יעל גרמן / צילום: תמר מצפי
"דבריו של שר החינוך ביחס לקהילה הגאה אינם מקובלים עליי, ואינם משקפים את עמדת הממשלה בראשותי", התנער לפני שבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו מדברי יו"ר איחוד מפלגות הימין רפי פרץ, שסיפר ששלח את ידו ב"טיפולי המרה" להומוסקסואלים. כעבור ימים ספורים רמזה ח"כ יעל גרמן מכחול לבן שדברי נתניהו לא משקפים את גישתו האמיתית. בראיון בגלי צה"ל היא סיפרה על ניסיונותיה לקדם חוק שיאסור על עיסוק בטיפולי המרה לקטינים: "בפעם הראשונה שהעברתי אותו אמרו לי שזו לא עבירה פלילית", היא פירטה, "הפכתי את זה לעבירה אזרחית שקנס בגינה - אבל גם זה לא עבר. ואז ניסיתי שוב, ובכל שלוש הפעמים - בממשלה בראשותו של בנימין נתניהו שכביכול נזף ברב פרץ - החוק לא עבר".
חזרנו למסמכי הכנסת ובדקנו את השתלשלות הדברים. ראשית, גרמן הביאה עוד בממשלה הקודמת, כששימשה כשרת הבריאות, לפרסום אזהרה רשמית מטיפולים להמרת נטייה מינית, לפי חוות-דעת של הסתדרות הפסיכולוגים. לשאלת המשרוקית אם האזהרה עוד בתוקף נענינו כי "משרד הבריאות לא מכיר בטיפולי המרה כסוג של טיפול, כשם שהוא לא מכיר בנטייה מינית כהפרעה".
במאי 2015, כשהוקמה קואליציה ללא יש עתיד וגרמן עברה לאופוזיציה, היא הגישה עם ח"כים נוספים הצעת חוק שלפיה ייקבע בחוק העונשין עונש של שנת מאסר לאדם הנותן טיפול המרה לקטין. בפברואר 2016, כשעלתה ההצעה להצבעה בקריאה טרומית, הודיעה הממשלה, באמצעות שר השיכון דאז יואב גלנט, כי היא מתנגדת. הנימוקים: גרמן לא הוכיחה שהנזק מטיפולי ההמרה עולה על הנזק "מכל טיפול נפשי לקוי אחר, שלגביו לא קיימת עבירה פלילית ספציפית בחוק"; וההגדרה שהוצעה לטיפולי המרה עמומה ורחבה מדי. ההצעה נפלה בקריאה טרומית. 45 המתנגדים באו משורות הליכוד, הבית היהודי, כולנו, יהדות התורה וש"ס. 37 התומכים - מיש עתיד, המחנה הציוני, הרשימה המשותפת ומרצ.
מקץ כמה חודשים הגישו גרמן ואחרים נוסח מתוקן שלפיו מתן טיפול המרה והפניה לטיפול כזה ייחשבו לעוולות אזרחיות, שעליהן אפשר לפסוק לנפגע פיצוי ללא הוכחת נזק - 120 אלף שקל על עבירה ראשונה, 60 אלף על השנייה. אלא שבמרץ 2017 שוב הודיעה הממשלה כי היא מתנגדת. בין הנימוקים שהקריאה במליאה: החוק יעודד סכסוכים ותביעות בין הורים לילדיהם; הגדרת טיפולי ההמרה עמומה מדי; וממילא, החוק הקיים מאפשר למי שנגרם לו לדעתו נזק נפשי מטיפולי המרה להגיש תביעת נזיקין על רשלנות. שקד ציינה גם שההצעה מסירה מהקטין את הצורך להוכיח שהוא ניזוק מהטיפול, וכי "מצב זה גורם לפגיעה מהותית ישירה בנתבע". ההצעה נפלה בקריאה טרומית. 39 המתנגדים באו מהליכוד, הבית היהודי, כולנו, יהדות התורה, ישראל ביתנו וש"ס. 26 התומכים - מיש עתיד, המחנה הציוני, הרשימה המשותפת ומרצ.
בתוך כמה ימים הגישה גרמן הצעה כמעט זהה, למעט האפשרות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק. בנובמבר 2018 הגיעה הצעת החוק לקריאה טרומית. על רקע התפטרותו מהממשלה של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, קראה גרמן לח"כים מהקואליציה להצביע הפעם "לפי צו מצפונם. אבל גם הפעם ההצעה נפלה בקריאה טרומית: 32 מתנגדים מהליכוד, מהבית היהודי, מכולנו, מיהדות התורה ומש"ס, ו-19 תומכים מיש עתיד, ממרצ, מהרשימה המשותפת ומהמחנה הציוני - ואיתם גם מירב בן-ארי מכולנו.
בשורה התחתונה: דבריה של גרמן נכונים. בימי ממשלת נתניהו האחרונה היא הגישה שלוש הצעות חוק לאיסור טיפולי המרה. כולן נדחו בקריאה טרומית בכנסת בעקבות התנגדות הקואליציה.