד קבע משתנה בין אמנת מס אחת לשנייה, ככלל, ניתן לומר שמוסד קבע נוצר כשקיים מקום עסקים קבוע, או אף אם קיים גורם הפועל בשם התאגיד הזר באופן שהוא מהווה "זרוע ארוכה" שלו ורשאי לעשות ולקבל החלטות בשם התאגיד הזר. מכל מקום, שאלת קיומו של מוסד קבע היא שאלה מורכבת, התלויה במשתנים רבים.

לענייננו כאן, נדגיש כי קיומו של מוסד קבע מייצר לתושב הזר חשיפת מס בישראל לצד חשיפת מס במדינת תושבתו, וכן מהווה פתח לדיונים במדינת המקור סביב שאלת הזיכוי מהמס הזר וסביב ייחוס ההכנסות בכל אחת מהטריטוריות. לצד חשיפות אלה, נזכיר כי לא אחת לתאגיד הזר יש אינטרס להירשם לצורכי מס בישראל, והדבר נוגע להיבטי מע"מ ולאפשרות לדרוש החזר מס שנוכה ממנו ביתר.

בסיכומו של דבר, פעילות בישראל באמצעות תאגידים זרים יוצרת הזדמנויות עסקיות מדהימות, לצד חשיפות מס וחשיפות רגולטוריות שונות לא מבוטלות. בשל המורכבות הקשורה בהשתלבות הדין המקומי עם הדין הזר, יעשה נכון כל בעל עסק ישראלי שיש לו רצון לפרוץ לשווקים בינלאומיים, אם יתכנן מראש צעדיו ויהיה מודע להשלכות של התקשרות עסקית במישור בינלאומי. 

הכותבים הם עורכי דין ושותפים במשרד עוה"ד ירון אלדר פלר שורץ ושות'