גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אמריקה מציגה: כך יצאו חובות העתק של הסטודנטים משליטה

הלוואות הסטודנטים, שהרקיעו שחקים, רובצים כחוב בעיקר על כתפיהם של המילניאלס, בני הדור העני ביותר בארה"ב ● האפשרות של מחיקת החובות, שנשמעת יותר ויותר, טומנת בחובה השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת ● כתבה ראשונה על אחד מסעיפי החובות הצרכניים הגדולים של האמריקאים

סטודנטים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
סטודנטים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

ההלוואות לסטודנטים יהיו נושא מרכזי במערכת הבחירות בארה"ב, לא רק בפריימריז של הדמוקרטים אלא גם בבחירות הכלליות. מדובר במתאבן לנושא גדול יותר שיהפוך להיות מדובר יותר ויותר בשנים הבאות - שמיטת חובות, ולא בכדי.

"הלוואות הסטודנטים", כפי שמכונה הר החוב של כמעט 1.6 טריליון דולר, הן לא רק החוב הגדול ביותר של צרכנים בארה"ב, להוציא משכנתאות - יותר מהחובות בכרטיסי אשראי, יותר מטריליון דולר, או חובות לרכב, יותר מ-1.1 טריליון דולר - אלא שהן גם רובצות ברובן על כתפי הדור הגדול ביותר והעני ביותר באמריקה, המילניאלס. אם הם ייצאו להצביע בבחירות של 2020, הם יהיו ללא ספק קבוצת הבוחרים הגדולה ביותר, שתקדים את הבייבי בומרס ואת המבוגרים.

למען האמת, היריות הראשונות בנושא נשמעו בחודש שעבר. במסגרת הפריימריז של המפלגה הדמוקרטית הציגו שני המועמדים הבולטים של האגף הליברלי של המפלגה, ברני סנדרס ואליזבט וורן, הצעות חוק אשר ימחקו לגמרי את החוב הזה או ימחקו חלקים גדולים ממנו על בסיס יכולתו של כל חייב.

ועדיין אנחנו נמצאים רק בראשיתו של המרוץ הפנימי במפלגה, שלא לדבר על הקרב המכוער הצפוי בבחירות הכלליות שיחל בספטמבר 2020.

גם הנשיא לא נותר מאחור. בהצעת התקציב לשנת 2020 (השנה הפיסקלית מתחילה באוקטובר 2019) נכללות הקלות של ממש בעול החוב, העשויות לאורך זמן להתבטא גם במחיקה רבתי של חלקים ממנו. על פי ההצעה האמורה, יוגבל ההחזר על החוב ל-12.5% מהכנסתו הפנויה של כל חייב, המחושבת לפי כ-150% מהכנסת קו העוני, ויתרת החוב הלא משולם תימחק לחלוטין לאחר 15 שנה. בהצעת החוק נכלל גם סעיף המונע את החוב המחוק מלהיחשב כהכנסה לצורכי מס.

המרוץ למחיקה הגדולה החל אפוא, והאקדח במערכה הראשונה חזקה עליו שיירה וימחק טריליונים, או לפחות יבטיח לעשות כן, עד שתסתיים המערכה האחרונה בנובמבר 2020.

הר אימתני שמוחץ דור שלם

1.6 טריליון דולר הם לא רק סתם הר של חוב, אלא זהו הר המוחץ תחתיו דור שלם ועמו את עתידה של אמריקה ואת מעמד הביניים וצאצאיו. אך מילים לחוד ומעשים לחוד. לפתרון הבעיה ולמחילה מסיבית על החוב משמעויות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת, והן עשויות לסכן את כל מבנה ההשכלה הגבוהה באמריקה.

הקומבינציה של השחיקה בשווי ההכנסות מעבודה לעומת הגידול בעלות הנכסים ומחיריהם, יחד עם ההתייקרות הממשית במחירו של כל דבר שהוא תוצרת מקומית - תוצאה של ייצור הכסף והחוב המסיבי - הפכו את בני דור המילניום לדור העני ביותר בתולדות אמריקה מאז מלחמת העולם השנייה.

זהו דור עני בהרבה מאשר היו דורות קודמים בשלב הזה של חייהם. בהתאמה לאינפלציה הרשמית, שכרו השנתי של בן דור המילניום הממוצע נמוך בכ-20% ממה שהיה שכרו של בן דור הבייבי בומרס הממוצע באותו גיל, כך על פי מחקר של סמרט אסטס, חברה טכנולוגית-פיננסית העוסקת בייעוץ ואספקת כלים פיננסיים אונליין.

זאת בשעה שמחירי השכירות, הבתים ושכר הלימוד - כולם התייקרו באופן משמעותי יותר מאשר עליית המדד הרשמי, לעתים אף ביותר מכפליים. אין פלא אפוא כי העושר של הקבוצה הזו הצטמק משמעותית יחסית לעושרם של קודמיהם כשהיו בגיל הזה.

על פי מחקר של דלויט שפורסם ב"וושינגטון פוסט" במאי 2019, מדובר על התכווצות של 34% בעשרים השנים האחרונות לבדן. על פי מחקר של מכון ברוקינגס שפורסם לא מכבר, קבוצת האוכלוסייה שבין גיל 20 ל-35 הייתה ב-2016 עשירה בכ-25% פחות מאשר אותה קבוצת גיל עשר שנים קודם לכן.

אך העול הגדול מכול היושב על כתפי המילניאלס הוא הלוואות הסטודנטים.

מחירי שיא

אי אפשר בלי עזרה קבועה מההורים

בשנת 2018 סיים סטודנט לתואר ראשון עם חוב ממוצע של כ-34 אלף דולר. עד כדי כך מעיק החוב, שבסקר שערכו "ביזנס אינסיידר" ו"מורנינג קונסאלט" יותר ממחצית הנשאלים סברו כי "ההשכלה בקולג' לא הייתה שווה את החוב שצברו". אין פלא שבסקר שערכו במריל לינץ' וולת' מנג'מנט, 60% מהנשאלים הגדירו הצלחה פיננסית בחיים כ"שחרור מחוב". על פי אותו סקר, 37% מהמילניאלס קיבלו עזרה כספית מהוריהם על בסיס חודשי, ו-59% קיבלו עזרה כזו כמה פעמים בשנה. רבים השתמשו בכספים כאלו לצרכים בסיסיים ביותר, כמו שכירות, מכולת ודלק.

בסך הכול לכמחצית מבני דור המילניום יש חובות להלוואות סטודנטים, ואלו לא נמחקים אפילו בהליך של פשיטת רגל. 44 מיליון חייבים של הלוואות סטודנטים יש באמריקה, כ-1.3 מיליון מהם חייבים בין 100 ל-150 אלף דולר. רובם ככולם של החייבים הם בני דור המילניום, אך הם לא לבד. כ-2.8 מיליון אנשים באמריקה מעל גיל 60 חייבים גם הם הלוואות כאלו, מזכרת מימים טובים יותר או מזכרת נצח מאחד מצאצאיהם. מספר זה גדל פי ארבעה מאז 2005, עת עמד על 700 אלף.

כל אחד מאלו חייב בממוצע כ-23,500 דולר, וכ-40% מהם היו בשלבים שונים של פיגור בתשלום החוב. אין פלא אפוא כי בשנת 2015 כ-173 אלף ממקבלי קצבת ביטוח לאומי נאלצו להתמודד עם עיקול של חלק מקצבתם בגין החוב ל"הלוואות סטודנטים", מתוכם 67,300 החיים מתחת לקו העוני.

סך החוב גדל במיוחד בעשור האחרון. על פי נתוני הפדרל ריזרב, בשנת 2018 כמעט שבעה מיליון אמריקאים מעל גיל 50 היו חייבים 260 מיליארד דולר ל"הלוואות סטודנטים" (כ-17% מסך החוב), גידול של פי שבעה מ-36 מיליארד דולר ב-2004.

שכר הלימוד מרקיע שחקים

לגידול העצום בחוב המתואר ולממדיו המפלצתיים כמעט, אחראי הגידול הדרמטי בשכר הלימוד בשלושת העשורים האחרונים. זה גדל לאחר התאמה לאינפלציה בין פי שניים לפי שלושה מאז מחצית שנות השמונים של המאה שעברה, כך על פי מחקר עדכני (ראו תרשים). שכר הלימוד בלבד, ללא מגורים, אוכל וספרי לימוד, עמד בממוצע על כ-10,000 דולר לשנה במוסדות הציבוריים ועל כ-35 אלף דולר במוסדות הפרטיים. במוסדות ציבוריים רבים בצירוף כל ההוצאות הסכום עמד על יותר מ-30 אלף דולר לשנה.

כך למשל האתר הרשמי של האוניברסיטאות של קליפורניה, הכוללות מוסדות כמו UCLA, ברקלי, סן דייגו ואחרות, מעריך כי "עלויות התואר הראשון לתושבי קליפורניה לשנת 2018/19 יהיו כדלקמן: שכר לימוד (לשנה) - 13,900 דולר, ספרים - 1,200 דולר, ביטוח רפואי - 2,400 דולר, מגורים ואוכל - 12,400 דולר, ובסך הכול בין 32 ל-35 אלף דולר לשנה".

לתלמידים שאינם תושבי קליפורניה הסכום הזה מטפס לכ-62 אלף דולר לשנה. באוניברסיטאות הפרטיות, סטנפורד למשל, הסכום יגיע, בצירוף כל ההוצאות, עד כמעט 70 אלף דולר לשנה לתלמידי תואר ראשון. הואיל ובתקופה הנדונה שכר משק הבית החציוני באמריקה כמעט לא השתנה מתואם למדד, ברור מול איזו שוקת שבורה מוצאים את עצמם סטודנטים ממעמד הביניים.

החובות הצרכניים הגדולים

התוכנית הממשלתית הלכה והתנפחה

מה גרם לזינוק הזה בשכר הלימוד? עד תחילת שנות השישים של המאה הקודמת המוסד "הלוואות סטודנטים" כמו שאנחנו מכירים אותו היום, לא היה קיים כלל. תחילתו בתום מלחמת העולם השנייה. חוק רחב ממדים שביקש לטפל באוכלוסייה הגדולה של החיילים המשוחררים הניח את היסודות למדיניות שמטרתה הייתה להכפיל את כמות בוגרי הקולג' עד 1960. הדרך להגיע ליעד הזה הייתה באמצעות מענקים והלוואות ממשלתיות.

כמו כל תוכנית ממשלתית טובה, גם זו החלה בצעדים קטנים ומדודים של הלוואות מסובסדות לקבוצות קטנות וספציפיות, בעיקר נזקקות. אך ב-1992 זרזיף הכסף הפדרלי שינה את פניו, ותיקון לחוק איפשר לממשלה להלוות כספים למטרת לימודים בקולג' כמעט לכל דורש. שנה אחר כך תוקן החוק שוב כדי לאפשר לממשלה להעניק את ההלוואות ישירות, קרי על ידי הממשלה הפדרלית ולא רק כערבות לצד המלווה בפועל.

הזרזיף הפך לאשד, ועימו עוד ועוד גופים ותקנות שונות: הזכות לעקל את כספי הביטוח הלאומי בגין חוב סטודנטים (1996), קביעת הריבית בחוק, מחילת חובות בתמורה לעבודה ארוכת שנים בשירות הציבורי, קביעה כי גם פשיטת רגל אינה מוחקת חובות סטודנטים (1998), הטבת ריבית לחיילים משוחררים (2003), הרחבת תוכנית ההלוואות גם לתארים מתקדמים (2005), הוספת מצב ההלוואה לסוכנויות דירוג האשראי (2008), תוכנית פדרלית למחילת חובות (2010), ועוד.

נוכח אשד המזומנים שהופנו לשירותי חינוך אוניברסיטאיים, יותר מ-1.4 טריליון דולר בתוך 20 שנה, הגיב מחיר המוצר - שכר הלימוד, בהתאם. פתאום היו במערכת מאות מיליארדי דולרים חדשים ש"רדפו" אחר כמות כמעט קבועה של מוצר. אחרי הכול, לא בונים מערכת השכלה גבוהה רחבת היקף בתוך 20 שנה. שכר הלימוד החל להרקיע שחקים ועמו דרישה לעוד הלוואות, שמצדן דחפו את המחיר שוב למעלה וחוזר חלילה בסחרחורת מוות שסחפה איתה את בני דור המילניום ואת משפחותיהם.

ב-2010 עקפו הלוואות הסטודנטים את החובות בכרטיסי אשראי, ושנתיים מאוחר יותר קו סמלי של טריליון דולר של הלוואות סטודנטים נחצה. ב-2018 גם קו 1.5 טריליון הדולר חוב הפך להיסטוריה.

הסטודנטים הפכו למרכז רווח

החוב הזה, שכמעט כולו הוא לממשלה הפדרלית, נושא ריבית של 6%-8% לשנה, וזאת שעה שהממשלה הפדרלית משלמת עבור הלוואותיה שלה פחות מרבע מהשיעור הזה, כ-2%. אם כן, הסטודנטים לא רק נקברו בערימת חוב אשר אפילו פשיטת רגל אינה יכולה לחלצם ממנה, אלא הם הפכו גם ל"מרכז רווח" לממשלה הפדרלית, תחת שלטון רפובליקאי ודמוקרטי כאחד.

עם הגידול ב"משאבים" הזמינים לסטודנטים, המדינות, שבעבר היו מממנות מרכזיות של עלויות האוניברסיטאות, החלו לצמצם את השתתפותן. כך למשל בקליפורניה, אם בשנת 1970 נהנתה מערכת ההשכלה הגבוהה השייכת למדינה מ-14% מתקציב המדינה, היום ירד השיעור הזה כמעט בשני שלישים, ל-5.2%.

הזמינות של האשראי גם הרחיבה את השימוש בו למקצועות שבהם יכולת ההשתכרות וההחזר בעייתית ביותר, והאוניברסיטאות שמחו לפתוח עוד ועוד אפשרויות בתחומים כאלו.

כשהאוניברסיטאות גילו את וול סטריט

הגידול העצום בזמינות של כסף-חוב לאוניברסיטאות יצר גאות בפתיחתן של אוניברסיטאות כעסקים לכל דבר, קרי למטרות רווח. בהתאם לנתוני משרד החינוך האמריקאי, בין 1990 ל-2010 גדל מספר הקולג'ים למטרות רווח ב-600%, וכשני מיליון סטודנטים, כ-14% מהסך הכול, למדו בהם.

שעה שהרווחים גדלו, פגשו חברות המנהלות קולג'ים כאלו את וול סטריט והן החלו להנפיק את מניותיהן לציבור. כחברות בוול סטריט הן החלו לחקות את ההתנהגויות הוול סטריטיות, כמו רכישות חוזרות של מניות (BuyBack), מיזוגים ורכישות, והכול כדי להבטיח גידול מתמיד בהכנסות ואת מחיר המניה.

עד 2005 היו יותר משמונה חברות ציבוריות שעסקיהן היו אוניברסיטאות פרטיות, מאות קמפוסים ומיליוני סטודנטים.

כדי להבטיח את המשך הצמיחה, טקטיקות שונות ומשונות ננקטו כדי למשוך סטודנטים, כולל מצגי שווא ומעשי מרמה בכל הנוגע לערך ההשכלה במוסדות אלו מחד, וביטול כל רף ממשי לקבלה מאידך. בהתאם היו גם רמת הלימודים, כמות ואיכות הסגל האקדמי, והצלחת הבוגרים במציאת תעסוקה בהמשך.

כמעט 75% מהכנסות בתי הספר האלו באו ממפעל הלוואות הסטודנטים הפדרלי. תקציבי הפרסום שלהם היו אינטנסיביים, פי עשרה משל מוסדות ההשכלה שלא למטרת רווח.

החגיגה הזו הגיעה לסיומה ב-2014, כשחקירות פדרליות נגד רוב בתי הספר האלו חשפו פרקטיקות בלתי כשרות בגיוס סטודנטים ובניהול בתי הספר. החברה הגדולה בתחום קרסה, ומניותיה נמחקו ב-2014 כאשר משרד החינוך האמריקאי אסר על השתתפותה בתוכניות ההלוואות לסטודנטים בגין מעשים שונים של מרמה והטעיה של הסטודנטים ושל הממשלה גם יחד.

עם הניתוק ממעיין הלוואות הסטודנטים החגיגה ברוב האוניברסיטאות למטרות רווח הגיעה לסיומה, אך זו שבבתי הספר הפרטיים והציבוריים המגדירים את עצמם מלכ"רים, למרות שהם יותר קרנות גידור שבבעלותן מיליארדי דולרים שקמפוס סטודנטים לצידם, עדיין בעיצומה.

לעשר האוניברסיטאות ללא מטרות רווח העשירות בארה"ב יש קרן השקעות שבה יותר מעשרה מיליארד דולר כל אחת, ולמאה אוניברסיטאות יש לפחות מיליארד דולר בקרן כזו. לא זו אף זו, האוניברסיטאות העשירות ביותר גם נהנות ממיליארדי דולרים של סובסידיות ממשלתיות, לרבות פטורים ממס בהיקפים של עשרות מיליארדים לתורמיהם. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

ארז רוזנבוך / צילום: עמית חכמוב

מגוריט רוכשת 56 דירות בפתח תקווה ב-130 מיליון שקל

החברה הודיעה היום כי רכשה ארבעה בניינים בשכונת כפר גנים ג' שמאוכלסים במלואם ● שכר הדירה השנתי המתקבל בגין השכרת הנכסים עומד על כ-4.1 מיליון שקל

רחוב ויצמן במרכז כפר סבא / צילום: דוברות עיריית כפר סבא

מתחזקים: משרדי מינהל ההתחדשות העירונית נפתחו בכפר סבא

עיריית כפר סבא מקדמת שורה של תוכנית להתחדשות עירונית במרכז העיר, להקמת אלפי דירות

עובדי ההייטק / צילום: Shutterstock

חברת האד-טק הישראלית S&W Media Group נרכשה ע"י Bright Mountain Media ב-23 מיליון דולר

חברת Bright Mountain Media האמריקאית הודיעה על רכישת חברת האד-טק הישראלית S&W Media Group תמורת 22.75 מיליון דולר במניות ו-750 אלך דולר במזומן ● מייסדי החברה נדב סלוצקי וג'ואי וינשמן צטרפו לדירקטוריון החברה הרוכשת

גרינלנד / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

למה טראמפ רוצה לקנות את גרינלנד, ואיך זה קשור דווקא להתחממות הגלובלית שהוא מעדיף להכחיש

הרעיון של נשיא ארה"ב לקנות את הטריטוריה שנמצאת בבעלות דנמרק נתפס בתחילה כהלצה ● אבל דווקא תופעת ההתחממות הגלובלית, שטראמפ מתכחש אליה, היא הסיבה העיקרית לפוטנציאל כלכלי לא מבוטל שטמון באי ש-85% ממנו מכוסים בכיפת קרח

בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

ראש הממשלה נתניהו מגיב לסרטון זריקת החלה של אשתו באוקראינה

עוד ציין נתניהו בסרטון הפייסבוק כי "אם זה מה שדרוש כדי שהביקור הזה שמביא הסכם סחר חופשי מורחב ומשרד אוקראיני בירושלים ועוד דברים חשובים - ניחא, שיהיה כך"

רפי רותם. גם העונש צומצם צילום: איל יצהר

רפי רותם - עד בפרשת רצח או גם חשוד?

שבועיים אחרי רצח של עבריין, חושף השחיתות רפי רותם נלקח לתחנת משטרה ונחקר על מעורבות כביכול בפרשה ● לפי הפרקליטות, רותם היה רק עד בפרשת הרצח; לפי המשטרה, הוא היה גם חשוד ● עו"ד פנחס פישלר המסייע לרותם: "אני דורש שהפרקליטות תעביר את התיק המלא לעיונו של נציב התלונות דוד רוזן"

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

סגירה חזקה בבורסה: ת"א 35 עלה ב-1.2%, טבע זינקה ב-5%

מדד ת"א 90 טיפס ב-1.5%, ומדד הבנקים עלה ב-1.95% ● אלטשולר שחם גמל זינקה בעוד 6% ובכך השלימה זינוק של 36% מאז שהונפקה בבורסה ● במהלך החודשים אפריל-יוני חלה ירידה של 4.6% בייצור התעשייתי בישראל, כך פרסמה הלמ"ס ● וואן טכנולוגיות זינקה ב-7.1% לשיא ● חד-אסף צפויה לצמצם את פעילות הייצור בשוק המקומי ולפטר 45 עובדים

איילת שקד / צילום: כדיה לוי

האם איילת שקד ניסתה לקדם את כניסתה לליכוד באמצעות הבטחה להשפעה על היועמ"ש?

היום בצהריים פרסם עיתון "הארץ" (העיתונאי חיים לוינסון) כי במסגרת ניסיונות ההצטרפות לליכוד, איילת שקד שלחה שליחים מטעמה שניסו להבטיח לרה"מ כי היא תעבוד למענו אצל היועמ"ש אביחי מנדלבליט ותגבה מהלך של הענקת חסינות לנתניהו

עשו אקזיט/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מחקר חדש מצא: אלה התכונות שמאפשרות להפוך רעיון מהגראז' לאקזיט של מיליארדים

המחקר, שנערך באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לייעל את השקעות העתק שזורמות לתעשיית הסטארט-אפים באמצעות זיהוי תכונות היזם ● החוקר ד"ר יחיאל רווה: "לא מדברים על בית הקברות של ההייטק, אנחנו רוצים להפחית את שיעור הכישלון מ־90% ל־70%"

דונלד טראמפ ומנכ"ל אפל טים קוק / צילום: רויטרס

טראמפ: טים קוק הציג טיעונים טובים לגבי הקושי של אפל להתחרות בסמסונג לאחר שיוטלו עליה מכסים

מנכ"ל אפל נפגש לארוחת ערב עם נשיא ארה"ב ואמר לו כי "יהיה קשה לאפל לשלם מכסים אם היא מתחרה בחברה טובה מאוד שלא משלמת מכס" ● לדברי טראמפ, קוק העלה "טיעונים טובים" ● על רוב מוצרי אפל צפוי להיות מוטל מכס יבוא של 10% בקרוב, והם צפויים להיות מושפעים מהמכסים יותר מסמסונג שמייצרת את מוצריה במספר מדינות

דירות חדשות בקרית גת / צילום: איל יצהר

עלייה של 8% במספר עסקאות הנדל"ן במחצית הראשונה של 2019; רוב הרוכשים – זוגות צעירים

לפי נתוני הכלכלנית הראשית, מספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו במחצית הראשונה של 2019 הגיע ל-54 אלף דירות ● מספר הדירות שנרכשו במסגרת הגרלות מחיר למשתכן מגיע לכ-13% מכלל העסקאות ● הכלכלנית הראשית מציינת את הגידול במספר העסקאות בדירות החדשות גם בשוק החופשי, כגורם שמוביל את השוק

איילת שקד בהצגת רשימת "ימינה" לכנסת / צילום: כדיה לוי, גלובס

כמה פלסטינים יקבלו אזרחות ישראלית אם נספח את שטחי C?

איילת שקד רוצה לספח את שטחי C, ושותפה לרשימה, בצלאל סמוטריץ' חולם על הגדה המערבית כולה ● השאלה המרכזית בתוכנית המדינית של "ימינה" היא כמה פלסטינים חיים בשטחים הנתונים למחלוקת, ולמה קשה כל-כך לספור אותם? ● האזינו לפודקאסט "המשרוקית של גלובס"

גל הבר, אלון גונן / צילום: יח"צ

לאחר שמכר אשתקד מניות Plus500 תמורת מאות מיליוני שקלים: אלון גונן חוזר לקנות מניות בחצי המחיר

מנייתה של פלטפורמת המסחר המקוון נפלה 55% בשנה האחרונה, על רקע חולשה בתוצאות שנבעה מהחמרת הרגולציה בתחום ● היקף הרכישות של גונן - כ-43 מיליון שקל

גללי פלדה במפעל הייצור / צילום: רויטרס

חד-אסף מפטרת עשרות עובדים על רקע הוזלת יבוא הפלדה לעומת ייצור מקומי

יצרנית הפלדה נימקה את הפיטורים בצורך לצמצם את היקפי הייצור בישראל ולהגדיל את מרכיב היבוא, "בלי לפגוע בהיקף המכירות הכולל" ● המניה מגיבה לדיווח בעלייה של 5%

צופים בבורסת טוקיו בדונלד טראמפ/ צילום: רויטרס, Toru Hanai

מגמה חיובית באסיה; הבנק המרכזי באוסטרליה פרסם פרוטוקולים

אתמול בארה"ב הנאסד"ק עלה 1.5%, הדאו ג'ונס הוסיף 1.1% לערכו, ומדד S&P 500 עלה גם הוא ב-1.3% ● התשואה על האג"ח הממשלתיות לעשר שנים בארה"ב עלתה אמש ל-1.6%

מוצר של ונוס קונספט  / צילום: אתר החברה

חברת האסתטיקה הרפואית ונוס קונספט תמוזג לחברת רובוטיקה בנאסד"ק לפי שווי של 240 מיליון דולר

החברה הממוזגת צופה השנה הכנסות של 130-135 מיליון דולר, רובן מפעילותה של ונוס ● המנכ"ל דום סרפינו: "אנחנו רוצים להגדיל את השוק ללקוחות שהם לא פלסטיקאים ויכולים להרשות לעצמם רק את המכשיר שלנו בזכות המודל העסקי" ● "הרובוטיקה תהיה השדרוג הבא שלנו בשוק האסתטי"

מכשירי גלקסי של סמסונג / צילום: יח"צ

סאני מתחילה למכור חבילת סלולר ב-14.90 שקל לחודש

החברה תמכור את השירות על בסיס הרשת של הוט מובייל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

המחקר של בנק ישראל על פריון מנותק מהמציאות העסקית בתחומי המיסוי והסלולר

מה הבעיה של דוח המחקר הראשון תחת הנהגתו של פרופ' אמיר ירון? למרות העובדה שבנק ישראל מתגאה מאוד בעבודת המחקר המקיפה, המלצותיו כלליות מדי, שלא לומר אשלייתיות ● אי-אפשר לכתוב המלצות תאורטיות, צריך לכתוב המלצות מעשיות ● דעה

רפי סער / צילום:  שלומי יוסף

המדינה משותקת, והשטח מכתיב את המציאות: עיריית כפ"ס הוציאה היתרי בנייה לתמ"א 38 – וביטלה אותם

כפר סבא מצטרפת לרשויות מקומיות נוספות שלאחרונה קובעות מדיניות לתוכנית לחיזוק מבנים, מול שיתוק ממשלתי שנובע מתקופת הבחירות ● העירייה: מקדמים תוכנית כוללנית להתחדשות עירונית

אופיר כהן / צילום: גיא קרן

איך יגיב היועמ"ש בבג"ץ על העתירה לפסילת מינוי אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים?

ביום רביעי ידון בג"ץ בעתירת איכות השלטון נגד מינויו של עו"ד אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים ע"י השר אמיר אוחנה ● בינתיים הוקפאה כניסתו לתפקיד ● אם היועמ"ש אביחי מנדלבליט יגן על המינוי, הוא יצטרך להסביר מדוע החליט לפעול בניגוד להנחיית היועמ"ש מ-1999 בנוגע למינויים בתקופת בחירות