גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכסף הגדול מפלג את ענף הטניס העולמי

פדרר ודיוקוביץ' סיפקו בגמר ווימבלדון השבוע חוויית ספורט אולטימטיבית, שגם הניבה להם כמה מיליוני דולרים • בעבר הסכומים בענף שנמצא בצמיחה עקבית היו נמוכים בהרבה, אבל לא כולם נהנים מפירות הצמיחה ולרוב הכסף הגדול נעצר אצל מארגני התחרויות ולא מחלחל אל הטניסאים

רוג'ר פדרר ונובאק דיוקוביץ'./ צילום: רויטרס
רוג'ר פדרר ונובאק דיוקוביץ'./ צילום: רויטרס

אי אפשר היה להישאר אדישים לגמר ווימבלדון שנערך בתחילת השבוע. רוג'ר פדרר ונובאק דיוקוביץ' הגדירו במשך כחמש שעות מהי שלמות - פיזית, מנטלית, מקצועית. והם עשו את זה כמעט בדיוק כפי שעשו את זה לפניהם בעולם הישן, ללא טכנולוגיות ייחודיות - שחקן טניס שעומד על מגרש וחובט כדורים עם מחבט לצד השני של הרשת. הגביע שהניף דיוקוביץ' הוא אותו גביע בדיוק שהניפו באותו מגרש דשא ביורן בורג ב-1983 או רוד לייבר ב-1961.

מה שלא נותר זהה הוא הסכום שנכתב בצ'ק של המנצחים. עבור הניצחון בלונדון קיבל דיוקוביץ' ממארגני הטורניר 2.98 מיליון דולר. האינפלציה בפרסים הכספיים בטניס בעשור האחרון הפכה את הענף לספורט האישי המתגמל ביותר בעולם בפער עצום מכל ענף אחר.

את 2018 סיימו 83 טניסאים (45 גברים, 38 נשים) עם הכנסות של מעל מיליון דולר מטורנירים, עוד לפני כספים מספונסרים והסכמים מסחריים שונים. לפני שני עשורים היו רק 16 שחקנים שסגרו שנה עם מיליון דולר ויותר (12 טניסאים, 4 טניסאיות).

לאורך השנים הטורנירים הפכו ליוקרתיים ועשירים, ואיתם הלכו ותפחו הפרסים הכספיים המחולקים. ביורן בורג, השבדי האייקוני, פרש בשנת 1983 בגיל 26 כשבאמתחתו 11 תארי גראנד סלאם ו-3.6 מיליון דולר מפרסים כספיים בטורנירים. בהתאמה אינפלציונית להיום, בורג עשה מקריירת הטניס המפוארת שלו 9.2 מיליון דולר. היום זה נשמע כמו בדיחה. דיוקוביץ' יכניס יותר מבורג במהלך 2019 לבדה.

מסתכלים על ה-NBA בקנאה

אבל לטניסאים זה לא מספיק. לא מעט שנים מתנהל ויכוח בטונים שעולים ועולים לגבי דרישת השחקנים בסבב לזכות בנתח גדול יותר מהעוגה. גם במהלך טורניר ווימבלדון התכנסו נציגי ארגון שחקנים והעלו שוב את הדרישה.

הטענה המרכזית היא שהטורנירים רווחיים מאוד ובכל זאת לא מועבר מספיק כסף לשחקנים, שהם בפועל מוקד ההצגה. לפי השחקנים, הרווחים הולכים למארגנים או מושקעים בתשתיות יקרות. לדוגמה, בווימבלדון השקיעו בבניית גג לאצטדיון המרכזי כ-100 מיליון ליש"ט ולקראת הטורניר השנה סיימו שיפוץ והתקנת גג גם במגרש מספר 1 בעלות של עוד 70 מיליון ליש"ט. נכון להיום, מעבירים הטורנירים רק 12%-15% מההכנסות לטובת פרסים כספיים לשחקנים.

אליפות ארה"ב בטניס היא הטורניר שמחלק את הסכום הגבוה ביותר לטניסאי ולטניסאית שמנצחים בטורניר היחידים - 3.8 מיליון דולר בשנת 2018. בסה"כ חולקו באליפות בשנה שעברה 53 מיליון דולר לשחקנים המשתתפים בטורניר. לכאורה מדובר בסכום אדיר, אבל השחקנים זועמים. הסיבה לכך היא שמדובר בסך הכול בנתח של 13.9% מהכנסה כוללת של 380 מיליון דולר שייצר הטורניר. "לאן הולך הכסף שלנו", הם שואלים.

האם הטענה של הטניסאים מוגזמת? השחקנים נשענים בטענותיהם על הליגות המקצועניות בארה"ב (NBA, NFL וכו') שפועלות לפי מודל הכנסות של פחות או יותר 50%-50% בין הבעלים לשחקנים. דולר לכם, דולר לנו. לפני טורניר ווימבלדון, אמרו נציגי השחקנים בשיחה עם "הגרדיאן" כי הדרישה היא לא ל-50%, "אבל 30% זה נתח ראוי בהחלט".

טניסאי העבר גלעד בלום, שבשיאו ב-1990 דורג במקום ה-61 בעולם והיום מנהל אקדמיית טניס בניו יורק, אומר בשיחה עם "גלובס" כי, "גם כשאני התחלתי לשחק בשנות ה-80 והכסף אז רק התחיל להיכנס, השחקנים מהדור שלפנינו התלוננו ואמרו לנו 'איזה מזל יש לכם - יש כסף גדול, יש תשלומים על אירוח, יש סבב מקצועני, אנחנו הרווחנו גרושים'. ואז כשאני פרשתי התחלתי לראות את הסכומים שמרוויח הדור שאחרי ואומר שנולדתי דור אחד מוקדם מדי. ב-1990 עשיתי שמינית גמר ביו.אס אופן וקיבלתי על ההישג הזה כמעט 25,000 דולר לפני מס (הפסיד בשמינית לאיבן לנדל - ט.ו). היום מקבלים על שמינית גמר למעלה מרבע מיליון דולר".

בלום מספר, כי "אני זוכר שהיה טורניר בפאריז שהתחיל לחלק כסף גם במוקדמות והיינו בהלם - שטורניר יחלק כסף במוקדמות? איפה נשמע דבר כזה? היום כל טורניר מחלק פרסים כספיים במוקדמות".

מי רוצה לפרוש עם כאלה סכומים

העלייה בהיקף הפרסים הכספיים היא אחת הסיבות לכך שטניסאים מושכים את הקריירה כמה שיותר. לפני 20 שנה, ב-1999, לא היה בטופ 10 בעולמי אף טניסאי שחצה את גיל 30. היום מורכבת העשירייה הראשונה בעולם מארבעה שחקנים שנמצאים בעשור הרביעי לחייהם, כולל שלושת המדורגים הראשונים - פדרר (37), נדאל (32) ודיוקוביץ' (31). בנשים מדורגת בעשירייה הראשונה סרינה וויליאמס בת ה-37, שחזרה לשחק אחרי לידה.

אבל הכסף משאיר בפעילות בעיקר שחקנים ברמות הביניים, כאלו שגם דירוג סביר הוא פרנסה מצוינת בעידן הנוכחי. למשל דודי סלע - כל עוד הוא דואג להישאר באזור המקום ה-100 בעולם, הוא יבטיח לעצמו הכנסה של כ-250 אלף דולר רק מכניסה לארבעת הגראנד סלאמים.

הטניסאים טוענים כי החישוב הזה אינו נכון ולא מציג את מה שקורה בדירוגים הנמוכים יותר. מדירוג עולמי של 200 ומטה, כך הם טוענים, רוב השחקנים מפסידים כסף מאחר שהכסף הגדול נמצא בטורנירים הגדולים ואינו מחלחל מטה.

במספרים זה נראה ככה: דיוקוביץ' הראשון בעולם הרוויח עד כה השנה 8.8 מיליון דולר מטורנירים; אבל אצל הטניסאי שמדורג 100 בעולם כבר מסתכמת ההכנסה ב-406 אלף דולר, ואצל המדורג במקום ה-200 הסכום הוא 99 אלף דולר. המדורג במקום ה-300 - מקום שלא קל להגיע אליו בהתחשב שעשרות אלפים נאבקים על נקודות דירוג בסבב המקצועני - הצליח לגרוף 16,639 דולר בלבד. תחתכו מזה תשלומי מס, תוסיפו לזה מאמנים, טיסות, מסז'יסטים, טיפולים רפואיים - הוצאות מטורפות שכולן מועמסות על גבו של השחקן - ואפשר להבין את הבעיה.

מעגל הקסמים שמשמר את הפערים

בלום אומר שהמרמור של שחקנים בדרג הנמוך נובע בעיקר מהאופן בו בנוי הענף, שמושתת על האדרת הכוכבים. "הטניס הוא הענף הכי קפיטליסטי שקיים. ישנם חמישה שחקנים מובילים שהם אגדות והם מולטי-מיליונרים, והכסף הולך אליהם. הם יכולים לחיות כמו הברון רוטשילד. אבל אחריהם יש שכבת ביניים שעושה כסף טוב, שחיה טוב, אבל הם כבר דרג שני ולא מתקרבים לאותם 4-5 טניסאים אייקונים.

"משם והלאה יש את אלו כמו דודי סלע שעושים קריירה מטניס, ויוכלו למנף את זה יפה. אבל מתחת למקומות ה-150-200 בעולם כבר יש ירידה דרסטית בהכנסות שגורמת להרבה שחקנים לפרוש עוד לפני גיל הפריצה, שהוא 24-25, כי הם לא עומדים בזה כלכלית".

בלום מתאר את אזור הדמדומים של הסבב. הרוב המכריע של הסבב מתנהל בטורנירים הקטנים - צ'לנג'רים וסטלייטים למיניהם. בחלק מהם התגמול לניצחון עומד לעיתים על 200 דולר למשחק. אם ניקח למשל את הצ'לנג'ר שהתקיים בוויניפג שבקנדה במקביל לווימבלדון - דודי סלע, שהודח ממוקדמות ווימבלדון, המריא אליו והודח בסיבוב השני, כשבאמתחתו 520 דולר ברוטו.

עם הקושי להצליח מתחיל מעגל האימה של הטניסאי המקצועני - הירידה בדירוג שמאפשרת כניסה רק לטורנירים קטנים, שמחלקים כסף קטן יותר, שאוכל את ההכנסות שנצברו מהתקופות הטובות ביותר.

"במקרה שלי, כל עוד הייתי שמרתי על דירוג של 60-120 בעולם, הכול היה בסדר - אתה מצליח לשים קצת כסף בצד ולקנות דירה ולא צריך לדאוג לעוד חודש או עוד שנה. אבל שכשאתה מתחיל לדשדש שנה-שנתיים, אז אתה מתחיל לעשות חלטורות. כשהייתי בשיא, לא שיחקתי באליפות ישראל במשך כמה שנים כי לא הייתי צריך את הכסף והעדפתי לנוח ולא לבזבז שבוע על טניס בשביל כמה גרושים.

"אבל ב-1993-1994 כשירדתי בדירוג, הלכתי לשחק איפה שרק היה אפשר - שיחקתי ליגה בגרמניה, באליפות ישראל, בטורניר תל אביב ובכל מיני טורנירים קיקיוניים כדי לעשות השלמת הכנסה".

בלום אומר שאת הלחץ בכיס מרגישים מהר כי ההוצאות הם אדירות. "כדי להצליח אה חייב להסתובב היום עם צוות מלא. אתה לוקח מאמן איתך לחו"ל, וזה אומר כרטיסי טיסה גם למאמן, וגם שלוש ארוחות ביום שאתה צריך לממן לו, ועל זה יש מסז'ים וטיפולים רפואיים - ויש משפחה בבית עם ילדים והתחייבויות. אז אחרי שנה-שנתיים לא טובות אתה מתחיל להוריד דברים ומתחיל לחפש כל מקום שאפשר לשחק בו כדי להרוויח כמה דולרים". 

עוד כתבות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן