גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתכננים עסקאות בינלאומיות? שימו לב לחסמים ולחשיפות

יבוא שירותים לישראל מייצר סוגיות וחשיפות מס לא מבוטלות, הן לתאגיד הזר והן לתאגיד המקומי ● הנה כמה מהסוגיות והחשיפות העיקריות שיש לשים לב אליהן

ייבוא וייצוא / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ייבוא וייצוא / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מהפיכות הטכנולוגיה והתקשורת עיצבו מחדש את עולם העסקים, כך שהכפר הגלובלי מזמן הזדמנויות עסקיות, שבעבר נראו דמיוניות בלבד. היכולת לבצע עסקאות על פני הגלובוס, ובהן רכישה ומכירה של מוצרים, שירותים וידע, מאפשרת לחברות מקומיות שאין להן ידע בתחום מסוים, אבל יש להן ניסיון ביצועי, לקחת חלק בפרויקטים מורכבים - וזאת על ידי יבוא שירותים וידע מחו"ל.

בדרך כלל, ההתקשרות בין התאגיד המקומי לתאגיד הזר לרכישת השירותים והידע מתחילה עם חתימת הסכם שירותים, שבמסגרתו אפשר שהתאגיד הזר יספק את השירותים, בחלקם במדינת מושבו ובחלקם באמצעות נציגים שאותם ישלח לישראל. 

כידוע, הכלכלה הגלובלית מאתגרת את מערכות המס, שמנסות להדביק את הפער. נזכור כי בשונה מהכלכלה הגלובלית, שבה האינטרס ליצירת קשרים בינלאומיים עסקיים בין תאגידים הוא משותף, הרי שבאופן אינהרנטי, מערכות המס במדינות השונות מתחרות זו בזו בשאלת זכות המיסוי, ובעוד מערך האמנות הבינלאומיות מתקדם ומתעדכן לאטו, הכלכלה הבינלאומית לא מחכה.

בהתאם, יבוא שירותים ארצה מייצר סוגיות וחשיפות מס לא מבוטלות, לתאגיד הזר ולתאגיד המקומי. ברשימה זו נעמוד על חלק מחשיפות המס הנוצרות כתוצאה מפעילות של הספקת שירותים בישראל על ידי תאגיד זר.

שאלת ניכוי מס במקור

מנקודת מבטו של התאגיד המקומי, חשיפת המס העיקרית היא בסוגיית ניכוי מס במקור בתשלומים לתאגיד הזר בגין השירותים המוענקים לו. מערכת המס בישראל מבוססת על שיטה שלפיה המשלם עבור השירות מנכה מס במקור מהתמורה המגיעה למקבל. שיטת הניכוי במקור נועדה, בראש ובראשונה, להבטיח את גביית המס. עניין זה מתחדד, כשהמקבל הוא תושב חוץ, שבאופן טבעי, לרשויות המס המקומיות יש קושי לגבות ממנו מס.

לכאורה, קבלת אישור על שיעור הניכוי במקור הנדרש היא עניין של מה בכך. עם זאת, הניסיון מלמד שני דברים: ראשית, לא אחת רשויות המס מאתגרות את המבקשים בדרישות ביורוקרטיות כאלה ואחרות, שיוצרות עיכובים מיותרים; ושנית, ייתכנו מחלוקות בדבר מקום הספקת השירותים ושיעור המס שיש לנכות - דבר שיוצר חיכוכים מסחריים ומשמש מצע פורה לסכסוכים עסקיים בין המשלם למקבל.

שיטה זו של ניכוי במקור יעילה כשהשירות שניתן על ידי התאגיד הזר ניתן בישראל, ועל כן, הניכוי במקור הכרחי עבור ייעול הגבייה של רשות המס המקומית. ואולם, מה ההשלכה כשהשירות הזר ניתן במלואו בחו"ל? במקרים כאלה, מחזיקה פעמים רבות רשות המס המקומית במס שנוכה במקור, שנגבה שלא לצורך. לצערנו, מקרים מעין אלה חוזרים ונשנים, ואלה פוגעים פגיעה קשה בקשרים הכלכליים והמסחריים של התאגידים המקומיים עם התאגידים הזרים. נוסף על האישור השוטף לניכוי במקור, המשלם, תושב ישראל, חשוף לשומת ניכויים שבכוחן של רשויות המס לערוך לו. שומת הניכויים באה לעולם פרק זמן ארוך לאחר ביצוע העסקה, ולא אחת זו תופסת את התאגיד הישראלי כשכבר אין לו קשר לתאגיד הזר, ואין לו כל אפשרות להיפרע ממנו במקרה שיחויב בתשלום מס בגין אי-העברת הניכוי כאמור.

שאלת "מוסד הקבע" בישראל

מנקודת מבטו של התאגיד הזר, מתעוררת אחת מהסוגיות הבסיסיות בעולם המס הבינלאומי, והיא שאלת קיומו או יצירתו של "מוסד קבע" בישראל.

על קצה המזלג, נאמר כי על פי אמנות המס הבינלאומיות למניעת כפל מס, קיומו של מוסד קבע במדינה מחייב, בין השאר, את רישומו של התאגיד בישראל לצורכי מס - דבר הגורר אחריו חובות דיווח וחשיפות רגולטוריות שונות.

חרף העובדה שהגדרתו של מוסד קבע משתנה בין אמנת מס אחת לשנייה, ככלל, ניתן לומר שמוסד קבע נוצר כשקיים מקום עסקים קבוע, או אף אם קיים גורם הפועל בשם התאגיד הזר באופן שהוא מהווה "זרוע ארוכה" שלו ורשאי לעשות ולקבל החלטות בשם התאגיד הזר. מכל מקום, שאלת קיומו של מוסד קבע היא שאלה מורכבת, התלויה במשתנים רבים.

לענייננו כאן, נדגיש כי קיומו של מוסד קבע מייצר לתושב הזר חשיפת מס בישראל לצד חשיפת מס במדינת תושבתו, וכן מהווה פתח לדיונים במדינת המקור סביב שאלת הזיכוי מהמס הזר וסביב ייחוס ההכנסות בכל אחת מהטריטוריות. לצד חשיפות אלה, נזכיר כי לא אחת לתאגיד הזר יש אינטרס להירשם לצורכי מס בישראל, והדבר נוגע להיבטי מע"מ ולאפשרות לדרוש החזר מס שנוכה ממנו ביתר.

בסיכומו של דבר, פעילות בישראל באמצעות תאגידים זרים יוצרת הזדמנויות עסקיות מדהימות, לצד חשיפות מס וחשיפות רגולטוריות שונות לא מבוטלות. בשל המורכבות הקשורה בהשתלבות הדין המקומי עם הדין הזר, יעשה נכון כל בעל עסק ישראלי שיש לו רצון לפרוץ לשווקים בינלאומיים, אם יתכנן מראש צעדיו ויהיה מודע להשלכות של התקשרות עסקית במישור בינלאומי. 

הכותבים הם עורכי דין ושותפים במשרד עוה"ד ירון אלדר פלר שורץ ושות'

עוד כתבות

מזודות חכמות: הדור הבא/ צילום: יחצ

האינטרנט של הדברים החכמים: הגאדג'טים שמגדירים מחדש יעילות

פלסטר ש"נותן" תרופות, מזוודה עם מנעולים המבוססים על טכנולוגיות זיהוי, שעון שמכוון את עצמו לזמן המקומי וארגז חול עם חיטוי אוטומטי שמזהה חתולים שונים

איתי ברדה / צילום: פיני סלוק

איתי ברדה מונה למשנה למנכ"ל הלמן אלדובי; התפטר מהגמל

במקביל ימונה ברדה לתפקיד יו"ר פעיל של בית הסוכן קוואליטי ● ברדה ימשיך לקחת חלק פעיל בפיתוח התחום הפנסיוני של הקבוצה ובליווי צמוד של לקוחות אסטרטגיים, מעסיקים וסוכנים

אבי בן אסאייג / צילום: יחצ

הלב בישראל, העיניים לחו"ל: מה מתכננת נסטלה לאסם, ולמה העובדים חוששים?

בתחילת השבוע הוכרז באסם סכסוך עבודה על רקע הכוונה להעביר 40% מהייצור של טבעול לצ'כיה; במקביל נמכרה פעילת הגלידה, ומתקיימים ניסיונות למכור את "בית השיטה" • שלוש שנים חלפו מאז הפכה נסטלה לבעלים של 100% מאסם ומחקה את החברה מהמסחר, וכעת העובדים חוששים מצמצום הייצור בישראל • אסם: "השגנו הישג חשוב בכך שנבנה לטבעול מפעל חדש בישראל" ● ניתוח גלובס

אתר אשפה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מה עושה לאונרדו דיקפריו כשהוא נתקע מאחורי משאית זבל

בתוך סקטור התעשייה, שמאבד ערך ותפוקה לטובת מפעלים במדינות המזרח הרחוק, בולט מגזר תעשייתי אחד שדווקא נמצע בצמיחה מתמדת - פינוי אשפה ● רבים כבר גילו את פוטנציאל ההשקעה הטמון בתחום - וביניהם גם כמה שמות מפורסמים ● רוב קרנות הסל של מגזר התעשייה מקצות בינתיים משקל זעום לחברות בתחום, אבל אפשר למצוא גם כאלה שמתמחות בו

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: למרות הדיווחים על חיכוכים בצמרת, כחול לבן נותרת יציבה; גם איילת שקד לא נפגעה מהפרסומים השבוע

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

יוסף ג'בארין   / צילום: דוברות הרשימה המשותפת

האם ח"כ יוסף ג'בארין שולט בנתונים על העצורים המינהליים בישראל?

חבר הכנסת מהרשימה המשותפת יוסף ג'בארין הפתיע כשטען כי בערך 500 עצורים מינהליים כלואים בישראל מבלי שנשפטו ● האם זה אכן המספר? ● המשרוקית של גלובס

השריפה ביערות האמזונס בברזיל / צילום: Bruno Kelly, רויטרס

"קטסטרופה סביבתית איומה": יערות הגשם בברזיל, שאחראים ל-28% מייצור החמצן בעולם, עולים באש

תמונות לוויין מראות כי העשן מכסה כמחצית מברזיל וכבר הגיע לפרו, לבוליביה ולפרגוואי ● לפי סוכנות החלל הברזילאית, שטח בגודל של 1.5 מגרשי כדורגל נשרף בכל דקה ● מהן ההשלכות של שריפת יערות האמזונס, המהווים את אחת המערכות האקולוגיות הגדולות ביותר על פני כדור הארץ?

חברי הקונגרס האמריקאי/ צילום :   רויטרס Jim Young

שירות המחקר של הקונגרס: תמיכת האמריקאים בישראל שנויה במחלוקת

הדוח קובע כי תמורות דמוגרפיות בארה"ב הן אחד מהגורמים לשינוי באופן שבו תופסים האמריקאים את היחסים עם ישראל ● "למרות מעמדה של ישראל כמדינה עשירה, בעלת עוצמה צבאית, היא עדיין תלויה בארה"ב לרכש מערכות נשק יקרות" ● סך כל הסיוע האמריקאי לישראל – 142 מיליארד דולר

בני גנץ / צילום: דוברות הכנסת

האם באמת התגלתה חפרפרת במטה כחול לבן?

בראשית השבוע פרסם "ידיעות אחרונות" כי מטה מפלגת חוסן לישראל שכר את משרד המודיעין העסקי CGI כדי לבדוק את מקור ההדלפות ממטה המפלגה ● הדוח הצביע על חבר כנסת מיש עתיד כמקור ההדלפות ● בכירים בכחול לבן ל"גלובס": לא הופק דוח כלשהו, CGI מבצעת בדיקה פנימית על הדלפות, אך לא מדובר בחבר כנסת

ניר שטרן / צילום: תמר מצפי

התחרות בשוק התקשורת: סלקום מעלה את מחיר חבילת הטריפל

החברה החלה להודיע ללקוחות הטריפל על העלאת מחיר של 5 שקלים בעלות הנתב האלחוטי, שיעלה מעתה 15 שקל בחודש ● מדובר במהלך מוכר שבו במקום להעלות את מחיר החבילה, מעלים את מחיר ציוד הקצה

מחצבה בדרום. זכויות בנייה  של 120% לתעסוקה הופכות ל־600% במשרדים  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"אזורי התעשייה נעלמים": לאן עוברים המפעלים ומה יעשו התעשיינים שחייבים להישאר במרכז הארץ

שטח הקרקע לתעשייה מסורתית בישראל יורד והולך, בעיקר במרכז הארץ ● מי מרוויח ומי מפסיד מהתופעה הזו, ולאן ילכו כל המפעלים שלא יכולים לעבור לפריפריה?

מימין: ניר גלעד ורן עוז / צילומים: אלון רון, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מסתמן: ניר גלעד ורן עוז לא יקבלו חוזה לחמש שנים במגדל

בעקבות חשיפת "גלובס", רשות שוק ההון לא תאשר ככל הנראה סעיף בחוזי העסקה של גלעד ועוז במגדל, שמבטיח כי השניים יקבלו שכר על חמש שנות עבודה, גם אם תקופת העסקתם תהיה קצרה יותר ● הסיבה: הסעיף עשוי להתנגש בחוק שכר הבכירים שמגביל את שכרם לכ-3.5 מיליון שקל בשנה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

למה המשקיע הישראלי יכול להרגיש טוב יותר מאחרים?

על רקע ירידת ריביות בכל העולם וריבוי השווקים שבהם תשואות האג"ח שליליות, מתעוררת השאלה מה יכול בנק ישראל לעשות - אם הוא בכלל צריך לעשות - וכיצד יושפע המשקיע הישראלי מהצעדים האלה

גיא סלע / צילום: תמר מצפי

גיא סלע, מנכ"ל סולאראדג', ייעדר מהתפקיד בגלל מחלתו; צבי לנדאו מונה למנכ"ל בפועל

סולאראדג' עדכנה לאחר סיום המסחר בוול סטריט כי במצבו הבריאותי של סלע חלה החמרה משמעותית, וכתוצאה מכך הוא ייעדר מהתפקיד ● לנדאו מכהן כסגן הנשיא למכירות בחברה מאז 2009

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס

אחרי שפתח חזיתות נגד המשתתפות: טראמפ מגיע ל-G7

מעל הפסגה השנה מרחף בעיקר המצב הכלכלי העגום של הכלכלות הגדולות בעולם, והמארח, נשיא צרפת, החליט להקדיש אותה ברוח הזמן ל"מאבק באי השוויון" ● הנשיא האמריקאי וראש הממשלה הבריטי צפויים לגנוב את ההצגה

מחכים בתור לביטוח לאומי / צילום: תמר מצפי

משרדי הבריאות והמשפטים נותנים את השירות הגרוע ביותר; מי המשרד הממשלתי המצטיין?

בדוח של רשות התקשוב במשרד רה"מ, הציון הממוצע שהעניק הציבור לרמת השירות שהוא מקבל מיחידות הממשלה מסתכם ב-65 בלבד ● את הציון הגרוע ביותר קיבל משרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי והכנ"ר) ● רשות הגבייה והאכיפה קיבלה ציון מספיק בקושי ● ומה הכי מעצבן את האזרח?

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ /צילום: shutterstock

טראמפ בטפיחה עצמית על השכם: אומרים עלי שאני כמו מלך ישראל

נשיא ארה"ב מסביר למי מכוונת "אי הנאמנות", כדבריו, של יהודים שמצביעים בעד דמוקרטים: למדינת ישראל ולעם היהודי ● בנוסף, הוא מבהיר: "אני לא אנטישמי"

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

הבורסה ננעלה בעליות: דלק רכב וגזית גלוב עלו בחדות לאחר הדוחות

מדד ת"א 35 טיפס ב-0.66%, מדד ת"א 90 עלה ב-0.88% ● דלק רכב זינקה בכ-10% ● קרסו רשמה זינוק ברווח הנקי ברבעון השני פי 3 ל-46.4 מיליון שקל ● מניית אפי נכסים זינקה ב-5.2%, אנלייט אנרגיה זינקה ב-5.66%, נורסטאר זינקה ב-7.85%

מסיבת עיתונאים של "ימינה" ביישוב אלקנה / צילום: מפלגת ימינה

הפתרון של ימינה למחירי הדיור: חצי מיליון תושבים לשטחים

מפלגת ימינה בראשות איילת שקד הציגה היום ביישוב אלקנה את תוכניתה להורדת מחירי הדיור, שכוללת הגדלת היצע הדירות במערב השומרון למאות אלפי ישראלים והארכת קו הרכבת הקלה עד לצומת תפוח ● שר החינוך, הרב רפי פרץ: "השומרון הוא הפתרון למצוקת הדיור והמחיה"

איימן עודה / צילום: איל יצהר

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה: מוכן להצטרף לקואלייצית מרכז-שמאל

כפי שפורסם ב"גלובס" עוד באפריל, איימן עודה ציין כי הוא מוכן להמליץ על בני גנץ לראשות הממשלה בתמורה למספר תנאים, בהם ביטול חוק יסוד הלאום והסדרת הבנייה בישובים הערבים ● יו"ר בל"ד מטנאס שחאדה: "דברי איימן עודה מנוגדים לעמדה של המשותפת ושל בל"ד"