גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברה דואלית יכולה לוותר לחלוטין על הדח"צ

התעקשות על דח"צ בחברות אלה היא לדעתי פורמליות יתרה שאינה נדרשת, במקום שבו כבר יש בקרה מספקת על פעילות ההנהלה ● בחברות שנסחרות בארה"ב נדרש שיהיה רוב לדירקטורים שהם עצמאיים, כך שאינטרס המשקיעים מהציבור מיוצג מבלי שיהיה צורך פורמלי ● אז תנו לכוחות השוק לעשות את שלהם

דירקטוריון / צילום: שאטרסטוק
דירקטוריון / צילום: שאטרסטוק

במאמרם מ-17 ביוני ב"גלובס", מבקרים צבי סטפק ואמיר אדר את ההקלות שיש לדירקטורים החיצוניים בחברות הדואליות. אני חולק על גישתם זו, ולדעתי זו פורמליות יתרה שאינה נדרשת במקום שבו כבר יש בקרה מספקת על פעילות ההנהלה.

ביקורת זו על היעדר דח"צים בחברות דואליות פשוט מתעלמת מאמצעי הבקרה החשוב ביותר שמתקיים בחברות אלה - ידו הנעלמה של השוק. החברות הדואליות נמדדות בצורה אחרת מחברות שנסחרות רק בישראל. רבות מהחברות שנסחרות אך ורק בישראל נהנות ממונופול או דואופול דה-פקטו, או מכוח שוק משמעותי עם חסמי כניסה גבוהים, כמו למשל בתעשיית הבנקאות והביטוח. במקרים כאלה, כשיש לחברה שליטה בשוק מסוים, וביכולת המוגבלת של המשקיעים להשפיע, ודאי במידה שיש בחברות כאלה בעל שליטה, מן הסתם יש גם צורך בחקיקה יותר נוקשה כדי למנוע ניצול לרעה של כוח השוק וכוחם של בעלי השליטה.

לעומת זאת, חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב, פועלות בשוק גלובלי, שלעתים אין בו כלל חסמי כניסה, והן נבחנות בעיקר לפי הביצועים הפיננסיים שלהן. כך שבפועל לשוק הגלובלי ולמשקיעים יש הרבה יותר השפעה על מה שקורה לחברה. תפקידה של ההנהלה הוא להתמודד בזירה הזו ולהציג את התוצאות לבעלי המניות. מניסיוני, השאלה אם יש דח"צ או אין דח"צ לא תשנה את אופן ההתנהלות וקבלת ההחלטות של ההנהלה.

בנוסף, החברות הדואליות שנסחרות בארה"ב, שפטרו את עצמן מהצורך בדירקטורים חיצוניים כפי שהמחוקק הישראלי מאפשר (וגם כאן, רק כשאין בעל שליטה), כפופות לכללים של מבנה הדירקטוריון, ובחברות שנסחרות בארצות-הברית נדרש שיהיה רוב לדירקטורים שהם עצמאיים. כך שאינטרס המשקיעים מהציבור מיוצג מבלי שיהיה צורך פורמלי להוסיף עליהם דירקטורים חיצוניים.

יתרה מזאת, החשיפה של נושאי המשרה בארה"ב היא יותר גדולה, כששם תביעות בעלי מניות הן על סכומים הרבה יותר גדולים. לכן גם הביטוח בארה"ב לדירקטורים ונושאי משרה הוא יקר בהרבה מאשר בארץ. תביעות אלה הן כלי בקרה ואכיפה של בעלי המניות שפועל ביעילות, ומאפשר לעמוד על הצדק ולמנוע קיפוח.

הכוח אצל מי שממנה את הדח"צ

בנוסף, ארגז הכלים של בעלי מניות בחברה ישראלית מכיל כלים שלא זמינים לבעל מניות בחברה אמריקאית. לדוגמה החקיקה הישראלית מעדיפה את בעלי המניות, כך בעל 1% ממניות החברה עדיין יכול להשפיע על האסיפה הכללית ולדרוש להעלות נושא לדיון באסיפה השנתית. לעומת זאת בארה"ב יש יותר שיקול-דעת לדירקטוריונים אם להעלות נושא לאסיפה. אם לבעל מניות בחברה ישראלית יש 5% ממניות החברה, הוא יכול לזמן אסיפה כללית. ובעלי מניות אקטיביסטים מאיימים להשתמש בזכות זאת ועשויים אף לנצלה, כפי שלימדו אותנו מספר רב של מקרים שהגיעו לכותרות לאחרונה.

לטעמי, הדח"צ הוא מנגנון שמצליח למלא את הציפיות הגבוהות ממנו רק בצורה חלקית, ובמקרים רבים אינו מוכיח את עצמו ככלי יעיל להביא ליצירת אמון בציבור. במקרים רבים האמירה ש"דירקטור חיצוני מייצג את הציבור" היא נאיבית. הרי ברוב החברות, לדירקטוריון, ההנהלה ובמיוחד לבעל שליטה, אם יש כזה, יש השפעה רבה ולעתים מכרעת על הקביעה מי המועמד לבחירה כדירקטור חיצוני, והם יכולים להימנע - וברוב הפעמים אכן נמנעים - ממינוי דח"צים לעומתיים או דעתניים. ובוודאי שכל מועמד מבין באיזה צד של הלחם מרוחה החמאה..

לאור זאת, כיוון שקיימים אמצעי בקרה אפקטיביים - ובעיקר כוחות השוק שהם הכוח הכי חזק והכי משפיע, הרבה יותר מתקנה כזו או אחרת - ולאור זאת שעניין הדח"צים הוא לעתים פורמלי יותר מאשר מספק הגנה מהותית לבעלי המניות מטעם הציבור, ושיש לו עלות ברורה וערך מוסף מוגבל מבחינת פיקוח, ובמיוחד במקרה של חברות דואליות שמפוקחות באמצעות השוק, עדיף בעיני להתמקד באימוץ כלי הרגולציה האפקטיביים שבאמת מייעלים את התנהלות החברה, ולא לדחוק אל הפורמליסטיקה שלא תביא תועלת לחברה או למשקיעים.

הכותב הוא שותף ומנהלת המחלקה הבינלאומית בפירמת עורכי הדין ZAG-S & W (זיסמן, אהרוני, גייר ושות')

עוד כתבות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים