גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יכול להיות שהחגיגה בתעשיית ההייטק לא נגמרת?

השוויים בתעשיית ההייטק גבוהים, החברות מתקשות לגבש מודל עסקי בר-קיימא, וההנפקות לא מוצלחות - אז למה המשקיעים המוסדיים מתכננים להגדיל עוד יותר את היקף ההשקעות שלהם בתעשיית ההייטק?

בורסת ניו יורק בעת הנפקת אובר / צילום: רויטרס, Brendan Mcdermid
בורסת ניו יורק בעת הנפקת אובר / צילום: רויטרס, Brendan Mcdermid

אם היו פונים למשקיעים מוסדיים לפני עשר שנים ואומרים להם כי הם יזרימו סכומי כסף גדולים לתעשיית ההייטק הפרטית, הם כנראה לא היו מבינים על מה מדברים איתם. המסלול המקובל היה התפתחות בשוק הפרטי, הנפקה והתפתחות כחברה ציבורית. כשחברת גוגל הונפקה ב-2004 לפי שווי של 23 מיליארד דולר, זה היה שווי מפלצתי בעבור חברה שרק נכנסה לשוק הציבורי. אולם היום יותר ויותר חברות צומחות בזמן שהן פרטיות ומגיעות לשווים של עשרות מיליארדים. בראשן הייתה חברת אובר שגייסה לפי שווי יותר מ-70 מיליארד דולר, עד שהנפיקה באחרונה.

המונח חדי הקרן, שמתאר את החברות הפרטיות ששוות יותר ממיליארד דולר, נטבע ב-2013 על ידי המשקיעה איילין לי. היא ספרה אז 39 חדי קרן ומאז מספרם עבר את ה-150. מאחורי הגידול עומד ההון הרב שזרם לתעשיית ההייטק בחסות הריבית האפסית, והחיפוש של המשקיעים מהשוק הציבורי אחר תשואות גבוהות יותר. המשקיעים הללו ניתבו כספים מהשוק הציבורי לשוק הפרטי, ואלו שימשו לגיוסי קרנות הון סיכון חדשות ולהשקעות ישירות בסטארט-אפים, בעיקר ברמת בשלות גדולה יותר. על פניו, אין הבדלים רבים בין חברה כמו אובר, שמדווחת למשקיעים שלה את תוצאותיה הכספיות ארבע פעמים בשנה, לבין חברה ציבורית. מלבד כמובן הנזילות של המניות.

כך, גם גיוסי ההון בתעשייה הישראלית משקפים את המגמה הזאת - שלא עוצרת. הרבעון השני של 2019 היה הרבעון החזק ביותר בתעשיית ההייטק המקומית, עם גיוסים של 2.3 מיליארד דולר, כך לפי דוח של חברת IVC ומשרד עוה"ד זיסמן, אהרוני, גייר ושות' (ZAG). עוד עולה מהדוח כי מספר גיוסי ההון אינו גדל בהשוואה לרבעון הראשון ולרבעון המקביל ב-2018, אך היקף הגיוסים גדל ב-45%. בדוח של PitchBook, שעיקריו פורסמו ב"וול סטריט ג'ורנל" בסוף השבוע, נכתב כי ההשקעות בחברות הייטק בכל העולם הגיוע ב-2018 לסך של 274 מיליארד דולר.

החשש היה כי העלאת הריבית בארה"ב תפגע בתעשייה, אך בינתיים הריבית עדיין נמצאת בסביבה נמוכה. ועדיין, לא חסרות סיבות שיובילו לסיום החגיגה, בין השאר בגלל שיווי המשקל בין השוק הפרטי לשוק הציבורי. סקר שהופיע בדוח של PitchBook מעלה כי זה ממש לא הולך לקרות. במסגרת הסקר נשאלו משקיעים מוסדיים ומנהלי נכסים האם הם מתכננים לשנות את היקף ההשקעות שלהם בשוק הפרטי. 59% מהנשאלים אמרו שיגדילו, 35% אמרו שישאירו את היקף ההשקעות שלהם ללא שינוי - גם תשובה שאינה מובנת מאליה - והשאר (6%) אמרו שיפחיתו את הכסף שהם מקצים להשקעות אלו.

ממשיכים לחפש תשואות בשוק הפרטי

האם בשוק הפרטי התשואות גבוהות יותר?

מאחורי הרצון של הגופים המוסדיים להשקיע בשוק הפרטי, יש כאמור את הרצון להשיג תשואה גבוהה יותר מההשקעה. הם רוצים להשקיע בחברה טובה לפי שווי של מיליארד דולר ולא לחכות שהיא תגיע לשוק ההון בשווי גבוה משמעותית. בחודשים האחרונים התעורר שוק ההנפקות, ויותר ויותר חדי קרן הגיעו לשוק הציבורי - בהם אובר, ליפט, פינטרסט, סלאק ועוד. חלק מההנפקות, בעיקר אלו שעוררו ציפיות כמו אובר, אכזבו עד כה. המשקיעים מהציבור לא יכולים להיות שבעי רצון, שכן לאחר שעוד ועוד ערך נוצר בשוק הפרטי, הם היו אלו שספגו חלק גדול מהמפלה בשווי החברה.

המסקנה של המשקיעים משוק ההון - להשקיע עוד יותר בשוק הפרטי כדי לא לפספס את הערך שנוצר בו - היא לא בהכרח הדבר הנכון. אם הם משקיעים ישירות בסטארט-אפים, אז בדרך כלל מדובר בסבבי גיוס מאוחרים, ואז הם יישארו בחברה גם בזמן ההנפקה. הסיבה שהנפקה עשויה לפגוע בשווי (או דווקא להרים אותו) היא התשקיף - שחושף את הנתונים המלאים של החברה, ויכול לשקף את ההזדמנויות שלה לצד הסיכונים שהיא מתמודדת עמם.

אולם קיימים לא מעט חסרונות בהשקעה בשוק הפרטי: החברות בשלות יחסית, אך דווקא סכומי הכסף הגדולים שזרמו לתעשייה אפשרו לחברות להתפתח מבלי שהמודל העסקי של חלקן מוכח. WeWork עוד לא נאלצה להתמודד עם משבר בשוק הנדל"ן, ולא ברור עד הסוף האם המודל המימוני שלה הוא מוצלח; אובר וליפט מתמודדות עם הפסדי ענק בשל התחרות הגוברת על הלקוחות, ולא ברור אם יש בשוק מקום לשתיהן; חברות רבות, כמו בלו אפרון, לא נהנות מיתרון טכנולוגי, והן מתקשות לשרוד את היכולת להעתיק את פעילותן, ועוד.

השקעה בחברות הייטק, ככל השקעה, מטרתה היא למכור ברווח גדול, או יותר נכון, ברווח יותר גדול מאשר ההשקעה האלטרנטיבית. בהחלט ניתן לעשות זאת בתעשיית ההייטק, אך השוויים הגבוהים מצריכים ניתוח מעמיק של פעילות החברה, כדי להבין האם יש עוד מקום לתשואה, לאורך זמן. המשקיעים האלו לא נכנסים לזמן קצר, אלא רוצים לראות את ההשקעה מניבה ערך גם אחרי חמש שנים ויותר. זה קשה עוד יותר בעידן הנוכחי, שבו החברות מחדירות את הדיגיטל לתעשיות מסורתיות רבות, מנסות לשבש אותן, אך לא בהכרח מתבססות על טכנולוגיה עמוקה.

הקרנות עוד צריכות להוכיח את עצמן

אם המוסדיים משקיעים בקרנות הון סיכון, הם גם צריכים לשאול את עצמם לאן התעשייה הזאת הולכת. העובדה כי השוויים בשוק הפרטי הולכים וגדלים במהירות מסייעת לקרנות לממש את ההשקעות שלהן ברווחים, אך מראש הן משקיעות סכומי כסף גדולים יותר ובשוויים גבוהים יותר ממה שהיה מקובל בעבר. זה גורם לכך שהיכולת שלהן להצליח נהיית קשה יותר - אתה לא רק משקיע 300-400 מיליון דולר, אלא צריך להחזיר תשואה של פי שלושה-ארבעה. זה אומר שאתה צריך שיהיו לך בפורטפוליו חברות שיצליחו באופן פנומנלי. הקרנות גם מתמודדות עם תחרות עזה על היזמים, שלהם יש שלל אפשרויות לגייס הון. אותה תחרות גם מקשה על הקרנות להכניס תנאים דרקוניים להסכמי ההשקעה.

למעשה, גם קודם לכן מרבית הקרנות לא רשמו תשואות מספקות, ונהוג להגיד כי רק 10%-20% מהן הן מוצלחות. האם הקרנות יצליחו להוכיח שהיה שווה להשקיע בהן? בגלל המודל שלהן, יהיה ניתן לבחון את פעילותן רק 10-15 שנה לאחר הקמתן. אמנם את חלק מההשקעות שלהן כבר ניתן לשפוט, אך יש גם קרנות שמסוגלות לגייס קרנות נוספות, מבלי שהיה ניתן לבחון את השקעותיהן באופן מעמיק.

כך או כך, ניתן להבין את המשקיעים המוסדיים, שרוצים להיות חלק מהחגיגה בתעשיית ההייטק. מהסקר של PitchBook נראה שהחגיגה לא עומדת להסתיים. אולם זה לא אומר שהמוסדיים מגיעים למסיבה מספיק מוקדם, או שמחיר הכניסה לא גבוה מדי. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?