גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"3% תשואה זה פשוט לא מספיק": חוק עידוד השקעות הון לא מצליח להזרים לשוק דירות להשכרה

למרות ביקוש גואה, לא נראה בשנים הקרובות מסה של פרויקטים חדשים להשכרה בשוק ● הסיבה: רווחיות נמוכה בשוק השכירות למגורים ואטרקטיביות שנויה במחלוקת של חוק עידוד השקעות הון שמקנה הטבות מס לקבלנים ● "גלובס" בודק את שוק השכירות בישראל, כתבה שלישית בסדרה

דירות שחברת נצבא מציעה להשכרה בראש-העין / צילום: איל יצהר
דירות שחברת נצבא מציעה להשכרה בראש-העין / צילום: איל יצהר

בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר הפרויקטים למגורים להשכרה שזכו להטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון, ושגם חברות גדולות נכנסות לתחום בהדרגה. עד כאן באשר לחדשות הטובות.

החדשות הפחות הטובות הן שגם אחרי קפיצה גדולה, מכ-14 פרויקטים שאושרו, שבהם בערך 250 דירות שהושכרו לפי חוק עידוד השקעות הון בשנת 2011, לכ-60 פרויקטים שאושרו ובהם קרוב ל-1,500 דירות כאלה בשנת 2018 - זו תוספת קטנה מאוד יחסית לצורך. עוד חדשות רעות הן שגם בתחום הזה, קשה לדעת בזמן אמת מה קורה בגלל מחסור בנתונים.

מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר נחום איצקוביץ', אופטימי: "יותר ויותר יזמים מגלים את הפרק השביעי לחוק עידוד השקעות הון - שעניינו מתן הטבות מס לבנייה להשכרה למגורים".

נחום איצקוביץ / צילום: איל יצהר, גלובס

עד עכשיו לא ראינו כמעט חברות גדולות שמגלות עניין בפרויקטים אלה.

"עד לאחרונה רוב הבקשות היו באמת מיחידים ומחברות קטנות ובינוניות. כעת, חברות גדולות ויזמים גדולים מצטרפים אליהם ומבקשים ליהנות מהטבות המס לבנייה להשכרה למגורים".

בין החברות הגדולות שביקשו הטבות מס נמצאות גינדי החזקות (לתוכנית בתל-אביב להקמת שני בנייני מגורים בתל-אביב, ובהן 678 דירות, מחציתן להשכרה ומחציתן למכירה), אשטרום (להקמת שבעה בנייני מגורים בחיפה, ובהם 184 דירות להשכרה), דירה להשכיר, גולדן ארט (131 דירות להשכרה בחיפה), נצבא (595 דירות להשכרה בראש-העין), אביב ושות' (281 דירות להשכרה ברמת השרון), ואפריקה ישראל (273 דירות להשכרה בהרצליה).

שרון תוסייה-כהן, מנכ"ל משותף בחברת נצבא, מספר: "מיזמי הדיור להשכרה של הממשלה (דירה להשכיר) מוגדרים לתקופת זמן של 20 שנים, דבר הטומן בחובו הרבה מאוד חוסר ודאות. בפרויקט שאורך החיים שלו חמש-שבע שנים, סיכון השוק נמוך בהרבה, וכשעשינו את כל ניתוחי הרגישות, גילינו שהדבר משתלם לנו. הפרויקט ומיקומו אטרקטיבי מאוד, וזו סיטואציה שלא אמורה להשתנות בשנים הקרובות כשנרצה למכור את הדירות", אומר תוסייה-כהן.

הוא מתייחס גם ליתרון לגודל: "בהיקף של כ-600 יחידות דיור יכולנו להעמיד צוות שלם שזמין לדיירים השוכרים באופן שוטף, ביניהם מזכירות, אב בית ומישהו שדואג להם בצורה שוטפת בשטח", מוסיף תוסייה-כהן. "השוכרים שמגיעים לכאן הם ברובם זוגות צעירים ומשפחות עם ילדים קטנים שלא רוצים להתחייב למשכנתאות גדולות בשל מחירי הדירות הגבוהים, ומבקשים מחיר נוח יחד עם קירבה לגוש דן".

אז למה אנחנו לא רואים יותר חברות שנכנסות לתחום? ואיפה הבעיות העיקריות?

בעיה 1: לחוק הקיים אין כדאיות כלכלית מספקת

"הבנייה להשכרה בישראל היא לא כלכלית - היא מניבה תשואה של כ-3%. אפילו בהשכרת מחסנים התשואה גבוהה יותר. לכן היזמים, וגם אלפי אנשים פרטיים עם קרקעות זמינות, לא ניגשים לפרויקטים מהסוג הזה", אומר הקבלן אבנר לוי.

"עם תשואות כאלה נמוכות הבנקים לא מוכנים לממן פרויקטים של בנייה להשכרה", הוא מוסיף. "הם יותר מעוניינים בדירות למכירה, שם הם עושים ליווי של שנתיים-שלוש, הקבלן מוכר את הדירות, הבנק מקבל את התמורה בחזרה - והם עשו את שלהם. בבנייה להשכרה מדובר על ריצה ארוכה, והם לא מעוניינים להקפיא את הכסף שלהם".

תוסייה-כהן: "המדינה יצרה למעשה מצב של דחיית הכנסות ממכירת הדירות למשך 5-7 שנים, בתמורה להטבות מס משמעותיות. ברור שלא כל חברה יכולה להרשות לעצמה לדחות הכנסות במשך תקופה כזו, גם אם מבחינה כלכלית ומעל דפי האקסל, העסק נראה אטרקטיבי. ניתן להבין את המשמעות הכלכלית של דחייה כספית אם ניקח למשל דירה ממוצעת בראש-העין ונכפיל את מחירה בכ-600 יחידות דיור, זהו היקף ההכנסות שאנחנו דוחים בשלב זה. נצבא, המדורגת לפי דירוג AA, היא בעלת איתנות פיננסית גדולה, ויש לה את המקורות לכך, ולכן הפרויקט הזה הוא מאוד אטרקטיבי בשבילה. אבל אלה סכומים שלא כל חברה יכולה לעמוד בהם".

אבנר לוי / צילום: עופר עמרם

בעיה 2: התיקון לחוק נתקע בכנסת הקודמת

החוק הקיים לעידוד השקעות הון לבניית דירות להשכרה קובע מספר המינימלי של שש דירות להשכרה בפרויקט על מנת להיות זכאי להטבות. בכנסת הקודמת יזם ח"כ רועי פולקמן תיקון לחוק, שלפיו המינימום יעמוד על 30 דירות, וההטבות ליזמים יגדלו.

הקבלנים, בגיבוי של יו"ר ועדת הכספים משה גפני, דרשו לא לשנות את הסעיף, כדי לשמר את האופציה גם ליזמים קטנים ולבעלי מגרשים היסטוריים עם זכויות בנייה לא גדולות ליהנות מהחוק. ח"כ דוד ביטן, שהיה אז האיש החזק בקואליציה, הודיע לוועדה שכל עוד ח"כ פולקמן והאוצר מתעקשים על מינימום של 30 דירות - הוא יבלום את החקיקה, ואכן הצעת התיקון לחוק, שהוצגה לראשונה בכנסת ביולי 2017, תקועה בכנסת עד היום ומחכה לחילוץ.

ח"כ רועי פולקמן אומר ל"גלובס" בעניין: "המטרה של התיקון הייתה לעודד מקבצים בני עשרות עד מאות דירות להשכרה, בבעלות של חברה אחת אשר תחזיק את הנכסים לתקופות ארוכות. במשא-ומתן מול האוצר ונרשמו הישגים גדולים ליזמים, שכללו הפחתת ביורוקרטיה, הקטנת חבות המס וגם הפחתה באחוז הדירות מסך הפרויקט שצריכות להימסר להשכרה (40% באזורי ביקוש ו-35% בפריפריה).

רועי פולקמן/ צילום: שלומי יוסף

"אבל בעלי קרקעות פרטיות המחזיקים קרקעות ליחידות דיור בודדות ביקשו להיכלל גם הם במתווה, ובנוסף ביקשו הקבלנים להשאיר מסלול של הטבות גם לתקופות קצרות של חמש שנים, דברים שפוגעים בכל מהות התיקון וההטבות. לצערי, למרות עבודה בת כשנה בהובלתי לתיקון חוק עידוד השקעות הון להשכרה, בסופו של דבר לחץ של יזמים בעלי קרקעות פרטיות היווה גורם מכריע במניעת קידומו של החוק".

לוי זוכר גרסה קצת אחרת של המחלוקת: "הצענו נוסחה שתעזור לנו לבנות בכוחות עצמנו ולא נזדקק לבנקים, בכך שנבנה 30% מנפח הבנייה להשכרה, ו-70% למכירה. בתמורה של ה-70% אני יכול גם לבנות ולממן. אם היינו הולכים לפרופורציה הזאת היו פי 100 יותר פרויקטים, אבל ח"כ רועי פולקמן לא הסכים. אני חושב שצריך לקבוע גם שיעור מס רכישה אפס לכל הפרויקטים של בנייה להשכרה, כמובן רק על החלק של ההשכרה".

אז אין סיכוי ששוק ההון ייכנס לפרויקטים?

"אם בשוק ההון לא יראו 8%-7% תשואה, הם לא ייכנסו, וחבל".

הפתרון: "להנהיג מס רכישה מופחת"

איך מעודדים השתתפות גדולה יותר בשימוש בחוק?

איצקוביץ': "יש מקום לעדכון החוק הקיים וליצור תנאי כניסה פשוטים יותר, וגם לייצר מדרג הטבות, שעיקרו - ככל שמספר הדירות להשכרה בפרויקט גדול יותר ולתקופה ארוכה יותר, שיעור הטבות המס יהיה נדיב יותר".

עו"ד מאיר מזרחי, שמשרדו מתמחה בתחום הנדל"ן, הציע לבקשתנו שורה של תיקונים לחוק כדי שימשוך יותר חברות.

א. מס רכישה מופחת: "לדעתי יש מקום להנהגת מס רכישה מופחת ברכישת קרקע המיועדת לבנייה למטרת השכרה למגורים, בשיעור של 0.5% במקום 6% או 5%. ההקלה במס רכישה תעודד משקיעים לרכוש קרקע שתהיה מיועדת למסלול המיסוי להשכרה. המחוקק מאפשר לקרנות ריט בתחום המגורים ליהנות משעור מס מופחת זה, ואנו סבורים שיש להרחיב את ההקלה לכלל המשקיעים בנדל"ן המיועד להשכרה למגורים".

ב. מס שבח מופחת: "לגבי שיעור מס השבח ליחידים שרכשו את הקרקע לפני שנת 2014 - אנו מציעים לבצע הפחתה השוואתית לשיעור המס המוטב במכירת דירת מגורים על ידי יחיד, שכן בעל קרקע שרכש את הקרקע בשנות ה-70 ובונה דירות על הקרקע, ימכור אותן כיום בשיעור מס שבח של כ-2.5% בלבד. לעומת זאת, אם בעל הקרקע יבנה על המגרש דירות להשכרה במסלול חוק העידוד, שיעור מס השבח שלו יעמוד על 20%. מוטב לתקן את הפער ולהשוות את שעור מס השבח, גם למי שבונה דירות להשכרה במסלול חוק העידוד".

ג. פחת מואץ: "כיום חוק העידוד מגביל את אפשרות ניצול ההפסד הנובע מהפחת המואץ בחמש השנים הראשונות להשכרה. במרבית המקרים, מגבלה זו מנטרלת את ההטבה הגלומה בפחת המואץ על פי חוק העידוד. מוצע לבטל מגבלה זו בכפוף לכללי קיזוז ההפסדים הרגילים".

ד. פטור ממע"מ: "כיום הפטור ממע"מ חל רק על הדירות שהושכרו לחמש שנים, בעוד החוק עצמו מאפשר למכור מחצית מהדירות בתוך תקופה זו. כדי להגדיל את התשואה ולאפשר קבלת זרם תשלומים, גם בתוך תקופת חמש השנים, מוצע כי הפטור ממע"מ יחול גם על הדירות שמותר למכור אותן בתוך חמש השנים".

ה. אפשרות להעברת הדירות כמתנה בסוף התקופה: "יש גם זווית של מתנות לבני משפחה ופירוק חברה. בעל קרקע שבוחר במתווה מיסוי של בנייה להשכרה במסגרת חוק העידוד, אינו יכול להעביר את הדירות במתנה לילדיו גם לאחר תקופת ההשכרה המלאה המחויבת על פי החוק. מוצע לשנות את האמור ולאפשר מתנות לבני משפחה. הוראה דומה אינה מאפשרת להעביר את הדירות בפטור ממס אגב פירוק חברה שנהנתה מחוק העידוד. מוצע לאפשר העברה אגב פירוק בפטור גם במקרה זה".

עיקרי החוק: פחת מואץ ושיעור מס מופחת

עו"ד ורו"ח תהילה ששון, יועצת לפרויקטים של דיור להשכרה, מפרטת את עיקרי החוק הוותיק (מ-1959) לעידוד השקעות הון: "החוק נותן ליזמים הקלות מס משמעותיות לבניינים להשכרה, בתנאי שמדובר בשש דירות לפחות".

מהן ההטבות העיקריות בחוק?

"בין היתר שיעור פחת מואץ בשיעור של 20% על הדירות שהושכרו. שיעור המס על ההכנסות מהדירות, בין אם בתקופת ההשכרה ובין אם במכירה, יעמוד על 20% ליחיד ו- 11% לחברה. גם חלוקת דיבידנד מאותן הכנסות תהיה בשיעור מס מופחת. בנוסף, לא יהיה חיוב במס במועד שינוי ייעוד הקרקע ממלאי עסקי לרכוש קבוע, ויהיה פטור ממע"מ במכירת דירות שהושכרו לתקופה של חמש שנים לפחות. מיד לאחר קבלת האישור מרשות ההשקעות, רשאי היזם למכור חלק מהדירות ולקבל את הטבות המס, הן עבור הדירות שנמכרו והן לגבי הדירות שהושכרו".

מהן החובות העיקריות של היזם?

"לשם קבלת ההטבות היזם צריך להתחייב להשכיר למגורים לפחות מחצית משטח הדירות בבניין לתקופה של חמש שנים לפחות מתוך שבע השנים לאחר תום הבנייה, בתמורה לדמי שכירות שלא יעלו על 6,200 שקל לחודש, בהתאם למיקום הגיאוגרפי של הדירה".

מהם השינויים העיקריים במסגרת התיקון שהוצע לחוק?

"במסגרת התיקון לחוק מוצע לתת הטבות מס גבוהות יותר, אבל בתנאים מחמירים יותר. הצעת החוק קובעת, כי הטבות המס יינתנו לחברה בלבד ולא ליחידים, עבור השכרת מחצית מדירות המגורים בבניין מגורים חדש, שבו יהיו 30 דירות לפחות.

"ככל שהנכס יוצע לשכירות לתקופה ארוכה יותר הטבת המס שתתקבל תהיה גדולה יותר, ובנוסף, מס הרכישה לרכישת קרקע שעליה ייבנה בניין להשכרה יהיה 0.5% אם הדירות יושכרו לתקופה של 15 שנה לפחות.

"לפי הצעת החוק לא צריך יהיה לקבל אישור מראש של מנהלת הרשות להשקעות או של גורם מנהלי אחר, וההטבות יינתנו גם על תוספות בנייה, ובעיקר על תוספות מכוח תמ"א 38 וכן על בניינים שייעודם שונה לשימוש במגורים. למעט שינויים אלה, רוב ההוראות החוק הקיימות , הן ההטבות והן התנאים לקבלתם, יחולו גם על הצעת החוק".

עוד כתבות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים