נערים פלסטינים בדרך לשוק בחברון / צילום: רויטרס, Mussa Qawasma
בסוף יוני מדי שנה, קבוצה נוספת של תלמידים פלסטיניים ייגשו למבחן התאוג'יה, המסכם את לימודיהם בבית הספר התיכון, ומקביל לבחינות הבגרות הישראליות. ציון גבוה במבחן זה הינו הכרחי לצורך קבלה למסגרת אקדמית, שהינה, בתורה, הכרחית למציאת עבודה במשק המתמודד עם שיעורים גבוהים במיוחד של אבטלה.
למרות מעורבותם באחד הסכסוכים האלימים והארוכים ביותר, פלסטינים שמים דגש על רכישת השכלה. עם זאת, תלמידים בגדה המערבית וברצועת עזה מתמודדים כבר עשורים רבים עם אתגרים גדולים בדרך לרכישתה. בנוסף לכך, שנים של סכסוך אלים הובילו לחורבן כלכלי בכלל המשק הפלסטיני, עם שיעורים עצומים של אבטלה, המגיעים עד ל-60% ברצועת עזה, למשל.
כאשר ישנה הסלמה בסכסוך, כפי שהייתה בשנים האחרונות, התקשורת הבינלאומית מתמקדת בדרך כלל באימת האלימות ובפערים הבלתי ניתנים לגישור בין הקיצונים משני הצדדים. ברם, הרחק מוקדי תשומת הלב של התקשורת, השפעתו השלילית של הסכסוך על החינוך של הדור הבא יכולה להיות הרסנית ולהשפיע על כלל הציבור והמשק כולו למשך שנים רבות.
מן המחקר שערכנו אודות השפעת הסכסוך הישראלי פלסטיני על הישגיהם האקדמיים של צעירים פלסטיניים ניתן להסיק כי חשיפה לאלימות פוליטית (פעולות אלימות שנועדו להשיג מטרה צבאית או פוליטית) משפיעה לא רק על הישגיהם של התלמידים בבתי הספר בטווח הקצר ועל סיכוייהם לעבור את בחינת הסיום, אלא גם בעלת השפעות מדאיגות בטווח הארוך. המחקר מביא עדויות חדשות לתפקיד שמשחקות הן הידרדרות בתשתית החינוך והן הידרדרות במצבם הנפשי של התלמידים כתוצאה מחשיפה ישירה לאלימות פוליטית.
כאשר חלה הסלמה בסכסוך, בתי ספר רבים ניזוקים פיזית ואף נהרסים לחלוטין, מה שפוגע באיכות סביבת הלמידה. הרס של בתי ספר וכיתות הוא קטלני במיוחד, שכן הוא מוביל לצפיפות עצומה בכיתות הנותרות, שמדרדרת את סביבת הלמידה. יתר על כן, קיים קושי לשפץ בתי ספר שנפגעו, בשל מגבלות ישראליות על חופש התנועה ועל הגישה לחומרי בניין ולבעלי מקצוע. בנוסף, הגעתם של מורים ושל תלמידים לבתי הספר עצמם נעשית בלתי אפשרית עקב מחסומים ומכשולים צבאיים. לחשיפה הישירה לאלימות פוליטית, הנמדדת על ידי אבדות בנפש ופציעות של עמיתים לספסל הלימודים, של מורים, של קרובי משפחה ושל שכנים, יש השפעה הרסנית על הבריאות הנפשית של נערות ונערים: בעיות שינה, התקפי חרדה, וקשיי ריכוז. קשיים אלה משפיעים גם הם לרעה על הישגי התלמידים הפלסטיניים.
כל אותו זמן, הקשיים הכלכליים שהם פועל יוצא של מגורים במקום המושפע מן הסכסוך ודאי משפיע גם הוא על צעירים, הן חומרית והן נפשית. התלמידים אינם יכולים לחמוק מאווירת התסכול, ההשפלה והייאוש המורגשת על ידי הפלסטינים לאחר 70 שנים של תקוות שנכזבו.
מעבר לאיום על ההישגים האקדמיים, תוצאות המחקר מצביעות על השפעה נוספת, עמוקה יותר, של הסכסוך. לחינוך תפקיד מכריע ביצירת שינוי בין דור לדור. התעלמות מן ההשפעה השלילית של הסכסוך על החינוך עלולה להוביל להנצחת והעמקת מעגל האלימות, במקום לשבירתו. חינוך ברמה נמוכה מוביל הון אנושי נמוך יותר, להכנסות נמוכות יותר, להעדר אפשרויות תעסוקה ולצמיחה כלכלית נמוכה יותר.
כמות התופעות השליליות הנגרמות על ידי הסכסוך, בתחום החינוך ובכלל, היא רבה כל כך, שניסיון לתקן אותן נראה כמשימה בלתי אפשרית. למרות זאת, בהיעדר פתרון נראה לעין לסכסוך הישראלי פלסטיני, לפחות בטווח הקצר, חשוב במיוחד כי מחקר זה ומחקרים דומים לו ימשיכו להיערך, וכי החוקרים יחלקו אותו עם מקבלי ההחלטות על מנת לסייע להם לגבש פתרונות שיתקנו את ההשפעות ההרסניות של הסכסוך על מיליוני אנשים מן היישוב. חשוב גם שהקהילה הבינלאומית תישאר מחויבת למאמצים אלה ולהגנה על דרכם השברירית של התלמידים לעתיד טוב יותר.
הכותב מרצה בחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב, החוג לממשל ומדיניות, אוקספורד. מנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי