דניאל אלינסון / צילום: שלומי יוסף
"שגגה קשה יצאה תחת ידו של בית-המשפט המחוזי. טעות קולוסאלית. בית המשפט המחוזי נמנע מלנהל בירור ממשי של אשם, והתכנס לתוך חשיבה סיבובית המניחה את אשמתו של המערער ו'מוכיחה אותה' על יסוד הנחה זו" - כך נכתב בערעורו של דניאל אלינסון, לשעבר יו"ר תנועת עזרא העולמית שהורשע במתן שוחד בסך כולל של 92,649 דולר לסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, במסגרת פרשת ישראל ביתנו. אלינסון מערער על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט צבי גורפינקל), וטוען כי "בפסק הדין נפלו כשלים קשים וחמורים היורדים עד לשורש ההליך הפלילי."
"לא איש ציבור, לא אדם אמיד, לא עסקן, אף לא סתם אדם מן היישוב ניצב היום בשערי ערכאת הערעור. אדם 'תם וישר' הוא המערער, כהגדרת בית משפט קמא בגזר הדין, לאחר הרשעתו בעבירות שוחד עבור תנועת עזרא העולמית" - נכתב בהודעת הערעור שהגיש היום אלינסון לבית-המשפט העליון באמצעות עוה"ד אורי קורב ואסף בנמלך ממשרד טולצ'ינסקי שטרן מרציאנו כהן לויצקי.
בנובמבר 2018 הרשיע המחוזי את אלינסון בכך שנתן שוחד לסגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום ומקורביה, בתמורה להעברת כספים קואליציוניים לעמותות בראשן עמד. השופט קבע כי אלינסון פעל כשהוא יודע שהוא עובר על החוק ונותן שוחד לקירשנבאום. "אין אפשרות לראות בכספים שהעביר אלינסון אלא ככספי שוחד", ציין.
באפריל השנה גזר גורפינקל על אלינסון עונש של 9 חודשי עבודות שירות, בניגוד לשנתיים מאסר בפועל אותם ביקשה הפרקליטות, ואף ציין כי אילו נדרש היה לגזור על אלינסון מאסר מאחורי סורג ובריח, "הייתה ידי רועדת בחתימתי על גזר דין שכזה, שכן מקומו של הנאשם כאמור איננו בבית הסוהר". גורפינקל הוסיף כי בשיקול כולל של כל הנסיבות, ולאחר ששוכנע כי "הנאשם אכן תם וישר ואולם נפל קורבן למעלליה של פאינה קירשנבאום שהפילה אותו בפח, אף שהנאשם היה מודע והיה חייב היות מודע לפליליות שבמעשיו, הגעתי למסקנה כי מאסר בפועל בן 9 חודשים שירוצה בעבודות שירות עונה על מטרות הענישה ומספק את התכלית של הענישה".
בעקבות העונש הקל מידי לטענתה שנגזר על אלינסון, הגישה הפרקליטות ערעור לבית-המשפט העליון, בו טענה כי העונש שנגזר על אלינסון עלול ליצור "רושם מסוכן שיש בו כדי להפוך את עבירת השוחד לאות מתה במקרים בהם שוחד ניתן למטרה שאינה התעשרות אישית".
סנגוריו החדשים של אלינסון חושבים אחרת. לטענתם, לא היה כל מקום להרשיע את אלינסון שהרשעתו רצופה בכשלים רבים, כשהמרכזי מהם הוא ההסתמכות של בית-המשפט על אותה טבלה מפורסמת שהכין אלינסון ובה פירט מלא של כל הכספים שקיבל ומסר לקירשנבאום ובכירים במפלגת ישראל ביתנו. לטענת סנגורי אלינסון, מדובר בראייה נסיבתית שלא מספיק בה כדי להביא להרשעתו.
"בית המשפט חזר שוב ושוב בהכרעת הדין וקבע כי עצם הכללת הוצאה בטבלה מהווה הוכחה לפליליותה. לכך הוסיף בית המשפט נדבך שגוי נוסף בקבעו כי תנועת הנוער הסתירה הוצאות אלה ולא כללה אותן בספריה, פעולה המעידה אף על פליליות מובהקת - אלא שגם קביעה עובדתית זו לא נכונה במציאות, ואף לא נטענה כלל על ידי המשיבה! ואין חולק כי ההוצאות כולן נכללו בספריה של תנועת עזרא. זאת ועוד, כמחצית מההוצאות שבטבלה לא נכללו בכתב האישום והמשיבה עצמה הסכימה כי אין הן בעייתיות - מכאן שעצם הכללת הוצאה בטבלה אינה מלמדת על פליליותה. נמצא אם כן - שבית משפט קמא נקלע לפירוש רדוקטיבי ושגוי של הראיה הנסיבתית היחידה עליה הסתמך ואשר עצר ואיין את הליך בדיקת יתר הראיות", כתבו הסניגורים.
בערעור מתייחסים סנגורי אלינסון גם לכך שאלינסון מיהר למחוק את כל המסמכים שהיו במחשבו האישי, כולל הטבלה האמורה, עם היוודע פרוץ החקירה בפרשה. לשיטתם, בית-המשפט הסתפק בכך שאלינסון מחק את הטבלה כדי לקבוע שהיתה לו מחשבה פלילית בזמן שביצע את המעשים בהם הורשע, ונמנע מבדיקה מעמיקה ונדרשת של היסוד הנפשי שלו. "עם הפרסומים הראשונים על הפרשה, מחמת לחץ ובהלה, מחק המערער מסמכים שהיו במחשבו האישי לרבות אותה טבלה. עקב כך נמנע בית משפט קמא מלנתח את השתלשלות האירועים מתוך פרספקטיבה של זמן ונמנע מלהראות מתי ואם בכלל על ציר הזמן התגבשה אצל המערער המחשבה הפלילית. הוא ניתח את מעשי המערער בצורה אנכרוניסטית מובהקת ויצר קיצור דרך שגוי באמצעות מתן משקל מכריע לפעולה שביצע המערער שנים לאחר התרחשות המאורעות ושעליה התחרט", טוענים סנגוריו של אלינסון.
בשולי ערעורם, מתחו סנגורי אלינסון ביקורת חריפה מאוד אל פסק-הדין של גורפינקל: "הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי מתארת מעשים ואינה מתארת גרסאות. היא מנוסחת בפסקנות, אבל אינה מנומקת ואינה מתמודדת עם הראיות כמכלול ואף באופן פרטני. אין מדובר רק בהכרעת דין בה נפלו טעויות אלא במסמך שגוי מן היסוד. היעדר ההנמקה, היעדר הפירוט והטעויות הרבות נובעות משגיאה קונספטואלית מרכזית: בית המשפט ניתח באופן שגוי ראיה נסיבתית (הטבלה של אלינסון, מ.ב) והפך אותה בניתוח מופרך ושגוי על יסוד היסקים לוגיים שגויים ועובדות שלא התקיימו במציאות לכדי פונקציה עצמאית להוכחת אשמה".