ד"ר אסנת לבציון-קורח, מנהלת אסף הרופא. הקפאת תקנים / צילום: איל יצהר
משרד הבריאות אוסר על בית החולים אסף הרופא לגייס עובדים חדשים במקום מי שפורש - כך נודע ל"גלובס". אסף הרופא מצטרף ל"רשימה השחורה" שבה כבר נמצאים שלושה מתוך 11 בתי החולים הממשלתיים בישראל - וולפסון, רמב"ם ונהריה. אסף הרופא" נכנס להקפאת תקנים בשבוע שעבר, וולפסון - שהיה תחת הקפאה מזה שנה - התבשר שהוא מוצא ממנה לשלושה חודשים. המשמעות היא שבתי החולים הללו, שנמצאים בבעלות משרד הבריאות, מתמודדים עם מציאות של "הקפאת תקנים" במשך שנה עד שנתיים.
כדי לגייס עובדים, גם במקום עובדים שעזבו או פרשו, בתי החולים נדרשים להגיש בקשה ל"ועדת חריגים" של משרד הבריאות ולהמתין לאישורה. גם כאשר הוועדה מאשרת את הבקשות, לא פעם חולפים שבועות ואף חודשים עד לקבלת האישור.
שלושת בתי החולים, שגם כך סובלים ממחסור בכוח-אדם, נאלצים לעבוד בהיקפים מצומצמים עוד יותר, דבר המעמיס מאוד על העובדים הקיימים, ואף עלול לפגוע באיכות השירות, בזמינות ובמטופלים. "הקפאת התקנים" רלוונטית לרופאים, לעובדים ממקצועות הבריאות (פרא-רפואיים) ועובדים אדמיניסטרטיביים.
ל"גלובס" נודע שלבית החולים נהריה לא אושר לקלוט קלינאית תקשורת ושתי פסיכולוגיות במקום עובדות שפרשו. בבית החולים נאלצו להמתין כחודש עד שהתקבל אישור לגיוס מתמחה באורתופדיה, במקום מתמחה שעומד לעזוב בספטמבר, וכבר מצוי בחופשה.
הדרישה לאישור תקנים דרך ועדות חריגים מופנית דווקא לבתי חולים אלה, שכן מדובר בבתי חולים הסובלים מגירעונות כבדים. אמנם כמעט כל בתי החולים הממשלתיים גירעוניים, אך בנהריה, רמב"ם, אסף הרופא וולפסון הגירעונות הם מהגבוהים ביותר. לפי דוחות משרד הבריאות, ב-2017 היה הגירעון הנקי בנהריה 219 מיליון שקל; באסף הרופא 182 מיליון שקל; בוולפסון 202 מיליון שקל; וברמב"ם 35 מיליון שקל, לצד גירעונות כבדים משנים קודמות. בגלל תופעה של "גרירת חובות והסתרת היקף הגירעון האמיתי" ברמב"ם, כפי שהגדיר זאת האוצר, מונה לבית החולים ב-2018 חשב מלווה - צעד חריג, שלא נעשה עד אז בבית חולים ממשלתי.
מקל נוסף בגלגלים
האם משרד הבריאות צריך להצר את צעדיהם של בתי החולים ולהקשות עליהם לגייס עובדים? ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בבית החולים שיבא, מתקומם על הפרקטיקה הזו, שלדבריו אינה מעוגנת בהסכמים קיבוציים.
פלדמן שלח באחרונה מכתב בנושא לראש חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות, ד"ר אורלי ויינשטיין. במכתב שהגיע לידי "גלובס" נכתב כי "המשרד הבהיר לנו שוועדות החריגים חלפו מן העולם וכעת מתברר שהן ממשיכות בעבודתן במלוא המרץ", כתב פלדמן. "הימנעות מאיוש תקנים פנויים במחלקות, אשר מלכתחילה מצויות בתת תקינה ובעומס אקוטי, מהווה בבחינת מקל נוסף בגלגלי בית החולים". הוא הוסיף כי "הימנעות, כאמור, מאיוש תקנים, מחריפה את העומס ופוגעת אף יותר בשירות הניתן למטופלים בפריפריה החברתית".
בשיחה עם "גלובס" אומר פלדמן: "הנפת החרב הזו, של עצירת קליטת עובדים, מעל לראשם של בתי החולים היא לא נכונה, לא ערכית ולא חוקית". לדבריו, "בגלל שבית חולים קנה שטיחים וארונות וחרג בתקציב, צריך לפגוע בו בכוח-אדם? משרד הבריאות יכול לפקח על קליטת רופאים 'כוכבים' בחוזים אישיים ואפילו לדרוש עצירה של רכש. למצב שבו יש פחות רופאים בחדר מיון יש משמעות אחת: יותר זמן המתנה לחולים".
"לגלות אחריות לתקציב"
הכנסותיהם של בתי החולים מגיעות ממכירת שירותים לקופות ולכאורה הם אמורים להצליח לעמוד על רגליהם כלכלית, ללא תמיכת המדינה. בפועל זה לא קורה. בהתייחסם לשאלה מדוע לא להעניק סובסידיות מראש לבתי החולים, מבלי לאפשר חריגות, אמרו באחרונה בראיון ל"גלובס" כלכלני אגף תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, שהמשרד בהחלט שוקל ללכת בכיוון זה.
הכלכלנים אמרו כי הם "רוצים שמנהלי בתי החולים יגלו אחריות לתקציב שלהם, ולא יגידו לעצמם 'גם ככה הגירעון מכוסה, אז מה אכפת לי; עוד מיליון פחות מיליון'. השנה מתוכנן פיילוט של תקצוב בתי החולים הממשלתיים מראש, לפי פרמטרים ברורים וכנגד עמידה ביעדים. מנהל בית חולים יידע שאם לא יצמצם את הגירעון, הוא יקבל פחות. הכוונה היא שבהמשך כל בתי החולים יתוקצבו באופן הזה. זה לא אומר שלא יכוסו יותר גירעונות בדיעבד, אבל זו התחלה טובה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בתי החולים הממשלתיים מחויבים לעמוד בתקציב, על פי חוק, כמו גופים רבים אחרים. ועדות החריגים מונו בבתי חולים שבהם יש חשש אמיתי כי לא יוכלו לעמוד בתוכנית התקציב שלהם וצפויה חריגה משמעותית ממנה. החטיבה מקיימת את ועדות החריגים מתוך שיקול דעת עמוק, ומתוך כוונה שלא לפגוע בטיפול הרפואי מחד תוך שמירה על מסגרות התקציב מאידך".