גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאול התרסי הפך לפאולוס הקדוש וברא את המיתוג של הנצרות

הוא היה קנאי מלידה, הקפיד על קלה כחמורה ורדף את תלמידי ישו בשליחות הסנהדרין ● אבל אז, "בדרך לדמשק", בערך לפני 1,985 שנה, התגלה לו האור ● שאול התרסי הפך לפאולוס הקדוש והניח את היסודות לדת חדשה ● הוא פטר את המצטרפים מעול המצוות וציווה עליהם רק לאהוב את משיחם ● המותג שלו התחיל במחוז מרוחק בשערי המדבר ונעשה דת עולמית, המוסיפה להתפשט

שמעון התרסי. האם באמת התכוון לפרוק עול? / צילום: שאטרסטוק
שמעון התרסי. האם באמת התכוון לפרוק עול? / צילום: שאטרסטוק

יש לנו חשבון כלשהו עם שאול התרסי, הלוא הוא "פאולוס הקדוש" של הנצרות. לא זו בלבד שהאיש ההוא פנה עורף לאמונת אבותיו, לא זו בלבד שהוא יסד דת חדשה, אלא שאפשר לטעון כי הוא הניח את היסודות התיאולוגיים של האנטישמיות, גם אם 'אנטישמיות' בתור שכזאת לא היתה קיימת בזמנו (והמונח עצמו נולד רק 1,800 שנה ויותר אחריו).

שאול בא מן העיר תרסוס שבאסיה הקטנה (ליד אדאנה, טורקיה, של ימינו). הוא היה פרושי למהדרין, מאמין קנאי בפירוש הרבני של מצוות התורה. לדעת תיאולוג אחד בן ימינו, הבישוף האנגליקני ניקולס תומס ראייט (Wright), שאול היה מחמיר שבמחמירים, מ"בית שמאי". התיאולוג אדוארד פ. סנדרס, שספרו בן 40 השנה 'פאולוס והיהדות הארץ-ישראלית' מתואר כ"מהפכני", הטעים את הקשר בין שאול ליהדות של זמנו, אבל הזכיר לנו כי היהדות הזו לא הוגדרה רק על יסוד רבניה. היא היתה רחבה ומגוונת הרבה יותר.

כך או כך, שאול הוא זה שהעיד על עצמו כי היה פרושי. הוא אמנם לא נתקל בישו עצמו, אבל נתקל גם נתקל בתלמידיו. הוא רדף אותם, בשירות הסנהדרין. הוא כתב, כי היה עד ראייה לסקילת הקדוש הנוצרי הראשון לאחר ישו, סט' סטפאנוס, בירושלים, בשנת 34. על המאורע הזה אנחנו יודעים רק מכתבי הקודש הנוצריים, וההיסטוריוּת שלו מוטלת בספק.

יום אחד, באמצע שנות ה-30 של המאה הראשונה, שנתיים או שלוש לאחר צליבת ישו, שאול נשלח מירושלים לדמשק, לטהר את הקהילה היהודית מחסידי הנוצרי. שם, "על הדרך לדמשק", התגלה אליו יזוס כריסטוס. "שאול, שאול", הוא אמר לו, "מדוע אתה רודף אותי?".

צירוף המילים הזה, "הדרך לדמשק", נעשה נכס צאן ברזל של לשונות המערב ושל תרבותו; תיאור לתמורה פתאומית ומפליגה במצב דעת ובצורת מחשבה, גם ללא קשר לדת. ואמנם, על הרגע ההוא של התגלות כריסטוס לשאול, או לפחות של עדות שאול על ההתגלות, אפשר לומר כי הוא שינה את מהלך ההיסטוריה.

להופעת הנצרות אין קושי לייחס מאורעות חובקי-עולם, שלא היו מתאפשרים בלעדיה, לטוב ולרע. אגב, בלעדיה התנ"ך לא היה הופך לספר הספרים, ונעשה רב-המכר הגדול ביותר בתולדות האנושות. מיסיונרים נוצרים, לא רבנים, הם שהפיצו אותו.

האיש שרדף את ישו - לא ישו הפיזי, כמובן, אלא הספיריטואלי - נעשה ראש וראשון המיסיונרים של הבשורה החדשה.

עד הרגע ההוא, תלמידי ישו היו סיעה קטנה בתוך היהדות של זמנם. הם התפללו בבתי כנסת יהודיים, במידה שלא גורשו מהם; הם שמרו מצוות והאמינו כי הם שייכים לעם הבחירה. ראשוני הנוצרים לא האמינו באלוהיותו של כריסטוס, לא מפני שהם כפרו בה, אלא מפני שהיא לא עמדה כלל על הפרק. למען האמת, יעברו דורות רבים לפני שהנצרות תעמיד את ישו על מדרגה אלוהית. שאול היה ראשון המעמידים.

תיאולוגים נוצריים מתווכחים עד עצם היום הזה באיזו מידה שאול התרסי התכוון לפרוק עול ולהתכחש לחלוטין ל'ברית הישנה'. הוא השאיר שובל ארוך של מכתבים ושל איגרות, שאפשר למצוא בהם פנים לכאן ולכאן. אבל הוא נתן די סימני דרך לבאים אחריו, כדי שיוכלו יום אחד להשלים את הפרישה ולטרוק את הדלת. מאותו הרגע ואילך, אם כי כמובן לא בן-לילה, ואפילו לא בן-מאה, חסידי כריסטוס התחילו לפרוש מן היהדות, ולכונן מערכת תיאולוגית חדשה.

ישו הצלוב. יותר משנתיים אחרי הצליבה חווה שמעון התרסי התגלות / צילום: שאטרסטוק

"עד קצה העולם"

שאול נתן להם סיבה, וסלל את דרכם החוצה. הוא היה במובן הזה הבעלים של המותג החדש, או לפחות מקור ההשראה העיקרי שלו. הוא העניק תפוצה גלובלית למוצר שכונתי קטן, שהיה ידוע למתי-מעט במחוז נידח על פי המדבר. היה מנוי וגמור איתו להפיץ את המותג הזה "עד קצה העולם". העולם של זמנו היה ה-Imperium Romanum, האימפריה הרומית, סביב אגן הים התיכון. "סוף העולם" של זמנו היה חצי האי האיברי. אין לנו ידיעה של ממש אם הגיע לשם. גבול ההתקדמות המערבי שלו, על פי כתביו, היה רומא, שאליה הגיע בסביבות שנת 60, בימי הקיסר נירון. בפקודת הקיסר הוא הוצא להורג בערך 30 שנה לאחר "הדרך לדמשק".

הא הספיק הרבה מאוד ב-30 השנים ההן. זה היה תור הזהב של האימפריה, עידן מושלם, אם גם מוקדם, של גלובליזציה. רומי הציעה שלום לנתיניה, מה שקוראים בלטינית Pax Romana, על כידוניה, תמורת צייתנות. היא סללה דרכים לאורך אירופה ולרוחבה. היה אפשר לרכוב על סוס, או אפילו לצעוד ברגל, מן הבלקנים עד החוף האטלנטי מבלי לחשוש מפני שודדי דרכים. סוחרים וסוכני מכירות נעו בדרכים בביטחון. מכתבים היו נשלחים ומתקבלים בזמן סביר.

איגרות שאול הגיעו אל קהילות נוצריות בכל רחבי האימפריה. הן סיפקו את הבסיס התיאולוגי של הנצרות. הן מצוטטות בדחילו ורחימו עד עצם היום הזה. כרוכות בהן עדות היסטורית והתפלמסות, הרבה התפלמסות. אם תרצו, הוא מסר עובדות ופרשנות באותו העמוד עצמו. שאול לא היה מדווח אובייקטיבי, אבל מי היה אז מדווח כזה?

שאול-פאולוס לא עניין במיוחד את היהודים, אף כי הוא השפיע על עתידם הרבה יותר מישו ומכל אחד משליחיו. ההיסטוריון רב האנפין של הנצרות ושל היהדות, יעקב טאובס (Taubes), אמר לפני קצת יותר מ-30 שנה, כי "המחקר היהודי של פאולוס שרוי במצב עגום מאוד. יש אוסף גדול של ספרות על ישו, הרבי מן הגליל... הכול בתלמוד... ביהדות הליברלית (לא אצל האורתודוקסים, הם לא זזו אף סנטימטר אחד) יש מידה של גאווה בבן ישראל הזה. אבל כשהדברים נוגעים לפאולוס, זה גבול שקשה לחצות... ההיסטוריה הדתית היהודית לא היטיבה לעמוד על קנקנו של פאולוס".

שמעון הדייג דווקא רצה כשר

מה שלא עלה בידי היסטוריונים ותיאולוגים יהודים, לפחות עד זמנו של טאובס, בוודאי לא יעלה בידינו כאן. ענייננו כאן אינו תיאולוגי. זה גם אינו בירור של מניעי שאול התרסי, אלא לכל היותר של אמצעיו.

האם הוא ניסה ביודעים להפיח שנאת יהודים? זו שאלה לא פשוטה, המחייבת להעמיד את מכתביו בקונטקסט של זמנם, לא זה של המאות הבאות. האם כאשר הוא כתב על "היהודים אשר הרגו הן את אדוננו ישוע והן את הנביאים" הוא התכוון לכל היהודים באשר הם, או רק ליהודים מסוימים בארץ יהודה? כיוצא בזה, למה בדיוק הוא התכוון כאשר הבטיח (באיגרתו לנוצרים של סלוניקי, יוון, בשנת 52), כי "חמת אלוהים תישפך" על היהודים?

מוטב לזכור שהוא עצמו לא רדף יהודים, אלא נרדף בידיהם. בשנת 57 הוא העדיף להסגיר את עצמו לידי השלטונות הרומאיים לבל ייפול בידי הסנהדרין. כך התחילה סדרת המאורעות שהסתיימה בעריפת ראשו ברומא. הוא היה שייך למיעוט קטן, שעל חבריו נאסרה בהדרגה הכניסה לבתי כנסת. העולם של המאה הראשונה לא היה עולם של אופציות חילוניות. הגירוש מבתי הכנסת היה משול לנידוי ולהחרמה.

מוטב גם לזכור שהמנודים בדרך כלל לא התנערו ממצוות התורה. היסטוריונים רבים של הזמן ההוא מזכירים לנו שלא הייתה אורתודוקסיה שלטת ביהדות של סוף ימי בית שני. בלשון אחד הידועים שבהם, ג'ייקוב ניוזנר, היו "יהדויות". אגב, תיאולוגים נוצרים בני זמננו טוענים גם שלא הייתה נצרות, אלא "נצרויות". מעשה פרדוקס, הם מתארים את האורתודוקסיה הנוצרית עצמה כ"כפירה". שתי האורתודוקסיות, היהודית והנוצרית, הפכו לכאלה מקץ מאבק כוח רב-שנים, שבנצרות יש לנו עליו הרבה יותר עדויות. זה דיון מרתק ומפתה, אבל לא נתפתה לו כאן.

בסביבה הזו של "יהדויות", סיעת המיעוט הקטנה של ראשוני הנוצרים ייצגה אפוא עוד זן אחד, אם גם שולי ואולי תימהוני.

פאולוס לא ייצג את הסיעה הזו בתור שכזאת. אדרבה, מאיגרותיו מבצבצת התנגדות חוזרת לאלה המסרבים להתנער מתורת אבותיהם. מפורסמת היא התנגשותו עם בכיר תלמידי ישו, שמעון הדייג, הידוע יותר כפטרוס הקדוש. הוא נזף בפטרוס בחומרה על סירובו להסב אל השולחן עם יווני שלא שמר כשרות.

יש לנו עדויות ברורות על נאמנותם של רבים מחסידי ישו לתורת ישראל אפילו 300 שנה ויותר לאחר צליבתו. בפולמוסאות הנוצרית של המאה הרביעית עדיין יש ביטויים של חרדה מפני השפעת "המייהדים". למען האמת, לא ברור כלל שקווי הפרדה מדויקים נמתחו בין מה שאנחנו מכנים "יהדות" למה שאנחנו מכנים "נצרות".

הקיסר קונסטנטינוס. הפך את הנצרות לדת מדינה / צילום: שאטרסטוק

צ'אריס במקום מצוות

"נוצרים יהודים" הוסיפו להתקיים לפחות עד המאה העשירית. יש לנו עדויות על נוכחות ניכרת שלהם בחצי האי ערב למשל, בזמן עליית האסלאם. פירוש מעניין ושנוי במחלוקת מייחס את התמהיל של יהדות ונצרות בקוראן להשפעת "הנוצרים יהודים" על הנביא מוחמד.

קשה אפוא להגיד מתי הושלם הקרע בין היהדות לנצרות, או "מתי נפרדו הדרכים", כפי שחזרו ושאלו היסטוריונים ותיאולוגים במרוצת השנים. מפתיע ומעניין להיווכח עד כמה שבריריות הן האמיתות החקוקות בנרטיב שלנו, של כולנו, יהודים ונוצרים ואחרים.

אבל אם אינני טועה איש לא הצליח לגזול משאול התרסי את זכויות היוצרים על ההתרסה הגדולה נגד מהותה של הפרקטיקה היהודית בת זמנו. יסוד ההתרסה היה ההתכחשות למרכזיותן של המצוות. "'גאולה' ביהדות העתיקה סבה סביב הציר הכפול של בחירה ושל חוק", כותב התיאולוג (הנוצרי) ג'יימס דאן (Dunn). "הגאולה אצל פאולוס סבה סביב הציר הכפול של ציות ושל חסד".

"חסד" כאן הוא תרגום שרירותי של המלה היוונית "צ'אריס", שעברה דרך הלטינית אל לשונות מודרניות באירופה, ונעשתה grace באנגלית. כדי לזכות בצ'אריס, המאמין לא היה צריך להימצא ראוי, אלא רק מוכן. ההבדל בין שני המצבים האלה מסביר את התפשטות הנצרות. פאולוס הקדוש פטר את המאמינים מן הצורך להימצא ראויים באמצעות מילוי מדוקדק של המצוות.

הוא הודיע לקהל היעד הלא-יהודי שלו, בדרך כלל יוונים פגאניים, כי הברית בין אלוהים לאברהם לא חייבה עוד את מילת הזכרים. יש לפטור הזה הסבר תיאולוגי, המבוסס על פירוש של הטקסט המקראי, אבל אין הוא מענייננו. פריקת עול המצוות הקלה כמובן על כניסת המונים תחת כנפי הדת הנוצרית. התרחבות הבשורה הנוצרית לא הייתה תלויה עוד בחתרנות של יחידים תחת מרותם של מוסדות הקהילה היהודית בארץ ישראל ובפזורה. לא היה עוד צורך באילן יוחסין אברהמי או דוידי, כדי להצטרף אל עם הבחירה. בחירת היחיד נתנה תוקף להצטרפות.

בין הקיסר לנזיר

ניצחון הנצרות בעולם הרומאי לא היה תוצאה עיקרית או בלבדית של עבודת מיסיונרים ושל פולמוסים נלהבים. החלטתו הפוליטית של קיסר רומאי, קונסטנטינוס הגדול, במחצית הראשונה של המאה הרביעית, היא שאפשרה את הקפיצה הגדולה: מדת שאחריה נהו עשירית מתושבי האימפריה אל דתם של 90% ממנה.

אבל כאשר הקיסר נכנע להפצרות אמו, והפך את הנצרות לדת מדינה (אם כי לא התנצר בעצמו אלא על ערש דווי), הנצרות הייתה מוכנה להלאמה. היו לה נרטיב מושך, גלריה של קדושים, אמנות איקונין מרשימה, ונוסחה נוחה וקליטה.

הנצרות לא חדלה להתפשט. לעתים קרובות היא התפשטה בכוח. בישופים הנפיקו רישיונות-טבח שקיסרים ומלכים נשאו במזרח אירופה, במזרח התיכון, בדרום אמריקה ובמרכזה. אבל הנצרות התפשטה גם בזכות המוצר, שהיהודי שאול עיבד והתחיל לעטוף.

מיתוגה של הנצרות לא פסק. נעשו אין-סוף ניסיונות-נפל להטות אותה בכיוונים מנוגדים. הם התחילו בימיה הראשונים, והם נמשכו עד סוף ימי הביניים ועד בכלל, בדרך כלל בהצלחה מעטה.

עד שבא נזיר חמור סבר מגרמניה, מרטין לותר, כמעט 1,500 שנה לאחר שאול, והציע נוסחת חברות חדשה. הוא צמצם עוד יותר מפאולוס את מקומן של מצוות בתהליך הגאולה, והעמיד אותה על "אמונה" בלבד. הואיל ולא היה עוד צורך במדרג כנסייתי, כדי שיתווך בין המאמין לאלוהיו, הפלורליזם בתוך הנצרות הגיע אל שיאים שלא פעם גבלו באבסורד. המהפכה הלותרנית פתחה את הפתח בפני זן חדש של שיווק המוצר, זה הנקרא כיום "אוונגליזם".

"הגליל של סין"

גם בשעה שהנצרות האירופית מתכווצת והולכת תחת כובד החילוּן, נצרות אוונגליסטית מתפשטת על פני אמריקה הלטינית, אפריקה וסין. אי-אפשר לייחס אותה לכפייה או לחסות המדינה. באמריקה הלטינית, הממסד הקתולי רב הכוח מתנגד לה. בסין, המפלגה הקומוניסטית יוצאת מגדרה להכשיל אותה.

העיתון הבריטי 'גרדיאן' כתב בחודש שעבר, כי "זה 30 עד 40 שנה שסין מתנסה באחת התחיות הדתיות הגדולות ביותר של זמננו". התחייה הזו אינה מוגבלת לנצרות, אבל הערכות מעמידות את מספר הנוצרים בסין כיום על סביבות 100 מיליון. אם יש ממש בנתון הזה (ממשלת סין גורסת רק 23 מיליון), פירושו שמספר הנוצרים השתווה פחות או יותר למספר החברים במפלגה הקומוניסטית. זה נתון מדהים.

בולטת במיוחד בהתפשטות הנצרות אל העולם הלא-מערבי היא התנועה הפנטקוסטית, ששאלה את שמה מן התרגום היווני של חג השבועות (Pentekoste). מאמיניה נקראים גם "נוצרים כריזמטיים", והפולחן שלהם כולל אלמנטים שהיו דנים אותם למרתפי האינקוויזיציה בדורות קודמים. ברור למדי שמרטין לותר לא התכוון אליהם, אבל בלעדיו הם לא היו באים אל העולם.

התפשטות הכריזמטיים עוצרת נשימה. מאמר בקובץ מסות על התפשטות הפנטקוסטים בסין (2017) מייחס ל"כמה משקיפים" את ההערכה, ש-80% מהנוצרים הם פנטקוסטים, או "בעלי תכונות פנטקוסטיות מסוימות". שם המאמר, אגב, הוא "הגליל של סין", ברמז ברור לארץ הקודש.
"תחייה פנטקוסטית תמיד מיוסדת על מנהיג כריזמטי", כותב בעל המאמר, יי ליו, חוקר המתגורר בסין. "הכריזמה שלהם נזקפת לזכות מתנה רוחנית ושימושיה המעשיים". לעתים קרובות הם ניחנים בסגולות ריפוי, ממש כמו בן הגליל המקורי לפני אלפיים שנה. "יחסים אישיים" עם ישו הנוצרי נעשו מוטיב מכונן בנצרות האוונגליסטית. הכול יכולים לעשות מעשה שאול בדרך לדמשק, להיוועד באופן פרטי עם מושיעם, "לחזור ולהיוולד" (באנגלית, born again), ולמצוא סיבה להתרגשות ולתקווה.

שאול/פאולוס לא היה מוכן עוד להסתפק בהעברת יהודים על דתם. הוא רצה גם גויים. הוא תיכנן להגיע עד פאתי מערב וחשב שספרד היא סוף העולם. הוא לא ידע שיום אחד יגיע עד פאתי מזרח. אין צורך לאהוב את המוצר כדי להתפעל מן המיתוג. 

עוד כתבות

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בוול סטריט; אנבידיה נפלה בכ-4%, קמטק ונובה במעל 6%

נאסד"ק ירד ב-1.8% ● OpenAI מנהלת שיחות עם אמזון בנוגע להשקעה אפשרית ● וורנר ברדרס דיסקברי ממליצה לדחות את הצעת פרמאונט לרכישתה, מעדיפה את זו של נטפליקס ● אחר שצנחו אתמול - מחירי הנפט קופצים לאחר שהנשיא טראמפ הטיל מצור ימי על ונצואלה ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב 86 אלף דולר ● נעילה מעורבת באירופה, לונדון עלתה ב-1%

מי ירכוש את אולפני וורנר ברדרס? / צילום: Shutterstock

עסקת הענק במדיה: בוורנר ברדרס ממליצים לדירקטוריון לבחור בנטפליקס על פני פרמאונט

במכתב לבעלי המניות, וורנר כינתה את הצעתה של פרמאונט "אשליה", העלתה חששות לגבי אמינות ההון המוצע על-ידה ואף הטילה ספק במחויבות של משפחת אליסון למימון העסקה ● "הצעת פרמאונט לא נותנת ערך מספק; תנאי המיזוג עם נטפליקס עדיפים"

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

גרמניה מרחיבה את עסקת הרכישה של מערכות חץ ב-3.1 מיליארד דולר נוספים

משרד הביטחון הודיע כי הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת העסקה למכירת מערכת "חץ 3" הישראלית לגרמניה, כפי שנחשף בגלובס ● עסקת החץ צפויה להסתכם בלמעלה מ-6.7 מיליארד דולר ולהיות הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל

עובדי סייארה / צילום: מנש כהן

בהובלת בלאקסטון: סייארה הישראלית מגייסת לפי שווי של 9 מיליארד דולר

חברת הסייבר הישראלית סייארה משלשת את שוויה בתוך שנה ומגייסת בימים אלה 400 מיליון דולר לפי שווי חברה של 9 מיליארד דולר ● הגיוס נעשה בהובלת קרן ההשקעות בלאקסטון

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

רשות ניירות ערך בוחנת מתן הקלות לסוכני ביטוח בייעוץ השקעות

במסגרת המהלך שמקדם משרד האוצר לאיחוד מוצרי החיסכון תחת פלטפורמה אחת, רק סוכני ביטוח שמחזיקים גם ברישיון ייעוץ השקעות יוכלו לשווק קרנות נאמנות ● לגלובס נודע כי על רקע זה רשות ניירות ערך בוחנת אפשרות ליצור מסלול מקוצר לקבלת הרישיון עבור הסוכנים

מדד מיתוג מעסיק

חוויית עבודה משמעותית ותרבות ארגונית: מי החברות שכבשו את צמרת הדירוג החדש של גלובס?

גלובס מפרסם לראשונה בשיתוף פלייטיקה את מדד מיתוג המעסיק, שבוחן אילו חברות במשק מובילות ביצירת חוויית עבודה משמעותית, תרבות ארגונית וערכים שמושכים עובדים ● מי הצטיינה בחיבור העובדים למשימה, ומי יצרה שפה אחת לכל סניפיה בעולם? ● הדירוג המלא

צילום: איל יצהר

רעיון נועז, כישלון קליני מכריע: חברת הביומד ביומיקס צפויה להיסגר

החברה הישראלית שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בזיהומים חיידקיים הפסיקה ניסוי קליני בשל תופעות לוואי, פיטרה מעל מחצית מעובדיה ומתכוונת למכור פטנטים ● היום הגישה ביומיקס בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון מניית החברה האם בניו יורק איבדה כמעט את כל ערכה מאז מיזוג ה-SPAC

"מצרפת ועד אוסטרליה, מניו יורק ועד אמסטרדם": יהודים נאלצים להסתתר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: האנטישמיות זורעת פחד בקהילות היהודיות בעולם, האקרים האיראנים מציעים פרס כספי עבור מידע על ישראל, וקניה קיבלה מישראל מערכת הגנה אווירית של רפאל ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

"לא לבעלי לב חלש": מה צופים מומחי ההשקעות לוול סטריט ב-2026?

מומחי השקעות בוול סטריט מנסים להעריך את כיוון השוק ב־2026 ● רובם מעריכים שנה חיובית, גם אם תנודתית, בזמן שאחד מזהיר מסיכון למיתון שידחוף את S&P 500 כלפי מטה ● BDO: "זה לא שוק לבעלי לב חלש. המניות מתומחרות לשלמות, ויש אפס מרווח לטעויות"

ירון קיקוז, בעלים ומנכ''ל פריים אנרג'י / צילום: שחר גל

הגורמים שעלולים לסבך את מכירת השליטה באלומיי לעופר ינאי

מגעים שניהלו בעלי השליטה באלומיי עם מספר רוכשות אפשריותהובילו אחת מהן, פריים אנרג'י, לדווח כי " תפעל לשמירת זכויותיה" ● גם מחזיקי האג"ח של אלומיי בוחנים את צעדיהם לנוכח העסקה עם נופר של ינאי

ועדת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אושרו בטרומית: צמצום סמכויות נשיא העליון וביטול נבחרת הדירקטורים

הכנסת אישרה בקריאה טרומית שורת הצעות חוק שהקואליציה קידמה ● בין ההצעות: העברת סמכות שיבוץ ההרכבים בבג"ץ מידי נשיא העליון לתוכנת מחשב וקיום בחינות לשופטים במשפט עברי ● בחזית החברות הממשלתיות: מינוי דירקטורים שאינם עומדים בתנאי הסף וכן צמצום האיסור על זיקה פוליטית בקרב בכירי החברות

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

התיאבון של עופר ינאי: רוכש את השליטה באלומיי לפי מיליארד שקל שווי

חברת האנרגיה המתחדשת נופר שמוביל ינאי, רוכשת 46% ממניות אלומיי, המחזיקה בתחנת הכח דוראד, תמורת 460 מיליון שקל ● בין המוכרים - יו"ר הפועלים לשעבר שלמה נחמה

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

ברקע החשש מהאקזיט, מנכ"ל פאלו אלטו נפגש עם עובדי סייברארק

על רקע העסקה לרכישת החברה בכ-25 מיליארד דולר, מנכ"ל פאלו אלטו נפגש היום עם עובדי סייברארק ● בשיחה עם כתבים שקיים טרם המפגש, ביקש ארורה להפיג את החששות: "לא תהיה פגיעה באופציות של העובדים"

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: טל שחר

"הונאה חסרת תקדים": המנהל המורשה בסלייס תובע כמיליארד שקל מבעל השליטה והמנהלים

במרכז התביעה שהגיש רו"ח אפי סנדרוב מצוי אסף גולדברג, המתואר בה כ"מנכ"ל הכל-יכול" של סלייס ● לצדו נתבעים אביו שמעון, בעל השליטה, ואחיו שי, ששימשו כדירקטורים ● לפי התביעה, המערכת נחלה "כישלון חרוץ", המנכ"ל נהג בכספי העמיתים "ככל העולה על רוחו", והדירקטורים התעלמו מנורות האזהרה שהובילו לאובדן של 850 מיליון שקל

ד''ר ערן אופיר, מנכ''ל קומפיוג'ן / צילום: יוסי צבקר

מהלך משמעותי ראשון של ערן אופיר בקומפיוג'ן: שינוי הסכם אסטרהזנקה

חברת פיתוח התרופות קומפיוג'ן תקבל 65 מיליון דולר במיידי ועוד 25 אם תעמוד באבן-דרך קרובה יחסית, ומזומנים אלה צפויים להספיק למימון פעילות החברה עד 2029 ● בעבור זאת, במקרה של הצלחת המוצר היא תהיה זכאית לקבל מאסטרהזנקה תמלוגים מעט נמוכים יותר מכפי שנקבע בהסכם המקורי ● המניה מזנקת בבורסה בת"א

מערכת CUAS של אלביט, נגד כלי טיס בלתי מאוישים / צילום: אלביט מערכות

דיווח: איחוד האמירויות היא הלקוחה המסתורית החדשה של אלביט

לפי דיווח באתר "אינטיליג'נס אונליין", הלקוחה מאחורי העסקה האסטרטגית שנחתמה בנובמבר בהיקף של 2.3 מיליארד דולר היא איחוד האמירויות ● אלביט שמרה על עמימות ביחס לתוכן ההסכם ולמדינה הרוכשת, וציינה רק כי הוא יתפרס על פני שמונה שנים ● העסקה מצטרפת לשורת עסקאות ביטחוניות בהיקפי שיא, על רקע צבר הזמנות שממשיך לטפס

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

המתווך האמריקני-פלסטיני חושף: השלב השני של הפסקת האש צפוי להתחיל בחודש הבא

ראש ממשלת קטאר בתום הפגישה עם רוביו:"מדגישים את מחויבותנו לעבוד עם ארה"ב כדי להגן על הסכם הפסקת האש בעזה ולהעבירו משלב לשלב" ● האזהרה של הרמטכ"ל: מאות אנשי קבע פרשו בחודש האחרון ● טראמפ במסיבת חנוכה בבית הלבן: "יש אנשים שמכחישים את ה-7 באוקטובר. לא ניתן לזה לקרות" ● שר החוץ של איראן: מתקני הגרעין שלנו ספגו נזק כבד, אך הידע והטכנולוגיה ברשותנו ● דיווחים שוטפים

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

"להביא ערך לבעלי המניות": ההישג האקטיביסטי בצים

המאבק בין בעלי המניות לדירקטוריון חברת הספנות הגיע לסיומו, וכעת מתכוונים הצדדים לפעול יחד "להביא ערך לבעלי המניות"

עו''ד יהודה גור, מונה לשותף בפירמת הליטיגציה הבינלאומית קווין עמנואל / צילום: Quinn Emanuel

פירמת הליטיגציה הגדולה בעולם ממנה שותף ישראלי

עו"ד יהודה גור פועל ממשרד הפירמה בניו יורק ומייצג לקוחות בפני בתי משפט פדרליים ומדינתיים, כמו גם מלווה לקוחות ישראלים בהליכים בארה"ב ● בעבר התמחה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן ושימש כעורך הראשי של כתב העת "עיוני משפט" באוני' תל אביב

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

משרד הבריאות: השפעת השנה מוקדמת וחמורה מהרגיל

תת־זן חדש של שפעת A הפך את עונת השפעת לקשה מהממוצע, עם מקרי תמותה בילדים, מאות מאושפזים והיערכות לעומסים בבתי החולים ● משרד הבריאות ממליץ על עטיית מסיכות ע"י אוכלוסיות בסיכון ובנוכחותן ● וגם: שיעור ההתחסנות בישראל נותר נמוך