רוני אליאס / צילום: שלומי יוסף, גלובס
רוני אליאס, בנקאי בכיר בבנק UBS שוויץ שחקירתו קידמה רבות את החקירה בפרשת העלמות המס, הגיע להעיד במסגרת פרשת "קליניקה און".
ביוני האחרון מלאו 5 שנים לפריצת הדרך שהשיגה רשות המסים בחקירת פרשת UBS שוויץ, אחת מפרשיות העלמות המס הגדולות ביותר בתולדות ישראל. פריצת הדרך שהושגה ביוני 2014, התאפשרה הודות למעקב צמוד שניהלה רשות המיסים אחראי יועץ ההשקעות מהבנק השוויצרי, רוני אליאס, ששמר אצלו תיעוד של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בשווייץ, שעל הטיפול בהם היה אחראי ישירות.
בתום פגישות שערך אליאס עם גורמים שהתעניינו בפתיחת חשבונות בבנק בלובי של מלון פאר בתל-אביב, שנערכו תחת עיניה הפקוחות של רשות המסים, נעצר אליאס. בחיפושים שנערכו בחדר המלון של אליאס ובמחשבו, נמצאו רשימות של מאות ישראלים בעלי חשבונות לא מדווחים. רשימות אלה היו במידה רבה מה שהוביל למעצרים רבים ולחקירתם של עשרות ישראלים החשודים בהעלמת מס, באמצעות החזקת חשבונות סודיים בבנק השווייצרי. נגד חלק מהמעורבים אף הוגשו כתבי אישום.
בין הישראלים שהוגשו נגדם כתבי אישום הודות לרשימות שהשיגה רשות המסים היו גם בוריס ויסמן ז"ל ובנו אבישר, שניהלו את רשת מרפאות "קליניקה און" בארץ והואשמו בהעלמת הכנסות בהיקף של כ-800 מיליון שקל. זאת, בין היתר, באמצעות חברות-קש בפנמה ובאיי הבתולה, אנשי קשר להעברת כספים במזומן ומלביני כספים בבתי קזינו ברומניה.
התיק נגד אליאס, שהגיע אתמול מציריך לישראל בטיסה, נסגר מחוסר אשמה.
הקשר - מול אבישר
הבוקר הגיע אליאס, שמקום מגוריו בשוויץ, להעיד במסגרת פרשת "קליניקה און". לאחר פטירת בוריס ויסמן בתחילת השנה, וחתימה על הסדרי טיעון עם שני נאשמים נוספים, נותר אבישר ויסמן כמעט לבדו במרכז הפרשה.
אליאס העיד על היכרותו עם בוריס ז"ל ואבישר: "את אבישר הציגו לי ב-2009. התיק שלהם הורכב בעיקר מהשקעות קונסרבטיביות, הם רצו להחזיק את הכסף בחשבון שיהיה נזיל, ולא רצו להשקיע, נניח, בקרנות נאמנות". עוד העיד אליאס ש"אבישר אמר לי שהם בתנופה ושהם מתרחבים. הוא היה הלקוח הישראלי הכי גדול שלי, למרות שהוא לא באמת היה מעניין לבנק כי הוא היה מעוניין בעיקר בכסף נזיל (ולא בהשקעות, מ.ב)".
התביעה, אותה מייצגים בהליך עוה"ד ירון גולומב, אלעד פנחס ונגה בליקשטיין-שחורי מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), שאלה את אליאס על הקשר השוטף מול אבישר. אליאס העיד: "נפגשנו בעבר פעמיים-שלוש בשנה. הייתי שומע ממנו לפעמים פעמיים ביום, ולפעמים לא שמעתי ממנו שבוע".
הקשר עם בעלי הרשת, העיד אליאס, התנהל בעיקר מול אבישר. "את בוריס ראיתי רק פעמיים. מי שנתן את ההוראות היה אך ורק אבישר". בתשובה לשאלת התביעה האם קיבל מתישהו הוראות גם מבוריס, השיב אליאס: "אף פעם לא".
עדותו של אליאס בהקשר זה עשויה לעורר בעיות לתזה שמבקשים ליצוק עורכי-דינו של אבישר, עוה"ד עמית חדד ונועה מילשטיין, לפיה בוריס, שנפטר בתחילת השנה, היה זה שכיוון את כל פעילות הקבוצה. לטענת סניגורי אבישר ויסמן, המבקשים להציג את אבישר כמי שחלקו בפרשה אינו גדול, לאבישר היה חלק מזערי - אם בכלל - בניהול של רשת המרפאות.
בהמשך, הציגה התביעה לאליאס תמלילים של האזנות סתר לשיחות שערך עם אבישר ויסמן. אליאס העיד: "היינו משוחחים בעיקר בגרמנית, אבל גם באנגלית. הוא היה מרוצה מהשירות. ידעתי שהכסף לחברות הגיע מהקליניקות במזרח אירופה, אבל ידעתי שהם מישראל. לא ידעתי מה בדיוק הם עושים שם בישראל." בנוסף, אישר אליאס כי הוא הכיר את החברות שנפתחו באיי הבתולה ושימשו על-פי האישום כמקלט מס.
פרשת קליניקה און - הגדולה ביותר במסגרת פרשת UBS שוויץ
פרשת "קליניקה און" היא כנראה הפרשה הגדולה ביותר שנולדה בעקבות פרשת UBS שווייץ, שבמסגרתה נעצרו ונחקרו עשרות ישראלים, חלקם אנשי עסקים בכירים, החשודים בהעלמות מס באמצעות החזקת חשבונות סודיים בבנק השווייצרי.
שניים מהחשודים הנוספים בפרשה, שנעצרו בבית המלון עם אליאס, היו בוריס ויסמן ז"ל ובנו אבישר, שניהלו את רשת מרפאות "קליניקה און" בארץ. הודות לרשימות שתפסה רשות המסים, הוגש נגד השניים ביוני 2016 כתב אישום המייחס להם העלמת הכנסות בהיקף של 730 מיליון שקל. זאת, בין היתר, באמצעות חברות-קש בפנמה ובאיי הבתולה, אנשי קשר להעברת כספים במזומנים ומלביני כספים בבתי קזינו ברומניה.
לפי כתב האישום, בשנות ה-90 הקים וניהל בוריס ויסמן את רשת מרפאות "קליניקה און" בישראל. בהמשך הצטרף אליו לניהול הרשת בנו אבישר. בתחילת שנות האלפיים פתחו הויסמנים חברה באיים האנטילים ההולנדיים והרחיבו את פעילות הרשת לארצות שונות במזרח אירופה. עם השנים הרשת התרחבה עד להפעלת 60 מרפאות בחו"ל, כאשר ההחזקה במרפאות נעשתה באמצעות החברה תושבת האיים האנטילים ההולנדיים.
לפי האישום, המרפאות ברשת התאגדו באמצעות חברות מקומיות במדינות הפעילות השונות, שהוחזקו בעקיפין או במישרין על-ידי בוריס ויסמן; ויסמן האב פתח חברה גם בישראל, שממנה רוכזה פעילות המרפאות בחו"ל.
בהתאם לדיני המס, החל משנת 2003 היו בוריס ואבישר ויסמן מחויבים לדווח על הכנסתם בכל מקום בעולם. אולם לפי האישום, האב ובנו הסתירו את העובדה שהם שולטים בחברה תושבת חוץ, ובאמצעותה ברשת המרפאות, ומסרו דיווחים כוזבים לפקיד השומה בישראל.
לטענת הפרקליטות, הקימו בוריס ואבישר ויסמן מספר חברות-קש, תושבות איי הבתולה ופנמה, שהחזיקו בחשבונות בבנק UBS בשווייץ, והכנסות המרפאות הועברו לחשבונות אלה. עוד לפי כתב האישום, וכפי שעולה גם מהסדרי הטיעון עם נאמן ורחמות, הויסמנים קיבלו לידיהם חלק מרווחי המרפאות במזומנים בישראל.
*** חזקת החפות: אבישר ויסמן לא הורשע בכל עבירה, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. בשלב זה של ההליך נשמעים עדי התביעה, טרם נשמעה הגנתם של הנאשמים, ולא ידוע כיצד ההליכים הפליליים יסתיימו. יש לזכור כי נאשמים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.