אתר בנייה / צילום: shutterstock
זה היה רק עניין של זמן, עד שזה יקרה - הפיצוץ הגדול בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לבין משרד השיכון על רקע נתוני הבנייה. והנה זה בא.
"הופתעתי לקרוא הודעה לתקשורת מטעמכם מיום 14 ליולי על כך שבחודשים מרץ-מאי 2019 מספר הדירות החדשות שנמכרו עמד על 5,310 בלבד, בעוד שלפי נתוני משרד הבינוי והשיכון המבוססים על הדיווחים לממונה על חוק המכר, והתואמים את נתוני הכלכלן הראשי באוצר, דווחו על מכירת 9,600 דירות חדשות... הנתון אשר פורסם על ידי הלמ"ס אינו משקף כלל את המציאות", כתב מנכ"ל משרד השיכון בני דרייפוס לסטטיסטיקן הראשי פרופ' דני פפרמן.
פפרמן כתב מכתב תשובה רושף אש, והזכיר לדרייפוס, שמשרדו הוא אחד מהמקורות של הלמ"ס לנתונים.
שניהם צודקים. במצב הדברים הנוכחי, הנתונים הראשוניים שמפרסמת הלשכה הם כה בעייתיים, שמפתיע בכלל שבלמ"ס מוכנים לפרסמם. אולם יש מי שאחראים לזה, ולכך רמז פפרמן. הלמ"ס אינה אוספת נתונים גולמיים, אלא מעבדת נתונים שניתנים לה על ידי משרדי הממשלה השונים, גופים פרטיים והרשויות המקומיות. וכאן מתקיימת המציאות הישראלית המוכרת: סחבת, עצלות, רשלנות, חוסר מקצועיות.
למעשה, הסיבה העיקרית לעדכוני מדדי מחירי הדירות היא איטיות בדיווחים על עסקאות של לשכות מס באזורים מסוימים בארץ. עד כדי כך הדברים מובהקים, שבלמ"ס יכולים לומר בדיוק באיזו לשכות פועלים "פקידים עצלנים", ומיהן הלשכות היעילות, שמוציאות דיווחים על עסקאות נדל"ן במהירות הרבה ביותר.
כשמדובר בנתונים כמו מכירת דירות חדשות ומלאי הדירות הלא מכורות, המפתח לבעיה נמצא בין היתר במשרד השיכון; כשמדובר על התחלות והיתרי בנייה - יש בעיות עם דיווחים חלקיים מוועדות מקומיות.
הפתרון שהגו בלמ"ס הוא גאוני: לכלול בנוסחאות שלהם את חוסר היעילות הפקידותית. לפני כשנה החלו לעשות זאת עם מדד מחירי הדירות, עד כה בהצלחה לא רעה - המדדים שמתעדכנים אחרי הדיווחים של לשכות המיסוי הלא יעילות, אינם שונים מהותית מאלה שחושבו מראש באמצעות הנוסחה.
כששאלתי פעם את פפרמן, מדוע אנשיו עובדים על נוסחאות במקום לפנות למשרדים הרלבנטיים ולדרוש מהם התייעלות בדיווח, הוא פרץ בצחוק ושאל: "מתי בפעם האחרונה ניסית להזיז אצלם משהו?"