אורי גלזר, "צולם בחנות רשת puffiz"/ צילום: שלומי יוסף
אורי גלזר, עצמאי בתחום הפקת הטלוויזיה שהקים את תחום שירותי הנגשת התוכן, היה המשתמש הראשון בישראל שקיבל רישיון לצריכת קנאביס רפואי וגם היה בעל תפקיד מהותי בבחירת המגדלים הראשונים. היום מביט גלזר סביבו, ורואה כי הסקטור שהיה בבת עיניו נגזל מקהילת החולים בהדרגה: הרפורמה החדשה בתחום הקנאביס הובילה לכך שכוח רב בשוק נמצא בידי בתי המרקחת, ופחות בידי המגדלים, שגם הם רחוקים מאוד מלהיות הגופים שהיו פעם. מחירי הקנאביס במסגרת הרפורמה עלו משמעותית, הרופאים קובעים לחולים אילו הרכבים מותר להם לצרוך וזנים רבים שהחולים התרגלו אליהם כבר לא נמצאים בבתי המרקחת.
"אני היום בן 47, ובעשור וחצי האחרונים של חיי הקדשתי את כל מרצי להקמת תחום הקנאביס הרפואי בישראל", הוא מספר בשיחה עם "גלובס". "התחלתי ב-2003, כשהמערכת הייתה מבוססת על מספר מגדלים קטנים שכל אחד מהם הורשה לגדל עבור 20 חולים. אף אחד מן המגדלים הגדולים לא היה שם. כשנתנו רישיונות רשמיים לחולים, אני הייתי הראשון. מישהו פה התבלבל. זה לא הצמח שלהם, אלא שלנו".
במשך שנים רבות הצמח באמת היה "שלו", במידה מסוימת. גלזר יצר את מנגנון הקנאביס הרפואי בכפוף ל ד"ר יהודה ברוך, מי שהיה אז הממונה על חלוקת רישיונות הקנאביס במשרד הבריאות, לרופאים וחולים (ברוך, מנהל "אברבנאל" לשעבר, הסתבך בשערורייה ונאשם שקיים יחסים עם מטופלת). כך, זכה גלזר להשפעה נדירה, כמטופל, על האופן שבו התחום התפתח בישראל.
היום מספר גלזר: "אני ייעצתי למשרד הבריאות בתחום הקנאביס במשך עשור", וזאת אף שלא הגיע מהתחום הרפואי ולא המדעי, אלא כחולה ומי שהכיר את הצמח מקרוב. "ב-2008, כשהוחלט לחלק רישיונות גידול רחבים יותר לשמונה מגדלים, אני ייעצתי למשרד הבריאות בבחירה שלהם".
במכרז?
"בלי שום מכרז. הכי חשוב לנו היה שהם יהיו אנשים שאין להם קשר לממסד החקלאי הרשמי". המגדלים הגיעו ברובם או מרקע בחקלאות בסדר גודל בינוני, או מתוך היכרות מוקדמת עם הצמח וחזון דומה לזה של גלזר -שרואה את המטופלים כסמכות המובילה בתחום הקנאביס.
"בתור מי שהחליט על זהות המגדלים, חטפתי לא מעט איומים על חיי. אני לא רוצה לספר גם על המזוודות של הכסף שפתחו מול העיניים שלי (כדי לשחד אותו בתהליך מתן הרישיונות - ג"ו)", הוא מספר. עוד מאפיין מעניין של התקופה היה התפיסות של המשטרה בחוות. "אם במשטרה היו רואים שבחווה מסוימת מעורב גורם פלילי או אם פתאום נעלמו קילוגרמים בדרך למטופלים, המשטרה הייתה מחרימה להם סחורה, והיו קוראים לי והתפקיד שלי היה להביא את החומר למשרד הבריאות, כדי שיוכלו בכל זאת לחלק אותו בחזרה לחולים, כי כל גרם היה אז זהב. הייתה אז קהילה קטנה של כמה מאות מטופלים, והיו אומרים 'הנה אורי מביא לנו בחזרה את החומר'".
היום הוא מנסה לאתגר את התעשייה המקומית באמצעות מהלך שבעיניו משמעותו היא להחזיר את הקנאביס הביתה, לידי החולים. המהלך של גלזר הוא הקמת חווה שיתופית אותה הוא רואה כ'רובין הוד' של התחום. המטרה של החווה היא לפעול ללא מטרות רווח אישי כדי להחזיר את הכוח למטופלים.המודל שלה מבוסס על הנפקה של אג"ח חברתי שיאפשר למטופלים לרכוש קנאביס רפואי במחיר תחרותי ואפילו - במידה והכל ילך כמתוכנן - לקבל תשואה על ההשקעה. באמצעות המהלך ניתן יהיה לתת מענה למגבלות של הרפורמה, שגם מייקרת את הצריכה עבור החולים וגם אינה מאפשרת להם לקבל את הזן הייחודי שלהם.
גם עכשיו הוא שומע איומים, אבל הם נוטעים אופי אחר ונובעים מן הכוונה שלו ליצור מערכת שיתופית של אספקת קנאביס במחיר נמוך ממחיר השוק, עד מצב של סבסוד מלא למטופלים. לא כל הגורמים המעוניינים להרוויח משוק הקנאביס המקומי אוהבים את זה.
גם עכשיו הוא מקבל איומים על חייו, אלא שאיומים אלה נושאים אופי אחר ונובעים מן הכוונה שלו למכור קנאביס במחיר נמוך ממחיר השוק, באופן שמאיים על פרנסת יתר המגדלים"מאיימים להעליל עליי עלילות פליליות, מנסים להגיע לכל מי שמשתף איתי פעולה - העיקר שלא אקים את החזון שלי", הוא אומר. "אפשר לראות איך מובילי דעה מצטרפים אלינו ועם הזמן מסלקים תמיכתם בגלל איומים". עם זאת הצליח לגייס לתמיכה בפעילות את אריה עמית, ניצב בדימוס במשטרה, וכן גורם שהיה בכיר בתחום הקנאביס במשרד הבריאות (לא ד"ר ברוך). גורמים נוספים אינם חלק מהמיזם אולם תומכים בו, כמו למשל מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ומנהל בית החולים איכילוב, פרופ' רוני גמזו, שאמר: ״אני שמח לראות שהמטופלים החליטו להתאגד לכדי קהילה צרכנית יצרנית - "קנאטיב" . אני מבטיח להמשיך לעקוב ולראות את הצלחת קהילת המטופלים, אשר דורשת ומקבלת הטיפול הראוי באיכות, במחיר, בנגישות ובהפרייה הדדית מול הספקים והרגולטור״.
"מכרו אותנו תמורת בצע כסף"
ב-2011 כבר החלו גלזר ומשתמשים אחרים להתוות את המבנה של רפורמת הקנאביס הרפואי, שהתגלגלה לצורתה היום. "ידענו שנצטרך להגיע למצב שבו ישנה כלכלה חופשית, ושכל מי שעומד בתקנים יוכל לייצר ולשווק את המוצר", אומר גלזר. "אבל ב-2013 נכנס יובל לנדשפט לתפקיד ראש יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות (היק"ר), ויצר רפורמה שהיא כישלון מבחינת המטופלים. מבחינת כל מיני ספקולנטים של שוק ההון וכל מיני ידיים נוספות שנכנסו לתהליך, זה יופי. מכרו אותנו לבצע כסף".
גלזר מתכוון לכך שהיום רוב בתי המרקחת המשווקים את הקנאביס במסגרת הרפורמה החדשה שייכים לרשת סופר פארם, הרשאית לקבוע את רף המחירים של המוצרים על פי החלטתה ללא כל פיקוח, והיא אכן קבעה מחירים גבוהים ממה שציפו במשרד הבריאות טרם נכנסה הרפורמה לתוקף. לגבי טבע, היא משווקת את משאף הקנאביס שפיתחה חברת סאיקי, שהוא כיום אחד ממוצרי הקנאביס בשוק. "אז מה אם יש להם משאף מתוחכם. זה לא אומר שהם הבעלים של הצמח?", שואל גלזר.
"היום כל הגורמים הפועלים בשוק תלויים במטופלים הישראלים. הם בטוחים שהעתיד הוא בחו"ל, אבל בינתיים לא פועלים שם. החולים הישראלים מוציאים בשנה 180 מיליון שקל, וזה כל שוק הקנאביס של כל החברות המדברות יפה כל כך. כל השאר זה היום חלומות באוויר. ה-180 מיליון שקל האלה הם הכסף האמיתי היחיד שיש פה".
"בקרוב המטופלים ישלמו עוד יותר, ומביאים להם חומר באיכות ירודה, ואני אומר - אם יש צמח שמרוויח כסף, אין שום סיבה שהמטופלים לא ירוויחו ממנו גם". גלזר מתכוון לכך שמאז החלת הרפורמה ישנו מחסור במספר רב של זני קנאביס בשוק, בעיקר עבור מי שרישיונם כבר מוגדר ברפורמה החדשה, ולגבי אחד משני המגדלים שכן נמצאים בבתי המרקחת, חברת BOL, פורסמו ברשתות החברתיות טענות כי נמצאו מוצרים שלה המכילים עובש.
המודל של גלזר הוא הנפקת אג"ח חברתי. כל חולה שיקנה אג"ח בחווה דרך חברת פאנדאיט למימון המונים (או כל משקיע ש"יאמץ" חולה), יוכל לקבל 30 גרם בחודש, קצת מתחת לצריכה הממוצעת החודשית שת המטופלים בישראל בחינם. כל גרם נוסף יעלה עוד 6 שקלים ושילוח עד הבית עולה 130 שקל בחודש לכל כמות. "העודף ילך לשוק הרפואי ולחו"ל, אבל קודם כול באספקה מסובסדת לחברי הקהילה".
אתה צריך רישיון גידול?
"אנחנו חוכרים שטח מאחד מהמגדלים הקיימים שלמעשה מגדל עבורנו על פי ההנחיות שלנו, ואנחנו רוכשים ממנו שירותי גידול. אנחנו 'רוכבים' בעצם על רישיון הגידול שלו ולכן לא זקוקים לרישיון משלנו. כך אין לנו שום מגע עם משרד הבריאות וכך גם לגבי הייצור במפעלים מורשים והשינוע. התחלנו מפיילוט של 2 דונם ואלף מטופלים. אחד הרעיונות הוא שכל מטופל יוכל לבקש זן שמתאים לו, אין בעיה עקרונית לגדל שני זנים שונים באותה חווה. כל מטופל יוכל לראות את הצמח שלו באמצעות רחפן. אחר כך הוא יכול לעקוב אחריו בכל שרשרת הגידול והשינוע עד שהוא עושה לו טוק טוק טוק בדלת".
יש לציין כי ההחלטות בתחום תקינת הקנאביס מתקבלות ביחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות והן משתנות במהירות, כך שיש מידה של אי וודאות רגולטורית סביב התוכנית "אנחנו ערוכים לכל מה שיקרה", אומר גלזר.
למה שמגדל ירצה להקצות לך שטח בחווה שלו, אם אתה בעצם מתחרה בו ישירות ובמחירי שבירת שוק?
"הם יודעים שכשאנחנו ניכנס לשוק לא יישאר להם כלום. עדיף להם לעבוד איתנו ולא בלעדינו. אני לא רואה סיבה שמישהו יעדיף כל מגדל שהוא על פני התנאים שאנחנו נותנים. המגדלים הם כולם אנשים שאני נתתי להם הזדמנות בחיים, אבל הם לא חברים שלי".
גלזר מאמין שיוכל לחלק את המנות הראשונות בספטמבר הקרוב במידה והרפורמה אכן תצא לפועל כמתוכנן, או לכל המאוחר בינואר 2020. "יש לנו טון של חומר שמחכה".
אז מה הקאץ'? יש שיאמרו שהוא נמצא בסכום הראשוני שעל כל חולה, או ספונסר, להשקיע. "המינימום הוא 370 שקל - סתם כי התרגלנו למספר הזה (זהו הסכום שמשלם היום כל מטופל לכל כמות שהיא בכל חודש תחת הרפורמה הישנה, ג"ו). בסכום הזה מקבלים אספקה של 30 גרם למשך 5 חודשים בחינם ואת הכסף בחזרה עם תשואה של עוד 10% בשנה בעוד שלוש שנים"הסכם זה הוא אטרקטיבי משום ש-30 גרם היום יעלו בערך סכום כזה בכל חודש, ולא בכל חמישה חודשים, וזאת עוד לפני שמביאים בחשבון אפשרות של החזר אג"ח. אולם ההשקעה היום מבוצעת עוד לפני שברור אם החברה תוכל לעמוד בהצהרותיה. אם משקיע יבחר לאמץ שלושה מטופלים, למשך שלוש שנים, הוא ישלם 10,000 שקל.
יש לציין כי בכנס "עושים שוק - מפצחים את תעשיית הקנאביס" שערך "גלובס" בסוף החודש שעבר, הצהיר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב כי יטיל פיקוח על מחירי הקנאביס, ונראה כי המחירים בפיקוח עשויים להיות תחרותיים".
עד כמה אתה בטוח ביכולת שלך לעמוד בהחזר החוב והתשואה? מנין יגיע הרווח?
"קנאביס זה עשב, לא עד כדי כך יקר לגדל אותו".
הבטחה כזו מחייבת אותך להסתמך על חו"ל?
"חו"ל ייפתח בשנה הבאה".
היום אין הרבה קואופרטיבים גדולים בשוק, אך גלזר ראה במו עיניו את תקופת הזוהר שלהם, וזו עוד סיבה שבגללה הוא מאמין ברעיון ובתוכנית העסקית של המיזם. "קואופרציה זה הDNA שלי: גדלתי במשפחת "אגד" סבא שלי מהמקימים, אבי והדודים שלי היו חברים.ראיתי את הקאופרטיב בימים הטובים כשקיפות ומתן שירות היה ערך עליון ,גדלתי במערכת שהיתה דואגת לכל מחסור של החברים באגודה. ולמי שלא זוכר "חברים יש רק באגד" אני מאמין שהמפהכה הבא בכלכלה היא כלכלה שיתופית וקנאביס הוא דלק משובח להניע את המהפכה הזו. אני קורא לזה "כלכלה שיתופית ירוקה"
גלזר מספר כי גם היום, יש מי שממשיך לאיים עליו, בגלל הרצון שלו לשבור את השוק של המגדלים והוא לא נשאר חייב. "בקרוב אני אפתח את הפה ואספר הכול על מה שקרה בימים הראשונים של התחום, כולל מי ניסה למכור רישיונות, מי ניסה לשחד, ועוד .
"אני מקבל בהבנה כל מי שמבקש להפסיק לתמוך ציבורית בקנאטיב כי הוא לא עומד בלחצים של בעלי אינטרסים שמטרתם לפגוע בפעילות שלנו, אפשר לראות בציר זמן בפייס של קנאטיב אך מובילים דעת קהל מצטרפים תומכים ואחרי פרק זמן התמיכה שלהם נמחקת, כי נגדנו פועלים כוחות מהחזקים במשק...את הכל אני מפרש כהתנהגות אנושית לטוב ולרע.
"לעורך רוב שנות הפעילות שלי בתקופת הקמת התחום משפחתי ואני הינו תחת איומים ולחצים מגורמים שונים שניסו לחדור לתחום גידול הקנאביס שנוהל ללא מכרז וללא תקינה ועמדתי להם, גם כשפירסמו דברי שקר לא תבעתי דיבה (בינתיים) בכדי לא לתת להם עוד הזדמנויות לתקוף.
"מאפריל 2019 כשהנעתי את קנאטיב לפעולה מלאה ולאחר מכן הקמתי את החזון "חווה שיתופית" האיומים לפגיעה אישית בי חזרו כולל ממגדלים פעילים ובעלי חברות ציבוריות שהפעילות שלנו מזעזעת את אינטרס בצע הכסף שלהם. מניסיוני בהקמת מיזמים שבבסיסם הם 'צדק חברתי' אני מותקף ע"י בעלי אינטרסים שמטרתם להפסיק את ההתקדמות לי וזו הוכחה שאני בדרך הנכונה".
אתה לא מפחד?
"ברור שכן יש לי ילדים ואישה שאני מאוד אוהב..ומידי פעם שאני מרגיש שקשה לי אני פונה לאריה עמית שמלווה אותנו כבר מספר שנים והוא שומע נותן הכוונה לפעולה מחייך את החיוך האבאי שלו ואומר "תלדיק עליהם פנס ותראה שהם נעלמים כמו ג'וקים..."
לסיום אומר גלזר: "אני קורא לאלו המשקיעים בחברות הקנאביס שעל הנייר, לבוא ולהשקיע בחווה השיתופית, ולהיות חלק מכלכלה שיתופית ירוקה . כפי שהתחייבתי מהשקל הראשון שהעברתי למטרת הקמת קנאטיב (400 אלף שקל עד היום) ,לא לדרוש רווח מכל סוג שהוא מהחווה השיתופית, כך אני מתחייב שכל כסף עודף שיישאר בחווה השיתופית אני יעביר לקנאטיב, גם את הרווח האישי שלי יעבור לטובת המטופלים/חברים בקנאטיב. ואני מזמין אתכם לבדוק אותי".
כך מינף גלזר את תחום הנגשת שידורי הטלוויזיה
ב-2009 היה גלזר בצוות ההפקה של הסרט "גראס באישור רופא" של אברי גלעד, שהיה בעל משמעות בשינוי התפיסה לגבי קנאביס רפואי. "אני השתתפתי במימון הסרט מהכיס שלי", אומר גלזר. הסרט הראה את המטופלים מדווחים על שיפור משמעותי באיכות חייהם. הוא הראה בפריים טיים כי הקנאביס הרפואי יכול להשיג תוצאות במקומות שבהם תרופות אחרות נכשלו, לא רק עבור אוכלוסייה של אלה שממילא מעשנים, אלא גם עבור מי שהיו סקפטיים תחילה, אך ניסו והתלהבו.
זה לא המאבק הראשון של גלזר בגופים חזקים ועתירי כסף והשפעה. זה כ-20 שנה גלזר עוסק בתחום הפקות הטלוויזיה, והוא חתום על תחום הנגשת שידורי הטלוויזיה לאנשים עם מוגבלות, באמצעות מערכת שנקראת "יוצאים מהבועה" - שמוסיפה כיתובים לתוכניות בזמן אמת. כאמור, גם כאן הוא מצא את עצמו הולך "ראש בראש" עם התעשייה הקיימת.
גם בפעילות הזו ניצל גלזר שינוי רגולטורי לטובתו על ידי פעילות שהחלה כקהילתית. "ב-2005 נחקק חוק הנגישות לנכים, שלראשונה הגדיר אי הנגשה של תוכן לנכים כעבירה פלילית. לכתוב כתוביות זו לא בעיה, אבל בשידור חי - זה כבר סיפור אחר. במלחמת לבנון השנייה שידרתי בועת שפת סימנים לייב על גבי השידור הקיים, בערוצים מיוחדים שהוקצו לי. כאשר הסתיימה המלחמה, עמותות החירשים הגישו תביעה ייצוגית של מיליארד שקל נגד הערוצים שלא דאגו בעצמם להנגשה. נערך הליך גישור, שהפשרה בו הייתה שאני אטפל בהנגשה בכל הערוצים, ואתפרנס מחסויות על גבי הכתוביות. בהתחלה תעשיית הטלוויזיה הלכה ראש בראש נגדי, כולל בהפחדות, אבל עם הזמן הם הבינו שאני מגדיל להם את הרייטינג. לא רק חירשים וכבדי שמיעה באים לראות את התוכניות לייב עם כתוביות, אלא הורים שלא רוצים להעיר את הילדים, או בחדרי כושר ובמרפאות".
מהי רפורמת הקנאביס הרפואי?
רפורמת הקנאביס החדשה נועדה לעגן את התחום בכללים ברורים ובמקביל לאפשר בו כלכלת שוק חופשי. במקום מצב שבו מטופל משויך עם קבלת הרישיון למגדל אחד מבין שמונה וקונה ממנו ישירות את הזן המתאים ב-370 שקל לכל כמות, במסגרת הרפורמה החדשה המטופל מגיע לבית המרקחת ובוחר מבין מגוון המוצגים הנמצאים שם, במחיר לגרם שקובע בית המרקחת. מחיר זה התגלה כגבוה משמעותית מן הקיים, עבור רוב המטופלים. כל אחד יכול לגדל עבור בית המרקחת בתנאי שהוא עומד בתקנים של משרד הבריאות, אך רק מעט חברות עומדות בהם. בפועל סובלים כרגע המטופלים ממחסור במוצרים שהם מעוניינים בהם והמחיר של מה שהם רוכשים גבוה.בעתיד הרפורמה אמורה להניב גישה נוחה למוצרים איכותיים.