גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יכול להיות שהחגיגה בתעשיית ההייטק לא נגמרת?

השוויים בתעשיית ההייטק גבוהים, החברות מתקשות לגבש מודל עסקי בר-קיימא, וההנפקות לא מוצלחות - אז למה המשקיעים המוסדיים מתכננים להגדיל עוד יותר את היקף ההשקעות שלהם בתעשיית ההייטק?

בורסת ניו יורק בעת הנפקת אובר / צילום: רויטרס, Brendan Mcdermid
בורסת ניו יורק בעת הנפקת אובר / צילום: רויטרס, Brendan Mcdermid

אם היו פונים למשקיעים מוסדיים לפני עשר שנים ואומרים להם כי הם יזרימו סכומי כסף גדולים לתעשיית ההייטק הפרטית, הם כנראה לא היו מבינים על מה מדברים איתם. המסלול המקובל היה התפתחות בשוק הפרטי, הנפקה והתפתחות כחברה ציבורית. כשחברת גוגל הונפקה ב-2004 לפי שווי של 23 מיליארד דולר, זה היה שווי מפלצתי בעבור חברה שרק נכנסה לשוק הציבורי. אולם היום יותר ויותר חברות צומחות בזמן שהן פרטיות ומגיעות לשווים של עשרות מיליארדים. בראשן הייתה חברת אובר שגייסה לפי שווי יותר מ-70 מיליארד דולר, עד שהנפיקה באחרונה.

המונח חדי הקרן, שמתאר את החברות הפרטיות ששוות יותר ממיליארד דולר, נטבע ב-2013 על ידי המשקיעה איילין לי. היא ספרה אז 39 חדי קרן ומאז מספרם עבר את ה-150. מאחורי הגידול עומד ההון הרב שזרם לתעשיית ההייטק בחסות הריבית האפסית, והחיפוש של המשקיעים מהשוק הציבורי אחר תשואות גבוהות יותר. המשקיעים הללו ניתבו כספים מהשוק הציבורי לשוק הפרטי, ואלו שימשו לגיוסי קרנות הון סיכון חדשות ולהשקעות ישירות בסטארט-אפים, בעיקר ברמת בשלות גדולה יותר. על פניו, אין הבדלים רבים בין חברה כמו אובר, שמדווחת למשקיעים שלה את תוצאותיה הכספיות ארבע פעמים בשנה, לבין חברה ציבורית. מלבד כמובן הנזילות של המניות.

כך, גם גיוסי ההון בתעשייה הישראלית משקפים את המגמה הזאת - שלא עוצרת. הרבעון השני של 2019 היה הרבעון החזק ביותר בתעשיית ההייטק המקומית, עם גיוסים של 2.3 מיליארד דולר, כך לפי דוח של חברת IVC ומשרד עוה"ד זיסמן, אהרוני, גייר ושות' (ZAG). עוד עולה מהדוח כי מספר גיוסי ההון אינו גדל בהשוואה לרבעון הראשון ולרבעון המקביל ב-2018, אך היקף הגיוסים גדל ב-45%. בדוח של PitchBook, שעיקריו פורסמו ב"וול סטריט ג'ורנל" בסוף השבוע, נכתב כי ההשקעות בחברות הייטק בכל העולם הגיוע ב-2018 לסך של 274 מיליארד דולר.

החשש היה כי העלאת הריבית בארה"ב תפגע בתעשייה, אך בינתיים הריבית עדיין נמצאת בסביבה נמוכה. ועדיין, לא חסרות סיבות שיובילו לסיום החגיגה, בין השאר בגלל שיווי המשקל בין השוק הפרטי לשוק הציבורי. סקר שהופיע בדוח של PitchBook מעלה כי זה ממש לא הולך לקרות. במסגרת הסקר נשאלו משקיעים מוסדיים ומנהלי נכסים האם הם מתכננים לשנות את היקף ההשקעות שלהם בשוק הפרטי. 59% מהנשאלים אמרו שיגדילו, 35% אמרו שישאירו את היקף ההשקעות שלהם ללא שינוי - גם תשובה שאינה מובנת מאליה - והשאר (6%) אמרו שיפחיתו את הכסף שהם מקצים להשקעות אלו.

ממשיכים לחפש תשואות בשוק הפרטי

האם בשוק הפרטי התשואות גבוהות יותר?

מאחורי הרצון של הגופים המוסדיים להשקיע בשוק הפרטי, יש כאמור את הרצון להשיג תשואה גבוהה יותר מההשקעה. הם רוצים להשקיע בחברה טובה לפי שווי של מיליארד דולר ולא לחכות שהיא תגיע לשוק ההון בשווי גבוה משמעותית. בחודשים האחרונים התעורר שוק ההנפקות, ויותר ויותר חדי קרן הגיעו לשוק הציבורי - בהם אובר, ליפט, פינטרסט, סלאק ועוד. חלק מההנפקות, בעיקר אלו שעוררו ציפיות כמו אובר, אכזבו עד כה. המשקיעים מהציבור לא יכולים להיות שבעי רצון, שכן לאחר שעוד ועוד ערך נוצר בשוק הפרטי, הם היו אלו שספגו חלק גדול מהמפלה בשווי החברה.

המסקנה של המשקיעים משוק ההון - להשקיע עוד יותר בשוק הפרטי כדי לא לפספס את הערך שנוצר בו - היא לא בהכרח הדבר הנכון. אם הם משקיעים ישירות בסטארט-אפים, אז בדרך כלל מדובר בסבבי גיוס מאוחרים, ואז הם יישארו בחברה גם בזמן ההנפקה. הסיבה שהנפקה עשויה לפגוע בשווי (או דווקא להרים אותו) היא התשקיף - שחושף את הנתונים המלאים של החברה, ויכול לשקף את ההזדמנויות שלה לצד הסיכונים שהיא מתמודדת עמם.

אולם קיימים לא מעט חסרונות בהשקעה בשוק הפרטי: החברות בשלות יחסית, אך דווקא סכומי הכסף הגדולים שזרמו לתעשייה אפשרו לחברות להתפתח מבלי שהמודל העסקי של חלקן מוכח. WeWork עוד לא נאלצה להתמודד עם משבר בשוק הנדל"ן, ולא ברור עד הסוף האם המודל המימוני שלה הוא מוצלח; אובר וליפט מתמודדות עם הפסדי ענק בשל התחרות הגוברת על הלקוחות, ולא ברור אם יש בשוק מקום לשתיהן; חברות רבות, כמו בלו אפרון, לא נהנות מיתרון טכנולוגי, והן מתקשות לשרוד את היכולת להעתיק את פעילותן, ועוד.

השקעה בחברות הייטק, ככל השקעה, מטרתה היא למכור ברווח גדול, או יותר נכון, ברווח יותר גדול מאשר ההשקעה האלטרנטיבית. בהחלט ניתן לעשות זאת בתעשיית ההייטק, אך השוויים הגבוהים מצריכים ניתוח מעמיק של פעילות החברה, כדי להבין האם יש עוד מקום לתשואה, לאורך זמן. המשקיעים האלו לא נכנסים לזמן קצר, אלא רוצים לראות את ההשקעה מניבה ערך גם אחרי חמש שנים ויותר. זה קשה עוד יותר בעידן הנוכחי, שבו החברות מחדירות את הדיגיטל לתעשיות מסורתיות רבות, מנסות לשבש אותן, אך לא בהכרח מתבססות על טכנולוגיה עמוקה.

הקרנות עוד צריכות להוכיח את עצמן

אם המוסדיים משקיעים בקרנות הון סיכון, הם גם צריכים לשאול את עצמם לאן התעשייה הזאת הולכת. העובדה כי השוויים בשוק הפרטי הולכים וגדלים במהירות מסייעת לקרנות לממש את ההשקעות שלהן ברווחים, אך מראש הן משקיעות סכומי כסף גדולים יותר ובשוויים גבוהים יותר ממה שהיה מקובל בעבר. זה גורם לכך שהיכולת שלהן להצליח נהיית קשה יותר - אתה לא רק משקיע 300-400 מיליון דולר, אלא צריך להחזיר תשואה של פי שלושה-ארבעה. זה אומר שאתה צריך שיהיו לך בפורטפוליו חברות שיצליחו באופן פנומנלי. הקרנות גם מתמודדות עם תחרות עזה על היזמים, שלהם יש שלל אפשרויות לגייס הון. אותה תחרות גם מקשה על הקרנות להכניס תנאים דרקוניים להסכמי ההשקעה.

למעשה, גם קודם לכן מרבית הקרנות לא רשמו תשואות מספקות, ונהוג להגיד כי רק 10%-20% מהן הן מוצלחות. האם הקרנות יצליחו להוכיח שהיה שווה להשקיע בהן? בגלל המודל שלהן, יהיה ניתן לבחון את פעילותן רק 10-15 שנה לאחר הקמתן. אמנם את חלק מההשקעות שלהן כבר ניתן לשפוט, אך יש גם קרנות שמסוגלות לגייס קרנות נוספות, מבלי שהיה ניתן לבחון את השקעותיהן באופן מעמיק.

כך או כך, ניתן להבין את המשקיעים המוסדיים, שרוצים להיות חלק מהחגיגה בתעשיית ההייטק. מהסקר של PitchBook נראה שהחגיגה לא עומדת להסתיים. אולם זה לא אומר שהמוסדיים מגיעים למסיבה מספיק מוקדם, או שמחיר הכניסה לא גבוה מדי. 

עוד כתבות

בנימין נתניהו/ צילום: רויטרס

מדינת ישראל נ' בנימין נתניהו: כתב האישום הוגש לבית המשפט

(עדכון) - רה"מ הודיע הבוקר כי הוא מושך את בקשת החסינות: "מאחר שלא ניתן לי הליך הוגן, החלטתי לא לתת למשחק המלוכלך הזה להימשך" ● נתניהו לא יכול להגיש בקשה חסינות חוזרת בכנסת ה-23 ● היועמ"ש: "כתב האישום הוגש למזכירות ביהמ"ש המחוזי בירושלים, כמתחייב בחוק"

מנכ"ל אפל טים קוק/ Shannon Stapleton , צילום: רויטרס

לקראת דוחות אפל: הנתונים החשובים שכדאי שנחפש טוב

מניית אפל נמצאת בשיא כל הזמנים, דווקא בתקופה שהחברה נמצאת בשינוי משמעותי של המודל העסקי שלה ● חמישה דברים שצריך לשים אליהם לב בדוחות החברה

מתחם בזן בחיפה / צילום: פאול אורלייב

כל מה שצריך זה איום טוב: בזן רכשה מתקן למניעת זיהום שנה לפני שתיכננה

המשרד להגנת הסביבה החליט לסגור את פעילות מתקן הביטומן של בזן בעוד שלושה חודשים בשל גרימת זיהום ● על אף שבזן טענה כי לא תוכל לרכוש מערכת להפחתת זיהום לפני תום 2020, היום היא הודיעה על רכישת מערכת זמנית שתמנע את הסגירה ● עם זאת, טרם הוגשה למשרד תוכנית להפחתת זיהום

איש ביטחון בכביש אגרה בסין בודק את חום גופה של נוסעת, כדי לשלול הידבקות בנגיף קורונה / צילום: Martin Pollard, רויטרס

נדבקה בקורונה: אבגול תשאיר את המפעל בסין סגור בשל הסגר במחוז Hubei

אבגול, שעוסקת בייצור בדים לא-ארוגים המשמשים בעיקר לייצור חיתולים חד-פעמיים ומגבונים, עדכנה כי בשל סגר תעבורתי שהטיל הממשל בסין במחוז הוביי (Hubei) בו נמצא המפעל של החברה, פתיחת המפעל מחדש תתעכב ● החברה לא צופה השפעות מהותיות לעת עתה

כבאי מנסה לכבות שריפה באוסטרליה / צילום: STRINGER, רויטרס

קרן הפנסיה הבריטית שמאמצת מדיניות אקלים ומאיימת בפיטורים

קרן הפנסיה הבריטית הודיעה למנהלי הנכסים: הפחיתו בתוך שנתיים את החשיפה לשינויי אקלים - או הסתכנו בפיטורים ● "שינויי האקלים זו בעיה שהאימפקט שלה על השקעות מחמיר במהירות"

נאור יצחק  / צילום: אדי גרצמן

קצר ונגמר: סמנכ"ל הקריאטיב בגיתם, נאור יצחק, פורש

שלושה חודשים לאחר שקודם לראש הפירמידה כחלק משינוי ארגוני במשרד הפרסום, הודיע יצחק כי הוא עוזב לטובת תפקיד בפלייטיקה ● יוחלף בתפקיד ע"י מריאן באני, שעבדה לאחרונה במלאנוקס וקודם לכן במשרד הפרסום ברוקנר-יער

טראמפ, נתניהו, אבו מאזן / צילומים: shutterstock, אלעד מלכה, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דיווחים בארה"ב: מדינה פלסטינית "על תנאי" ושרטוט גבולות מחדש. תוכנית המאה של טראמפ נחשפת

לפי דיווח של "וושינגטון פוסט": טראמפ יחשוף הערב את פרטי תוכנית השלום ● לפלסטינים תינתן אוטונומיה מוגבלת, אך שיעורה ילך ויגדל בתנאים מסוימים ● בסופו של דבר ישלטו הפלסטינים על 70%-80% משטח הגדה ● "אף פלסטיני או ישראלי לא יידרש לנטוש את ביתו"

קריית אונו / צילום: שאטרסטוק

אושרה להפקדה תוכנית המתאר לקריית אונו: צפי ל-80 אלף תושבים

עד שנת 2040 יגדל שטח העיר ב-800 דונם, והאוכלוסייה תכפיל את עצמה לכדי 80 אלף תושבים ● מתנגדי התוכנית חוששים מציפוף יתר ופקקים

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

תל אביב ננעלה בעליות: טבע טיפסה ב-5%, טוגדר זינקה ב-11%

מדדי ת"א 35 ות"א 125 עלו בכ-0.1%, מדד ת"א 90 עלה בכ-0.2% ● לאחר שזינקה בעקבות הדוחות קרסה מניית אודיוקודס ב-7% ● לאומי שוקי הון: "בימים הקרובים נראה שהעצבנות בשווקים צפויה להיות גבוהה, ולפיכך יש להתכונן למסחר עם תנודתיות גבוהה יחסית"

רון קליין, המחלקה הבינ"ל ברשות ני"ע ומוטי ימין, לשעבר יועץ לראש הרשות / צילומים:  דוברות הרשות, איל טואג עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

רשות ני"ע יוזמת: חברות שהנפיקו אג"ח בחו"ל ייסחרו גם בתל אביב

56 חברות זרות נסחרות בת"א ברישום הכפול, ומניותיהן אחראיות ללא פחות מ-30% ממחזורי המסחר המקרטעים של הבורסה המקומית ● שוק הנפקות האג"ח, לעומת זאת, משגשג, וברשות ני"ע מעוניינים לנצל זאת ולאפשר כעת לחברות זרות לרשום כאן רק את האג"ח שלהן, ולדווח לפי כללי הבורסה הזרה

יצחק תשובה / צלם: תמר מצפי

לא דיבידנד, רווח הון: תשובה ישלם לרשות המסים מאות מיליוני שקלים

העליון קיבל את ערעורה של המדינה על פס"ד המחוזי, שקבע כי התמורה של מכירת מניותיה של דלק הונגריה, בגובה 2.5 מיליארד שקל, בדלק ארה”ב, תיחשב לה כדיבידנד

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

האקזיט של אבי גבאי מהפוליטיקה: יקבל אופציות בשווי 12 מיליון שקל בסלקום

באסיפה שתתקיים ב-5 במרץ יתבקשו בעלי המניות של חברת התקשורת לאשר הקצאה של כ-4.2 מיליון אופציות למנכ"ל החדש, נוסף על שכר חודשי בסיסי של 110 אלף שקל

הנת"צ החדש / צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו

בכמה קיצר הנת"צ החדש ברחוב קפלן בת"א את זמן הנסיעה?

הנת"צ בקפלן הושק לפני כחודש, ועיריית תל אביב מעדכנת כי הנסיעה בו מקצרת משמעותית את זמנם של הנוסעים: בין 20 דקות ועד חצי שעה ● העירייה מתכננת להקצות נתיבים נוספים לתחבורה ציבורית

הנשיא רוחאני / צילום: רויטרס

"מאבק על חלוקת האחריות לטרגדיה": הממשל האיראני מנסה לאחד שורות

הצבא טוען כי אסון הפלת המטוס האוקראיני היה באשמת קצין אחד, ואילו "רוחאני והביורוקרטיה שלו רוצים לגלגל את האחריות לכל הצבא כמוסד, כדי להרוויח קצת הון פוליטי מהאסון" ● ובינתיים הציבור זועם, הנשיא רוחאני מפגין חוסר כבוד כלפי המנהיג העליון, וכולם מתכוננים לבחירות לפרלמנט שיתקיימו בחודש הבא

נוסעת ברכבת התחתית בביג'ינג  / צילום: Aly Song, רויטרס

מה פגע בשווקים? "העניין הכי מטריד בסיפור של הווירוס הוא שאנחנו לא יודעים עליו כלום"

הבהלה שככה? לאחר יומיים של ירידות חדות, הבורסה עברה בשעות הצהריים לנטייה חיובית ● רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי: "אנחנו אחרי 2019 שהסתיימה בצורה חיובית מאוד, ו-2020 שנפתחה במגמה דומה, כך שווירוס הקורונה הוא גם תירוץ טוב למימוש"

פיצול תיקי השקעות מאפשר להתמקד במטרות ספציפיות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

זהירות! קנסות לפניך: הרגולציה החדשה שתחולל שינוי מהותי בכשלי הסליקה

רגולציה אירופית חדשה שתיכנס לתוקף השנה תחולל שינוי מהותי בטיפול בכשלי סליקה ● הרגולציה, שתחול על כל סוגי ניירות הערך, תטיל קנסות קבועים על הצד שיגרום לכשל ● המהלך ישפיע על גופים בישראל וגם על לקוחותיהם, שעלולים לשאת בעלויות הנובעות מכשלי סליקה בעסקאות שבוצעו עבורם

חיים כץ / צילום: יוסי זמיר

דיוני הקמת ועדת הכנסת בנושא חסינותו של ח"כ חיים כץ יוצאים לדרך

(עדכון) - לאחר שנתניהו הודיע הבוקר כי הוא מושך את בקשת החסינות שהגיש, דיוני הוועדה רלוונטיים כעת רק לח"כ חיים כץ ● יו"ר הכנסת אדלשטיין החליט שלא להשתתף בהצבעה על הקמת הוועדה, והוא יעביר את ניהול הדיון לסגנו, ח"כ מאיר כהן ● 40 ח"כים נרשמו לדבר במהלך הדיון

מטוסי אמריקן איירליינס, יונייטד ודלתא / צילומים: יח"צ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

איך הפך ענף התעופה בארה"ב לחזק ביותר בעולם במונחי רווחיות, ואיך ישראל קשורה לסיפור?

הגל הירוק ששוטף את אירופה, ולפיו נוסעים מוותרים על טיסות כחלק מהמאבק הסביבתי, פוסח על ארה"ב ● בשעה שבאירופה נרשמת ירידה בהיקף הנוסעים בטיסות פנים, הדוחות הכספיים של חברות התעופה הגדולות בארה"ב מצביעים על מגמת המראה

סניף של OTHER STORIES של H&M בברצלונה / צילום: שאטרסטוק

סיפורים אחרים: המותג היוקרתי של H&M עושה עלייה לישראל

עשור אחרי שהגיעה לישראל, צפויה הרשת לפתוח בקרוב בקניון רמת-אביב סניף ראשון של המותג OTHER STORIES &

פעילי המרד בהכחדה והבריגדה האדומה משבשים את פעילות הבורסה לניירות ערך ובית ההשקעות פסגות בתל אביב / צילום: איילה טולקין ודורי הופמן, המרד בהכחדה, יח"צ

קרן הגידור הרווחית בעולם הופכת לאקטיביסטית אקלים

קרן הגידור TCI, המנהלת 30 מיליארד דולר, מתכננת לאלץ חברות להשתנות נוכח איומי משבר האקלים