גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכניסה של ברק למירוץ - מיתוג הדמוקרטיה כ"שמאלנית"

ברק משלים את המהפכה של נתניהו ושקד. ואולם הבעיה המרכזית היא הצגת הימין כלא-דמוקרטי

אהוד ברק ובנימין נתניהו  / צילום: תמר מצפי
אהוד ברק ובנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

מפלגת אהוד ברק, מפלגת חיבורים מוצהרת, בחרה שם: "ישראל דמוקרטית". בכך הדהד ברק לא רק את רצונן של מרצ, סתיו שפיר וציפי לבני - ליצור מפלגת מחנה של כוווולם, אלא בעיקר את המהפכה האידיאולוגית מבית היוצר של איילת שקד ובנימין נתניהו דווקא.

שאיפתם של ברק ונתניהו ליצור כל אחד מפלגת-מחנה, שמייצגת בכרטיס אחד את כל המרכז-שמאל והמרכז-ימין בהתאמה, קיבלה משנה תוקף מפרשנים בכירים מימין (עמית סגל, "ידיעות אחרונות") ומשמאל (רוית הכט, "הארץ") שהכריזו על המפץ הגדול במערכת המפלגתית בישראל, לא עוד מפלגות רבות, אלא שתיים גדולות: רפובליקנית ודמוקרטית.

תהא אשר תהא תוצאת הבחירות, המהפכה הניאו-שמרנית של הזוג נתניהו-שקד הוכתרה בהצלחה דרמטית ובזמן קצר. האמריקניזציה של השיח הפוליטי בארץ כבר כאן. חדשות רעות לדמוקרטיה הישראלית.

ממשלת הימין היוצאת, המחשבת קיצה לאחור אבל גם שלטונה לעתיד, הצליחה בזמן קצר לחולל שינוי חוקתי - שינוי חוקי היסוד, חוק הלאום והסכמה על פסקת התגברות. בנוסף, חלוקה מחדש ל"שמרנים" ול"ליברלים", שהופכת את כללי המשחק הליברל-דמוקרטיים לאג'נדה של השמאל. השרשת תפיסת ה"דיפ סטייט" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שממש כנתניהו, טוען כי ניצח בבחירות אבל מנגנוני המדינה שבויים בידיים של השמאל ולכן חותרים נגד שלטון העם הלגיטימי ונבחריו.

ולבסוף - שינוי המושגים עצמם עימם אנו חושבים את הפוליטיקה בישראל: רפובליקנים (או לאומיים) מול דמוקרטים.

ניתוח המערכת הפוליטית בישראל כתחרות בין רפובליקנים ודמוקרטים משרת את תפיסת העולם של נתניהו-שקד בשינוי השיח בישראל. אלא שההבדלים מהמערכת האמריקאית, מכריעים וקריטיים. כך, בעברית אין אותיות קטנות וגדולות. כלומר, בארה"ב כל רפובליקאי בקפיטל R הוא בוודאי גם דמוקרט ב-d קטנה, כלומר המפלגה הרפובליקנית בודאי תומכת בחוקה האמריקאית ובכתב הזכויות שבה, כלומר בדמוקרטיה.

לעומת זאת, מאחורי הניסיון לכפות את המערכת הפוליטית בארץ בכתונת המשוגעים האמריקאית נמצא הטיעון הבא: יש רפובליקאים ויש דמוקרטים; מי שרפובליקאי אינו דמוקרט; דמוקרטיה זאת רק תפיסה אידיאולוגית. של השמאל.

ובתרגום לישראלית: יהודית ולא דמוקרטית. המשלים של הטיעון הזה הוא שבארה"ב ברי לכל כי כל דמוקרט ב-D גדולה הוא גם פטריוט, שתומך ברפובליקה ב-r קטנה. בישראלית הרפובליקנים הם הרי המחנה הלאומי ונובע מכך - השמאל אינו לאומי. כלומר אינו פטריוטי. כלומר בוגד.

ניתן היה לטעון שמפלגת כחול לבן חרטה על דגלה את הצלת הדמוקרטיה, וברק בוודאי מקווה לכלול אותה במחנה הדמוקרטי. אולם, אם יש מפלגה שהביאה את השיח הרפובליקני לארץ הרי היא יש עתיד, שצמחה משיח המחאה 2012 אודות שיוויון בנטל.

הטיעון המרכזי לא היה בדבר שיוויון אוניברסלי אלא - מי שלא משרת יקבל פחות זכויות. לא יצאה קריאה לגייס את הערבים, למשל, אלא לתת יחס מועדף למי שמשרת בצבא, משלם מסים ועושה מילואים.

כלומר, העברת הכובד משיח של זכויות של כל אזרח באשר הוא, אל שיח של זכויות וחובות.

זה גם הטיעון המרכזי של חוסן לישראל בנוגע לחוק הלאום: לא שיוויון זכויות לכלל האזרחים אלא שמי שמשרת בצבא - הדרוזים, אחינו בדם - לא ייפגעו. מי שממלא חובות יקבל זכויות יתר. שיח רפובליקאי של זכויות וחובות.

נדמה, אם כך, שאם התיזה נכונה ויש לנו מיתוג חדש של רפובליקאים ודמוקרטים, גנץ ולפיד הקימו את המפלגה הרפובליקאית, לא הדמוקרטית. הדמוקרטים - המיעוט הקטן שמשמאל להם - העבודה, מרצ ואולי המפלגה המשותפת, נשארות מיעוט זניח.

ברק משלים את המהפכה של נתניהו ושקד. ואולם הבעיה המרכזית היא הצגת הימין כלא-דמוקרטי. בראייה קצרת-טווח של הבחירות הקרובות זוהי בדיוק הטקטיקה של ברק: כל מי שלדמוקרטיה הישראלית - אלי.

ואולם, בראייה אסטרטגית, המשימה של כחול לבן וגם של ברק, היא האותיות הקטנות של הישראליות: רוב אזרחי המדינה הם גם ליברלים (דמוקרטים ב-d קטנה) וגם לאומיים (רפובליקנים ב-r קטנה). הוויכוחים בין ימין לשמאל באים אחרי ההסכמות הרחבות הללו.

המשימה של מנהיגי כחול לבן וגם ברק, צריכה להיות בניית לגיטימציה מחודשת להסכמות הרחבות בדבר המסד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

יש כאן מאבק על הצביון, החוקה, המימוש והשיח דרכו אנו מייצרים משמעות. לא 'אין יותר ימין ושמאל' אלא להיפך: גם ימין וגם שמאל בעד מדינה יהודית במובנה הלאומי האוניברסלי (לא האתנו-דתי) ודמוקרטית במובנה הליברלי.

המחלוקות הכלכליות והאחרות מתחילות מעבר להסכמות הרחבות האלה. המלחמה היא על הקונצנזוס הזה הנמצא בבסיס הזהות הישראלית המשותפת עד לממשלה האחרונה. ממשלת נתניהו שינתה את החוקה, התשתית והשיח בישראל.

מכל מקום, המאבק הוא בקו הראשון מאבק משותף, של ימין ושמאל, על האותיות הקטנות: ישראל יהודית-לאומית וגם ליברל-דמוקרטית. ניכוס הדמוקרטיה על-ידי ברק לשמאל רק מזיק לבניית ההסכמות הרחבות בדבר הדמוקרטיה הישראלית. 

הכותבת היא מרצה בכירה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש שהדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

יתרון לגודל, עלייה בחוב: בשוק מנסים לעכל את עסקת השנה בנדל"ן

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נותנים ברקס למנכ"לית אל על הפורשת: לא תקבל פיצויי פיטורים בגובה מיליון שקל

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל ● המוסדיים מתנגדים, ובכל זאת היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

כותרות העיתונים בעולם

העסקה הסודית של איראן ורוסיה: טילים נגד מטוסים ב-500 מיליון דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם