גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנחנו לא המתחרים שזורקים את הכלים ברחוב וזהו": הכירו את האיש שכבר פיזר 2,000 קורקינטים בת"א

בראד באו, מייסד חברת הקורקינטים השיתופיים LIME, הוא אומנם חסיד של אופניים, אבל בראיון ל"מדד המותגים" הוא מבהיר כי מבחינתו העתיד מתגלגל במהירות אל היעד: פחות מכוניות ויותר קורקינטים שיתופיים בכמה שיותר ערים בעולם ● למתנגדים שמנסים לשים מקלות בגלגלים הוא מזכיר: "גם כשמכוניות הגיעו לרחובות הערים במקום סוסים, היו מי שמחו"

בראד באו, מייסד ומנכ"ל Lime / צילום: ענבל מרמרי, גלובס
בראד באו, מייסד ומנכ"ל Lime / צילום: ענבל מרמרי, גלובס

בראד באו (Brad Bao), מייסד ענקית הקורקינטים החשמליים האמריקאית ליים (Lime), שנכנסה לפני מספר חודשים לישראל - מגיע לפגישה איתנו בלב תל-אביב באמצעות קורקינט, כמובן. הוא הגיע לישראל ל-36 שעות בלבד, כך שהלו"ז היה צפוף, ו"אם לא היינו מתניידים בקורקינט", מסביר יניב גודר, מנכ"ל ליים ישראל, שהתלווה אליו, "אין סיכוי שהיינו מספיקים לכל הפגישות". באו, שזו לו הפעם השלישית בתל-אביב, מחזק את הדברים ומעיד ש"התנועה כאן נעשתה הרבה יותר בעייתית".

ליים תחת ניהולו היא אחת מארבע חברות הפועלות בתחום הקורקינטים החשמליים השיתופיים בישראל. הראשונה שהגיעה, לפני כשנה, היא בירד (Bird), גם היא חברה אמריקאית; השנייה היא ווינד (Wind) הגרמנית; והשלישית היא לאו (Leo) הישראלית. אל השלוש האלה הצטרפה לפני ארבעה חודשים ליים, שנכנסה לפעילות עם 500 קורקינטים, וכיום יש לה כבר 2,000 הפועלים בתל-אביב וברמת גן.

זה לא יותר מדי? ארבעה שחקנים בשוק כמו תל-אביב, שהוא לא גדול.
"מה שחשוב זה שיעור השימוש בתחבורה שיתופית, ובתל-אביב - הוא הגבוה ביותר בעולם. נכנסנו לכאן כשכבר הייתה מנטליות של שימוש בתחבורה חשמלית. אנחנו מסתכלים על ערים שהן מגה-טרנדיות, ותל-אביב היא כזו, לצד קופנהגן או אמסטרדם, שבהן 50% מהתנועה בתוך העיר היא באמצעות אופניים או קורקינטים.

"הרעיון של תחבורה שיתופית בתחום הקורקינטים נולד מנוחות. לכן, אנו פחות מסתכלים על נתח השוק שלנו ביחס לאחרים, אלא יותר על העתיד, שבו ברור לנו שככל שיהיו יותר חברות שמציעות את השירות, כך הנפח יגדל. כבר כיום אנו תופסים נפח של 1% מכלל התחבורה העולמית, ויש ערים שבהן אנו תופסים נפח של 10% מהתחבורה. בתל-אביב החדירה הייתה מדהימה - 20% מהתושבים בעיר משתמשים בליים. זה נתון עצום".

2,000 קורקינטים זה לא קצת יותר מדי?
"ראשית, הזמינות חשובה כדי לייצר אמינות למוצר. שנית, צריך להסתכל על זה ביחס למספר המכוניות שנכנסות לתל-אביב בכל יום - בטח כחצי מיליון מכוניות, כך ש-2,000 כלים לעומת זאת זה כלום.

"מכונית תופסת חניה של עשרה קורקינטים ומשתמשים בה בממוצע 1.4 פעמים ביום, בזמן שבקורקינטים משתמשים כחמש פעמים ביום. לכן השיח הוא במישור המנטלי. כולנו נסכים שהמטרה היא להפחית זיהום ולהוריד את העומס התחבורתי. קחו למשל אדם שנוסע ברכב. הוא נצמד לרעיון הזה מהרגע שהוא מתעורר בבוקר ויודע שייסע ברכב לאן שהוא צריך להגיע. אנחנו רוצים שהוא יקום בבוקר ויידע שיש לו אפשרות להתנייד בקורקינט, שיש לו קורקינט זמין ליד הבית. כדי להשיג את המטרה הזאת צריך שיהיו יותר מ-2,000 כלים בתל-אביב".

קודם הגיעו המשתמשים, עכשיו יגיעו התשתיות

ליים, המבוססת על טכנולוגיה סינית, הוקמה ב-2017 על ידי באו ושותפים נוספים. היא גייסה כבר יותר מ-800 מיליון דולר מחברות כמו אלפבית, החברה האם של גוגל, ואובר, שהשקיעה בה לאחרונה יותר מ־300 מיליון דולר.

תחילת פעילותה הייתה בצפון קרוליינה, בהמשך התרחבה לקליפורניה, פלורידה, סיאטל, ולמדינות וערים נוספות בארה"ב. כיום היא פועלת גם בערים שונות באירופה.

באו עצמו, בן 45, הגיע לארה"ב בגיל 28. בעבר הקים את הפעילות האמריקאית של הענקית הסינית טנסנט (Tencent), אשר מה שהפך אותה לסיפור הצלחה יוצא דופן הוא האפליקציה וויצ'ט (WeChat), ועמד בראשה במשך שמונה שנים. לאחר מכן שימש כשותף מנהל בפרייבט אקוויטי קינזון (Kinzon), והוביל את הגיוס האחרון שלה. לפני שהקים את ליים, הוא חקר במשך מספר חודשים את נושא האופניים השיתופיים.

הוא מתגורר ליד סן פרנסיסקו, שם, לדבריו, הוא מתנהל באופניים רגילים. "אני איש של אופניים", הוא מעיד על עצמו, "מה גם ש'ליים' לא נמצאת כרגע בסן פרנסיסקו. בקיץ הקרוב ניכנס לשם ואז אשתמש בקורקינטים. זה משהו שחוסך לא רק כסף אלא זמן, וכולנו הרי מחפשים מדי יום איך לחסוך זמן".

בראש הפעילות שלה בישראל הציבה ליים את גודר, ששימש לפני כן כמנכ"ל אובר בסינגפור. בראיון שהעניק גודר עם כניסת ליים לארץ, הוא הסביר שהקורקינטים השיתופיים משפיעים גם על הנדל"ן, שכן מהרגע שנוצרה אופציית הרכיבה החשמלית משרדים בקרבת תחבורה ציבורית הפכו לפקטור פחות משמעותי.

אנחנו שואלות את באו אם אין בעיה להיכנס לעיר כמו תל-אביב, שהתשתיות שלה לרכיבה על קורקינטים אינן מהמתקדמות, והוא מסביר שזה נון-אישיו: "אנו מזהים שבלא מעט מקרים הציבור מאמץ בשלב הראשון את הטכנולוגיה, ובעקבות זה התשתיות מגיעות. להקים תשתיות נדרש זמן רב יותר, וזה לא תמיד ידביק את הקצב.

"בפריז למשל, שמנו קורקינטים בשדרות השאנז אליזה מבלי שהיו שם תשתיות של שבילי אופניים. השירות הזה הופץ מפה לאוזן ובעיריית פריז ראו איפה דפוסי השימוש בולטים יותר ואז נקטו במהלך של הקמת תשתיות.

"פריז, בדומה לתל-אביב, שמה לעצמה יעד להפחית את תנועת המכוניות, והמטרה היא להפחית 30% עד 2025. חצי שנה אחרי שנכנסנו לשם נאמר לנו שהקורקינטים תופסים 1% מהתחבורה. זה אולי נשמע מעט, אבל זה המון. בישראל אנחנו פועלים ארבעה חודשים והנתון דומה".

אבל יש הבדל בין תל-אביב לפריז, שכן שם יש תחבורה ציבורית מצוינת של רכבות.
"נכון, ולכן הקורקינטים פה משתלבים אחרת. אבל גם בפריז הקורקינט לא מחליף נסיעה במטרו מקצה אחד של העיר לקצה השני, אלא מהווה תחליף לתחבורה ברבדים השונים. יש כאלה שמוותרים על נסיעה ברכב פרטי, במוניות או בנסיעה ברכב שיתופי. הנקודה היא המחסור באלטרנטיבה".

בשלב זה מתמקדת ליים בקורקינטים חשמליים ובאופניים חשמליים שיתופיים, והיא אף בוחנת לעשות זאת במכוניות בכ-100 ערים בארה"ב ובאירופה. אגב, ללונדון היא לא יכולה להיכנס שכן חוק ישן מונע ממנה לעשות זאת, אך באחרונה התאפשרה כניסתה לערים שונות בגרמניה, ובהן ברלין והמבורג, לאחר שהן שינו את החוק.

גם בסין מונע החוק חדירה של קורקינטים שיתופיים. הודו היא אפשרות, אך רק לאחר שאנשי ליים ישוכנעו שהקורקינטים אכן יפתרו בעיה תחבורתית. "כיום", אומר באו, "יש שם הרבה כלי רכב 'ציבוריים' כמו טוק-טוק וכד'. לא בטוח שקורקינטים יפתרו את הבעיה".

קורקינט של ליים זרוק ברחובות סן פרנסיסקו. בעיר הגבילו את היקף השימוש / צילום: שאטרסטוק

קריאות להוציא את הקורקינטים החשמליים מחוץ לחוק

ואולם, בצד ההתרחבות, מתרחבת גם תנועת הנגד: במנהטן למשל, נאסרת רכיבה בקורקינטים חשמליים, וכך גם בערים נוספות כמו מדריד, ואילו סן פרנסיסקו הגבילה את היקף השימוש בקורקינטים חשמליים. גם בתל-אביב החלה מחאה שכללה הפגנות רבות שהתקיימו באחרונה, הקוראות להוציא את הקורקינטים החשמליים אל מחוץ לחוק, או לכל הפחות להטיל עליהם רגולציה כבדה. המחאה התעוררה הן בשל הסכנה שהם מהווים להולכי הרגל, והן בשל היעדר תחנות עגינה, כך שבתום השימוש הרוכבים פשוט "זורקים" את הכלי על המדרכה, בלא התחשבות בהולכים ושבים.

באו לא מתרגש. "גם כשמכוניות הגיעו לרחובות הערים במקום סוסים היו מי שמחו. אני לא מודאג, אבל באותה נשימה יודע שיש דברים שצריך לעשות. בתל-אביב יש לנו סניף שהוא ממש שלנו. יש פה צוות שאנחנו מעסיקים והוא מבצע סיורים ברחבי העיר, יש לנו סנסורים שמאותתים לנו אם קורקינט נפל או אם יש צורך בתחזוקה מכאנית. אנחנו לא כמו המתחרים שזורקים את הכלים שלהם ברחוב וזהו. כולנו מבינים שחניה זה נושא חשוב ונדרש פה חינוך שוק טוב יותר. זה ייקח זמן, אבל מצד שני, גם לגבי אופניים, לא תמיד משתמשים בתחנות עגינה או בחניות אופניים. צריך לקחת את הערך של הנוחות של המשתמשים, שהם התושבים במקרה הזה, ולהבין שבאנו לשרת אותם.

"99% מהרוכבים הם רוכבים טובים, אבל תמיד יהיה האחוז הזה שיעשה בעיות, ובגללו כל היתר צריכים לשלם את המחיר. כמו מישהו שמחליט לנהוג כשהוא שיכור. האתגר שלנו הוא לוודא שהאחוז הזה לא ינצל את הקורקינטים לרעה.

"מעבר לזה, כל הנושא של תלונות התושבים זה משהו שהערים צריכות לסייע לנו בו. המחאה נובעת מזה שאנשים רואים את ההשפעה המיידית, וחינוך שוק נכון יאפשר להם להסתכל קדימה על מה שיקרה בעוד עשר שנים - השיפור בזיהום האוויר בעקבותינו. גם כשהרכב החשמלי עלה לכביש אנשים התלוננו על זה שהמכוניות שקטות מדי, כך שהולכי הרגל שלא שומעים את הרכב מתקרב עלולים להיפגע. בעקבות כך היו חברות שהכניסו לרכבים החשמליים שלהן רעש מנוע מבוים. גם בקורקינטים, מה שנכון הוא להסתכל על הטווח הרחוק. תל-אביב היא אחת הערים המתקדמות בעולם כמרכז עסקים וחדשנות, והצרכנים כאן הם מאמצים מהירים של טכנולוגיה ורגולציה".

אתה לא חושש מכך שהחקיקה המגבילה תלך ותתרחב לערים נוספות כמו מנהטן?
"אני לא רואה את זה ככה. מנהטן למשל, היא עיר מאוד שמרנית, ולונדון הגבילה את השימוש בקורקינטים על סמך חוק מסוף המאה ה-18".

מנהטן שמרנית?!
"אני מזכיר לכן שהיא הייתה אחת הערים האחרונות שאובר נכנסה אליה, וגם Airbnb פועלת בה עם מגבלות".

גם סן פרנסיסקו שמגבילה אתכם היא שמרנית?
"סן פרנסיסקו היא לא שמרנית ושם רק הגבילו אותנו לצי קטן יותר. אנחנו צריכים לבחון מה התרומה שלנו לעיר ולתושבים שלה. רוב הרשויות בערים מתקשרות איתנו - אף רשות לא תגיד שהיא רוצה זיהום או עומס תחבורתי והשיח הוא על הדרך שבה מפחיתים את זה. חינוך, אמון והמחויבות שלנו הם המפתח לעתיד שהוא מאוד ברור. המשימה היא להפחית כניסה של מכוניות למרכזי הערים, והפתרון שלנו יאפשר זאת. אין לנו ספק לגבי העתיד.
"באוסלו למשל, סגרו את מרכז העיר לכניסת מכוניות. ברגע שאתה עושה כזה צעד, אתה חייב לספק פתרון - וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".

תהיו הראשונים שם?
"זה לא משנה לנו להיות הראשונים בשווקים שבהם אנחנו פועלים וגם לא משנה לנו נתח השוק. משנה לנו להיות זמינים ולספק חוויה של שימוש ולהתחשב בקהילה, לייצר את האיזון".

יש לכם חשש שרגולציה של רשויות תגביל את המודל שלכם?
"חלק מהרגולציה שעליה מדברות הרשויות היא של הגבלת מספר הכלים בצי. זה משהו שהוא מזיק למשתמשים. מחסור בכלים יכול לגרום למחסור בשירות או להעלאה במחיר".

אפרופו מחיר, הסכום שגובות ארבע החברות הפועלות בישראל הוא זהה, והוא דומה לזה שבאירופה ובארה"ב - 5 שקלים לדמי שימוש, וחצי שקל לדקת רכיבה. האם הוא מותאם לעלויות המחיה בעיר?
"בוורשה אנחנו גובים מחיר נמוך יותר. אנחנו חלק מהעלות של המחיה היומיומית וזה משהו שאנחנו מתחשבים בו - שהנסיעה בליים תהיה נגישה במחיר. אם נהיה מוגבלים במספר הכלים זה ישפיע על המחיר. החזון שלנו הוא לשנות את העיר ולכן לא היינו רוצים לייקר את השירות. המחיר הזהה אצל כל ארבע החברות כאן הוא אולי לא תחרותי בטווח הקרוב, אבל בטווח הרחוק התחרות תבוא לידי ביטוי בשביעות הרצון של הלקוחות שהיא פונקציה של חוויית הרכיבה, המענה של הכלים והתחזוקה שלהם.
"אנחנו אפילו מעודדים את המתחרים שלנו לשפר את התחזוקה ואת המוצר שהם נותנים לצרכנים שלהם. אמון זה דבר מאוד חשוב לטווח הרחוק".

מה מודל הרווחיות שלכם במובן של תחזוקת הכלים ואורך החיים שלהם?
"בכל הנושא של תחזוקה אנחנו מתחייבים לזיהום אפסי בייצור. השקנו דור רביעי של קורקינטים, וגייסנו לאחרונה סגנית נשיא לחברה שהייתה קודם לכן במשרד להגנת הסביבה בארה"ב. זה מראה על הרצינות שלנו בנושא כחלק מהחזון.
"לא נחשוף מה הוא אורך החיים של כל כלי, אבל אני בוודאות אגיד שזה יותר מאשר המתחרים".

שווי של 2.4 מיליארד דולר תוך שנתיים

הצמיחה המהירה של ליים הפכה אותה לחברת חד-קרן, וכיום, שנתיים בלבד לאחר שהוקמה, היא מוערכת ב-2.4 מיליארד דולר.
"אנחנו לא חוגגים את הכסף", אומר באו, "אלא את מספר השימושים והמשתמשים. זה משהו ששווה חגיגה יותר מאשר עוד גיוס. בתחום שלנו, ברור שאנחנו חברה שצמחה מהר וברור לנו שזה קרה כי המשתמשים שלנו רואים את הערך האמיתי שלנו - חיסכון בזמן שהם נמצאים על הכביש ובזיהום של העיר שהם גרים בה. זה עוזר לנו לגדול מהר.

"ההשקעה של אובר משקפת יותר את המחויבות שלה למודל שלנו, והשותפות היא מה שמעניין בדרך אל המטרה שאנחנו רוצים להשיג בזירה הגלובלית".

תשקלו לצאת להנפקה?
"זו תמיד אפשרות. זו לא המטרה שלנו כרגע, אלא אמצעי שאולי יכול לשמש אותנו בעתיד".

אין לכם חשש שהקורקינטים הם אופנה חולפת עד לדבר הבא?
"ממש לא. הקורקינטים כאן כדי להישאר. זו לא אופנה חולפת, זה חלק מהמערך התחבורתי. ניקח ערים למקומות שהן צריכות להיות בהם, עם פחות מכוניות. אם אני מסתכל על העתיד, נהיה שם כחלק מהתמיכה בתוכניות של ערים להפחית את המכוניות שנכנסות אליהן. זו חשיבה לטווח רחוק שקיימת גם בתל-אביב. זה משהו שבהתחלה נראה מסובך אבל ברור שמדובר במחויבות לטווח ארוך".

באחרונה יש מגמה של כניסת יצרניות הרכב לענף הקורקינטים השיתופיים. אם זה יקרה יהיו לכם מתחרים גדולים מאלה של היום.
"ככל שיהיו יותר שחקנים, כך זה טוב יותר לשינוי המנטלי בציבור. גם יצרניות הרכב מזהות שיש פה מגמה של כלכלה שיתופית, וזה מגה טרנד אז הן מנסות להיכנס. קרן ההשקעות של BMW, למשל, השקיעה בנו. יצרניות הרכב רואות את הטרנד ומחבקות אותו, ואני רואה בזה דבר חשוב.
"בדומה לתחום העיתונות הכתובה, שהבינה שעליה לעבור ולהיות נוכחת גם בעולם הדיגיטלי, יחד עם השינוי המתרחש בענף התקשורת. כך בנושא התחבורה, קורקינטים שיתופיים זה חלק מהעתיד ויצרניות הרכב צריכות להיות שם". 

זינוק במספר הנפגעים 

בצד תרומתם לצמצום הפקקים ולהפחתת זיהום אוויר, לקורקינטים יש גם לא מעט חסרונות מהותיים. נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה חדה במספר הנפגעים בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים כלי רכב דו גלגליים חשמליים. בשנת 2018 נפגעו 236 רוכבי קורקינט חשמליים בתאונות - זינוק של פי 2.5 לעומת שנת 2017. 21 ממי שנפגע בשנה שעברה נפצע קשה, כאשר במקרים רבים הנפגעים הם הרוכבים עצמם. רוב הפגיעות, אגב, הן באזור הראש והפנים.

מי שאחראי לחלק מהתאונות הוא הגורם האנושי. רוכבים רבים לא מקפידים לחבוש קסדה ומסתמכים על כך שהאכיפה בנושא רופפת. מי שרוצה לרכוב על קורקינט מושכר חייב להיות בן 18 וגם התקנה הזו כמעט ולא נאכפת. במקרים של קורקינטים חשמליים פרטיים גיל המינימום הוא 16, אך הרוכבים צריכים לעבור מבחן תאוריה.

לא מעט רוכבים מתעלמים מהתקנות ומי שמשלמים את המחיר, במקרים רבים, הם קשישים וילדים שמתקשים לברוח כאשר קורקינט דוהר לעברם במהירות מסוכנת.

עוד כתבות

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"